פרשת נחלות - סדר הירושה והשמטת הכתובים - חלק א "והעברתם".

סדר הנחלה העולה מפשט הפסוקים הוא

• בן
• בת
• אחים
• אחי האב
• שארו הקרוב אליו ממשפחתו

ולפי סדר זה עולה מאליה תמיהה עצומה, האב אינו מופיע כאן כיורש כלל, ואילו אחי האב יורשים, היתכן?

אך סדר נחלות שונה הוא, וכפי שקיבלנו בתורה שבעל פה

• בן
• בת
• אב
• אחים
• אחיות
• אבי האב
• אחי האב
• אחיות האב
• וכן הלאה...

מביא המלבי"ם "ולפי הלכות תורה שבע"פ כן היה לו לכתוב


נמצא שהשמיט הכתוב מסדר היורשים את אבי המת, את אחיות המת, את אבי האב, ואת אחיות האב.
והרי הדברים טעונים ביאור.

הדרשה לדעת הספרי - ר' ישמעאל בר' יוסי

בספרי, דורש את ירושת האב מקל וחומר "ומנין שהאב יורש אמרת קל וחומר הוא ומה אחים שאינן באים אלא מכח האב הרי הם יורשים האב שאין האחים באים אלא מכחו דין הוא שיירש".
ואת קדימת האב לאחים מקרא "מנין שהאב קודם את האחין בנחלה היה ר' ישמעאל בר' יוסי אומר הרי הוא אומר והעברתם את נחלתו לבתו מפני הבת מעביר אתה את האב ואי אתה מעביר מפני האחים"

ויש להעיר, אחר שנדרשה קדימת האב לאחים מן המקרא, הרי בהכרח שהאב יורש הוא, ולמה נצרך ללמוד את ירושת האב מקל וחומר? אמנם יתכן לומר שבלא הק"ו לא היה נדרש המקרא על ירושת האב כלל וצ"ב.

עוד יש להבין כיצד נדרש מן הכתוב "והעברתם את נחלתו לבתו" שהבת היא זו שקודמת לאב אבל האחים אינם קודמין לאב בירושתם?

ועוד יש לתמוה על סדר דברי הספרי, שהביא תחלה את דרשת ר' ישמעאל בר' יוסי שהאב קודם את האחין בנחלה, ואחר כך הביא את המקור שהאב יורש מקל וחומר, והרי תחילה יש לנו ללמוד את דין ירושת האב, ורק אחר כך לברר את סדר הקדימה בירושה שלא נזכר במפורש.

ובגמ' (בבא בתרא דף קט עמוד א) מובאת דרשה זו "דתניא, את זו דרש רבי ישמעאל ברבי יוסי: איש כי ימות ובן אין לו וגו' במקום בת אתה מעביר נחלה מן האב, ואי אתה מעביר נחלה מן האב במקום אחין". והקשו שם "ואימא: במקום בת אתה מעביר נחלה מן האחין, ואי אתה מעביר נחלה מן האב אפילו במקום בת, אם כן, לא נכתוב רחמנא והעברתם".

ומפשטות דברי הגמרא נראה שמ"והעברתם" לומדים שאין האב קודם לבת, וכבר הרגישו בזה המפרשים, וכן מטים דברי הספרי שכתב "מפני הבת מעביר אתה את האב". ואינו מבואר די הצורך כיצד נלמד מ"והעברתם" שהבת קודמת היא לאב.


החילוק בין "והעברתם" ל"ונתתם" וביאור הלימוד מכך

מבאר המלבי"ם את חילוק הלשונות בין "והעברתם" ל"ונתתם", וכותב "שיש הבדל בלשון, שהעברה מציין שעובר בלי אמצעי, וע"כ גבי אחים לא יכול לומר והעברתם כי אינו מגיע אל האחים בלי אמצעי, כי הנחלה עוברת אל האב, וממנו באה אל האחים בתורת ירושה, ובזה שייך לשון ונתתם".

הוי אומר שעיקר הלימוד ממה שכתוב "והעברתם" הוא שמכך למדים אנו לחלק בין ירושת הבת לירושת האח, שירושת הבת עוברת היא בלא אמצעי אלא מהאב לבת, ואילו ירושת האחים אינה מחמת היותם אחי המת אלא מחמת היותם בני אביו של המת, שאבי המת הוא האמצעי בין המת ובין אחיו שהם בני אביו וראויים ליורשו.

