תוכן מומלץ

ביסוד החילוק בין מוחזק בקרקע למטלטלין ובדין קרקע בחזקת בעליה. מתני' ב"ב כח. "חזקת הבתים והבורות והשיחין והמערות ובית הבדים ובית השלחין וכל שהוא עושה פירות תדיר חזקתן שלש שנים מיום ליום", ומיירי במתני' בחזקה דראיה להעמיד זכותו בקרקע, ושוב אינו צריך שטר או ראיה ולא שייך לערער דבגזילה אתי לידה. א. ומבואר במתני' דבקרקעות אי לאו דהחזיק ג' שנים לא מצי טעין לקוחה היא בידי אי לית ליה ראיה דקנאה, וצ"ב מ"ט לא מהני ישיבתו בקרקע להחשיבו מוחזק בקרקע דלא נוציאנו מידו כבמטלטלין. דהנה במטלטלין מצינו בג'...

בדין אמירה בקידושין הגמ' אומרת שיש דין אמירה בקידושין ודנה בגדריה בשתי אופנים מרכזיים: א) איכות האמירה שזה מורכב מארבעה חלקים 1) זמן האמירה והיינו לפי ר"י שיש דין של עסוקים באותו ענין שגם מהני וצריך שהעסוקים יהיה סמוך למעשה הקידושין ולכן אם דברו על עסקי קידושיה ואז עברו לנושא אחר ואז הוא עשה את מעשה הקידושין לא מהני שהעסוקים והעשייה לא צמודים 2) כמות והיינו האם צריך משפט שלם או שסגי גם בידות וזה סוגיא בנדרים דף ו' ע"ב 3) משמעות והיינו שכשאומרים מילים בקידושין צריך שהמילים יטמנו בתוכם איזה...

בענין זמן חיוב סיפור יציא"מ בליל ט"ו בניסן עד אימת מחויב (תשובה שכתבתי בענין משכבר) ב ד] ובעיקר מהות החיוב מהי, האם רק עד שתחטפנו שינה, וכפי שהעלה כת"ר לעורר היכא שהתעורר לאחמ"כ בהמשך הלילה אי הדר ליה חיוב הסיפור: הנה בשו"ע (תפ"א, ב') כתב: "חייב אדם לעסוק בהלכות הפסח וביציאת מצרים, ולספר בניסים ובנפלאות שעשה הקדוש ברוך הוא לאבותינו, עד שתחטפנו שינה", עכ"ל, ומשמע שכיון שחטפתו שינה נפטר מחובת הסיפור, ואף אם נתעורר אחר כך הוא פטור מלספר. וכן מצינו שכתבו החיד"א ב'מחזיק ברכה' (סי' תפ"א), והחק...

תיאור של נס קריעת ים סוף והניסים שאירעו לבני ישראל בעת המעבר בתוך הים. והנה, למול העיניים המתפעלות של עם ישראל, הים פשוט נקרע! 12 שבילים אדירים, רחבים רחבים כמו כבישים ענקיים, נפתחו בים. המים נהיו כמו חומה בגובה עצום ואדיר של 300 קילומטר. גובה אדיר. וקירות החומות לא היה סתם קירות. זה לא היה סתם קרח לבן פשוט, משעמם. זה היה נראה כמו אבנים מיוחדות של שיש, שקופות, שמונחות אחת על השנייה. זה נראה כמו חומה, פשוט חומה של אבנים מסודרות אחת על השנייה ושקופות. מצד לצד היה אפשר לראות. כל שבט נכנס...

בגמ' פסחים לט. מונה כמה סוגים של מיני ירקות שיוצאים בהם ידי חובת מצוות מרור. וביניהם, חזרת (חסא כמ' בגמ') ותמכא (חריין). ובמ"ב (סימן תע"ג ס"ק מב) הביא בשם האחרונים שיש להדר אחרי החזרת יותר משאר מרור [1]. אמנם יש המקפידים לקחת למרור גם חסה וגם "חריין". וטעמם, משום שחוששים לדעת הלבוש (שם ס"ה) שהחסה שלנו אינה החזרת האמורה בגמרא. וכמו כן חוששים לשיטות שהחריין אינו התמכא [2]. ובפשטות, לפי מה שהבאנו במאמר הקודם, יסודו של הגר"ח מבריסק בדין קדימה באתרוג, וכ"כ הבית הלוי [3], אם כן גם בנידו"ד יש...

