הקדמה להסבר השירה
בפרשת וילך ה' ציוה את משה ויהושע לכתוב להסביר וללמד לבני ישראל את שירת האזינו, כדי שהשירה תהיה לעדות לבני ישראל שאם חוטאים יהיו עבירות, ושידעו לחזור בתשובה.
פרק ל"ב – שירת האזינו
מינוי השמים והארץ לעדים (פסוק א')
האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי
משה ממנה את השמים והארץ לעדים שהוא מתרה בעם ישראל, הוא מבקש מכל רקיעי השמים להאזין ומהארץ לשמוע איך הוא אומר את השירה בפני עם ישראל.
הוא בוחר בשמים והארץ גם בגלל שהם קיימים לעולם ותמיד יוכלו להעיד, וגם בגלל שכשמענישים יד העדים צריכה להיות הראשונה שמענישה, ולכן אם בני ישראל יחטאו יבואו השמים והארץ ויענישו שלא ירד גשם ולא יצמח יבול, וכן אם יקיימו את התורה הם אלה שיתנו את הברכה שיורידו גשמים ויצמיחו תבואה ופירות.
חשיבות ושבח התורה (פסוק ב')
יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירים עלי דשא וכרביבים עלי עשב
משה מסביר לעם ישראל על חשיבות התורה שהוא נתן לעם ישראל, הוא אומר שהתורה שהוא לקח מה' ונתן לעם ישראל טובה כמו הגשם שמטפטף, שהתורה שהוא אמר לעם ישראל משמחת את לומדיה כמו הטל שנוזל, שהתורה מחזקת את לומדיה כמו שרוחות הסערה מחזקות את הצמחים שהם נושבות עליהם ושהתורה משבחת את עוסקיה כמו שטיפות הגשם משבחות את העשבים שהם יורדים עליהם.
לברך ולשבח את ה' (פסוק ג')
כי שם ה' אקרא הבו גדל לאלוקינו
משה אומר לעם ישראל שכל פעם שהוא יזכיר את שם ה' הם צריכים לגדל ולשבח אותו.
ה' נותן שכר ועונש בצורה מדויקת (פסוק ד')
הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא
משה אומר שה' למרות שהוא עם עוצמה אדירה וחוזק אין סופי, בכל אופן כשהוא נותן שכר ועונש הוא עושה את זה בדיוק מושלם ובעדינות הנצרכת, וכל פעולות השכר והעונש שלו מושלמות ומדויקות.
כל דרכי התנהגותו של ה' הם בדיוק כמו שצריך להיות – על פי משפט
ה' הוא אלוקים שנאמן לשלם שכר טוב לצדיקים וגם אם לא רואים את זה בעולם הזה, הוא נותן להם את השכר בעולם הבא, ומהצד השני ה' גם לא עושה עול לרשעים, ולכן אם רשע עשה עבירה הוא יקבל עליה שכר וה' לא ימנע ממנו את השכר בגלל שהוא רשע.
ולכן הדרך הישרה שבה צריך לנהוג היא להצדיק על עצמינו את הדין של מה שה' עושה, ולדעת שהכל מדויק, במשפט ומושלם.
מי שמורד בה' חצוף וטיפש והוא נפגע מזה (פסוקים ה' – ו')
שחת לו? לא! בניו מומם דור עקש ופתלתל
מי שמשחית את דרכו ועושה עבירות לא פוגם בה' אלא מי שנפגע מזה הם החוטאים בעצמם הבנים של ה' שנהיים בעלי מום, דור שמורד בה' הוא גם דור נבל ובזוי ששוכח את כל הטובות שה' עשה לו, וגם דור טיפש שלא חושב על זה שה' יעניש אותו על העבירות האלה.
הלה' תגמלו זאת? עם נבל ולא חכם הלא הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך
זה בזיון וחוצפה להחזיר כך לה' שהרי ה' הוא האבא שלנו שברא אותנו, הוא עשה אותנו לאומה ותיקן לנו כהנים נביאים ומלכים.
תזכורת שה' מעניש בדיוק מושלם (פסוקים ז' – ט')
זכר ימות עולם בינו שנות דר ודר שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך
משה אומר שאם אתה רוצה לבדוק ולראות שה' אכן נותן עונש לרשעים תסתכל מה היה בימים שמאז בריאת העולם ובפרט בדור אנוש שה' הציף את האוקינוס על שליש מהעולם בגלל שחטאו לפניו ובדור המבול שהוא השמיד את כל העולם בגלל שהשחיתו את דרכם והשאיר רק את נח ואת מי שאיתו בתיבה.
בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל
וכן בדור הפלגה הנחיל להם את העונש שמגיע להם, אבל לא השמיד אותם לגמרי אלא הוא הפריד את הבני אדם לעמים רבים והעמיד לכל אחד גבולות לארצו, וכל זה בשביל עם הקצת אנשים של עם ישראל שאמורים לצאת מהם.
כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו
בגלל שמתוך העמים יהיה את יעקב, שבניו הם יהיו נחלתו של ה'.
הטובות שה' עושה לעם ישראל (פסוקים י' – י"ד)
ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל ישמן יסבבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו
משה משבח את עם ישראל ומספר שבזמן מתן תורה ה' עבר אצל האומות ורק עם ישראל שהיו באותה שעה במדבר היו היחידים שהוא מצא שנאמנים לו ורוצים את התורה, וכן שעם ישראל הסכימו ללכת אחרי ה' בלב שלם לתוך המדבר השומם והריק שיש בו רק חיות רעות.
ה' מרוב אהבתו הקיף את עם ישראל בענני הכבוד, נתן להם את התורה מלאת החכמה ושמר עליהם מכל הסכנות שהיו במדבר כמו שאדם שומר על השחור שבעין שלו.
כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו
כמו שכשנשר מגיע לקן שלו הוא לא נוחת עליהם בבת אחת כדי לא להבהיל אותם אלא הוא קודם מרחף מעל הקן בשביל לעורר אותם כך ה' הגיע אל עם ישראל בעדינות על מנת לא להבהיל אותם.
וכמו שנשר סוחב את הגוזלים שלו על גופו על מנת להגן עליהם בגופו מהחץ שיכול להישלח בו, כך ה' העמיד את עמוד הענן וספג את החיצים והאבנים שהשליכו מצרים על ישראל.
ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר
ה' מנחה ומנהיג את עם ישראל לבדו ואין שום אלוהים שיש לו כח ויכול להתנגד ולהילחם בו.
ירכבהו על במותי ארץ ויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור
ה' יעלה את עם ישראל לארץ ישראל הגבוהה, יאכיל אותו שם מהיבול שהשדות יניבו, יתן לו פירות כאלה משובחים שאפילו מהפירות שקשים כמו סלע יזוב דבש, וכן גם מהעצי זית שיגדלו בין סלעים חזקים יצא שמן משובח.
חמאת בקר וחלב צאן עם חלב כרים ואילים בני בשן ועתודים עם חלב כליות חטה ודם ענב תשתה חמר
ה' יתן להם ליהנות מחמאה שיעשו מהשומן של החלב של הבקר, ויתן להם חלב של צאן עיזים וכבשים, ה' יתן להם כבשים משובחים ואיילים ותיישים שבאים מהבשן וידועים באיכותם, גם החיטה תהיה משובחת וכל גרגר יהיה בגודל של כליה של בהמה ומהמיץ שיוצא מהענבים יכינו וישתו יין משובח.
עם ישראל יחטא ויחזיר רעה וחטא לה' (פסוקים ט"ו – י"ח)
וישמן ישורון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלו' עשהו וינבל צור ישעתו
מרוב השפע והתענוגים שיהיה לעם ישראל הוא יבעט במצוות של התורה, יעזוב את האלוקים שעשה אותו, ויבזה ויגנה את ה' החזק שמושיע אותו מכל הצרות.
יקנאהו בזרים בתועבות יכעיסהו
עם ישראל ירגיזו את ה' בזה שיעבדו עבודה זרה ויכעיסו את ה' בתועבות שיעשו.
יזבחו לשדים לא אלה אלהים לא ידעום חדשים מקרוב באו לא שערום אבתיכם
הם יזבחו קורבנות לשדים שאין להם שום כח, הם יעבדו לאלוהים שאף אחד לא מכיר ועובד להם, הם יעבדו לאלוהים חדשים שהם עכשיו המציאו, לכאלה שהאבות שלהם אפילו לא חשבו לפחד מהם.
צור ילדך, תשי?! ותשכח אל מחללך?
משה שואל את עם ישראל איך הם יכלו לשכוח את ה' החזק שילד אותם ואת האלוקים שיצר אותם.
תגובת ה' לחטאים (פסוקים י"ט – כ"ה)
וירא ה' וינאץ מכעס בניו ובנתיו
ה' יראה את כל העבירות שהם עושים ואת ההתנהגות הרעה שלהם, וזה יכעיס אותו מאוד ובפרט שמי שעושה לו את זה הם הבנים והבנות שלו.
ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כי דור תהפכת המה בנים לא אמן בם
ה' יאמר שהוא יסיר מהם את ההנהגה וההשגחה המיוחדת שהיתה לו לעם ישראל, על מנת לראות איך עם ישראל יתנהגו בסוף כשיקרו להם הצרות, והוא יעשה את זה בגלל שהם דור שהופכים את הרצון של ה' מלהיטיב להם ללהרע להם, והם בנים שאי אפשר להאמין להם שהרי הם הבטיחו בהר סיני נעשה ונשמע ומהר מאוד עברו וחטאו בעגל.
הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם
בגלל שהם הכעיסו את ה' ועבדו לאלוהים שהוא לא באמת אלוקים גם הוא יביא עליהם אומה שהיא לא נחשבת אומה שזה בבל, וכן בגלל שהם עשו לו מעשים בזוים הוא ישלח בהם את אדום שנחשב עם בזוי.
כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים
הכעס של ה' בוער בו כמו אש, והאש הזאת תשרוף את האדמה כולל מה שמתחת לאדמה, היא תשרוף את האדמה עם כל היבול של התבואה והפירות שעליה, ותחריב את ירושלים שמיוסדת על הרים.
אספה עלימו רעות חצי אכלה בם
ה' יוסיף על ה' ישראל רעות וצרות ויגמור עליהם את כל הצרות שיש לו ויעשה את זה בבת אחת.
מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן בהמת אשלח בם עם חמת זחלי עפר
הם יהיו נפוחים מרוב רעב השדים שמכונים רשף ילחמו בהם, וגם השד מרירי יחתוך אותם, גם הבהמות שלהם יבואו וינשכו אותם והשיניים שלהם יהיו עם ארס כמו של נחשים.
מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה יונק עם איש שיבה
מחוץ לעיר יהיו את האויבים שיהרגו עם חרבות ומי שישאר בבית ימות מפחד ואימה, האויבים יהרגו גם בחור וגם בתולה גם תינוקות וגם זקנים ולא ירחמו על אף אחד.
ה' לא משמיד לגמרי את עם ישראל (פסוקים כ"ו – ל"א)
אמרתי אפאיהם אשביתה מאנש זכרם
ה' רצה להפקיר את עם ישראל ולעשות אותם הפקר כמו הפאה שבשדה, ולהשמיד את הזכרון שלהם מכל האנושות ושאף אחד לא יזכור את עם ישראל.
לולי כעס אויב אגור פן ינכו צרימו פן יאמרו ידנו רמה ולא ה' פעל כל זאת
אבל ה' לא עושה את זה בגלל הכעס שיש לגויים על עם ישראל והשנאה שלהם, כי הגויים יכולים להתנכר לזה שה' הוא זה שהפקיר את עם ישראל והם יגידו שזה רק בגלל שהם חזקים וניצחו ואין לה' קשר לזה.
כי גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה
והסיבה שיכול להיות שכך הגויים יגידו זה בגלל שאבודה מהם החכמה להבין את זה ואין בהם את הבינה הנדרשת בשביל זה.
לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם
אם הם רק היו קצת חכמים הם היו מבינים את זה, אם הם רק היו מסתכלים על הסוף שמגיע לעם ישראל.
איכה ירדוף אחד אלף ושניים יניסו רבבה אם לא כי צורם מכרם וה' הסגירם
שהרי איך זה הגיוני שגוי אחד רודף אחרי אלף יהודים או ששני גויים מבריחים עשרת אלפים יהודים? זה חייב להיות בגלל שה' הוא זה שנתן אותם לגויים והסגיר אותם להם.
כי לא כצורנו צורם ואויבינו פלילים
הם היו אמורים להבין את זה כי הרי האלוקים שלנו חזק הרבה יותר ממי שהם מחשיבים כחזק, ובכל זאת הם שולטים עלינו, וזה לא יכול להיות אם ה' לא היה רוצה בזה.
הסיבה שה' רצה להשמיד את ישראל (פסוקים ל"ב – ל"ה)
כי מגפן סדום גפנם ומשדמת עמרה ענבימו ענבי רוש אשכלות מררות למו
ה' רצה להשמיד את עם ישראל כי הם עושים מעשים כמו אנשי סדום ומתנהגים כמו אנשי עמורה, ולכן מגיע להם שיהיו להם ענבים מרים כמו הצמח רוש ושהאשכולות יהיו מרים וכך הם ישתו את היין שלהם.
חמת תנינים יינם וראש פתנים אכזר
ה' יתן להם לשתות יין מורעל (משל לפרענות) והפורענות תגיע על ידי אויב אכזרי כמו פתן שהוא האכזרי שבנחשים.
