פורים
-
חלק ב' - שיטות הראשונים הסוברים שצריך להשתכר
במאמר הקודם הבאנו את שיטות הראשונים שסוברים שזה שהגמרא מביאה את המעשה של רבה ור' זירא, כוונתה לומר שנדחים דברי רבא שחייב איניש לבסומי, ואסור להשתכר בפורים. אך מאידך יש ראשונים שסוברים שדברי רבא שחייב איניש לבסומי הם להלכה, וחיוב גמור להשתכר בפורים. ראש וראשון לסוברים כך הוא הרי"ף (מגילה דף ג ע"ב) שמביא את דברי רבא, אך משמיט את המעשה של רבה ור' זירא. ומשמע שסובר שכך זה להלכה. וכן הוא ברא"ש...- אחד יחיד
- 2 דקות זמן קריאה
- צפיות: 387
- תודות: 13
- הערות: 6
-
בדין כתיבת עשרת בני המן והרווח שבין הצדדים
בדין כתיבת עשרת בני המן א. איתא במגילה (טז:) א"ר חנינא בר פפא דרש רבי שילא איש כפר תמרתא, כל השירות כולן נכתבות אריח על גבי לבינה ולבינה על גבי אריח, חוץ משירה זו ומלכי כנען שאריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה, מאי טעמא שלא תהא תקומה למפלתן. ופי' רש"י אריח זה הכתב ולבינה הוא חלק שהוא כפליים מן הכתב, והאריח חצי לבינה. וכן נקטו הרבה ראשונים וביניהם הריטב"א, שיטת ריב"ב, פסקי ריא"ז, פסקי הרי"ד...- אבא ביתך
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 194
- תודות: 9
- הערות: 2
-
מאמר מיוחד לרגל התקופה ולימי הפורים הבעל"ט
בס"ד ערב פורים תשפ"ו "לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי" ימי הפורים בכלל ושבת זכור בפרט הינם קריאה נוקבת ועמוקה אל תודעתנו כעם ישראל, "זכור את אשר עשה לך עמלק", לא כזיכרון היסטורי בלבד, אלא כהתבוננות מתמדת וחדה, מהי נקודת החולשה שבה עמלק נאחז? היכן הקרירות, היכן הרפיון, היכן ה"אשר קרך בדרך"? עמלק איננו רק אומה, הוא תודעה, הוא קרירות, הוא ציניות כלפי קדושה, הוא אותה מחשבה האומרת, "כחי ועוצם...- הרב רפאל
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 199
- תודות: 8
- הערות: 3
-
בגדר קריאת המגילה מתוך הכתב
קריאת המגילה מתוך הכתב שנינו במגילה (יח:) תנו רבנן השמיט בה סופר אותיות או פסוקין וקראן הקורא כמתורגמן המתרגם יצא. מיתיבי היו בה אותיות מטושטשות או מקורעות, אם רשומן ניכר כשרה, ואם לאו פסולה. לא קשיא הא בכולה הא במקצתה. ע"כ. מבואר בגמ' שיש דין שצריך שתהא כל המגילה כתובה ושיקרא מתוך הכתב את המגילה. אמנם אם רוב המגילה כתובה ג"כ כשירה, וביארו בראשונים (אורחות חיים הל' מגילה כד, בית יוסף תר"צ) שזה...- חכמה לחכימין
- 14 דקות זמן קריאה
- צפיות: 213
- תודות: 7
- הערות: 3
-
סדר היום, מאמר חשוב לעובדי השם
"סדר היום" יום הגדול מתקרב, אהה!!! יש אומרים שיום כיפור הוא רק כמו פורים, מי נסמך על מי, הדר קיבלוה באהבה, כמה אפשר לזכות ולקבל ביום זה!!! אבל, אליה וקוץ בה, כאן טמון איזה מוקש, וננסה בעז"ה להתחקות אחריו. מי שלא יודע על מה מדובר, ואינו מתחבר להמשך הדברים, אשרי חלקו, ומוזמן לקרוא את שאר הדברים הנפלאים שיש בעלון זה. הבה נתאר את סדר היום של האברך החשוב ר' יוסף, הגר בשכונת "תורה לשמה" בעיר...- יהודי פשוט מאוד
- 3 דקות זמן קריאה
- צפיות: 180
- תודות: 11
- הערות: 4
-
גזירת המן מול גזירת היוונים, ייחודו של עמלק מול עניינו של פרעה
ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר, אמר רב יהודה אורה זו תורה וכן הוא אומר כי נר מצוה ותורה אור, שמחה זה יום טוב וכ"ה אומר ושמחת בחגך, ששון זו מילה וכ"ה אומר שש אנוכי על אמרתך, ויקר אלו תפילין וכ"ה אומר וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך ותניא ר"א הגד' אומר אלו תפילין שבראש וכו'. וברש"י שם שעל כל אלה גזר שלא יעסקו בתורה וכו'. (מגילה ט"ז ע"ב) וכל המעיין לכאו' יתמה לו דהנה כב' נודע...- חכם הרזים
- 5 דקות זמן קריאה
- צפיות: 336
- תודות: 11
- הערות: 5
-
מחלפי סעודתייהו לפי' רש"י, והדינים שלמדו האחרונים מכאן בגדר דין משלוח מנות.
