כאמור במאמרים לעיל את הסיכומים כתבתי תוך כדי שלימדתי את הפרשות האלה לתשב"ר
את סוף דברים וואתחנן למדנו תוך כדי המלחמה ולא היה שייך כל כך לסכמם בארוכה ולכן הסיכום הוא בקצרה
מאמצע ואתחנן הסיכום חוזר לאורכו הרגיל עד סוף חומש דברים
המשך פרק ג' – משה מבקש להיכנס לארץ
בסיום הנאום הראשון, נאום התוכחה והאזהרות, משה מראה לעם ישראל את החשיבות של המצוות, ולכן – למרות שעדיין אין צורך בערי מקלט שבעבר הירדן, שהרי הם לא יוכלו לקלוט רוצחים עד שיפרישו את הערים שבארץ ישראל, בכל זאת הוא כבר מפריש אותם בשביל להרוויח את המצווה.
הערים מיועדות עבור מי שרצח בטעות מישהו שהוא לא שונאו כדי שיוכל להגיע לעיר ושם גם ינצל מגואל הדם וגם ידאגו לו לאוכל ולשאר צרכיו.
שלושת הערים הם: בצר, ראמות וגולן.
בצר היא הדרומית ביותר, היא נמצאת במדבר מצד מזרח של ים המלח ובחלק של שבט ראובן.
ראמות היא במרכז, היא נמצאת בגלעד בתוך הנחלה של שבט דן.
גולן היא הצפונית והיא נמצאת בבשן בחלק של שבט מנשה.
הקדמה לנאום השני – נאום המצוות (פסוקים מ״ד – מ״ט)
התורה אומרת, שכל מה שיאמר מעכשיו ועד פרשת כי תבוא, זו התורה שמשה שם לפני בני ישראל בנאום השני.
אבל, התורה מדגישה שהוא לא הוסיף מצוות חדשות אלא רק חזר על המצוות שקיבל ואמר לעם ישראל בהר סיני.
התורה מוסיפה שאת הנאום השלישי הוא אמר בעבר הירדן בערבות מואב בארץ של סיחון ועוג שבני ישראל כבשו מידיהם.
הנאום השני – נאום המצוות
פרק ה׳ – עשרת הדיברות והבקשה לשמוע דרך משה את השאר
פתיחת דברי משה (פסוקים א' – ה')
מכיוון שמשה הפסיק את הנאום בשביל להפריש את ערי המקלט, הוא חוזר וקורא לכל ישראל לבוא ולשמוע את כל המצוות שהוא עומד להגיד להם, כמו כן הוא אומר להם ללמוד את המצוות האלה ולשמור ולעשות אותם,
לפני המצוות משה רבינו מזכיר להם את מתן תורה, הוא מדגיש להם שלא רק מי שהיה במעמד הר סיני מחויב לתורה שקיבלו שם אלא הברית והשבועה מחייבת כל אחד מבני ישראל שחי איתנו היום.
משה מזכיר כי את עשרת הדברות הם שמעו ישר מפי ה' "פנים בפנים" ולא היו זקוקים לשליח, (בפעם הראשונה כשאמר את כל הדברות בדיבור אחד, לאחר כך כשה' אמר דיבור דיבור בפני עצמו, משה אמר מהדיבור השלישי והלאה).
אבל הוא עמד בינם לבין האש בשביל לשמור עליהם ולתווך אם צריך.
עשרת הדיברות (פסוקים ו' – י״ח)
אסור להשתחוות לשום עבודה זרה, ואפילו אם על פי צורת עבודתה זה בזיון בשבילה, וכן אסור אפילו לבזות ע"ז אם ככה רגילים לעבוד לה.
אם יעבדו ע"ז רח"ל, ה' יפרע מהעובדים ולא יסלח, והוא יעניש גם את שלושת הדורות קדימה בעונש שמגיע לראשון אם הם גם יעבדו.
ומי ששומר את מצוות ה' זוכה לקבל שכר עבור כל הדורות שהיו לפניו ושמרו את מצוות ה'.
משה אומר להם שהתורה רוצה שהוא יראה את העבד והשפחה שלו יושבים ולא עובדים על מנת שיזכור שגם הוא היה עבד במצרים ובזכות שה' הוציא אותו הוא כבר לא צריך לעבוד, ולכן דווקא אותנו ה' ציוה לשמור את השבת.
משה מספר שאת כל הדברים האלה ה' דיבר אל כולם מתוך האש הענן והערפל שאפפו את הר סיני, ה' כתב את הדיברות על שני לוחות אבנים ונתן אותם למשה.