הלא הוא כמס על ידי חתום באוצרותי
אם עם ישראל רואים שלא מגיעה עליהם פורענות שלא יחשבו שהם ניצלו ושה' שכח את העבירות שלהם כי הם שמורים אצלו ומוגנים באוצרות שלו וכשיגיע היום הוא יעניש אותם.
לי נקם ושילם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתידות למו
אצל ה' שמורות כל הפורענויות והוא מחכה איתם ליום שיגמר להם הזכות אבות, וכשה' ירצה להביא את הפורענות היא תגיע במהירות בלי שום המתנה והפורענויות יגיעו עליהם מיד.
דברי נחמה ובשורה על עצירת היסורים (פסוקים ל"ו – ל"ט)
כי ידין ה' עמו ועל עבדיו יתנחם כי יראה אזלת יד ואפס עצור ועזוב
מתי שה' ידון את עם ישראל וייסר אותו בסוף הוא ירחם עליהם כשיראה שהיד של ישראל נחלשת וכבר אין להם כח לעמוד בצרות, והוא יראה שאין בעם ישראל אף אחד שמצליח להנהיג את עם ישראל, להושיע, לחזק ולקבץ אותם.
ואמר אי אלוהמו צור חסיו בו
ה' ישאל את עם ישראל איפה האלוהים שהם עשו ועבדו עליהם, שהם חשבו שהם חזקים ויכולים להושיע אותם.
אשר חלב זבחמו יאכלו ישתו יין נסיכים יקומו ויעזרכם יהי עליכם סתרה
האלוהים שהם הקריבו להם זבחים משובחים וניסכו להם יין, הוא ישאל אותם למה הם לא עוזרים להם עכשיו ולמה הם לא מגינים עליהם.
ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל
לכן הוא יגיד להם שיבינו שה' הוא זה שמביא את הפורענות והוא זה שלוקח אותה ואין אף אחד שיכול למנוע ממנו לעשות משהו, ה' ממית את מי שרוצה מתי שרוצה והוא יקים לתחיה את מי שירצה בתחיית המתים, ה' הוא זה שנותן מכה למי שהוא רוצה והוא זה שמרפא אותו אם הוא רוצה, ואין אף אחד אחר שיכול להציל את הבן אדם שה' החליט לפגוע בו.
הנקמה באומות העולם (פסוקים מ' – מ"ג)
כי אשא אל שמים ידי ואמרתי חי אנכי לעולם
ה' אומר שהוא מרים את ידו בשבועה לשמים.
אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם
הוא נשבע שהוא ישחיז את החרב שלו בשביל הנקמה ויניח את מידת הרחמים ויתייחס לאומות שהרגו וטבחו בנו רק עם מידת הדין, הוא נשבע שהוא יחזיר נקמה לכל שונאי ישראל שהצרו לעם ישראל, וישלם לשונאים כגמולם.
אשכיר חיצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש
החיצים של ה' יהיו שיכורים מרוב דם שהם ישתו, והחרב של ה' תאכל ותשמיד את בשר השונאים והצרים, בגלל דם ההרוגים שנשפך, ובגלל כל השבויים ששבו מאז שהתחילו לפרוע בישראל.
הרנינו גויים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכיפר אדמתו עמו
לעתיד לבא כל הגויים ישבחו את העם של ה' – עם ישראל על זה שלמרות כל הצרות לא עזבו את ה' ודבקו בו במסירות נפש, וזה יקרה כשה' ינקום את דם עבדיו שנשפך, יחזיר נקמה לכל המצירים לישראל, ויפייס את עם ישראל וארץ ישראל.
אמירת השירה לעם ישראל (פסוקים מ"ד – מ"ז)
משה ויהושע בן נון אמרו את השירה לכל עם ישראל, והסבירו ולימדו אותה בעל פה.
משה הזהיר אותם שישימו לב לכל מילה שכתובה בשירה, ושילמדו אותה את הבנים שלהם ושיחדירו להם שה' הוא האלוקים ושיש השגחה פרטית ושה' נותן שכר ועונש, וצריך להישמר מלעבור עבירות ושצריך לקיים את המצוות ואת כל מה שכתוב בתורה.
וכן הוא מזכיר להם שהם צריכים ללמוד ולהתייגע בתורה כי התורה היא החיים שלהם ובזכות לימוד התורה הם יזכו להישאר בארץ ישראל עם אריכות ימים ושנים.
