תוכן מומלץ

בסייעתא דשמיא. ליל שישי, קבר רבי יונתן בן עוזיאל. מתי כבר ניגאל, טאטע אני רוצה משיח, הזעקות חתכו את דממת היער של עמוקה בין רחשי צעדי הפרות צעק רוני את כל נשמתו אבא אני מחכה לך מתי תחזור אלינו, השכינה איי איי איי בגלות כמה זה כואב לי. רוני היה יהודי פשוט חיצונית אולם הכאב ניכר שזהו כאב אמיתי, לא כאב על קשיים בפרנסה לא כאב על בריאות, שלום בית, חינוך הילדים כו', היה זה מחזה של אמת פנימית זועקת. ניגשתי אליו ושאלתי אותו באמת אכפת לך על זה שהשכינה בגלות, בטח זה מאד אכפת לי ענה לי רוני, מה כואב...

בספר תקון יששכר שנדפס בצפת עוד בימי הב"י מתואר מעשה שקרה בקהילתם קהילת המוסתערבים וז"ל: התחיל החזן שלנו לסרב ביום שני מלהעלות בו ספר תורה לפי שראה כאן קהילות אחינו הספרדים שלא להעלות והתחיל לומר בעבור הברכות שלא יברכו על הספק ואמרתי לו ממקומי בקיצור לפי שהקהל היו עומדים להוצאת ספר תורה כמנהג, שאין בכך כלום שיכולים אנו לילך כמנהגנו לקראת ולברך ולא נשנה ממנהגינו כמו שאנו אומרים על הניסים בתפילת היום, והיה שם תלמיד אחד שגם הוא היה מרנן עמו שלא להעלות והלך אחר כך וסיפר הדברים לפני החכם השלם גדול...

מנהג התחפושות כתב השולחן ערוך (תרצו סעי' ח') ומה שנהגו ללבוש פרצופים בפורים, וגבר לובש שמלת אשה ואשה כלי גבר, אין איסור בדבר מאחר שאין מכוונין אלא לשמחה בעלמא, וכן בלבישת כלאים דרבנן. וי"א דאסור, אבל המנהג כסברא הראשונה, ע"כ. טעם המנהג והנה מנהג ישראל תורה, ומקור המנהג קדום מאוד, וכבר הוזכר בשו"ת מהר"י מינץ (סי' ט"ו, חי לפני כ600 שנה) ועיי"ש שהביא שגדולי וחסידי עולם שנתגדל אצלם, ראו בניהם ובנותיהם חתניהם וכלותיהם לובשין אותן פרצופים. ויען כי אין דרכם של בני ישראל לילך כעיוור באפילה מצות...

מספר תשובות שהשיב לי מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל בעניני פורים: א) שאלה: האם יש מצות שמחה באדר א'. תשובה: אין בין אדר ראשון לשני אלא משלוח מנות ומתנות לאביונים[1]. ב) שאלה: האם יש מצות שמחה בליל פורים. תשובה: קצת[2]. ג) שאלה: האם יש ענין להשתכר בליל פורים. תשובה: לא[3]. ד) שאלה: בסידור השל"ה כתב לומר שעשה נסים לאבותינו בִזמן הזה בחיריק, ולמעשה נהגו לומר בפתח, האם כדאי לשנות ולומר בחיריק. תשובה: לא לשנות[4]. ה) שאלה: במשנ"ב[5] כתב לומר שהחיינו וקיימנו והגיענו לִזמן הזה בחיריק, ולמעשה נהגו לומר...

א) איתא בחולין (קל"ט ב') המן מן התורה מנין שנאמר המן העץ. וראיתי בשם המהרש"ם שביאר בזה, עפ"י מה מה דאיתא במגילה (י"ב א') שאלו תלמידיו את רשב"י מפני מה נתחייבו ישראל שבאותו הדור כליה, ואמרו מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע, וביערות דבש כתב שהחטא במה שנהנו מהסעודה היה במה ששתו יין נסך כמ"ש במגילת אסתר (פ"א פס"ח) והשתיה כדת אין אונס. ובזוה"ק איתא שאיסור יין הוא משום עץ הדעת שהיה של גפן, ומאז שנכשל בו אדה"ר נכנסה זוהמא ביין ונאסר יין נסך. וא"כ זה מה שדרשו ממש"כ המן העץ לדרוש המן מן התורה, כי כל...