כשעם ישראל שמעו את הקול מתוך האש הם פחדו נורא, וראשי השבטים והזקנים הגיעו אל משה, הם אמרו למשה שבעשרת הדיברות ה' כבר הראה להם שיש מציאות שה' ידבר עם אדם ויחיה, ולכן הוא כבר אימת להם את האמונה בדיבור שהוא מדבר עם משה.
מכיוון שכך הם טענו שאחרי שהוא כבר הראה להם את קיומו, את שליטתו ומלכותו, אין צורך שה' בעצמו יגיד להם את כל התרי"ג מצוות, כי הם נורא מפחדים שהם לא ישרדו את כל זה, שהרי גם זה שהם חיים עכשיו זה רק בגלל שה' החיה אותם מחדש.
לכן הם ביקשו שמשה יגש אל ה', ישמע את כל המצוות, והוא יגיד להם אותם, והם ישמעו מפי משה ויקיימו.
משה אומר להם שחלשה דעתו מהבקשה הזאת והוא מאוד חשש לגשת אל ה' ולהגיד לו, בגלל שהוא הבין שעם ישראל לא רוצים קרבת ה', ולכן מעוניינים לשלוח את משה במקום לשמוע ישר מפי ה'.
אבל עוד לפני שמשה אכן דיבר עם ה', ה' כבר דיבר אליו ואמר לו שהוא שמע את מה שעם ישראל אמרו, ושהוא מעיד שהם אמרו את זה מתוך צידקות ויראת שמים, ולא מתוך זלזול וחוסר רצון להיות קרובים לה'.
ה' גם אמר שהלוואי שעם ישראל ישאר עם כזה לב מלא ביראת שמים ועם כזה רצון לקיים את המצוות כל הימים והדורות.
לכן ה' הורה למשה לרדת ולהגיד לעם ישראל שהם יכולים לחזור לאהלים ומותרים לגשת לנשותיהם, ולמשה הוא אמר שישאר בהר לשמוע מפי ה' את כל המצוות.
משה אומר לעם ישראל שהם צריכים להיזהר מאוד לא לסטות מדרך המצוות שה' ציווה אותם ולא לסור ממנה ימין ושמאל, וזה יעשה שיהיה להם חיים ארוכים וטובים ושלא יגלו מארץ ישראל לעולם.
פרק ו׳ – המצוות שמשה הצטווה, יסודות האמונה וחינוך הדורות
משה מתחיל לומר את המצוות שה' ציווה אותו בהר כשנשלח על ידי עם ישראל, והוא מזכיר להם שבזכות קיום המצוות הם יזכה לתוספת יראת שמים ואז הם יוכלו להמשיך לשמור את המצוות יותר בקלות, וכן זה יעזור להם שהבנים והצאצאים ישמרו את מצוות ה' לעולם, עם אריכות ימים, בארץ ישראל.
ולמרות שבדרך כלל לא ראוי לקיים את המצוות בשביל לקבל שכר,
פה ה' הבטיח שבשביל קיומם יזכו לארץ זבת חלב ודבש וריבוי של טובה בה.
אהבת ה׳ וקריאת שמע (פסוקים א' – ט')
“שמע ישראל, ה׳ אלוקינו ה׳ אחד.”
משה אומר לעם ישראל לשמוע ולהבין שעכשיו ה' הוא האלוקים שלנו, אבל בעתיד ה' יהיה אחד וישלוט על כל העולם.
משה אומר לעם ישראל ולכל אחד ואחד, שצריכים לאהוב את ה' באהבה גמורה, ואפילו אם ה' יטול מאיתנו את החיים שלנו, אפילו אם זה יהיה ביסורים גדולים, בכל אופן אנחנו נאהב אותו באהבה גמורה, ואפילו באותו רגע שהוא עושה לנו את זה (סיפרתי את הסיפור על רבי עקיבא).
אנחנו צריכים לאהוב את ה' לגמרי, גם בלב, שנהיה משוכנעים גם בתוכנו באהבה ושלא נשאל שאלות על ה' ושנקבל הכל באהבה
אנחנו צריכים לאהוב את ה' גם אם הוא יקח מאיתנו את כל הכסף שלנו, ושיהיה שווה לנו בשביל האהבה הזאת אפילו להפסיד בידים את כל מה שיש לנו, אפילו אם נשאר בלי כלום!
הדרך להגיע לאהבת ה' בכזאת רמה היא אם אנחנו נלמד ונעסוק כל היום בדברים שה' ציווה אותנו, ושנתייחס אליהם כאילו נצטווינו בהם היום, וכך שיהיו חקוקים על הלב שלנו.
משה מורה לרב שמלמד את התלמידים שהוא צריך שהדברי תורה יהיו מסודרים ומחודדים בפיו ושילמדם את הבנים שלו שהם התלמידים, כי התלמידים קרויים בנים והרב קרוי אב.
