תוכן מומלץ

אשמח לכל הערה פרשת נשא המשך פרק ד' – עבודת הלויים במסע בני גרשון – יריעות המשכן (פסוקים כ״א – כ״ח) בני גרשון נושאים על עגלות עשר היריעות התחתונות של המשכן העשויות משש תכלת וארגמן ותולעת שני, ומחוברות חמש חמש. 11 יריעות העזים העשויות לאוהל על המשכן ושפרוסות מעל היריעות התחתונות ומחוברות חמש שש. מכסהו – מכסה עורות אילים מאודמים שמעל היריעות עיזים. מכסה התחש שמעל העורות האילים. המסך של פתח אוהל מועד. קלעי החצר – יריעות הפשתן שקלועות ופרוסות על העמודים שמסביב לחצר. מסך שער החצר. החבלים...

א. בבא מציעא דף י,א ''אמר ריש לקיש משום אבא כהן ברדלא, ארבע אמות של אדם קונות לו בכל מקום[1]'', ופרש''י 'קונות לו אם יש סביבותיו דבר הפקר אין אחר רשאי לתופסו', ומזה יש שדקדקו בדעתו דקנין זה שייך רק בקונה מן ההפקר אבל במקח ומתנה לא מהני קנין זה דד''א[2], מאידך הרשב''א כתב דקנין זה מהני גם במקח ובמתנה, דהא אם היכא דליכא בעלים המקנה לו את החפץ מהני הקנין, כ''ש היכא דאיכא מאן דמקנה לו החפץ דיהני הקנין דהא דעת אחרת מקנה לו, ויש לעיין ביסוד פלוג'. ובהקדם יש להביא מה שכתב הרשב''א בהמשך דבריו דלא...

כידוע, כל א' מהאבות גילה הנהגה מסוימת של הקב"ה שבה הוא מנהיג את עולמו, אברהם מייצג את מידת החסד - 'חסד לאברהם', יצחק מייצג את מידת הגבורה – 'פחד יצחק', ויעקב גילה 'אמת' – 'תתן אמת ליעקב'. שתי המידות הראשונות פשוטות וברורות לכאו', הנהגת רחמים והנהגת משפט (למרות שודאי יש הרבה מה להרחיב ולבאר בהן, מ"מ ברור מה הן באות לבטא ואיזה דרך הן מובילות), אבל הנהגת 'אמת' לכאו' קצת סתומה, איזה הנהגה יש כאן? וכי צריך לומר שהנהגתו של הקב"ה היא אמת ולא שקר?!, ובאמת מקובל לבאר בזה שענין הנהגה זו הוא שילוב של...

גדר מצות אכילת מצה לדעת העמק שאלה הנה ידוע ומפורסם מה שכתב הנצי"ב (שאילתות פרשת יתרו שאילתא נ"ג אות ד'), דכל שמאריך בקיום מצוה חשיב הכל קיום מצוה דאורייתא, וכמו בקריאת שמע דאפילו למ"ד דמדאורייתא סגי בפסוק שמע ישראל בלבד, מ"מ כל מה שמאריך בקבלת עומ"ש מקיים בזה מצות עשה מדאורייתא, שכל שבדעתו לקיים המצוה לא נגמר המצוה ומקרי הכל דאורייתא, אלא אם גמר המצוה ואין בדעתו להוסיף, אבל במקום שאסור להוסיף ולהמשיך המעשה, המוסיף עובר משום בל תוסיף. וכתב הקהילות יעקב בקידושין (סי' ל"ד בד"ה ומעתה) לפרש ע"פ...

ראשי פרקים שאלות ותהיות בפרשנות הראויה למעשי אבותינו ביקורת חז"ל על גדולי האומה ביקורת פרשני המקרא על הקדמונים הגישה של חלק מהפרשנים ובעלי המוסר פרשנים ואחרונים בביאור דברי הרמב"ן נסיון לפשר בין הגישות - ביחס לחטא הקדמונים שאלות ותהיות בפרשנות הראויה למעשי אבותינו העיסוק בדמויות התנ"ך, ובפרט באבות האומה, מעורר לא אחת מחלוקות בשאלת הפרשנות הראויה. האם מותר לנו הקטנים לבקר את מעשיהם, או שמא עלינו להתייחס אליהם כדמויות מופת נטולות חולשות. האם חטאי הקדמונים שנפרטו בתורה, אילו עניינים ורמזים...