א) כתב הרמ"א (סי' תרצ"ה ס"ד) ואם שולח מתנות לרעהו והוא אינו רוצה לקבלם או מוחל לו יצא. והאחרונים תמהו על דבריו, מנא ליה דין זה. והנה איתא בנדרים (כ"ד א') האומר לחבירו קונם שאתה נהנית לי אם אי אתה נותן לבני כור של חיטין ושתי חביות של יין, יכול להתיר את נדרו שלא על פי חכם שיכול לומר הריני כאילו התקבלתי, וביאר הרשב"א, דכיון שאפילו אם היה מקבל ממנו היה יכול להחזיר לו, אף מעכשיו יכול לומר הריני כאילו התקבלתי והחזרתיך דאפוכי מטרתא למה לי, והיינו שכאילו נתקיים התנאי. ועפ"י זה כתב הקרבן נתנאל...

ח) יש לדון, האם מקלט המשמש להגנה מפני טילים ופצצות, חייב במזוזה או לא. והנה, בספר בית הילל (יו"ד סי' רפ"ו ס"ק ב') כתב, שבית האסורים אינו חייב במזוזה, ואף שביומא (י' א') נחלקו רבי יהודה וחכמים האם לשכת פרהדרין חייבת במזוזה או לא, ולמסקנת הסוגיה שם (י' ב') יסוד מחלוקתם הוא מצד דירה בעל כרחה, שלרבי יהודה דירה בעל כרחה לא שמה דירה ולרבנן דירה בעל כרחה שמה דירה, ואם כן לדידן דקיימא לן כרבנן אם כן בית האסורים יתחייב במזוזה, כתב על זה הבית הילל, שכל מה שנחלקו הוא רק לגבי לשכת פרהדרין אבל בית...

משנכנס אדר מרבין בשמחה א מקור הדין, וטעם להשמטת הרמב"ם והשו"ע דין זה א) במס' תענית (כ"ט א') איתא, אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב, כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך משנכנס אדר מרבין בשמחה. והרמב"ם (פ"ה מתעניות ה"ו) והשו"ע (סי' תקנ"א ס"א) הביאו את הדין שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, אך את הדין שמשנכנס אדר מרבין בשמחה השמיטו. והמגן אברהם (סי' תרפ"ו סק"ד) והחיי אדם (כלל קנ"ה) והמשנ"ב (שם סק"ח) והכף החיים (שם ס"ק ל"א) והקיצור שו"ע (סי' קמ"א) הביאו דין זה שמשנכנס אדר מרבין בשמחה...

בספר פסקי תשובה (סימן ק"מ) רצה לחדש דבשולח מנות לאדם חשוב, יצא האדם חשוב במצות שילוח מנות, כיון דנותן האדם חשוב למשלח המנות הנאה ע"י שמקבל המנות ממנו, וכדאיתא בפ"ק דקידושין דבאדם חשוב כשנותן לו שווה פרוטה הו"ל כאילו קיבל ממנו שו"פ, ומהני לקנות בקידושין, ואף דבמצות משלוח מנות בעי הנאה דאכילה ושתיה דוקא, מ"מ כיון דבא ע"י אכילה ושתיה שפיר דמי עיי"ש [1]. וכבר העירו עליו דאין הנידון דומה לראיה דגבי משלוח מנות לא בעינן הנאת מנות אלא מנות ממש, וכיון דלא שלח לו מנות ממש אלא נתן לו הנאה של אדם חשוב...

לקראת פורים הבעל"ט, ראוי להתבונן, מהו הוורט המרכזי של פורים? שמענו כל שנה ב"ה, נקודות רבות מענייני הפורים, אבל האם יש נקודה מרכזית אחת שמחברת את כולן? אינני מתיימר להציג נקודה כזו, אך ראויה שנעמיד לעצמנו נקודות מרכזיות במהותו של חג הפורים, כך שליבנו יפעם את אותן הרעיונות בשמחת הפורים בע"ה. אציג בס"ד שתי נקודות משמעותיות, ולבסוף אנסה לקשר ביניהן. העניין הראשון - יציאה מהדעת איתא בגמ' (מגילה, ז:) : "מיחייב איניש לבסומי עד דלא ידע" כו'. ובגמ' ע"ז (כד:) קרא הש"ס לפרק צ"ח בתהלים "מזמורא יתמא"...