משה מוסיף מצווה לדבר בדברי התורה, ושהתורה היא תהיה הדיבור העיקרי שמדברים במהלך היום.
יש מצווה לקרוא קריאת שמע פעמים ביום בזמן שבני אדם ישנים, ובזמן שבני אדם מתעוררים, החיוב הוא גם אם נמצאים בבית וגם אם הולכים בדרך וזמני החיוב הם לא כל אדם לפי זמן שכיבתו וקומו אלא לפי שאר העולם.
יש דין לקשור את הפרשה הזאת (יחד עם עוד כמה) על הזרוע שביד ועל הראש מעל בין העניים, התפילין שקושרים על הראש אמורות להיות מחולקות לארבעה פרשיות נפרדות.
יש דין לכתוב ולשים את הפרשה הזאת (יחד עם עוד אחת) על המזוזות של הבתים.
אזהרה מפני שכחת ה' (פסוקים י' – י״ט)
משה מזהיר אותם שיזהרו מאוד שלא יגיע מצב שכאשר יבואו לארץ והם יקבלו שם ערים שלמות שכבר בנויות בצורה מושלמת ויכנסו לבתים מלאים כל טוב, בלי שהם יצטרכו לבנות את הבתים ולמלאות אותם, ואולי בגלל השפע הם ישכחו את ה' שהוציא אותם ממצרים ומהעבדות שהם היו בה, לכן הם צריכים מאוד להיזהר לא להגיע למצב הזה.
כאן הם גם קיבלו היתר לאכול מכל מה שנמצא בבתים למרות שמדובר במאכלי טרפות, ומאיסורי אכילה והנאה.
משה אומר להם שחוץ מהציווי לאהוב את ה' יש גם ציווי לפחד ממנו ולעבוד אותו בשלמות, ואם אכן אדם נמצא בדרגה מלאה כזו, רק אז הוא יכול להישבע בשמו של ה'.
משה מזהיר אותם שלמרות שהותר להם לאכול מהמאכלים שנשארו מהגויים, עדיין אסור להם באיסור גמור וחמור לעבוד את האלוהים שלהם, ואם הם יעשו את זה ה' יקנא את כבודו, לא יסלח להם, יכעס עליהם וישמיד אותם מעל פני האדמה.
כמו כן הוא אומר להם לא לנסות את ה' ולהגיד שנעשה בדיקה ואם אכן ה' יתן לנו מה שאנחנו רוצים סימן שהוא איתנו, כמו שהם עשו במסה שהם אמרו "היש ה' בקרבנו אם אין"
משה מצווה אותם שמלבד המצוות שמפורשות, הם צריכים לעשות לפנים משורת הדין – את הישר והטוב בעיני ה', ועל ידי זה ה' יתן למוותר טוב שהוא יבוא ויירש את ארץ ישראל שהיא הארץ הטובה מכל הארצות, וה' יגרש מפניו את כל האויבים כמו שהוא הבטיח "והמותי את כל העם אשר תבא בהם"
זכירת הניסים וחינוך הבנים (פסוקים כ' – כ״ה)
משה אומר לעם ישראל שאם הבנים שלכם ישאלו אתכם מה הסיבה שאנחנו מקיימים את כל המצוות, ובפרט את המצוות שנעשו לזיכרון של מאורע –"עדות" וכן את החוקים שאנחנו לא מבינים את טעמם, וכן את העונשים שמענישים את הרשעים, וכן את המצוות שבין אדם לחבירו הרי הם מובנים לבד.
תענה להם – שהיינו עבדים לפרעה מלך מצרים, וה' הוציא אותנו משם ביד חזרה על ידי עשר מכות קשות וניסים רבים.
המכות האלה נעשו אפילו במלך פרעה ובבני ביתו, וה' דאג שהמצרים יראו איך שאנחנו רואים שהם מוכים, כך שההשפלה שלהם תהיה גדולה יותר.
וה' בחר להוציא אותנו משם בשביל לתת לנו את ארץ ישראל, שהרי הוא נשבע לאבותינו לתת אותה לזרעם.
וה' הוא זה שציוה אותנו לעשות את כל מה שהבן שאל, בשביל שיהיה לנו טוב לאורך כל ימי העולם הזה, ובשביל לשמור לנו שכר ניצחי לעולם הבא לפני ה'.
פרק ז׳ היבדלות מז' עממין ושמירה על קדושת ישראל
השמדת שבעת העממין (פסוקים א' – ו')
משה מורה לעם ישראל שכשיכנסו לארץ ישראל הם עומדים לפגוש את שבעת האומות שגרים שם, את החיתי את הגרגשי, את האמורי, את הכנעני, את הפריזי את החיוי ואת היבוסי.