(תמלול של שיעור מהכיתה.) תיאור ההכנות המלחמתיות של פרעה וצבא מצרים לקראת המרדף אחרי בני ישראל בים סוף. המצרים התכוננו בכל הכוח למלחמה האדירה שהם הולכים לעשות כנגד היהודים. כל תרועת חצוצרות של המלחמה הידדה באוויר. המלך בעצמו קשר את הסוסים למרכבה שלו, ובמקום לשים שתי סוסים כמו הרגילות, הוא שם ארבע סוסים למרכבה כדי שהם יוכלו לדהור במהירות מסחררת. גם השרים עשו את זה. כל אחד קשר בעצמו את הסוס ולא חיכו למשרתים, העיקר להתקדם בזריזות. אפילו המשנה למלך שתמיד נשאר בממלכה ולא יוצא להילחם, כדי שאם...

התיאור הבא הינו תימלול של שיעור שלי מהכיתה, מאוד אשמח להארות והערות! הלילה, ליל כ"א בניסן, כמה ימים בלבד אחרי שעם השם עברים, עם ישראל, יוצאים ממצרים מבית עבדים מכור הברזל. והנה, הם רואים מאחוריהם רבבות רבבות, מיליוני חיילים מצריים עם חיצים, עם חרבות, שכל המטרה שלהם היא אחת, להשמיד את כל העברים. להרוג אותם, לגמור אותם. עם השם היהודים היו בפחד נוראי בהתחלה. הם מתפללים לבורא עולם, ביקשו מבורא עולם שיעזור להם, התחננו אליו. רוח אדירה נשבה, רוח מזרחית מאוד מאוד חזקה נשבה. הים באותו הזמן היה סוער...

בענין זמן חיוב סיפור יציא"מ בליל ט"ו בניסן עד אימת מחויב (תשובה שכתבתי בענין משכבר) אביא הידוע לי בזה בקצירת האומר, וזה החלי בעזר העוזר האמיתי, וזה באופן של מערכה לקראת מערכה: א א] ב'משכנות יעקב' (סי' קל"ט) הביא, שבמכילתא (פרשתא דפסחא פרשה י"ח) נאמר: "ר' אליעזר אומר מנין אתה אומר שאם היתה חבורה של חכמים או של תלמידים שצריכים לעסוק בהלכות פסח עד חצות לכך נאמר מה העדות וגו'". ומבואר שזמן הסיפור הוא עד חצות. אולם בתוספתא (פסחים פ"י הי"א-י"ב) מצינו: "חייב אדם לעסוק בהלכות הפסח כל הלילה...

מפורסמת חקירתו של מרן הגרי"ז (פ"ז מהל' חמץ ומצה ה"ז) האם מצוות הסיבה נתקנה כחלק ממצוות אכילת מצה, או שהיא מצוה בפני עצמה שזמן קיומה הוא בזמן אכילת הפסח והמצה, ותלה חקירה זו בפלוגתת הרמב"ם והרא"ש. הנה הרא"ש (פסחים י, כ) הוכיח מלשון הגמ' שם קח. "איתמר מצה צריך הסבה מרור אין צריך הסבה וכו', איבעיא להו שמש מאי, תא שמע דאמר ריב"ל השמש שאכל כזית מצה כשהוא מיסב יצא. מיסב אין לא מיסב לא, שמע מינה בעי הסיבה". מבואר שאכילת מצה בפסח טעונה הסיבה, והרא"ש מבין בפשיטות שהסיבה זו מעכבת, ואם אכל ללא שהיסב...

בס"ד יסוד חשוב בעבודת השם – להנמיך את הציפיות אני לא יודע אם הדברים שיכתבו יביאו תועלת מרוב פשטותם, אבל לי אישית היה בזה מן החידוש, ואם יהיה תועלת מזה למישהו יהיה זה שכרי. למעשה הדברים מפורשים בהרבה הרבה ספרי מחשבה והדרכה, אבל אכתוב את הדברים מהזוית שלי, ואין בית המדרש ללא חידוש. הנקודה שנכתוב עליה מקיפה הרבה מחיינו, אולי חלק נכבד מאוד, ולדעתי מי שיפנים את הדברים זה יכול לתת לנו כלי מאוד חשוב בכל עבודת השם. ושוב, אני מקדים ומתנצל שיתכן שהדברים יהיו כל כך פשוטים לקוראים עד שירימו גבה...

