כלה עורב
תנן (מידות פ"ד מ"ו) וההיכל מאה על מאה על רות מאה ... וג' אמות מעקה ואמה כלה עורב. ר' יהודה אומר לא היה כלה עורב עולה מן המדה, אלא ד' אמות היה מעקה.מבואר במשנתנו זו, שחלק מגובה ההיכל הוא אמה כלה עורב.
אך מהו אותו כלה עורב, ומהי מטרתו?
כותב הרמב"ם בפירוש המשנה, "מאבד העורבין, לפי שהיה מקיף ההיכל למעלה מן המעקה מארבע רוחותיו בחשק של ברזל גובה אמה חד כמו הסייף, כדי שלא ישב עליו שום עוף" וכו'. ומה הבעיה שישב עוף על הבית? כותב הר"ש, "שלא יטנף" – עניין טכני ואסתטי גרידא. אך הרא"ש כתב שם "למנוע את העורבין לשכון שם שלא יביאו את הטומאה" – יש בכלה עורב גם היבט הלכתי, לשמור על טהרת הבית, וכן כותב בתוס' (מו"ק ט. ד"ה איבעי ליה לשיורי) "כדי שלא יביאו הטומאה", וכן בערוך המובא בהמשך.
רק בבית שני?
מסכת מידות היא תיאור של צורת בית שני – אך האם גם בבית ראשון היה צורך בכלה עורב? כתב הערוך (ערך כל) "לפי שבמקדש הראשון שהיתה קדושתו בכל הקהל והיתה השכינה שרויה בו לא היו עופות פורחות עליו, אבל במקדש שני פחדו שמא אין קדושתו כקדושת הראשון ושמא יפרחו העופות על המקדש וישליכו שם דבר טומאה ועשו צורה להפריח העופות" וכו'.מבואר בערוך שבמקדש ראשון לא היה כלה עורב, משום שלא היה צורך בו.
אך הקשו עליו בתוס' (ערכין ו. ד"ה כגון אמה, מנחות קז.) שהרי הגמ' במו"ק כותבת ששלמה המלך לא שייר בכלה עורב עד סוכות משום שזה צורך בניין שלא מעכבים – וא"כ מפורש בגמ' שגם בבית ראשון היה כלה עורב?
ומיישבים תוס' שבתחילה חשש שלמה שלא תשרה שכינה על הבית, אך אחר שראה ששרתה שכינה, אכן הסיר את הכלה עורב.
אך בהפלאה שבערכין פירש אחרת, שקדושת הבית מגרשת רק עופות טמאים, ולכן היה צורך בכלה עורב בשביל לגרש את הטהורים – ולפי"ז בבית ראשון לא נקרא "כלה עורב", שעורב הוא עוף טמא, והיה מכולה ועומד.
צורתו
הרמב"ם דלעיל כתב שהכלה עורב הוא סייף מחודד שהקיף את ההיכל – אך הר"ש כתב "מהמעקה ולמעלה שיפודים נעוצים בגג, אמה גובה", וכך אכן נבנו הדגמים הידועים (אבי־יונה המוכר יותר[1], וכן דגם מנהרות הכותל בשיטת הר' קורן.) אך פירוש שלישי נמצא בערוך דלעיל: "שיעשו צורה להפריח העופות וכו' כדרך שעושין עכשיו שומרי הזרעים" – דבר פלא, הכלה עורב הוא בעצם סוג של דחליל!רש"י במרחבי הש"ס נע בין פירוש הרמב"ם לפירושו של הר"ש. בערכין רש"י כותב שמדובר בשיפודים, ואכן במנחות ובמו"ק. אך בשבת (צ.) כותב רש"י "והן חדין כסכין סביבותיהן ומסמרין חדין בכולן" – שילוב של שני השיטות, ואכן התפא"י (בועז אות ד) תמה איך זה מסתדר, אם יש מסמרים – למה שהטבלאות יהיו חדים כסכינים, הרי כששוכבים זה לצד זה אין צורך שיהיו חדים בקצותיהם?