העמים האלה הם עמים שהרבה יותר גדולים וחזקים ממך, ואתם בכוחות עצמכם לא תוכלו לנצח אותם לבד, אבל ה' יתן אותם לפניך, ואתה מצווה להשמיד אותם לגמרי! לא להשאיר מהם זכר!
אסור לך להתחתן איתם אפילו אם הם התגיירו.
וכמובן שאסור לך לתת את הבת שלך לבן שלו, ואת הבן שלך לבת שלו, כי אז הם יסירו את הנכדים שלך מאת ה' ויחטיאו אותם, וזה יגרום שה' יכעס עליכם וישמיד אותם מהר מעל פני האדמה.
לכן אתם מצווים מיד כשאתם מגיעים לנתץ את המזבחות, לשבור את המצבות, לגדוע את עצי האשרה ולשרוף את הפסלים.
והסיבה שלמרות שלכל האומות ה' אסר לעבוד ע"ז דווקא אתכם הוא ציווה לנתץ ולהרוס, היא בגלל שאתם עם קדוש ומופרש לה' ולכן לכם זה יותר מסוכן, ובנוסף אתם העם סגולה של ה' וה' חושש עליכם יותר ואכפת לו יותר מכם מאשר משאר העמים האחרים.
קדושת ישראל (פסוקים ז' – ח')
משה אומר לעם ישראל שלא יחשבו אולי לדאוג שהעמים יתגיירו ויצטרפו לעם ישראל, כדי שעם ישראל יהיה גדול, כי אין שום צורך לה' שעם ישראל יהיה העם הגדול שהרי אם ה' היה רוצה אומה גדולה הוא לא היה בוחר בנו שאנחנו קטנים יותר מהאומות האחרות, אלא ה׳ בחר בישראל לא בגלל שהם היו העם הגדול, אלא בגלל שהוא אוהב אותנו ובגלל שהוא זוכר את השבועה שנשבע לאבותינו, ולכן הוא הוציא אותנו ממצרים ופדה אותנו מפרעה.
ה' משלם שכר לצדיקים ומפסיד לרשעים (פסוקים ט' – י"א)
משה אומר לעם ישראל שהם מחויבים לדעת, שה' שמנהיג אותנו, הוא המנהיג היחיד והוא היחיד שיכול לקיים בוודאות את מה שהבטיח, והוא יקיים את השבועה שנשבע ויתן שכר לצדיקים לכל הדורות.
הרשעים יקבלו את השכר שלהם על המצוות המועטות שעשו, מיידית, בעולם הזה, על מנת שיאכלו כאן את מה שמגיע להם ולא יקבלו כלום בעולם הבא.
לצדיקים ה' יתן את השכר בעולם הבא, ולכן שיעשו את המצוות בלי לצפות לשכר כאן בעולם הזה.
את סוף דברים וואתחנן למדנו תוך כדי המלחמה ולא היה שייך כל כך לסכמם בארוכה ולכן הסיכום הוא בקצרה
מאמצע ואתחנן הסיכום חוזר לאורכו הרגיל עד סוף חומש דברים
המשך פרק ג' – משה מבקש להיכנס לארץ
- משה מתחנן להיכנס לארץ וה' מסרב.
- משה מבקש לראות את הארץ וה' מראה לו.
- חונים מול בית פעור.
- משה מסביר למה חשוב לקיים את המצוות בלי להתחכם.
- משה מסביר כמה המצוות חכמות וצודקות.
- משה מזכיר את מעמד הר סיני ואת קרבת ה' שהיתה.
- משה מזהיר אותם להישמר מאוד לנפשותיהם, ולמרות שהם לא ראו שום דמות כשקיבלו את התורה, וזה קשה לעבוד משהו שלא רואים, שישמרו לא לעשות לעצמם פסל או דמות.
- למדנו שיש איסור דאורייתא לעשות בובה או צורה בתלת מימד של אדם.
- למדנו שהיה אסור להחזיק כזה דבר בבית אפילו אם גוי עשה אותה, בלי לשבור חלק ממנו קודם, מפני החשד.
- כיום יש הרבה שמקילים אם זה נעשה על ידי גוי כי אין חשד, אבל צריך מאוד להיזהר! כי אם לא שברו חלק מהבובה ולדוגמא נפל לה איבר ומישהו מחזיר, הוא עובר על איסור דאורייתא! ואין בזה אף אחד שמקל.
- משה מזהיר לא לעבוד את המשרתים של ה' שה' נתן אותם לגויים בשביל שיטעו ויעבדו להם.
