עפ"י ה"שם משמואל מסוכטשוב"
שם משמואל במדבר פרשת חקת:
קראנו בפרשת חוקת במדבר כ, כג-כד "וַיֹּ֧אמֶר ה֛' אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן בְּהֹ֣ר הָהָ֑ר עַל־גְּב֥וּל אֶֽרֶץ־אֱד֖וֹם לֵאמֹֽר: (כד) יֵאָסֵ֤ף אַהֲרֹן֙ אֶל־עַמָּ֔יו" וברש"י "על גבול ארץ אדום - מגיד שמפני שנתחברו כאן להתקרב לעשו הרשע, נפרצו מעשיהם וחסרו הצדיק הזה, וכן הנביא אומר ליהושפט (ד"ה ב' כ, לז) בהתחברך עם אחזיהו פרץ ה' את מעשיך".
דהיינו שמפני שהתחברו לאדום נענשו ישראל בפטירת אהרן.
מה היה טיבה של אותה התקרבות?
נתבאר בפסוקים שלפני כן: במדבר כ, יד-כא (יד) וַיִּשְׁלַ֨ח מֹשֶׁ֧ה מַלְאָכִ֛ים מִקָּדֵ֖שׁ אֶל־מֶ֣לֶךְ אֱד֑וֹם כֹּ֤ה אָמַר֙ אָחִ֣יךָ יִשְׂרָאֵ֔ל אַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ אֵ֥ת כָּל־הַתְּלָאָ֖ה אֲשֶׁ֥ר מְצָאָֽתְנוּ: (טו) וַיֵּרְד֤וּ אֲבֹתֵ֙ינוּ֙ מִצְרַ֔יְמָה וַנֵּ֥שֶׁב בְּמִצְרַ֖יִם יָמִ֣ים רַבִּ֑ים וַיָּרֵ֥עוּ לָ֛נוּ מִצְרַ֖יִם וְלַאֲבֹתֵֽינוּ: (טז) וַנִּצְעַ֤ק אֶל־ה֙' וַיִּשְׁמַ֣ע קֹלֵ֔נוּ וַיִּשְׁלַ֣ח מַלְאָ֔ךְ וַיֹּצִאֵ֖נוּ מִמִּצְרָ֑יִם וְהִנֵּה֙ אֲנַ֣חְנוּ בְקָדֵ֔שׁ עִ֖יר קְצֵ֥ה גְבוּלֶֽךָ: (יז) נַעְבְּרָה־נָּ֣א בְאַרְצֶ֗ךָ לֹ֤א נַעֲבֹר֙ בְּשָׂדֶ֣ה וּבְכֶ֔רֶם וְלֹ֥א נִשְׁתֶּ֖ה מֵ֣י בְאֵ֑ר דֶּ֧רֶךְ הַמֶּ֣לֶךְ נֵלֵ֗ךְ לֹ֤א נִטֶּה֙ יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֔אול עַ֥ד אֲשֶֽׁר־נַעֲבֹ֖ר גְּבֻלֶֽךָ: (יח) וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֱד֔וֹם לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר בִּ֑י פֶּן־בַּחֶ֖רֶב אֵצֵ֥א לִקְרָאתֶֽךָ: (יט) וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֥יו בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘ בַּֽמְסִלָּ֣ה נַעֲלֶה֒ וְאִם־מֵימֶ֤יךָ נִשְׁתֶּה֙ אֲנִ֣י וּמִקְנַ֔י וְנָתַתִּ֖י מִכְרָ֑ם רַ֥ק אֵין־דָּבָ֖ר בְּרַגְלַ֥י אֶֽעֱבֹֽרָה: (כ) וַיֹּ֖אמֶר לֹ֣א תַעֲבֹ֑ר וַיֵּצֵ֤א אֱדוֹם֙ לִקְרָאת֔וֹ בְּעַ֥ם כָּבֵ֖ד וּבְיָ֥ד חֲזָקָֽה: (כא) וַיְמָאֵ֣ן׀ אֱד֗וֹם נְתֹן֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל עֲבֹ֖ר בִּגְבֻל֑וֹ וַיֵּ֥ט יִשְׂרָאֵ֖ל מֵעָלָֽיו:
