תוכן מומלץ

בס''ד פרשת ויקרא: האם צריך לזרוק ביצה שנמצא בה דם פתיחה בפרשת השבוע כותבת התורה על מצוות הקורבנות, והתהליך שיש לבצע בהם: ''וְקִרְבּ֥וֹ וּכְרָעָ֖יו יִרְחַ֣ץ בַּמָּ֑יִם וְהִקְטִ֨יר הַכֹּהֵ֤ן אֶת־הַכֹּל֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה עֹלָ֛ה אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיח֖וֹחַ לַֽה''. מפסוק זה המגדיר את הקורבנות כריח ניחוח לה', ומתוך כך שכבר בימים קדומים הקריבו קורבנות עוד לפני שפשטה העבודה זרה בעולם, דחה הרמב''ן (א, ט) שיטת הרמב''ם (מורה נבוכים ג, מו), הסובר שמעיקר הדין אין צורך בקורבנות והיו צריכים אותם בלית ברירה...

כשהעור מלוכלך בלכלוך שומני אינו מועיל לשוטפו במים, מכיון שמים אינם מתערבבים בשומן, ולכן אינם יכולים להסירו מהעור, אמנם במבנה של מולקולת הסבון קצה אחד נקשר היטב לשומן והקצה האחר - למים, ולכן לאחר השימוש בסבון - השומן נשטף בקלות מהעור . ברקמות של צמח הבורית יש מלחי אשלגן ונתרן בכמות גדולה, וכששורפים אותו - ניתן להשתמש באפרו כחומר ניקוי מכיון שמכיל חומרים אלקאליים בעלי פעולה חריפה, והם יכולים לשמש כאבקת ניקוי, וכאחד המרכיבים בייצור הסבון המוצק, שהרמב"ם מזהה אותו עם ה"אַשְׁלָג" שבמשנה (מכון...

כי הוא א-ל זן ומפרנס לכל - תמיד !!! כתיב בפרשתן (ל"ז, י'): "ויעש את השולחן", והנה ידוע שהשולחן הרי הוא מסמל על הפרנסה, כי ממנו נמשך עשירות ופרנסה לכלל ישראל, וכפי שמצינו בב"ב (כה:): "הרוצה שיחכים ידרים ושיעשיר יצפין, וסימנך שלחן בצפון מנורה בדרום", ומצינו בזה תימה גדולה: דהנה מצינו ג' דברים בהם נאמר לשון 'תמיד': א. המנורה (שמות כ"ז, כ'): "להעלות נר תמיד", והמצוה היא להדליק את נרות המנורה בכל לילה; ב. בקרבן התמיד, וכדכתיב (במדבר כ"ח, ו'): "עולת תמיד", וגדר החיוב הוא להקריב קרבן אחד בבוקר...

מתי שנת השמיטה הטור והב"י והדרכ"מ בחו"מ סימן סז,א אות ט, והטור והב"י ביו"ד סימן שלא,יט ד"ה ושמיטה, הביאו מחלוקת ראשונים האם שנת פ"ח לאלף השישי היא שמיטה או שנת פ"ט, ויש בדברי הטור בשני המקומות חילופי נוסחאות, ויש נוסחאות שכתוב בהם שלרש"י היא בשנת פ"ז. דבר ברור הוא שמחלוקת זו קיימת בכל שמיטה ושמיטה, אבל כדי לפשט את הדיון, נעמיד את המחלוקת על השמיטה של סביבות שנת פ"ח לאלף השישי. כשמעיינים בראשונים רואים שההכרעה במחלוקת זו אינה פשוטה כלל ועיקר ויש בחשבון כמה שיטות וכמה מחלוקות, ובכל זאת במאות...

אתחלתא דגאולה או לא עם הניצנים הראשונים של עליה לארץ ישראל וישוב ארץ ישראל מחדש לפני כמאה וחמישים שנה, עלתה לחלל השאלה האם יש לראות במאורעות האלו התחלה של גאולה או עוד גל בגלי הגלות העולים והיורדים כבר כאלפיים שנה. את רוב המיישבים את הארץ ועמלים בפיתוחה, לא ענינה כל כך שאלה זו, הם היו חדורים אידאולוגיה של ישוב ארץ ישראל, כל אחד בגוון שלו - לאומיות בלי תורה, לאומיות ואחר כך תורה, תורה ואחר כך לאומיות, הצד השוה שבהם היה לעלות לארץ ולעורר אחרים לעלות ולהקים מקום פרטי ליהודים. עם ההתפתחויות...