- הוא מזכיר שהוא לא יכנס איתם לארץ ולכן הוא לא יוכל לשמור עליהם
- ואם יעברו ויעבדו עבודה זרה, הם יגלו מהארץ ויענשו, אבל גם שם אם יחזרו בתשובה ה' יגאל אותם
- הוא מסביר למה לעם ישראל ה' מחמיר יותר – בגלל שאותם ה' הוציא ממצרים עם אותות מופתים וניסים אגדירים ונתן להם בעצמו את התורה
- הוא מזמין אותם לבדוק האם יש עוד אלהים שעשה כז דבר, או האם ה' עשה את זה לאומה אחרת מלבדם.
- הוא מזכיר גם את כל הניסים שהיה להם במדבר ושעומדים להיות כשיכנסו לארץ
בסיום הנאום הראשון, נאום התוכחה והאזהרות, משה מראה לעם ישראל את החשיבות של המצוות, ולכן – למרות שעדיין אין צורך בערי מקלט שבעבר הירדן, שהרי הם לא יוכלו לקלוט רוצחים עד שיפרישו את הערים שבארץ ישראל, בכל זאת הוא כבר מפריש אותם בשביל להרוויח את המצווה.
הערים מיועדות עבור מי שרצח בטעות מישהו שהוא לא שונאו כדי שיוכל להגיע לעיר ושם גם ינצל מגואל הדם וגם ידאגו לו לאוכל ולשאר צרכיו.
שלושת הערים הם: בצר, ראמות וגולן.
בצר היא הדרומית ביותר, היא נמצאת במדבר מצד מזרח של ים המלח ובחלק של שבט ראובן.
ראמות היא במרכז, היא נמצאת בגלעד בתוך הנחלה של שבט דן.
גולן היא הצפונית והיא נמצאת בבשן בחלק של שבט מנשה.
הקדמה לנאום השני – נאום המצוות (פסוקים מ״ד – מ״ט)
התורה אומרת, שכל מה שיאמר מעכשיו ועד פרשת כי תבוא, זו התורה שמשה שם לפני בני ישראל בנאום השני.
אבל, התורה מדגישה שהוא לא הוסיף מצוות חדשות אלא רק חזר על המצוות שקיבל ואמר לעם ישראל בהר סיני.
התורה מוסיפה שאת הנאום השלישי הוא אמר בעבר הירדן בערבות מואב בארץ של סיחון ועוג שבני ישראל כבשו מידיהם.
הנאום השני – נאום המצוות
פרק ה׳ – עשרת הדיברות והבקשה לשמוע דרך משה את השאר
פתיחת דברי משה (פסוקים א' – ה')
מכיוון שמשה הפסיק את הנאום בשביל להפריש את ערי המקלט, הוא חוזר וקורא לכל ישראל לבוא ולשמוע את כל המצוות שהוא עומד להגיד להם, כמו כן הוא אומר להם ללמוד את המצוות האלה ולשמור ולעשות אותם,
לפני המצוות משה רבינו מזכיר להם את מתן תורה, הוא מדגיש להם שלא רק מי שהיה במעמד הר סיני מחויב לתורה שקיבלו שם אלא הברית והשבועה מחייבת כל אחד מבני ישראל שחי איתנו היום.
משה מזכיר כי את עשרת הדברות הם שמעו ישר מפי ה' "פנים בפנים" ולא היו זקוקים לשליח, (בפעם הראשונה כשאמר את כל הדברות בדיבור אחד, לאחר כך כשה' אמר דיבור דיבור בפני עצמו, משה אמר מהדיבור השלישי והלאה).
אבל הוא עמד בינם לבין האש בשביל לשמור עליהם ולתווך אם צריך.
עשרת הדיברות (פסוקים ו' – י״ח)
- אנחנו צריכים להאמין שה' הוא האלוקים שלנו והוא זה שמנהיג אותנו, הוא זה שהוציא אותנו מפרעה מבית עבדים ולו אנחנו נאמנים.
- אסור לאף יהודי להחזיק בבית צורה של פסל בשביל עבודה זרה, אפילו אם הוא לא מאמין בה, ואפילו אם לא הוא עשה אותה.
אסור להשתחוות לשום עבודה זרה, ואפילו אם על פי צורת עבודתה זה בזיון בשבילה, וכן אסור אפילו לבזות ע"ז אם ככה רגילים לעבוד לה.
אם יעבדו ע"ז רח"ל, ה' יפרע מהעובדים ולא יסלח, והוא יעניש גם את שלושת הדורות קדימה בעונש שמגיע לראשון אם הם גם יעבדו.
ומי ששומר את מצוות ה' זוכה לקבל שכר עבור כל הדורות שהיו לפניו ושמרו את מצוות ה'.