נקודות ומ"מ בענין מין המרור בו יתברר דין החסה, החסה המרה, החזרת ועלי החזרת (הדברים מיוסדים על מאמרו של הרב י. לנדמן גליון קולמוס 143 פסח תשע"ו, ודברי הגרמ"מ קארפ בספרו הלכות פסח בפסח פי"ז, בתוספת מרובה) מיני המרור שבגמ' א. סוגית הגמ' פסחים ל"ט א', ה' מינים במשנה, חזרת תמכא חרחבינא עולשין ומרור, ובגמ' הביאו ברייתות המכשירות מינים נוספים וכן מיני בר של המינים שבמשנה. המינים חזרת תמכא ועולשין מקובל לזהותם בימינו עם מינים ידועים כדלהלן, לחרחבינא ומרור אין כיום מינים המיוחסים להם. מפרשינן...

אשמח לקבל כל הערה פרק א – ספירת בני ישראל ציווי על הספירה (פסוקים א'–ד') ה׳ מצווה את משה ואהרן במדבר סיני, באוהל מועד, למנות את כל עדת ישראל מבן עשרים שנה ומעלה, שזה הגיל שיוצאים לצבא, לפי משפחותם – שבטיהם, כל שבט בנפרד, ובתי אבותם – על פי היחוס של האבא. לצידם יתמנה נשיא מכל שבט לעזרה בספירת השבט שלו. הספירה תתבצע ע"י ניתנת מחצית השקל ע"י כל אחד והזכרת שמו בספירה. נשיאי השבטים (פסוקים ה'–ט״ז) מפורטים נשיאי כל שבט: ראובן – אליצור בן שדיאור, שמעון – שלומיאל בן צורישדי, יהודה – נחשון בן...

העיר הר"מ שחר שליט"א דבר נכון: פרס הוא חצי ככר שיש בו מזון ב' סעודות, והפרס הוא מזון סעודה אחת. שיעור אותו ככר של ב' סעודות נחלקו בו תנאים עירובין פ"ב ב' דעת רבי יוחנן בן ברוקה שהוא ככר של ו' ביצים ודעת רבי שמעון שהוא של ח' ביצים. דעת רש"י למעשה עירובין ד' א' ד"ה פרס וכ"פ הטור הל' יוה"כ סי' תרי"ב דפרס הוא ד' ביצים וכרבי שמעון, ודעת הר"מ להלכה עירובין א' ט' כרבי יוחנן בן ברוקא שיעור ככר של עירוב הוא ו' ביצים, וממילא שיעור אכילת פרס הוא ג' ביצים, מאכ"א י"ד ח'. ובשו"ע הל' יוה"כ שם הביא ב'...

מצות מצה בארם צובא היו המצות קשות, אבל לא מפני שיש חיסרון הלכתי במצות הרכות, אלא מפני שבחלבּ היו אופים בתנור הנקרא סאג' המורכב משלהבת אש ועליו פח של מתכת, והיו שמים את הבצק על המתכת והיה הפח מגולה מלמעלה, שאז היו מוכרחים לעשות את המצות דקות כדי שיאפו בצד העליון וממילא היו קשות, כמו שהוכיח במישור בקובץ אבקת רוכל (ניו יורק – ניסן תשע"ח, עמ' ע"ה), ובכן בערים אחרות בסוריה, כגון בעיק קמישלי, היו אופים בתנורים קטנים הנקראים תאבון, הוא עגול עם פתח בצדו, ומשם היו מכניסים את המצות ומדביקים אותן לצד...

ענין הכרפס ומינו דע שענין הכרפס הוא אכילת איזה ירק להתמיה התינוקות לפי שאין דרך לאכול ירק קודם הסעודה. וכתב הב"ח בשם קצת מפרשים שישיבם שהוא דרך חרות לאכול ירק קודם הסעודה לפתח בני מעיים. (ובזה יש להטעים דעת הרמב"ם פ"ח מהל' חמץ ומצה הלכה ב' שצריך כזית דווקא, ובאבודרהם כתב כזית בהסיבה, ויבואר שכן הוא דרך חרות מעליא.) והב"ח עצמו פי' שישיבם שאף שהסבנו לסעודה לא נאכל עד שנאמר ההגדה והלל ע"כ אנו טועמים מידי תחילה. והביא ממהר"ל בגבורות פרק נ' שפירש באופ"א. והטעם המפורסם "ס' פרך" (מהרי"ל) הוא ביאור...