ליל הסדר: א. נהגו לצאת במצוות מצה בליל הסדר, במצה שמורה משעת קצירה. ב. מנהג מרוקו לברך ברכת "שהחיינו" בליל הסדר ולא טרם בדיקת החמץ. ג. סדר הקערה הוא כמנהג האר"י ז"ל: זרוע ביצה מרור חרוסת כרפס חזרת ד. אופן הכנת החרוסת הנהוגה במרוקו (המתכון של החרוסת: 80-100 גרם אגוזי לוז קלופים, 80-100 גרם אגוזי מלך קלופים,3 כוסות מיץ רימונים, חצי כפית פלפל שחור גרוס, 100 גרם שקדים שלמים, 200 גרם תמר ללא גלעינים, 200 גרם צימוקים, רבע כוס או יותר...

שנינו במשנתנו אבות מלאכות ארבעים חסר אחת (א) הזורע (ב) והחורש (ג) הקוצר (ד) והמעמר (ה) הדש (ו) והזורה (ז) הבורר (ח) והטוחן (ט) והמרקד (י) הלש (יא) והאופה (יב) הגוזז את הצמר (יג) המלבנו (יד) והמנפצו (טו) והצובעו (טז) הטווה (יז) והמיסך (יח) העושה שני בתי נירים (יט) והאורג שני חוטים (כ) והפוצע שני חוטים (כא) הקושר (כב) והמתיר (כג) התופר שתי תפירות (כד) והקורע על מנת לתפור שתי תפירות (כה) הצד צבי (כו) השוחטו (כז) והמפשיטו (כח) והמעבד את עורו (כט) והמשרטטו (ל) והממחקו (לא) והמחתכו (לב) הכותב שתי...

בס''ד פרשות ויקהל - פקודי: האם מותר לעבור ליד מנורה הנדלקת מחיישן פתיחה בפרשת השבוע מסמיכה התורה את הציווי על השבת, לציווי על הקמת המשכן. מכך שהציווי על השבת קודם בפסוק, למדו חז''ל במכילתא (פרשת ויקהל), שבניית המשכן והמקדש אינה דוחה את השבת. לעומת זאת, בפרשת כי תשא (לב, יג) מובא ציווי על בניית המשכן לפני הציווי על השבת, אם כן מדוע נפסק שאין להקימו בשבת? המשך חכמה (ויקהל לה, ב) עמד על קושיה זו וטען, שיש לחלק בין לפני חטא העגל לאחריו. לפני החטא, עם ישראל היה בהשגחה תמידית של ה', ומשום כך...

רבו המנהגים (המרתקים...) בסדר של ליל הסדר, ובס"ד ברצוני לפרוש את היריעה, והתחיל במנהגי יהדות תימן. לבני תימן אין "קערת פסח" אלא הכול פרוס על השולחן. בהיקף השולחן מונחים הירקות בשכבות: בתחילה צנון עם עלים ועליו פטרוזיליה ובשכבה העליונה חסה. בחלק הפנימי של השולחן מונחות המצות מכוסות במטפחת נאה, ליד מושב ראש המשפחה. כמו כן, מונחים במרכז השולחן קעריות חרוסת (דוּכֵּה), במרקם מדולל (ביין או בחומץ), (מצרכים להכנת הדוכה (כך בתימן כינו את החרוסת): חצי כוס יין מתוק, כף קמח מצה, חצי כפית זנגויל – עדיף...

אמר רבא לא משכחת צורבא מרבנן דמורי אלא דאתי משבט לוי או משבט יששכר (יומא כו.). ולכא' ק"ק מבראשית (מו, כח) ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גשנה וכ' רש"י, "מדרש אגדה להורות לפניו - לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה" ע"כ. והכא משמע שמיהודה יצא הוראה? וי"ל (ביהודה) שכלפי הוראות שלפני מ"ת שפיר דמי. ויש מקום לתרץ ע"פ הגמ' התם גופא, שיש הבדל בין אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, לבין הוראה. ועוד יש לדון שעוד לא ידעו כן באותה שעה לדרוש שדווקא שבט לוי ויששכר, ורק אחרי שהמעשים מרוב השבט היו...