וכי נשמעו כאן מילות קשר? סך הכול ביקשו לעבור בארצם, ולהיפך בתשלום מלא, רק בדרך המלך ילכו? ואף לזאת הרי סרבו אדום? והעולה על הכל, שהרי ה' אמר להם לבקש זאת מאדום כמ"ש בדברים ב, ב-ח "וַיֹּ֥אמֶר ה֖' אֵלַ֥י לֵאמֹֽר: (ג) רַב־לָכֶ֕ם סֹ֖ב אֶת־הָהָ֣ר הַזֶּ֑ה פְּנ֥וּ לָכֶ֖ם צָפֹֽנָה: (ד) וְאֶת־הָעָם֘ צַ֣ו לֵאמֹר֒ אַתֶּ֣ם עֹֽבְרִ֗ים בִּגְבוּל֙ אֲחֵיכֶ֣ם בְּנֵי־עֵשָׂ֔ו הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּשֵׂעִ֑יר וְיִֽירְא֣וּ מִכֶּ֔ם וְנִשְׁמַרְתֶּ֖ם מְאֹֽד: (ה) אַל־תִּתְגָּר֣וּ בָ֔ם כִּ֠י לֹֽא־אֶתֵּ֤ן לָכֶם֙ מֵֽאַרְצָ֔ם עַ֖ד מִדְרַ֣ךְ כַּף־רָ֑גֶל כִּֽי־יְרֻשָּׁ֣ה לְעֵשָׂ֔ו נָתַ֖תִּי אֶת־הַ֥ר שֵׂעִֽיר: (ו) אֹ֣כֶל תִּשְׁבְּר֧וּ מֵֽאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וַאֲכַלְתֶּ֑ם וְגַם־מַ֜יִם תִּכְר֧וּ מֵאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וּשְׁתִיתֶֽם: (ז) כִּי֩ ה֨' אֱלֹהֶ֜יךָ בֵּֽרַכְךָ֗ בְּכֹל֙ מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֔ךָ יָדַ֣ע לֶכְתְּךָ֔ אֶת־הַמִּדְבָּ֥ר הַגָּדֹ֖ל הַזֶּ֑ה זֶ֣ה׀ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֗ה ה֤' אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ לֹ֥א חָסַ֖רְתָּ דָּבָֽר: (ח) וַֽנַּעֲבֹ֞ר מֵאֵ֧ת אַחֵ֣ינוּ בְנֵי־עֵשָׂ֗ו הַיֹּֽשְׁבִים֙ בְּשֵׂעִ֔יר מִדֶּ֙רֶךְ֙ הָֽעֲרָבָ֔ה מֵאֵילַ֖ת וּמֵעֶצְיֹ֣ן גָּ֑בֶר" הרי לנו שהיה זה על פי ה'?
והתירוץ- שהבעיה הייתה בלשון שאמרו להם "כה אמר אחיך ישראל" שראו בהם "אח". קרבה קטנה זו כבר גרמה להם שיענשו בחסרונו של אותו צדיק.
אך עדיין הדבר אינו מובן, אלא התורה שבה ומכנה את אדום כאח לישראל, וכמ"ש "לא תתעב אדומי כי אחיך הוא"? וכן כשהנביא מלאכי ניבא לישראל שב וכינה אותם כאח לעשו שכה לשון הנביא (מלאכי א, א-ב) בראשית נבואתו: "(א) מַשָּׂ֥א דְבַר־ה֖' אֶל־יִשְׂרָאֵ֑ל בְּיַ֖ד מַלְאָכִֽי: (ב) אָהַ֤בְתִּי אֶתְכֶם֙ אָמַ֣ר ה֔' וַאֲמַרְתֶּ֖ם בַּמָּ֣ה אֲהַבְתָּ֑נוּ הֲלוֹא־אָ֨ח עֵשָׂ֤ו לְיַֽעֲקֹב֙ נְאֻם־ה֔' וָאֹהַ֖ב אֶֽת־יַעֲקֹֽב" ומדוע שם אין בזה חסרון?