אני רוצה בלי נדר לערוך את המאמר מחדש עמכם סליחה

בעז"ה עיינתי השנה בהלכות כיבוס בחוה"מ, והתחדדו לי בזה כמה נקודות, ואני מציע הדברים קדם רבנן, היות ויש כאן השגות על כמה מחברים בנקודות שונות, אני נוקט בזהירות הראויה, ומציע הדברים לבחינה ביקורתית של המעיינים, ואשמח ויעמידוני על האמת אם שגיתי או אם העלמתי עין מחלק מן המקורות. וזה החלי בעז"ה. הדברים המותרים בכיבוס במשנה במסכת מו"ק ריש פרק אלו מגלחין (יג ע"ב-יד ע"א) מפורש האיסור לגלח ולכבס במועד, ומפורטים במשנה אותם המותרים, (טעם האיסור מפורש בגמרא כדי שלא יכנסו לרגל כשהם מנוולים). ואלו ההיתרים...

עניין חג הפסח במשנתו של רבינו המהר"ל א. מתי מותר לספר בשבחיו ית' מצות סיפור יצי"מ אינה סיפור גדולתו ועוצמתו של הבורא ית' שמו, דזה לא יתכן, דאסור לספר בשבחיו של הקב"ה כדכתי' 'מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהילתו', ופסוק זה משמיע שלא יתכן לספר בגדולתו של ה' מב' פנים, א' משום שא"א להשיג גדולתו של הקב"ה מצד האיכות, אין בידינו הכוח והבינה בכדי להבין כמה חסד עשה עימנו ה' ית"ש, וע"ז נופל לשון מי 'ימלל' גבורות ה', (דלשון ימלל הוא על חידוש, 'כמו מי מלל בנים לאברהם'). ב' אין בידנו הכוח והבינה להשיג את...

בס"ד קודם יציאת מצרים, נצטוו ישראל להקריב קרבן פסח, כמוש"כ (שמות י"ב כ"א-כ"ב), "ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח, ולקחתם אגודת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזות מן הדם אשר בסף ואתם לא תצאו אש מפתח ביתו עד בקר". קרבן הפסח שעם ישראל הקריב במצרים, מלמד אותנו שאין ענינו של הקרבן הודאה והלל על גאולת מצרים ועל הניסים הגדולים שהתרחשו לנו שם, שהרי אכתי היו הם בשעבוד, ואפילו הכי נצטוו להקריב עוד קודם היציאה, ואם כן מה ענינו של קרבן...

א. בגמ' בבבא מציעא דף ח' (ע"א) מבעי אי רכוב ומנהיג דאמר שמואל חד קני וחד לא קני איירי ברכוב ומנהיג יחד או בא' רכוב וא' מנהיג [היינו דאם איירי בא' רכוב וא' מנהיג פשוט לן דמנהיג קנה], ומבואר עוד דאם הרכוב גם מנהיג ברגליו ודאי קני, ויש לעיין בקנין זה במה קנה הרכוב דבשלימא מנהיג הוי קנין משיכה, אך רכוב לכשעצמו לכאו' אין שום מעשה קנין בזה, ובאמת דכבר נראה דהוק' כן לרש"י לעיל (עמ' א' ד"ה דרכוב קני) דכתב דאף על גב דלאו משיכה היא שאינה זזה ממקומה קני ברכוב, ואמנם לא נתבאר בדבריו מאי טעמא קניא אפילו...