בס''ד פרשת תצווה: האם מותר לכהן ללמוד רפואה פתיחה בפרשת השבוע כותבת התורה (כט, א) על הקדשת אהרון ובניו לכהונה, אשר נעשתה בין השאר באמצעות פר ושני אילים: ''וְזֶ֨ה הַדָּבָ֜ר אֲשֶֽׁר־תַּעֲשֶׂ֥ה לָהֶ֛ם לְקַדֵּ֥שׁ אֹתָ֖ם לְכַהֵ֣ן לִ֑י לְ֠קַח פַּ֣ר אֶחָ֧ד בֶּן־בָּקָ֛ר וְאֵילִ֥ם שְׁנַ֖יִם תְּמִימִֽם''. כפי שמובא בהמשך הפרשה, את הפר שרפו מחוץ למחנה, וכפי שהעיר רש''י (שם, יד), למרות שבדרך כלל חטאת החיצונית לא נשרפת, כאן הייתה הוראת שעה. בטעם הדבר שניתנה הוראת שעה זו פירש הרמב''ן (שם), שעל אף שמעשה...

"סדר היום" יום הגדול מתקרב, אהה!!! יש אומרים שיום כיפור הוא רק כמו פורים, מי נסמך על מי, הדר קיבלוה באהבה, כמה אפשר לזכות ולקבל ביום זה!!! אבל, אליה וקוץ בה, כאן טמון איזה מוקש, וננסה בעז"ה להתחקות אחריו. מי שלא יודע על מה מדובר, ואינו מתחבר להמשך הדברים, אשרי חלקו, ומוזמן לקרוא את שאר הדברים הנפלאים שיש בעלון זה. הבה נתאר את סדר היום של האברך החשוב ר' יוסף, הגר בשכונת "תורה לשמה" בעיר הקודש החרדית "הר טורא" אשר מלאה בסופרים וחכמים. ר' יוסף למד היטב את כל ענייני פורים הדק היטב, החלק...

בגדר שמחת פורים ובענין מערבין שמחה בשמחה בפורים בהלכה ובאגדה א. במגילה ה,ב אקשינן היכי נטע רבי נטיעה בפורים והא אסירא מלאכה בפורים, ומפרקינן דנטיעה של שמחה הויא, דהיינו נטיעת אבורנקי, שהוא אילן שצילו נאה והמלכים מתעדנים תחתיו בימות החמה. וחזינן דכל מיני שמחה שייכי בפורים, גם מה שאין לו הנאה ממנו לפי שעה רק יש לו קורת רוח ושמחה על שם העתיד לכשיגדל העץ, גם זה שייך לשמחת פורים להתיר מלאכה כזו. ומזה יראה דשמחת פורים עניינה עצם השמחה, בלי שיהיה הדבר תלוי באיזה ענין או טעם, וכל שיש לו שמחה שפיר...

מעבר למצווה, בין אדם לחברו - הוללות - ליצנות ו... הפסד ה'אמרי אמת' מגור אמר דר"ת בסומ"י הוא "סָמַר מִפַּחְדְּךָ בְשָׂרִי וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ יָרֵאתִי" (תהילים קיט) כמש"כ בגמ' (ברכות ל:) "וגילו ברעדה" - במקום גילה שם תהא רעדה". וכ"כ רבינו האר"י ב'פרי עץ חיים', "לא ישתכר אלא יתבסם עד דלא ידע, כי במקום יין המשומר בענביו לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קודשי" עכ"ל לעניינינו. וארז"ל (גיטין ע.) "שמונה, רובן קשה ומיעוטן יפה ואלו הן ...יין ושינה חמין והקזת דם". לעיתים קרובות ניתן להיתקל בתופעה מאד לא...

בדין משלוח מנות מה שיעורו א. מגילה ז,א רבי יהודה נשיאה שדר ליה לרבי אושעיא אטמא דעיגלא תלתא וגרבא דחמרא, שלח ליה קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים. ופירש"י, הכי גרסינן, קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות דהא תרי מנות איכא. הדר שלח ליה איהו, לא גרסינן ליה הכא, עכ"ל. והיינו דגרסינן הכא רק קיימת בנו ומשלוח מנות, ולא גרסינן ומתנות לאביונים, וגם לא גרסינן שהיתה שליחה חוזרת מזל"ז כהא דרבה ומר בר רב מרי בסמוך. ויש להבין מה אתיא גמ' לאשמועינן, אחר ששלח לו ב' מנות ודאי יצא ידי משלוח...