מיישב הרבי מסוכטשוב יסוד נורא ונפלא:
יש הבדל בין אח ל'יעקב' לאח ל'ישראל'. "ישראל" מורה על גדולה של עם ישראל כשהם בדרגה גבוהה ובזמן שישראל עלו דרגה מבני יעקב לבני ישראל הם כבר לא אחים, הם בדרגה אחרת לגמרי... זה היה החטא של ההתקרבות לאדום.
המוצא הגזעי הוא משותף אך המוצא הרוחני לא קרב זה אל זה. מבחינה גנטית אולי ישנו קשר, אך מבחינה רעיונית אסור שיהיה לכך שום קשר. כשאנו בדרגה רוחנית אין לנו שום שיח וזיקה לרעת עשו.
הדברים מדוקדקים להפליא כשמתבוננים בלשון בה ביקשו את סיחון לעבור בגבולו: במדבר כא, כא-כב (כא) וַיִּשְׁלַ֤ח יִשְׂרָאֵל֙ מַלְאָכִ֔ים אֶל־סִיחֹ֥ן מֶֽלֶךְ הָאֱמֹרִ֖י לֵאמֹֽר: (כב) אֶעְבְּרָ֣ה בְאַרְצֶ֗ךָ לֹ֤א נִטֶּה֙ בְּשָׂדֶ֣ה וּבְכֶ֔רֶם לֹ֥א נִשְׁתֶּ֖ה מֵ֣י בְאֵ֑ר בְּדֶ֤רֶךְ הַמֶּ֙לֶךְ֙ נֵלֵ֔ךְ עַ֥ד אֲשֶֽׁר־נַעֲבֹ֖ר גְּבֻלֶֽךָ:. לסיחון הם לא פרטו ולא ניסו לפרוט על נימי הרגש שלו "אתה ידעת את כל התלאה"... "וירעו לנו מצרים..." קצר וחלק רק שאלו "אפשר לעבור?" זהו אות לכך שחשו בקשר אחוה לעשו, סברו שישנה כאן "אחוות אחים" בנו על טוב ליבו. וזהו העונש על חיבורם לעשו...
הם לא הרגישו מספיק כראוי לדרגתם שעשו שעזב את האמונה ובעט בתורה, מאס בכל הקדוש והיקר אין מה לצפות ממנו לשום רחמים. ולכן נענשו.
שם משמואל במדבר פרשת חקת:
קראנו בפרשת חוקת במדבר כ, כג-כד "וַיֹּ֧אמֶר ה֛' אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן בְּהֹ֣ר הָהָ֑ר עַל־גְּב֥וּל אֶֽרֶץ־אֱד֖וֹם לֵאמֹֽר: (כד) יֵאָסֵ֤ף אַהֲרֹן֙ אֶל־עַמָּ֔יו" וברש"י "על גבול ארץ אדום - מגיד שמפני שנתחברו כאן להתקרב לעשו הרשע, נפרצו מעשיהם וחסרו הצדיק הזה, וכן הנביא אומר ליהושפט (ד"ה ב' כ, לז) בהתחברך עם אחזיהו פרץ ה' את מעשיך".
דהיינו שמפני שהתחברו לאדום נענשו ישראל בפטירת אהרן.
מה היה טיבה של אותה התקרבות?