בדין חמץ מו' שעות ומעלה- הערות ועיונים בסוגיא[פסחים ד' ב'] א} הנה שיטת רש''י דהכרח דאביי הוא מדכתיב אך ביום הראשון תשביתו ולעולם הדין של ההשבתה הוא קודם זמן האיסור וא''כ בהכרח יש חלק ביום שמותר, והתוס' הקשו ע''ז דאדרבה כל עיקר דין תשביתו מגיע אחרי שכבר יש איסור ד''לא צוה הכתוב לשורפו אלא אחר איסורו''. וכן מצינו לעיל שנחלקו בזה במה שרש''י פירש דין הביטול בלב שיליף ליה מתשביתו, ותוס' מקשים דלאחר זמן איסורו כבר אינו יכול לבטלו דהרי הווה איסוה''נ. והנה לעיל ביאר הרמב''ן דעת רש''י וז''ל ''ומה...

"ואמר רבי לוי מַשׂוֹי ג' מאות פרדות לבנות היו מפתחות של בית גנזיו של קרח" (סנהדרין קי) גבי מימרא זו כותב רשב"ם (בפסחים קיט. – שם ג"כ מובאת מימרא זו) "משוי שלש מאות. לאו דוקא! וכן כל שלש מאות שבש"ס". | דוגמאות לגוזמאות אומרת הגמרא (חולין צ: ואף בתמיד כט.) "תנן התם 'תפוח' [של אפר] היה באמצע המזבח, פעמים היה עליו כשלש מאות כור. אמר רבא, גוזמא". ומרחיבה הגמ' בעניין שפעמים דיברו חכמים בלשון הבאי, ואף בתורה ובנביאים מצינו כן. "[וכן מצינו] השקו את התמיד [בכדי שיהיה נוח להפשיטו אח"כ] בכוס "של...

בס''ד חג פסח: מה יעשה מי שמצא חמץ בפסח פתיחה כפי שראינו במקום אחר (פסח שנה ג'), בעקבות סתירה במסכת פסחים נחלקו הפוסקים האם קמח שעורבב במי פירות מחמיץ. מצד אחד הגמרא כותבת בשם ריש לקיש (פסחים לה ע''א), שאדם האוכל בפסח עסה שנילושה במי פירות פטור מכרת. מצד שני הגמרא לאחר מכן (לו ע''א) כותבת בשם רבן גמליאל, שלא זו בלבד שאסור ללוש קמח במי פירות, אדרבה, הוא מחמיץ מהר יותר. א. רש''י (ד''ה אין) תירץ שיש איסור ללוש עיסה במי פירות, וכאשר ריש לקיש כתב שאין איסור ללוש קמח במי פירות ולאוכלו, כוונתו...

ערב פסח הגיע, הלחץ בשיאו, משתדלים מאוד מאוד, שלא להכשל במידת הכעס, (לא כ''כ מצליחים...), מתארגנים במרץ, לסוף זמן, אכילת וביעור חמץ, הבית מצוחצח למשעי, הנקיון המייגע והמפרך, על מנת להמלט, מחשש אבק דאבק, הגיע אל קיצו, ואולי הגיע הזמן, לקחת פסק זמן, ולחשוב קצת, מה רצון ה' שנרגיש בביעור החמץ, איך היצה''ר מגיע לסיפור. אז כמו בכל מצוה, צריך לפתוח, ספר ישן נושן, הנקרא תורת משה, ולעיין בפסוקיו בענין, ולאחר מכן, לעיין בדברי חז''ל, שמסרו לנו המסורת, שבע''פ, שקבלו רב מרב, עד מרע''ה. וכך מבאר לנו משה...

בענינא דביטול חמץ ומהותו שיטת רש''י בביאור ענין ביטול וביאור הענין א} מבואר בגמ' דאשה נאמנת על בדיקת חמץ שהבית בדוק אע''פ שהוא בחזקת שאינו בדוק ובעלמא אינה נאמנת בכה''ג, כיון דמדאוריתא מהני ביטול חמץ וכל דין הבדיקה הוא מדרבנן וע''כ הימנוהו רבנן בדרבנן. ובביאור ענין הביטול חמץ שאומר שמבטלו כעפרא דערעא פירש''י ''כתיב תשביתו ולא כתיב תבערו והשבתה דלב היא השבתה'', והינו שדין ההשבתה מהני גם ע''י תשביתו בלב. ובתוס' הקשו על רש''י מהוכחת ר''ע שתשביתו הוא בשריפה כי ההשבתה היא בשריפה ולרש''י הרי הוא...