ביאור דברי הספרי

וכך הם סדר הדברים בספרי ע"פ דברי המלבי"ם, מנין שהאב קודם את האחים בנחלה, וע"ז משיב ר' ישמעאל בר' יוסי שמחילוק הלשון בין ירושת הבת לירושת האח למדים אנו שירושת האח שונה היא מירושת הבת שהיא על ידי אמצעי ואינם יורשים את אחיהם בלי אמצעי ואמצעי זה בהכרח אביהם הוא שהוא עומד אמצעי בין בניו. ועדיין מנא לן שהאב עצמו אף הוא יורש, וע"ז משיב הספרי שהוא קל וחומר אם האחים יורשים רק מכח האב שהוא האמצעי בינם לבין המת, הרי בהכרח שהאב עצמו יורש הוא את בנו המת.

ומיושבים סדר דברי הספרי שכל עיקרו של ק"ו אינו אלא מחמת שלמדנו מ"והעברתם" ומחילוק הלשון בין הבת לאחים שהאחים אינם יורשים את אחיהם על ידי אמצעי, ומכך נלמד בקל וחומר שהאב יורש את בנו המת וקודם הוא לאחים שהם באים מכחו בירושת אחיהם.

ונמצא שלומדים אנו משינוי הלשון בין ירושת הבת לירושת האחים, א. שהבת יורשת בלא אמצעי. ב. שהאחים יורשים על ידי אמצעי, ובהכרח שהוא האב. ג. שהאב שהוא האמצעי בין האחים לבין המת יורש הוא את בנו המת.

וזהו שאמר בספרי "מפני הבת אתה מעביר את האב" כלומר שהיא יורשת את אביה המת מעצמה בלי אמצעי ולכך קודמת היא בקרבתה לאב, "ואי אתה מעביר את האב מפני האחים" שהרי אינם יורשים אלא מכחו ובהכרח שאינם קודמים לו בסדר הירושה.

ומבואר היטב מה שהקשו בגמרא, "ואימא במקום בת אתה מעביר נחלה מן האחין ואי אתה מעביר נחלה מן האב אפילו במקום בת אם כן לא נכתוב רחמנא והעברתם", שהרי אם נאמר שהאב קודם הוא אף לבת, נהיה מוכרחים לומר שאף הבת אינה יורשת אלא מחמת אבי המת שהוא קודם לה בירושה, ואם כן מה שכתב בבת "והעברתם את נחלתו לבתו" שהוא ירושה בלי אמצעי אינו נכון.

סדר הכתובים וטעם ההשמטה ע"פ הנ"ל

ולדברי ר' ישמעאל בר' יוסי, מבואר היטב מדוע לא נזכרו בפסוק אבי המת, ואבי אביו כיורשים, שהרי הם נלמדים מכך שמבואר שירושת אחי המת ואחי אביו הם על ידי אמצעי, ואם כן במה שכתב באחי המת "ונתתם את נחלתו לאחיו" וכן באחי המת, הרי כבר למדים אנו מכך שאבי המת ואבי אביו יורשים הם, וקודמים הם בסדר הירושה לאותם הבאים מכוחם.

ומכיון שאחי המת ואחי האב אינם באים אלא מכח היותם יורשי אביהם, הרי מכך נדע שכשם שאם אין בנים למת הבת היא יורשת את אביה, כך אם אין יורשים בנים לאבי המת ולאבי אביו, הרי הבנות הם היורשות את אביהם כל שאין לו בנים, ומכך נדע שאם אין לו אחים יורשות אותו אחיותיו, וכן אם אין אף אחים לאביו אחיות האב הן הבאות בסדר הירושה.



ועדיין נותר לנו לבאר לדעת המאן דאמר המובא בגמרא (בבא בתרא דף קח עמוד ב) את ירושת האב מן הכתוב "וּנְתַתֶּ֣ם אֶת־נַחֲלָת֗וֹ לִשְׁאֵר֞וֹ הַקָּרֹ֥ב אֵלָ֛יו מִמִּשְׁפַּחְתּ֖וֹ וְיָרַ֣שׁ אֹתָ֑הּ".
ובל"נ אבאר בהמשך...