נתבאר בפסוקים שלפני כן: במדבר כ, יד-כא (יד) וַיִּשְׁלַ֨ח מֹשֶׁ֧ה מַלְאָכִ֛ים מִקָּדֵ֖שׁ אֶל־מֶ֣לֶךְ אֱד֑וֹם כֹּ֤ה אָמַר֙ אָחִ֣יךָ יִשְׂרָאֵ֔ל אַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ אֵ֥ת כָּל־הַתְּלָאָ֖ה אֲשֶׁ֥ר מְצָאָֽתְנוּ: (טו) וַיֵּרְד֤וּ אֲבֹתֵ֙ינוּ֙ מִצְרַ֔יְמָה וַנֵּ֥שֶׁב בְּמִצְרַ֖יִם יָמִ֣ים רַבִּ֑ים וַיָּרֵ֥עוּ לָ֛נוּ מִצְרַ֖יִם וְלַאֲבֹתֵֽינוּ: (טז) וַנִּצְעַ֤ק אֶל־ה֙' וַיִּשְׁמַ֣ע קֹלֵ֔נוּ וַיִּשְׁלַ֣ח מַלְאָ֔ךְ וַיֹּצִאֵ֖נוּ מִמִּצְרָ֑יִם וְהִנֵּה֙ אֲנַ֣חְנוּ בְקָדֵ֔שׁ עִ֖יר קְצֵ֥ה גְבוּלֶֽךָ: (יז) נַעְבְּרָה־נָּ֣א בְאַרְצֶ֗ךָ לֹ֤א נַעֲבֹר֙ בְּשָׂדֶ֣ה וּבְכֶ֔רֶם וְלֹ֥א נִשְׁתֶּ֖ה מֵ֣י בְאֵ֑ר דֶּ֧רֶךְ הַמֶּ֣לֶךְ נֵלֵ֗ךְ לֹ֤א נִטֶּה֙ יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֔אול עַ֥ד אֲשֶֽׁר־נַעֲבֹ֖ר גְּבֻלֶֽךָ: (יח) וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֱד֔וֹם לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר בִּ֑י פֶּן־בַּחֶ֖רֶב אֵצֵ֥א לִקְרָאתֶֽךָ: (יט) וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֥יו בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘ בַּֽמְסִלָּ֣ה נַעֲלֶה֒ וְאִם־מֵימֶ֤יךָ נִשְׁתֶּה֙ אֲנִ֣י וּמִקְנַ֔י וְנָתַתִּ֖י מִכְרָ֑ם רַ֥ק אֵין־דָּבָ֖ר בְּרַגְלַ֥י אֶֽעֱבֹֽרָה: (כ) וַיֹּ֖אמֶר לֹ֣א תַעֲבֹ֑ר וַיֵּצֵ֤א אֱדוֹם֙ לִקְרָאת֔וֹ בְּעַ֥ם כָּבֵ֖ד וּבְיָ֥ד חֲזָקָֽה: (כא) וַיְמָאֵ֣ן׀ אֱד֗וֹם נְתֹן֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל עֲבֹ֖ר בִּגְבֻל֑וֹ וַיֵּ֥ט יִשְׂרָאֵ֖ל מֵעָלָֽיו:
וכי נשמעו כאן מילות קשר? סך הכול ביקשו לעבור בארצם, ולהיפך בתשלום מלא, רק בדרך המלך ילכו? ואף לזאת הרי סרבו אדום? והעולה על הכל, שהרי ה' אמר להם לבקש זאת מאדום כמ"ש בדברים ב, ב-ח "וַיֹּ֥אמֶר ה֖' אֵלַ֥י לֵאמֹֽר: (ג) רַב־לָכֶ֕ם סֹ֖ב אֶת־הָהָ֣ר הַזֶּ֑ה פְּנ֥וּ לָכֶ֖ם צָפֹֽנָה: (ד) וְאֶת־הָעָם֘ צַ֣ו לֵאמֹר֒ אַתֶּ֣ם עֹֽבְרִ֗ים בִּגְבוּל֙ אֲחֵיכֶ֣ם בְּנֵי־עֵשָׂ֔ו הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּשֵׂעִ֑יר וְיִֽירְא֣וּ מִכֶּ֔ם וְנִשְׁמַרְתֶּ֖ם מְאֹֽד: (ה) אַל־תִּתְגָּר֣וּ בָ֔ם כִּ֠י לֹֽא־אֶתֵּ֤ן לָכֶם֙ מֵֽאַרְצָ֔ם עַ֖ד מִדְרַ֣ךְ כַּף־רָ֑גֶל כִּֽי־יְרֻשָּׁ֣ה לְעֵשָׂ֔ו נָתַ֖תִּי אֶת־הַ֥ר שֵׂעִֽיר: (ו) אֹ֣כֶל תִּשְׁבְּר֧וּ מֵֽאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וַאֲכַלְתֶּ֑ם וְגַם־מַ֜יִם תִּכְר֧וּ מֵאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וּשְׁתִיתֶֽם: (ז) כִּי֩ ה֨' אֱלֹהֶ֜יךָ בֵּֽרַכְךָ֗ בְּכֹל֙ מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֔ךָ יָדַ֣ע לֶכְתְּךָ֔ אֶת־הַמִּדְבָּ֥ר הַגָּדֹ֖ל הַזֶּ֑ה זֶ֣ה׀ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֗ה ה֤' אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ לֹ֥א חָסַ֖רְתָּ דָּבָֽר: (ח) וַֽנַּעֲבֹ֞ר מֵאֵ֧ת אַחֵ֣ינוּ בְנֵי־עֵשָׂ֗ו הַיֹּֽשְׁבִים֙ בְּשֵׂעִ֔יר מִדֶּ֙רֶךְ֙ הָֽעֲרָבָ֔ה מֵאֵילַ֖ת וּמֵעֶצְיֹ֣ן גָּ֑בֶר" הרי לנו שהיה זה על פי ה'?