מצינו ד' מלכויות ששעבדו את ישראל, שהם בבל, יון, פרס ואדום, שהם המלכויות שראה דניאל בחלום, וכדכתיב (דניאל ז' ב' - ח') " עניה דניאל ואמר, חזיה הוית בחזוי עם ליליא, וארו ארבע רוחי שמיא מגיחן לימא רבא". ופי' רש"י, ד' רוחות נושבות באות מד' רוחות העולם , ונלחמות עם הים הגדול וסוערין אותו . "קדמיתא כאריה וגפין די נשר לה", ופי ' רש"י, היא כאריה ולה כנפי נשר, זו היא מלכות בבל, שהיתה מושלת באותה שעה. "וארו חיוה אחרי תנינה דמיה לדוב", ופי' רש"י, זה רמז למלכות פרס שתמלוך אחר בבל, שאוכלים ושותים כדוב...

בס''ד פרשת תרומה: האם מותר לשים פתקים בכותל המערבי פתיחה בפרשת השבוע כותבת התורה (כה, ב), על תרומות בני ישראל למשכן, וההכנות לבנייתו: ''דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְיִקְחוּ־לִ֖י תְּרוּמָ֑ה מֵאֵ֤ת כָּל־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת־תְּרוּמָתִֽי''. בעוד שבפרשה זו הציווי על הארון והכפורת נאמר בתחילה, בפועל בנו קודם את המבנה החיצוני של המשכן. הרמב''ן (שם, ד''ה כאשר) הסביר, שמטרת המשכן היא השראת שכינה הבאה לידי ביטוי בארון, אך בפועל כאשר בונים את המשכן, מבחינה טכנית יש...

בביאור שיטת רש"י במימרת מחלפי סעותדייהו פירושי הראשונים א. מגילה ז' ב' אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין מחלפי סעודתייהו להדדי ופי' רש"י מחלפי סעודתייהו, זה אוכל עם זה בפורים של שנה זו, ובשניה סועד חברו עמו. ב. ובשבלי הלקט ענין פורים סימן ר"א כתב, רבינו שלמה זצ"ל פי' זה אוכל עם זה בפורים של שנה זו וזה אוכל עם זה בפורים של שנה אחרת ורבינו גרשום זצ"ל פי' משדרי האי להאי לקיים ומשלוח מנות איש לרעהו. וכדעת רבינו גרשום כתב ר"ן ג' ב' מדפיו, וז"ל, הוו מחלפי סעודתייהו להדדי. לא היה לאחד מהם כדי שיוכל...

במאמר הקודם הבאנו את שיטות הראשונים שסוברים שזה שהגמרא מביאה את המעשה של רבה ור' זירא, כוונתה לומר שנדחים דברי רבא שחייב איניש לבסומי, ואסור להשתכר בפורים. אך מאידך יש ראשונים שסוברים שדברי רבא שחייב איניש לבסומי הם להלכה, וחיוב גמור להשתכר בפורים. ראש וראשון לסוברים כך הוא הרי"ף (מגילה דף ג ע"ב) שמביא את דברי רבא, אך משמיט את המעשה של רבה ור' זירא. ומשמע שסובר שכך זה להלכה. וכן הוא ברא"ש, וזה לשונו: וכן בפסקי הרי"ד והראב"ן ועוד ראשונים, הביאו רק את דברי רבא, והשמיטו את מעשה רבה ור'...

בדין כתיבת עשרת בני המן א. איתא במגילה (טז:) א"ר חנינא בר פפא דרש רבי שילא איש כפר תמרתא, כל השירות כולן נכתבות אריח על גבי לבינה ולבינה על גבי אריח, חוץ משירה זו ומלכי כנען שאריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה, מאי טעמא שלא תהא תקומה למפלתן. ופי' רש"י אריח זה הכתב ולבינה הוא חלק שהוא כפליים מן הכתב, והאריח חצי לבינה. וכן נקטו הרבה ראשונים וביניהם הריטב"א, שיטת ריב"ב, פסקי ריא"ז, פסקי הרי"ד, שבלי הלקט, ריבב"ן והטור (סי' תרצ"א), ומנאם בספר דרך ישרה (פ"י הערה 10). ומאידך שיטת ר"ת (הובא...