בביאור שיטת רש"י במימרת מחלפי סעותדייהו פירושי הראשונים א. מגילה ז' ב' אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין מחלפי סעודתייהו להדדי ופי' רש"י מחלפי סעודתייהו, זה אוכל עם זה בפורים של שנה זו, ובשניה סועד חברו עמו. ב. ובשבלי הלקט ענין פורים סימן ר"א כתב, רבינו שלמה זצ"ל פי' זה אוכל עם זה בפורים של שנה זו וזה אוכל עם זה בפורים של שנה אחרת ורבינו גרשום זצ"ל פי' משדרי האי להאי לקיים ומשלוח מנות איש... -
מחילה במשלוח מנות
א) כתב הרמ"א (סי' תרצ"ה ס"ד) ואם שולח מתנות לרעהו והוא אינו רוצה לקבלם או מוחל לו יצא. והאחרונים תמהו על דבריו, מנא ליה דין זה. והנה איתא בנדרים (כ"ד א') האומר לחבירו קונם שאתה נהנית לי אם אי אתה נותן לבני כור של חיטין ושתי חביות של יין, יכול להתיר את נדרו שלא על פי חכם שיכול לומר הריני כאילו התקבלתי, וביאר הרשב"א, דכיון שאפילו אם היה מקבל ממנו היה יכול להחזיר לו, אף מעכשיו יכול לומר הריני...- תלמיד חכמי הדור
- 4 דקות זמן קריאה
- צפיות: 184
- תודות: 10
- הערות: 3
-
חלק א' - שיטות הראשונים הסוברים שאין להשתכר
בנושא זה – האם יש חיוב להשתכר בפורים, מצאנו מחלוקת ראשונים; ומקורה מהגמרא במגילה דף ז' ע"ב, וזה לשון הגמרא: היינו שרבא אומר שיש חיוב להשתכר בפורים, ומיד אחר כך מביאה הגמרא מעשה שרבה הרג את ר' זירא בגלל שהשתכר. והראשונים נחלקו איך להבין מה כוונת הגמרא. הר"ן מבאר בשם רבינו אפרים, שכוונת הגמרא בהבאת מעשה דרבה ור' זירא הוא לדחות את דברי רבא. וזה לשונו: וכן בעל המאור מביא את דברי רבינו אפרים...- אחד יחיד
- 1 דקות זמן קריאה
- צפיות: 364
- תודות: 17
- הערות: 6
-
שו"ת מהגר"ח קניבסקי בעניני פורים
מספר תשובות שהשיב לי מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל בעניני פורים: א) שאלה: האם יש מצות שמחה באדר א'. תשובה: אין בין אדר ראשון לשני אלא משלוח מנות ומתנות לאביונים[1]. ב) שאלה: האם יש מצות שמחה בליל פורים. תשובה: קצת[2]. ג) שאלה: האם יש ענין להשתכר בליל פורים. תשובה: לא[3]. ד) שאלה: בסידור השל"ה כתב לומר שעשה נסים לאבותינו בִזמן הזה בחיריק, ולמעשה נהגו לומר בפתח, האם כדאי לשנות ולומר בחיריק. תשובה...- תלמיד חכמי הדור
- 6 דקות זמן קריאה
- צפיות: 327
- תודות: 11
- הערות: 7
בקושיא היאך הסתפר מרדכי ע"י המן, הלא יום התספורת היה ט"ז בניסן והרי הוי יו"ט שני של גלויות, או חוה"מ:
הנה במגילה (טז.) אמרו: "ויקח המן את הלבוש ואת הסוס, א"ל [למרדכי] קום לבוש הני מאני, ורכוב האי סוסיא דבעי לך מלכא, אמר ליה לא יכילנא עד דעיילנא לבי בני [לבית המרחץ] ואשקול למזייא [ואספר שערי]...
ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר, אמר רב יהודה אורה זו תורה וכן הוא אומר כי נר מצוה ותורה אור, שמחה זה יום טוב וכ"ה אומר ושמחת בחגך, ששון זו מילה וכ"ה אומר שש אנוכי על אמרתך, ויקר אלו תפילין וכ"ה אומר וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך ותניא ר"א הגד' אומר אלו תפילין שבראש וכו'...