א אנו עושין יחץ קודם הא לחמא עניא והראשונים מפרשים מנהגנו משום דאמרי' הא לחמא עניא א. יחץ, ענינו לקיים מה שדרשו חז"ל פסחים קט"ז א' עה"כ לחם עוני, מה דרכו של עני בפרוסה אף כאן בפרוסה. ובוצעין אותה קודם הא לחמא עניא, כבמואר בשו"ע תע"ג ו'. המנהג לבצוע קודם הא לחמא עניא הוא קדמון, וכבר בסדר רב עמרם גאון מפורש כן. הטעם, כתב אבודרהם ומפני מה נהגו לפרוס המצה קודם ההגדה, כדי שלא יאמר הא לחמא עניא אלא על מצה פרוסה, כדאמרינן בפסחים מה דרכו של עני בפרוסה אף כאן בפרוסה. וכן כתב רבינו מנוח פ"ח מחמץ...

א. פסחים קח,א פרקדן לא שמיה הסיבה, הסיבת ימין לא שמה הסיבה, ולא עוד אלא שמא יקדים קנה לוושט ויבא לידי סכנה. ומבואר שהסיבת ימין אינה הסיבה מטעם עצמי, לא משום סכנה שהוא טעם נלווה כמש"א ולא עוד כו'. והטעם שהסיבת ימין ל"ש הסיבה כ' רשב"ם שבימינו צריך לאכול. וכ"כ הר"ן על הרי"ף. והיינו שלהסב על היד שבה רגיל לאכול הוא סתירה לדרך חרות. ולא נתפרש בגמ' דין איטר איך יסב. והנה לדעת רש"י שהביא רשב"ם דמש"א שמא יקדים קאי על אכילת פרקדן ולא על אכילת ימין לק"מ, דזיל בתר טעמא שצריך לאכול ביד שרגיל בה, ואיטר...

'מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום' (תהילים קמז, יט-כ) מטרת המאמר לבאר מעט את השייכות בין התורה הקדושה לאומות העולם, ההבדל בין חיצונית התורה לפנימיותה, ומעלת התורה שבעל פה כעיקר מטרת התורה שבכתב, ורוממות ישראל בחיבורם לתורה, לעומקה ולשורשה הנעלם מעיני כל חי. דברי חז"ל על האיסור ללמד גוי תורה [לבד מז' מצוות] אמרו חז"ל (חגיגה יג.) 'אמר רבי אמי אין מוסרין דברי תורה לעובד כוכבים שנאמר (תהילים קמז, כ) 'לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום'. ובדבריו מבואר כי...

אקדים ואומר, שחששתי מאד להעלות כאן נושא זה, שמא יצור הדבר את האפקט הלא נכון - הנובע לרוב מאי קריאת המאמר כולו. יחשבו שיש כאן זלזול במנהגי ישראל הטהורים, ויחשבו שיש כאן בוז לאנשים רציניים. חלילה לי מעשות כן! וכל הדיבור כאן הוא מראש על החמרות עמרציות, אשר מתנגשות בבין אדם לחברו ועוד. אשמח לתגובות, הארות, ואף הערות - שמתי קסדה... אני רוצה לדבר על נושא פחות אהוב, ופחות פופולארי, זווית שונה בעניינא דיומא חומרות בפסח, זה הזמן לדבר על עניין הרלוונטי לשנה כולה - אך מצוי ביותר בתקופה זו – חיבת...

ב"ה זה נהנה וזה לא חסר ביאור הפטור בזנול"ח, והמחייב כשחסר שיטת הפנ"י – החסרון כמסיר טענת "כופין על מדת סדום" ביאור הקה"י ביאורו של הגר"ח מחלוקת הראשונים בזה לא נהנה וזה חסר שחרוריתא דאשייתא היתר הנאה לכתחילה בזנוזל"ח הקדש שלא מדעת כהדיוט מדעת סיכום בגמ' כ. "הדר בחצר חבירו שלא מדעתו, צריך להעלות לו שכר או אין צריך? היכי דמי? אילימא בחצר דלא קיימא לאגרא וגברא דלא עביד למיגר, זה לא נהנה וזה לא חסר! אלא בחצר דקיימא לאגרא וגברא דעביד למיגר, זה נהנה וזה חסר! לא צריכא, בחצר דלא קיימא לאגרא...