- אסור להישבע בשם ה' שבועה שלא לצורך כגון להישבע על טופי שהוא טופי, וכן שבועת שקר כגון להישבע על איגלו שהוא תוססן.
- יש חיוב לשמור ולזכור את יום השבת כמו שה' ציווה אותנו עוד במרה.
בששת ימי השבוע מותר לעבוד, אבל היום השביעי צריך שיהיה יום של שביתה ממלאכה לשם ה', ביום הזה אדם צריך לחשוב כאילו כבר עשה את כל מלאכתו ואין לו טרדות כלל,
משה אומר להם שהתורה רוצה שהוא יראה את העבד והשפחה שלו יושבים ולא עובדים על מנת שיזכור שגם הוא היה עבד במצרים ובזכות שה' הוציא אותו הוא כבר לא צריך לעבוד, ולכן דווקא אותנו ה' ציוה לשמור את השבת.
- צריך לכבד את האבא והאמא כפי שנצטוינו עוד במרה, ומי שיכבד יזכה שיהיה לו טוב.
- אסור להרוג אנשים.
- אסור להתחתן עם אשת איש.
- אסור לגנוב אנשים.
- אסור להעיד עדות שקר.
- אסור לרצות שיהיה לי את הרכוש או הדברים של השני.
משה מספר שאת כל הדברים האלה ה' דיבר אל כולם מתוך האש הענן והערפל שאפפו את הר סיני, ה' כתב את הדיברות על שני לוחות אבנים ונתן אותם למשה.
כשעם ישראל שמעו את הקול מתוך האש הם פחדו נורא, וראשי השבטים והזקנים הגיעו אל משה, הם אמרו למשה שבעשרת הדיברות ה' כבר הראה להם שיש מציאות שה' ידבר עם אדם ויחיה, ולכן הוא כבר אימת להם את האמונה בדיבור שהוא מדבר עם משה.
מכיוון שכך הם טענו שאחרי שהוא כבר הראה להם את קיומו, את שליטתו ומלכותו, אין צורך שה' בעצמו יגיד להם את כל התרי"ג מצוות, כי הם נורא מפחדים שהם לא ישרדו את כל זה, שהרי גם זה שהם חיים עכשיו זה רק בגלל שה' החיה אותם מחדש.
לכן הם ביקשו שמשה יגש אל ה', ישמע את כל המצוות, והוא יגיד להם אותם, והם ישמעו מפי משה ויקיימו.
משה אומר להם שחלשה דעתו מהבקשה הזאת והוא מאוד חשש לגשת אל ה' ולהגיד לו, בגלל שהוא הבין שעם ישראל לא רוצים קרבת ה', ולכן מעוניינים לשלוח את משה במקום לשמוע ישר מפי ה'.
אבל עוד לפני שמשה אכן דיבר עם ה', ה' כבר דיבר אליו ואמר לו שהוא שמע את מה שעם ישראל אמרו, ושהוא מעיד שהם אמרו את זה מתוך צידקות ויראת שמים, ולא מתוך זלזול וחוסר רצון להיות קרובים לה'.
ה' גם אמר שהלוואי שעם ישראל ישאר עם כזה לב מלא ביראת שמים ועם כזה רצון לקיים את המצוות כל הימים והדורות.
לכן ה' הורה למשה לרדת ולהגיד לעם ישראל שהם יכולים לחזור לאהלים ומותרים לגשת לנשותיהם, ולמשה הוא אמר שישאר בהר לשמוע מפי ה' את כל המצוות.
משה אומר לעם ישראל שהם צריכים להיזהר מאוד לא לסטות מדרך המצוות שה' ציווה אותם ולא לסור ממנה ימין ושמאל, וזה יעשה שיהיה להם חיים ארוכים וטובים ושלא יגלו מארץ ישראל לעולם.
פרק ו׳ – המצוות שמשה הצטווה, יסודות האמונה וחינוך הדורות
משה מתחיל לומר את המצוות שה' ציווה אותו בהר כשנשלח על ידי עם ישראל, והוא מזכיר להם שבזכות קיום המצוות הם יזכה לתוספת יראת שמים ואז הם יוכלו להמשיך לשמור את המצוות יותר בקלות, וכן זה יעזור להם שהבנים והצאצאים ישמרו את מצוות ה' לעולם, עם אריכות ימים, בארץ ישראל.
ולמרות שבדרך כלל לא ראוי לקיים את המצוות בשביל לקבל שכר,
פה ה' הבטיח שבשביל קיומם יזכו לארץ זבת חלב ודבש וריבוי של טובה בה.
אהבת ה׳ וקריאת שמע (פסוקים א' – ט')
“שמע ישראל, ה׳ אלוקינו ה׳ אחד.”