בפרשת וילך ה' ציוה את משה ויהושע לכתוב להסביר וללמד לבני ישראל את שירת האזינו, כדי שהשירה תהיה לעדות לבני ישראל שאם חוטאים יהיו עבירות, ושידעו לחזור בתשובה.
פרק ל"ב – שירת האזינו
מינוי השמים והארץ לעדים (פסוק א')
האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי
משה ממנה את השמים והארץ לעדים שהוא מתרה בעם ישראל, הוא מבקש מכל רקיעי השמים להאזין ומהארץ לשמוע איך הוא אומר את השירה בפני עם ישראל.
הוא בוחר בשמים והארץ גם בגלל שהם קיימים לעולם ותמיד יוכלו להעיד, וגם בגלל שכשמענישים יד העדים צריכה להיות הראשונה שמענישה, ולכן אם בני ישראל יחטאו יבואו השמים והארץ ויענישו שלא ירד גשם ולא יצמח יבול, וכן אם יקיימו את התורה הם אלה שיתנו את הברכה שיורידו גשמים ויצמיחו תבואה ופירות.
חשיבות ושבח התורה (פסוק ב')
יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירים עלי דשא וכרביבים עלי עשב
משה מסביר לעם ישראל על חשיבות התורה שהוא נתן לעם ישראל, הוא אומר שהתורה שהוא לקח מה' ונתן לעם ישראל טובה כמו הגשם שמטפטף, שהתורה שהוא אמר לעם ישראל משמחת את לומדיה כמו הטל שנוזל, שהתורה מחזקת את לומדיה כמו שרוחות הסערה מחזקות את הצמחים שהם נושבות עליהם ושהתורה משבחת את עוסקיה כמו שטיפות הגשם משבחות את העשבים שהם יורדים עליהם.
לברך ולשבח את ה' (פסוק ג')
כי שם ה' אקרא הבו גדל לאלוקינו
משה אומר לעם ישראל שכל פעם שהוא יזכיר את שם ה' הם צריכים לגדל ולשבח אותו.
ה' נותן שכר ועונש בצורה מדויקת (פסוק ד')
הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא
משה אומר שה' למרות שהוא עם עוצמה אדירה וחוזק אין סופי, בכל אופן כשהוא נותן שכר ועונש הוא עושה את זה בדיוק מושלם ובעדינות הנצרכת, וכל פעולות השכר והעונש שלו מושלמות ומדויקות.
כל דרכי התנהגותו של ה' הם בדיוק כמו שצריך להיות – על פי משפט
ה' הוא אלוקים שנאמן לשלם שכר טוב לצדיקים וגם אם לא רואים את זה בעולם הזה, הוא נותן להם את השכר בעולם הבא, ומהצד השני ה' גם לא עושה עול לרשעים, ולכן אם רשע עשה עבירה הוא יקבל עליה שכר וה' לא ימנע ממנו את השכר בגלל שהוא רשע.
ולכן הדרך הישרה שבה צריך לנהוג היא להצדיק על עצמינו את הדין של מה שה' עושה, ולדעת שהכל מדויק, במשפט ומושלם.
מי שמורד בה' חצוף וטיפש והוא נפגע מזה (פסוקים ה' – ו')
שחת לו? לא! בניו מומם דור עקש ופתלתל
מי שמשחית את דרכו ועושה עבירות לא פוגם בה' אלא מי שנפגע מזה הם החוטאים בעצמם הבנים של ה' שנהיים בעלי מום, דור שמורד בה' הוא גם דור נבל ובזוי ששוכח את כל הטובות שה' עשה לו, וגם דור טיפש שלא חושב על זה שה' יעניש אותו על העבירות האלה.
הלה' תגמלו זאת? עם נבל ולא חכם הלא הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך
זה בזיון וחוצפה להחזיר כך לה' שהרי ה' הוא האבא שלנו שברא אותנו, הוא עשה אותנו לאומה ותיקן לנו כהנים נביאים ומלכים.
תזכורת שה' מעניש בדיוק מושלם (פסוקים ז' – ט')
זכר ימות עולם בינו שנות דר ודר שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך
משה אומר שאם אתה רוצה לבדוק ולראות שה' אכן נותן עונש לרשעים תסתכל מה היה בימים שמאז בריאת העולם ובפרט בדור אנוש שה' הציף את האוקינוס על שליש מהעולם בגלל שחטאו לפניו ובדור המבול שהוא השמיד את כל העולם בגלל שהשחיתו את דרכם והשאיר רק את נח ואת מי שאיתו בתיבה.
בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל
וכן בדור הפלגה הנחיל להם את העונש שמגיע להם, אבל לא השמיד אותם לגמרי אלא הוא הפריד את הבני אדם לעמים רבים והעמיד לכל אחד גבולות לארצו, וכל זה בשביל עם הקצת אנשים של עם ישראל שאמורים לצאת מהם.
כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו
בגלל שמתוך העמים יהיה את יעקב, שבניו הם יהיו נחלתו של ה'.
הטובות שה' עושה לעם ישראל (פסוקים י' – י"ד)
ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל ישמן יסבבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו
משה משבח את עם ישראל ומספר שבזמן מתן תורה ה' עבר אצל האומות ורק עם ישראל שהיו באותה שעה במדבר היו היחידים שהוא מצא שנאמנים לו ורוצים את התורה, וכן שעם ישראל הסכימו ללכת אחרי ה' בלב שלם לתוך המדבר השומם והריק שיש בו רק חיות רעות.
ה' מרוב אהבתו הקיף את עם ישראל בענני הכבוד, נתן להם את התורה מלאת החכמה ושמר עליהם מכל הסכנות שהיו במדבר כמו שאדם שומר על השחור שבעין שלו.
כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו
כמו שכשנשר מגיע לקן שלו הוא לא נוחת עליהם בבת אחת כדי לא להבהיל אותם אלא הוא קודם מרחף מעל הקן בשביל לעורר אותם כך ה' הגיע אל עם ישראל בעדינות על מנת לא להבהיל אותם.
וכמו שנשר סוחב את הגוזלים שלו על גופו על מנת להגן עליהם בגופו מהחץ שיכול להישלח בו, כך ה' העמיד את עמוד הענן וספג את החיצים והאבנים שהשליכו מצרים על ישראל.
ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר
ה' מנחה ומנהיג את עם ישראל לבדו ואין שום אלוהים שיש לו כח ויכול להתנגד ולהילחם בו.
ירכבהו על במותי ארץ ויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור
ה' יעלה את עם ישראל לארץ ישראל הגבוהה, יאכיל אותו שם מהיבול שהשדות יניבו, יתן לו פירות כאלה משובחים שאפילו מהפירות שקשים כמו סלע יזוב דבש, וכן גם מהעצי זית שיגדלו בין סלעים חזקים יצא שמן משובח.
חמאת בקר וחלב צאן עם חלב כרים ואילים בני בשן ועתודים עם חלב כליות חטה ודם ענב תשתה חמר
ה' יתן להם ליהנות מחמאה שיעשו מהשומן של החלב של הבקר, ויתן להם חלב של צאן עיזים וכבשים, ה' יתן להם כבשים משובחים ואיילים ותיישים שבאים מהבשן וידועים באיכותם, גם החיטה תהיה משובחת וכל גרגר יהיה בגודל של כליה של בהמה ומהמיץ שיוצא מהענבים יכינו וישתו יין משובח.
עם ישראל יחטא ויחזיר רעה וחטא לה' (פסוקים ט"ו – י"ח)
וישמן ישורון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלו' עשהו וינבל צור ישעתו
מרוב השפע והתענוגים שיהיה לעם ישראל הוא יבעט במצוות של התורה, יעזוב את האלוקים שעשה אותו, ויבזה ויגנה את ה' החזק שמושיע אותו מכל הצרות.
יקנאהו בזרים בתועבות יכעיסהו
עם ישראל ירגיזו את ה' בזה שיעבדו עבודה זרה ויכעיסו את ה' בתועבות שיעשו.
יזבחו לשדים לא אלה אלהים לא ידעום חדשים מקרוב באו לא שערום אבתיכם
הם יזבחו קורבנות לשדים שאין להם שום כח, הם יעבדו לאלוהים שאף אחד לא מכיר ועובד להם, הם יעבדו לאלוהים חדשים שהם עכשיו המציאו, לכאלה שהאבות שלהם אפילו לא חשבו לפחד מהם.
צור ילדך, תשי?! ותשכח אל מחללך?
משה שואל את עם ישראל איך הם יכלו לשכוח את ה' החזק שילד אותם ואת האלוקים שיצר אותם.
תגובת ה' לחטאים (פסוקים י"ט – כ"ה)
וירא ה' וינאץ מכעס בניו ובנתיו
ה' יראה את כל העבירות שהם עושים ואת ההתנהגות הרעה שלהם, וזה יכעיס אותו מאוד ובפרט שמי שעושה לו את זה הם הבנים והבנות שלו.
ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כי דור תהפכת המה בנים לא אמן בם
ה' יאמר שהוא יסיר מהם את ההנהגה וההשגחה המיוחדת שהיתה לו לעם ישראל, על מנת לראות איך עם ישראל יתנהגו בסוף כשיקרו להם הצרות, והוא יעשה את זה בגלל שהם דור שהופכים את הרצון של ה' מלהיטיב להם ללהרע להם, והם בנים שאי אפשר להאמין להם שהרי הם הבטיחו בהר סיני נעשה ונשמע ומהר מאוד עברו וחטאו בעגל.
הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם
בגלל שהם הכעיסו את ה' ועבדו לאלוהים שהוא לא באמת אלוקים גם הוא יביא עליהם אומה שהיא לא נחשבת אומה שזה בבל, וכן בגלל שהם עשו לו מעשים בזוים הוא ישלח בהם את אדום שנחשב עם בזוי.
כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים
הכעס של ה' בוער בו כמו אש, והאש הזאת תשרוף את האדמה כולל מה שמתחת לאדמה, היא תשרוף את האדמה עם כל היבול של התבואה והפירות שעליה, ותחריב את ירושלים שמיוסדת על הרים.
אספה עלימו רעות חצי אכלה בם
ה' יוסיף על ה' ישראל רעות וצרות ויגמור עליהם את כל הצרות שיש לו ויעשה את זה בבת אחת.
מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן בהמת אשלח בם עם חמת זחלי עפר
הם יהיו נפוחים מרוב רעב השדים שמכונים רשף ילחמו בהם, וגם השד מרירי יחתוך אותם, גם הבהמות שלהם יבואו וינשכו אותם והשיניים שלהם יהיו עם ארס כמו של נחשים.
מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה יונק עם איש שיבה
מחוץ לעיר יהיו את האויבים שיהרגו עם חרבות ומי שישאר בבית ימות מפחד ואימה, האויבים יהרגו גם בחור וגם בתולה גם תינוקות וגם זקנים ולא ירחמו על אף אחד.
ה' לא משמיד לגמרי את עם ישראל (פסוקים כ"ו – ל"א)
אמרתי אפאיהם אשביתה מאנש זכרם
ה' רצה להפקיר את עם ישראל ולעשות אותם הפקר כמו הפאה שבשדה, ולהשמיד את הזכרון שלהם מכל האנושות ושאף אחד לא יזכור את עם ישראל.
לולי כעס אויב אגור פן ינכו צרימו פן יאמרו ידנו רמה ולא ה' פעל כל זאת
אבל ה' לא עושה את זה בגלל הכעס שיש לגויים על עם ישראל והשנאה שלהם, כי הגויים יכולים להתנכר לזה שה' הוא זה שהפקיר את עם ישראל והם יגידו שזה רק בגלל שהם חזקים וניצחו ואין לה' קשר לזה.
כי גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה
והסיבה שיכול להיות שכך הגויים יגידו זה בגלל שאבודה מהם החכמה להבין את זה ואין בהם את הבינה הנדרשת בשביל זה.
לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם
אם הם רק היו קצת חכמים הם היו מבינים את זה, אם הם רק היו מסתכלים על הסוף שמגיע לעם ישראל.
איכה ירדוף אחד אלף ושניים יניסו רבבה אם לא כי צורם מכרם וה' הסגירם
שהרי איך זה הגיוני שגוי אחד רודף אחרי אלף יהודים או ששני גויים מבריחים עשרת אלפים יהודים? זה חייב להיות בגלל שה' הוא זה שנתן אותם לגויים והסגיר אותם להם.
כי לא כצורנו צורם ואויבינו פלילים
הם היו אמורים להבין את זה כי הרי האלוקים שלנו חזק הרבה יותר ממי שהם מחשיבים כחזק, ובכל זאת הם שולטים עלינו, וזה לא יכול להיות אם ה' לא היה רוצה בזה.
הסיבה שה' רצה להשמיד את ישראל (פסוקים ל"ב – ל"ה)
כי מגפן סדום גפנם ומשדמת עמרה ענבימו ענבי רוש אשכלות מררות למו
ה' רצה להשמיד את עם ישראל כי הם עושים מעשים כמו אנשי סדום ומתנהגים כמו אנשי עמורה, ולכן מגיע להם שיהיו להם ענבים מרים כמו הצמח רוש ושהאשכולות יהיו מרים וכך הם ישתו את היין שלהם.
חמת תנינים יינם וראש פתנים אכזר
ה' יתן להם לשתות יין מורעל (משל לפרענות) והפורענות תגיע על ידי אויב אכזרי כמו פתן שהוא האכזרי שבנחשים.