בין משכן למקדש יבאר בהרחבה החילוקים וההבדלים בין גדרי השראת השכינה במשכן למבית המקדש יבאר ששרש הדבר תלוי בשינויי סדרי העבודה של האבות הקדושים ושבטי יה יבאר שהתגלות ענינים אלו באו לידי ביטוי בתקופות שונות בדברי ימי עם ישראל הנה מצינו כמה חילוקים בענינים שונים בין המשכן שבנה משה במדבר לבין המקדש אשר בנה שלמה המלך בירושלים. בפרשת תרומה (שמות כה ח) נאמר "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" ודרשו חז"ל "בתוכו לא נאמר אלא בתוכם - בתוכו של כל אחד ואחד", ואילו במקדש שלמה לא מצינו לא קרא ולא דרשא כזו, והן...

האם צריך להחמיר ליטול ידיים לאחר נגיעה בגוי או להבדיל בשאינו שומר תומ''צ הנה בשו"ת לב חיים (ח"ב סי' ו') נשאל בזה, והשיב (בעריכת לשון קלה להבנת הדברים): דצריך לנטול ידיו, והביא את דברי הזוהר הקדוש פ' ויחי (דר"כ ע"א) וזה תרגום דבריו: בֹּא רְאֵה מַה בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁיִּשְׂרָאֵל כְּשֶׁנִּמְצָא אָדָם מֵת, הוּא מְטַמֵּא אֶת כָּל הַגּוּף, וְהַבַּיִת טָמֵא. וְגוּף שֶׁל עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת לֹא מְטַמֵּא מִישֶׁהוּ אַחֵר, וְגוּפוֹ [וביתו] לֹא...

בענין קיום האבות במצוות שנצטוו בהם לזכרון יש לעיין הרי ישנם הרבה מצוות שמצווים בהם זכר ליציאת מצרים כמצות סוכה (עי' ויקרא פכ"ג פמ"ג) , ומועדים (עי' בסידור הרוקח, עמ' תרלג ובשבלי הלקט, סי' רפ"ו), תפילין (עי' שמות פי"ג פט"ז), ציצית (עי' במדבר פט"ו פמ"א), ועוד רבים, וא"כ יש לעיין האם האבות היו עושים אותם מאחר שעדיין לא היה עם ישראל קיים, ולא היה יציאת מצרים, ומה שייך לעשותם. ובאמת ראיתי בשו"ת שרידי אש (ח"ב סי' קמ"ט) דכתב דאברהם אבינו לא קיים כל המצוות שנעשו לאות ולזכר, ומה שכתוב שקיים כל...

הבסיסה (ע"פ עדות אחד מיוצאי תוניס) ראש חודש ניסן הוא חג "הבסיסה" עם הברכות והמאכלים כמו של ראש השנה. הוא נחוג בעדה התוניסאית (במיוחד בדרום) ובעדה הטריפוליטאית, כמעט כמו ראש השנה. הבסיסה מורכבת מתערובת של דגנים שונים (סימן לשנה פורייה), שעוברים בשלב ראשון קליה ולאחר מכן טחינה לאבקה דקה. לאבקה זו מוסיפים תבלינים, פירות יבשים, חלווה מגורדת דק, ממתקים וכל מיני דברים טובים (סימן לשנה מתוקה) המשמחים את הקטנים והגדולים. בתחתית נר השמן שמדליקים כמו בכל ראש חודש, מניחים הפעם תכשיטי זהב, לאיחולי...

הספר הקדוש הלז לענ''ד ולדעת חכמים אחרים טומן בחובו את יסוד הנהגת ה' במציאות במאתיים שנים האחרונות בכמה וכמה נבואות מזעזעות נוקבות ומרגשות המדברות אלינו ממש וזה יצא ראשונה: לבוְהָֽעֹלָה֙ עַל־ר֣וּחֲכֶ֔ם הָי֖וֹ לֹ֣א תִֽהְיֶ֑ה אֲשֶׁ֣ר ׀ אַתֶּ֣ם אֹמְרִ֗ים נִֽהְיֶ֤ה כַגּוֹיִם֙ כְּמִשְׁפְּח֣וֹת הָאֲרָצ֔וֹת לְשָׁרֵ֖ת עֵ֥ץ וָאָֽבֶן׃ לגחַי־אָ֕נִי נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה אִם־לֹ֠א בְּיָ֨ד חֲזָקָ֜ה וּבִזְר֧וֹעַ נְטוּיָ֛ה וּבְחֵמָ֥ה שְׁפוּכָ֖ה אֶמְל֥וֹךְ עֲלֵיכֶֽם׃ לדוְהוֹצֵאתִ֤י אֶתְכֶם֙ מִן־הָ֣עַמִּ֔ים...