משה אומר לעם ישראל לשמוע ולהבין שעכשיו ה' הוא האלוקים שלנו, אבל בעתיד ה' יהיה אחד וישלוט על כל העולם.
משה אומר לעם ישראל ולכל אחד ואחד, שצריכים לאהוב את ה' באהבה גמורה, ואפילו אם ה' יטול מאיתנו את החיים שלנו, אפילו אם זה יהיה ביסורים גדולים, בכל אופן אנחנו נאהב אותו באהבה גמורה, ואפילו באותו רגע שהוא עושה לנו את זה (סיפרתי את הסיפור על רבי עקיבא).
אנחנו צריכים לאהוב את ה' לגמרי, גם בלב, שנהיה משוכנעים גם בתוכנו באהבה ושלא נשאל שאלות על ה' ושנקבל הכל באהבה
אנחנו צריכים לאהוב את ה' גם אם הוא יקח מאיתנו את כל הכסף שלנו, ושיהיה שווה לנו בשביל האהבה הזאת אפילו להפסיד בידים את כל מה שיש לנו, אפילו אם נשאר בלי כלום!
הדרך להגיע לאהבת ה' בכזאת רמה היא אם אנחנו נלמד ונעסוק כל היום בדברים שה' ציווה אותנו, ושנתייחס אליהם כאילו נצטווינו בהם היום, וכך שיהיו חקוקים על הלב שלנו.
משה מורה לרב שמלמד את התלמידים שהוא צריך שהדברי תורה יהיו מסודרים ומחודדים בפיו ושילמדם את הבנים שלו שהם התלמידים, כי התלמידים קרויים בנים והרב קרוי אב.
משה מוסיף מצווה לדבר בדברי התורה, ושהתורה היא תהיה הדיבור העיקרי שמדברים במהלך היום.
יש מצווה לקרוא קריאת שמע פעמים ביום בזמן שבני אדם ישנים, ובזמן שבני אדם מתעוררים, החיוב הוא גם אם נמצאים בבית וגם אם הולכים בדרך וזמני החיוב הם לא כל אדם לפי זמן שכיבתו וקומו אלא לפי שאר העולם.
יש דין לקשור את הפרשה הזאת (יחד עם עוד כמה) על הזרוע שביד ועל הראש מעל בין העניים, התפילין שקושרים על הראש אמורות להיות מחולקות לארבעה פרשיות נפרדות.
יש דין לכתוב ולשים את הפרשה הזאת (יחד עם עוד אחת) על המזוזות של הבתים.
אזהרה מפני שכחת ה' (פסוקים י' – י״ט)
משה מזהיר אותם שיזהרו מאוד שלא יגיע מצב שכאשר יבואו לארץ והם יקבלו שם ערים שלמות שכבר בנויות בצורה מושלמת ויכנסו לבתים מלאים כל טוב, בלי שהם יצטרכו לבנות את הבתים ולמלאות אותם, ואולי בגלל השפע הם ישכחו את ה' שהוציא אותם ממצרים ומהעבדות שהם היו בה, לכן הם צריכים מאוד להיזהר לא להגיע למצב הזה.
כאן הם גם קיבלו היתר לאכול מכל מה שנמצא בבתים למרות שמדובר במאכלי טרפות, ומאיסורי אכילה והנאה.
משה אומר להם שחוץ מהציווי לאהוב את ה' יש גם ציווי לפחד ממנו ולעבוד אותו בשלמות, ואם אכן אדם נמצא בדרגה מלאה כזו, רק אז הוא יכול להישבע בשמו של ה'.
משה מזהיר אותם שלמרות שהותר להם לאכול מהמאכלים שנשארו מהגויים, עדיין אסור להם באיסור גמור וחמור לעבוד את האלוהים שלהם, ואם הם יעשו את זה ה' יקנא את כבודו, לא יסלח להם, יכעס עליהם וישמיד אותם מעל פני האדמה.
כמו כן הוא אומר להם לא לנסות את ה' ולהגיד שנעשה בדיקה ואם אכן ה' יתן לנו מה שאנחנו רוצים סימן שהוא איתנו, כמו שהם עשו במסה שהם אמרו "היש ה' בקרבנו אם אין"
משה מצווה אותם שמלבד המצוות שמפורשות, הם צריכים לעשות לפנים משורת הדין – את הישר והטוב בעיני ה', ועל ידי זה ה' יתן למוותר טוב שהוא יבוא ויירש את ארץ ישראל שהיא הארץ הטובה מכל הארצות, וה' יגרש מפניו את כל האויבים כמו שהוא הבטיח "והמותי את כל העם אשר תבא בהם"
זכירת הניסים וחינוך הבנים (פסוקים כ' – כ״ה)
משה אומר לעם ישראל שאם הבנים שלכם ישאלו אתכם מה הסיבה שאנחנו מקיימים את כל המצוות, ובפרט את המצוות שנעשו לזיכרון של מאורע –"עדות" וכן את החוקים שאנחנו לא מבינים את טעמם, וכן את העונשים שמענישים את הרשעים, וכן את המצוות שבין אדם לחבירו הרי הם מובנים לבד.