הלא הוא כמס על ידי חתום באוצרותי
אם עם ישראל רואים שלא מגיעה עליהם פורענות שלא יחשבו שהם ניצלו ושה' שכח את העבירות שלהם כי הם שמורים אצלו ומוגנים באוצרות שלו וכשיגיע היום הוא יעניש אותם.
לי נקם ושילם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתידות למו
אצל ה' שמורות כל הפורענויות והוא מחכה איתם ליום שיגמר להם הזכות אבות, וכשה' ירצה להביא את הפורענות היא תגיע במהירות בלי שום המתנה והפורענויות יגיעו עליהם מיד.
דברי נחמה ובשורה על עצירת היסורים (פסוקים ל"ו – ל"ט)
כי ידין ה' עמו ועל עבדיו יתנחם כי יראה אזלת יד ואפס עצור ועזוב
מתי שה' ידון את עם ישראל וייסר אותו בסוף הוא ירחם עליהם כשיראה שהיד של ישראל נחלשת וכבר אין להם כח לעמוד בצרות, והוא יראה שאין בעם ישראל אף אחד שמצליח להנהיג את עם ישראל, להושיע, לחזק ולקבץ אותם.
ואמר אי אלוהמו צור חסיו בו
ה' ישאל את עם ישראל איפה האלוהים שהם עשו ועבדו עליהם, שהם חשבו שהם חזקים ויכולים להושיע אותם.
אשר חלב זבחמו יאכלו ישתו יין נסיכים יקומו ויעזרכם יהי עליכם סתרה
האלוהים שהם הקריבו להם זבחים משובחים וניסכו להם יין, הוא ישאל אותם למה הם לא עוזרים להם עכשיו ולמה הם לא מגינים עליהם.
ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל
לכן הוא יגיד להם שיבינו שה' הוא זה שמביא את הפורענות והוא זה שלוקח אותה ואין אף אחד שיכול למנוע ממנו לעשות משהו, ה' ממית את מי שרוצה מתי שרוצה והוא יקים לתחיה את מי שירצה בתחיית המתים, ה' הוא זה שנותן מכה למי שהוא רוצה והוא זה שמרפא אותו אם הוא רוצה, ואין אף אחד אחר שיכול להציל את הבן אדם שה' החליט לפגוע בו.
הנקמה באומות העולם (פסוקים מ' – מ"ג)
כי אשא אל שמים ידי ואמרתי חי אנכי לעולם
ה' אומר שהוא מרים את ידו בשבועה לשמים.
אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם
הוא נשבע שהוא ישחיז את החרב שלו בשביל הנקמה ויניח את מידת הרחמים ויתייחס לאומות שהרגו וטבחו בנו רק עם מידת הדין, הוא נשבע שהוא יחזיר נקמה לכל שונאי ישראל שהצרו לעם ישראל, וישלם לשונאים כגמולם.
אשכיר חיצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש
החיצים של ה' יהיו שיכורים מרוב דם שהם ישתו, והחרב של ה' תאכל ותשמיד את בשר השונאים והצרים, בגלל דם ההרוגים שנשפך, ובגלל כל השבויים ששבו מאז שהתחילו לפרוע בישראל.
הרנינו גויים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכיפר אדמתו עמו
לעתיד לבא כל הגויים ישבחו את העם של ה' – עם ישראל על זה שלמרות כל הצרות לא עזבו את ה' ודבקו בו במסירות נפש, וזה יקרה כשה' ינקום את דם עבדיו שנשפך, יחזיר נקמה לכל המצירים לישראל, ויפייס את עם ישראל וארץ ישראל.
תם ונשלם שירת האזינו
שנזכה לראות בהתגשמות סיום השירה במהרה בימינו
אמן!
אמירת השירה לעם ישראל (פסוקים מ"ד – מ"ז)
משה ויהושע בן נון אמרו את השירה לכל עם ישראל, והסבירו ולימדו אותה בעל פה.
משה הזהיר אותם שישימו לב לכל מילה שכתובה בשירה, ושילמדו אותה את הבנים שלהם ושיחדירו להם שה' הוא האלוקים ושיש השגחה פרטית ושה' נותן שכר ועונש, וצריך להישמר מלעבור עבירות ושצריך לקיים את המצוות ואת כל מה שכתוב בתורה.
וכן הוא מזכיר להם שהם צריכים ללמוד ולהתייגע בתורה כי התורה היא החיים שלהם ובזכות לימוד התורה הם יזכו להישאר בארץ ישראל עם אריכות ימים ושנים.
- מאמר קודם בסדרה 'סיכום פרשיות ספר דברים': ברית כי תבוא נצבים - מסודר מסוכם ומבואר