בס"ד
ערב פורים תשפ"ו
"לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי"
ימי הפורים בכלל ושבת זכור בפרט הינם קריאה נוקבת ועמוקה אל תודעתנו כעם ישראל, "זכור את אשר עשה לך עמלק", לא כזיכרון היסטורי בלבד, אלא כהתבוננות מתמדת וחדה, מהי נקודת החולשה שבה עמלק נאחז? היכן הקרירות, היכן הרפיון, היכן ה"אשר קרך בדרך"?
עמלק...
קריאת המגילה מתוך הכתב
שנינו במגילה (יח:) תנו רבנן השמיט בה סופר אותיות או פסוקין וקראן הקורא כמתורגמן המתרגם יצא. מיתיבי היו בה אותיות מטושטשות או מקורעות, אם רשומן ניכר כשרה, ואם לאו פסולה. לא קשיא הא בכולה הא במקצתה. ע"כ. מבואר בגמ' שיש דין שצריך שתהא כל המגילה כתובה ושיקרא מתוך הכתב את...
מעלה כאן סיכום שערכתי בהלכות קריאת המגילה בדרך קצרה ולפי נושאים (לא לפי סימנים)
אודה להערותיכם והארותיכם!
סיכום הלכות מגילה - מסודר לפי נושאים ועניינים
מקרים שבהם בן עיר המוקפת חומה יצטרך לקרוא בי"ד
אם הוא במדבר או בספינה (תרפ"ח ה')
אם נסע לעיר הפרזים שלא על דעת לחזור בבוקר י"ד ונשאר שם...
בספר תקון יששכר שנדפס בצפת עוד בימי הב"י מתואר מעשה שקרה בקהילתם קהילת המוסתערבים וז"ל: התחיל החזן שלנו לסרב ביום שני מלהעלות בו ספר תורה לפי שראה כאן קהילות אחינו הספרדים שלא להעלות והתחיל לומר בעבור הברכות שלא יברכו על הספק ואמרתי לו ממקומי בקיצור לפי שהקהל היו עומדים להוצאת ספר תורה כמנהג...
מנהג התחפושות
כתב השולחן ערוך (תרצו סעי' ח') ומה שנהגו ללבוש פרצופים בפורים, וגבר לובש שמלת אשה ואשה כלי גבר, אין איסור בדבר מאחר שאין מכוונין אלא לשמחה בעלמא, וכן בלבישת כלאים דרבנן. וי"א דאסור, אבל המנהג כסברא הראשונה, ע"כ.
טעם המנהג
והנה מנהג ישראל תורה, ומקור המנהג קדום מאוד, וכבר הוזכר...
א) איתא בחולין (קל"ט ב') המן מן התורה מנין שנאמר המן העץ. וראיתי בשם המהרש"ם שביאר בזה, עפ"י מה מה דאיתא במגילה (י"ב א') שאלו תלמידיו את רשב"י מפני מה נתחייבו ישראל שבאותו הדור כליה, ואמרו מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע, וביערות דבש כתב שהחטא במה שנהנו מהסעודה היה במה ששתו יין נסך כמ"ש במגילת...
מספר תשובות שהשיב לי מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל בעניני פורים:
א) שאלה: האם יש מצות שמחה באדר א'.
תשובה: אין בין אדר ראשון לשני אלא משלוח מנות ומתנות לאביונים[1].
ב) שאלה: האם יש מצות שמחה בליל פורים.
תשובה: קצת[2].
ג) שאלה: האם יש ענין להשתכר בליל פורים.
תשובה: לא[3].
ד) שאלה: בסידור השל"ה כתב...
א) כתב הרמ"א (סי' תרצ"ה ס"ד) ואם שולח מתנות לרעהו והוא אינו רוצה לקבלם או מוחל לו יצא.
והאחרונים תמהו על דבריו, מנא ליה דין זה.
והנה איתא בנדרים (כ"ד א') האומר לחבירו קונם שאתה נהנית לי אם אי אתה נותן לבני כור של חיטין ושתי חביות של יין, יכול להתיר את נדרו שלא על פי חכם שיכול לומר הריני כאילו...
בספר פסקי תשובה (סימן ק"מ) רצה לחדש דבשולח מנות לאדם חשוב, יצא האדם חשוב במצות שילוח מנות, כיון דנותן האדם חשוב למשלח המנות הנאה ע"י שמקבל המנות ממנו, וכדאיתא בפ"ק דקידושין דבאדם חשוב כשנותן לו שווה פרוטה הו"ל כאילו קיבל ממנו שו"פ, ומהני לקנות בקידושין, ואף דבמצות משלוח מנות בעי הנאה דאכילה...
משנכנס אדר מרבין בשמחה
א
מקור הדין, וטעם להשמטת הרמב"ם והשו"ע דין זה
א) במס' תענית (כ"ט א') איתא, אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב, כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך משנכנס אדר מרבין בשמחה.
והרמב"ם (פ"ה מתעניות ה"ו) והשו"ע (סי' תקנ"א ס"א) הביאו את הדין שמשנכנס אב ממעטין בשמחה...