תענה להם – שהיינו עבדים לפרעה מלך מצרים, וה' הוציא אותנו משם ביד חזרה על ידי עשר מכות קשות וניסים רבים.
המכות האלה נעשו אפילו במלך פרעה ובבני ביתו, וה' דאג שהמצרים יראו איך שאנחנו רואים שהם מוכים, כך שההשפלה שלהם תהיה גדולה יותר.
וה' בחר להוציא אותנו משם בשביל לתת לנו את ארץ ישראל, שהרי הוא נשבע לאבותינו לתת אותה לזרעם.
וה' הוא זה שציוה אותנו לעשות את כל מה שהבן שאל, בשביל שיהיה לנו טוב לאורך כל ימי העולם הזה, ובשביל לשמור לנו שכר ניצחי לעולם הבא לפני ה'.
פרק ז׳ היבדלות מז' עממין ושמירה על קדושת ישראל
השמדת שבעת העממין (פסוקים א' – ו')
משה מורה לעם ישראל שכשיכנסו לארץ ישראל הם עומדים לפגוש את שבעת האומות שגרים שם, את החיתי את הגרגשי, את האמורי, את הכנעני, את הפריזי את החיוי ואת היבוסי.
העמים האלה הם עמים שהרבה יותר גדולים וחזקים ממך, ואתם בכוחות עצמכם לא תוכלו לנצח אותם לבד, אבל ה' יתן אותם לפניך, ואתה מצווה להשמיד אותם לגמרי! לא להשאיר מהם זכר!
אסור לך להתחתן איתם אפילו אם הם התגיירו.
וכמובן שאסור לך לתת את הבת שלך לבן שלו, ואת הבן שלך לבת שלו, כי אז הם יסירו את הנכדים שלך מאת ה' ויחטיאו אותם, וזה יגרום שה' יכעס עליכם וישמיד אותם מהר מעל פני האדמה.
לכן אתם מצווים מיד כשאתם מגיעים לנתץ את המזבחות, לשבור את המצבות, לגדוע את עצי האשרה ולשרוף את הפסלים.
והסיבה שלמרות שלכל האומות ה' אסר לעבוד ע"ז דווקא אתכם הוא ציווה לנתץ ולהרוס, היא בגלל שאתם עם קדוש ומופרש לה' ולכן לכם זה יותר מסוכן, ובנוסף אתם העם סגולה של ה' וה' חושש עליכם יותר ואכפת לו יותר מכם מאשר משאר העמים האחרים.
קדושת ישראל (פסוקים ז' – ח')
משה אומר לעם ישראל שלא יחשבו אולי לדאוג שהעמים יתגיירו ויצטרפו לעם ישראל, כדי שעם ישראל יהיה גדול, כי אין שום צורך לה' שעם ישראל יהיה העם הגדול שהרי אם ה' היה רוצה אומה גדולה הוא לא היה בוחר בנו שאנחנו קטנים יותר מהאומות האחרות, אלא ה׳ בחר בישראל לא בגלל שהם היו העם הגדול, אלא בגלל שהוא אוהב אותנו ובגלל שהוא זוכר את השבועה שנשבע לאבותינו, ולכן הוא הוציא אותנו ממצרים ופדה אותנו מפרעה.
ה' משלם שכר לצדיקים ומפסיד לרשעים (פסוקים ט' – י"א)
משה אומר לעם ישראל שהם מחויבים לדעת, שה' שמנהיג אותנו, הוא המנהיג היחיד והוא היחיד שיכול לקיים בוודאות את מה שהבטיח, והוא יקיים את השבועה שנשבע ויתן שכר לצדיקים לכל הדורות.
הרשעים יקבלו את השכר שלהם על המצוות המועטות שעשו, מיידית, בעולם הזה, על מנת שיאכלו כאן את מה שמגיע להם ולא יקבלו כלום בעולם הבא.
לצדיקים ה' יתן את השכר בעולם הבא, ולכן שיעשו את המצוות בלי לצפות לשכר כאן בעולם הזה.
- המאמר הבא בסדרה 'סיכום פרשיות ספר דברים': סיכום פרשת עקב
- מאמר קודם בסדרה 'סיכום פרשיות ספר דברים': סיכום פרשת דברים