מיקומו
הגמ' (במנחות קז.) דנה באדם שנדר להביא ברזל לבדק הבית ולא פירש כמה, מה השיעור שהתחייב בו. אומרת הגמ', המינימום זה אמה על אמה לכלה עורב.ומבאר התפא"י, שלדעת הערוך צריך לומר שהצורות היו חקוקים על טבלאות של אמה על אמה. אך להסבר הר"ש ורש"י, יש להקשות מה שייך אמה על אמה בשיפודים? ואכן רש"י במקום מבאר שכל הגג מכוסה בטבלאות של אמה על אמה שמהם יוצאים שיפודי ברזל, ורש"י במו"ק מוסיף פרט מעניין: "הגג כלה ומקצר למעלה עד כאמה ומחפין אותו שם בברזל ובמסמרים וכו'", וכן כתב רבינו גרשום במנחות – שגג ההיכל היה משופע "ואל אמה תכלנו מלמעלה"! ואכן כך בנה האמן ר' חנוך וינטראוב מפיטרקוב את הדגם שיועד לישיבת חכמי לובלין, עם גג משופע[2].
נמצא שייתכנו ג' אפשרויות למיקום הכלה עורב: על המעקה בלבד, כמו שנקטו הרמב"ם בפירושו, הר"ש וכן הרע"ב. אפשרות שניה היא שכל הגג היה מכוסה – ולפירוש זה כתב התפא"י שצ"ל שהיו מעברים מסודרים בין השיפודים, או שהיה אפשר להוציא אותם מהטבלאות, כדי שיוכלו ללכת על הגג. ואפשרות שלישית, אותה נקטו רבינו גרשום ולכאורה גם רש"י – שהגג היה משופע, ורק בראש הגג היו שיפודי הכלה עורב.
הערות התפא"י
המלאכת שלמה (במידות שם) מביא את קושיות הר"ר יהוסף על השיטה שהכלה עורב מחודד כסיף, [א] שהעורבין קלי משקל, והסייף לא מזיק להם, [ב] הא תניח שסייף מקיף את המעקה, אך מה ימנע מהעורבים לשכון על הגג עצמו?[4] ומוסיף התפא"י (בועז ד) שבאופן כזה זה גם מחליד מהר מאוד. ואת השאלה השניה של הרר"י ניסה ליישב שאכן הגג היה מכוסה כולו בכלה עורב, רק שכאן לא חש להזכירו משום דגובה כתלים קא חשיב ולא התעסקו בגג עצמו.אך התפא"י דוחה אפשרות זו וז"ל "הא כליא עורב שעל הגג לא אפשר למכלל בגובה, דהרי שטח הגג היה עמוק ג' אמות יותר מהמעקה סביב", ולא זכיתי להבין דבריו, מה זה משנה איזה עומק הגג, ייתכן שמסביב היה על המעקה, ובגג עצמו היה אמה גובה – ואכן היה נמוך מהכלה עורב שעל המעקה?
וכן מעיר התפא"י למה בכלל צריך אמה גובה, וכ"ת להשלים לק' אמה משום יופי, מ"מ העוף שרבוטי משרביט נפשיה – דהיינו הוא קל משקל. ועוד, שהכלה עורב מחליד – ואולי מתכון שכשזה בגובה כזה החלודה בולטת יותר.
ועל דברי רש"י (ורבינו גרשום) שהיה משופע, יש להקשות איך השתמשו בגג – ועל כרחך שנסמכו במעקה, וא"כ גם העופות יכלו לעשות כך.
ואין להקשות שהרי בשיפודי ברזל עובר על "לא תניף עליהם ברזל", משום שזה דין בכותלי הבית ולא בגגו.
כלה עורב במזבח?
ולסיום, מביא המלאכת שלמה דבר פלא מילקוט (תצוה רמז שפה) דאזיל וקא מפרש התם עשר אמות של גובה המזבח, ואחד מהם כלה עורב.[1] דגם הלוקה בחוסר דיוק הלכתי והיסטורי
[2] אמנם לא כ"כ ברור איפה נמצא הכלה עורב בדגם זה.
[3] התפא"י כותב כולה עורב, לשון הווה.
[4] ושמעתי בשם חכ"א מירושלים, שכשעורבים רואים שטח מוקף בקוצים הם לא נכנסים פנימה. ושתי תשובות בדבר – להרמב"ם שזה סייף, מאי איכא למימר? ועוד, גג ההיכל הוא שטח עצום, ואין סברא שבגלל שחמישים אמה מפה עם שיפודים, העוף לא ישב באמצע. ועוד, מעשים שבכל יום שלא כך הדברים.