והתירוץ- שהבעיה הייתה בלשון שאמרו להם "כה אמר אחיך ישראל" שראו בהם "אח". קרבה קטנה זו כבר גרמה להם שיענשו בחסרונו של אותו צדיק.
אך עדיין הדבר אינו מובן, אלא התורה שבה ומכנה את אדום כאח לישראל, וכמ"ש "לא תתעב אדומי כי אחיך הוא"? וכן כשהנביא מלאכי ניבא לישראל שב וכינה אותם כאח לעשו שכה לשון הנביא (מלאכי א, א-ב) בראשית נבואתו: "(א) מַשָּׂ֥א דְבַר־ה֖' אֶל־יִשְׂרָאֵ֑ל בְּיַ֖ד מַלְאָכִֽי: (ב) אָהַ֤בְתִּי אֶתְכֶם֙ אָמַ֣ר ה֔' וַאֲמַרְתֶּ֖ם בַּמָּ֣ה אֲהַבְתָּ֑נוּ הֲלוֹא־אָ֨ח עֵשָׂ֤ו לְיַֽעֲקֹב֙ נְאֻם־ה֔' וָאֹהַ֖ב אֶֽת־יַעֲקֹֽב" ומדוע שם אין בזה חסרון?
מיישב הרבי מסוכטשוב יסוד נורא ונפלא:
יש הבדל בין אח ל'יעקב' לאח ל'ישראל'. "ישראל" מורה על גדולה של עם ישראל כשהם בדרגה גבוהה ובזמן שישראל עלו דרגה מבני יעקב לבני ישראל הם כבר לא אחים, הם בדרגה אחרת לגמרי... זה היה החטא של ההתקרבות לאדום.
המוצא הגזעי הוא משותף אך המוצא הרוחני לא קרב זה אל זה. מבחינה גנטית אולי ישנו קשר, אך מבחינה רעיונית אסור שיהיה לכך שום קשר. כשאנו בדרגה רוחנית אין לנו שום שיח וזיקה לרעת עשו.
הדברים מדוקדקים להפליא כשמתבוננים בלשון בה ביקשו את סיחון לעבור בגבולו: במדבר כא, כא-כב (כא) וַיִּשְׁלַ֤ח יִשְׂרָאֵל֙ מַלְאָכִ֔ים אֶל־סִיחֹ֥ן מֶֽלֶךְ הָאֱמֹרִ֖י לֵאמֹֽר: (כב) אֶעְבְּרָ֣ה בְאַרְצֶ֗ךָ לֹ֤א נִטֶּה֙ בְּשָׂדֶ֣ה וּבְכֶ֔רֶם לֹ֥א נִשְׁתֶּ֖ה מֵ֣י בְאֵ֑ר בְּדֶ֤רֶךְ הַמֶּ֙לֶךְ֙ נֵלֵ֔ךְ עַ֥ד אֲשֶֽׁר־נַעֲבֹ֖ר גְּבֻלֶֽךָ:. לסיחון הם לא פרטו ולא ניסו לפרוט על נימי הרגש שלו "אתה ידעת את כל התלאה"... "וירעו לנו מצרים..." קצר וחלק רק שאלו "אפשר לעבור?" זהו אות לכך שחשו בקשר אחוה לעשו, סברו שישנה כאן "אחוות אחים" בנו על טוב ליבו. וזהו העונש על חיבורם לעשו...
הם לא הרגישו מספיק כראוי לדרגתם שעשו שעזב את האמונה ובעט בתורה, מאס בכל הקדוש והיקר אין מה לצפות ממנו לשום רחמים. ולכן נענשו.