מכה בהמה ישלמנה, שם למדנו דזכות האדם בקיום ממונו תגזור זכות תביעת מניעת זכותו, דז"ו דאף בלא חי' התורה דנתבע האדם בתשלומי נזקו, לא היינו מתכחשים לזכות האדם שממונו יתקיים לו, וזכותו תתקיים אך אי ימנע האחר למונעה - דזה מה שפעל בקנינו או מה דפעלה לו פרשת הירושה וכ"כ כיו"ב, אלא כיוון דאין אדם אמון על זכותי חבירו, ואין הוא מחוייב לקיימם לא היינו מחייבים המונע הן בצורת גזילה היכא דאין הממון קיים והן בצורת הזיק, אך פשוט הוא דאחר חי' לא הטילה את תביעת המניעה בינה לבין המזיק או הגזלן, אלא אחר דחי'...

מהו זמן הבדלה בין בשר לחלב??? האם מועיל הבדל בין סעודה לסעודה??? מהו שיעור שש שעות??? מהו דין קינוח??? כמה זמן ממתין לאכילת בשר לאחר גבינה??? האם גבינות בזמנינו נחשבות קשות??? האם מותר ליטול תרופות עם בשר או חלב??? אם מועיל רוב שעה שישית??? מה דין שינה לזמן שיעור שש שעות??? כמה זמן הפסקה לקטן??? מהו טעם איסור בשר בחלב??? רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹקֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ. (שמות לד, כו) הבדלה בין בשר לחלב הנה מצינו בחולין (קד, ב) במשנה, העוף...

בס''ד פרשת כי תשא: האם מותר ליטול ידיים לסעודה מברז פתיחה בפרשת השבוע כותבת התורה על הכיור, ממנו ירחצו הכהנים את ידיהם ורגליהם: ''וְעָשִׂ֜יתָ כִּיּ֥וֹר נְחֹ֛שֶׁת וְכַנּ֥וֹ נְחֹ֖שֶׁת לְרָחְצָ֑ה וְנָתַתָּ֣ אֹת֗וֹ בֵּֽין־אֹ֤הֶל מוֹעֵד֙ וּבֵ֣ין הַמִּזְבֵּ֔חַ וְנָתַתָּ֥ שָׁ֖מָּה מָֽיִם. וְרָחֲצ֛וּ אַהֲרֹ֥ן וּבָנָ֖יו מִמֶּ֑נּוּ אֶת־יְדֵיהֶ֖ם וְאֶת־רַגְלֵיהֶֽם''. בביאור הטעם שעל הכהנים לרחוץ, הביא הרמב''ן שני טעמים, אחד על דרך הפשט ואחד על דרך הסוד. על דרך הפשט, מטרת הרחיצה לנקות ידי ורגלי הכהן...

בקושיא היאך הסתפר מרדכי ע"י המן, הלא יום התספורת היה ט"ז בניסן והרי הוי יו"ט שני של גלויות, או חוה"מ: הנה במגילה (טז.) אמרו: "ויקח המן את הלבוש ואת הסוס, א"ל [למרדכי] קום לבוש הני מאני, ורכוב האי סוסיא דבעי לך מלכא, אמר ליה לא יכילנא עד דעיילנא לבי בני [לבית המרחץ] ואשקול למזייא [ואספר שערי], דלאו אורח ארעא לאשתמושי במאני דמלכא הכי, שדרה אסתר ואסרתינהו לכולהו בי בני [שלחה אסתר לסגור את כל בתי המרחץ], ולכולהו אומני [ולכל הספרים], עייליה איהו לבי בני, ואסחיה [הכניסו המן לבית המרחץ ורחצו]...

ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר, אמר רב יהודה אורה זו תורה וכן הוא אומר כי נר מצוה ותורה אור, שמחה זה יום טוב וכ"ה אומר ושמחת בחגך, ששון זו מילה וכ"ה אומר שש אנוכי על אמרתך, ויקר אלו תפילין וכ"ה אומר וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך ותניא ר"א הגד' אומר אלו תפילין שבראש וכו'. וברש"י שם שעל כל אלה גזר שלא יעסקו בתורה וכו'. (מגילה ט"ז ע"ב) וכל המעיין לכאו' יתמה לו דהנה כב' נודע מש"א בפוסקים בביאור הבחנת מהותם של ימי החנוכה החלוקים הן הם מימי הפורים שבחנוכה בהלל ובהודאה מודים...

בס"ד ערב פורים תשפ"ו "לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי" ימי הפורים בכלל ושבת זכור בפרט הינם קריאה נוקבת ועמוקה אל תודעתנו כעם ישראל, "זכור את אשר עשה לך עמלק", לא כזיכרון היסטורי בלבד, אלא כהתבוננות מתמדת וחדה, מהי נקודת החולשה שבה עמלק נאחז? היכן הקרירות, היכן הרפיון, היכן ה"אשר קרך בדרך"? עמלק איננו רק אומה, הוא תודעה, הוא קרירות, הוא ציניות כלפי קדושה, הוא אותה מחשבה האומרת, "כחי ועוצם ידי", הוא אותה תחושת ביטחון מדומה, עצמאות מנותקת, ותחושת הנהגה שאין בה צורך בריבונו של עולם. בימים אלו...

קריאת המגילה מתוך הכתב שנינו במגילה (יח:) תנו רבנן השמיט בה סופר אותיות או פסוקין וקראן הקורא כמתורגמן המתרגם יצא. מיתיבי היו בה אותיות מטושטשות או מקורעות, אם רשומן ניכר כשרה, ואם לאו פסולה. לא קשיא הא בכולה הא במקצתה. ע"כ. מבואר בגמ' שיש דין שצריך שתהא כל המגילה כתובה ושיקרא מתוך הכתב את המגילה. אמנם אם רוב המגילה כתובה ג"כ כשירה, וביארו בראשונים (אורחות חיים הל' מגילה כד, בית יוסף תר"צ) שזה מדין רובה ככולה דלכן מהני אף רוב. בגדר הדין שצריכה שתהא כתובה כולה והנה יש לחקור בגדר הדין דצריכה...

בירור דברים אודות דברי מרן החזון איש זללה"ה שלא יפלו פצצות בבני ברק א דברי מרן החזון איש א) בספר שיחות חיים (להג"ר נתן איינפלד זצ"ל, עמ' ע"ח) הביא עדות מכלי ראשון בזה"ל: סיפר לי אחד מתלמידי הישיבה הקדושה פונביז', שבשנת תש"ח שהיו ההפצצות בארץ ישראל, וביום אחד הלך הנ"ל להתפלל מנחה בבית מדרשו של החזון איש, ולפני התפלה נשמעה "אזעקה", ואז לא היו עדיין מקלטים, והיו נמלטים לפרדס הידוע, מכיון שהפציצו רק במקומות מגורין, וגם מבית מדרשו רצו לברוח לפרדס, אמר להם החזו"א: תשארו כאן לידי, ואחרי כמה דקות...

בס''ד פורים: האם מותר לשיכור לברך, לקרוא קריאת שמע ולהתפלל פתיחה בעקבות הגמרא במסכת מגילה (ז ע''ב) הכותבת בשם רבא שיש להשתכר 'עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי', רבים נוהגים להשתכר בפורים. אולם, הגמרא ממשיכה ומספרת שבסעודת פורים שערכו רבי זירא ורבה, רצח רבה את זירא (ולאחר מכן החזיר אותו לחיים בתפילתו). כפי שראינו בעבר (פורים שנה א'), נחלקו הראשונים מה היחס בין המימרא של רבא למעשה הרצח של רבה: א. רבינו אפרים (ר''ן ג ע''ב ד''ה מחייב) והמאירי (ד''ה חייב) פירשו, שהגמרא מביאה את סיפור הרצח...

מעלה כאן סיכום שערכתי בהלכות קריאת המגילה בדרך קצרה ולפי נושאים (לא לפי סימנים) אודה להערותיכם והארותיכם! סיכום הלכות מגילה - מסודר לפי נושאים ועניינים מקרים שבהם בן עיר המוקפת חומה יצטרך לקרוא בי"ד אם הוא במדבר או בספינה (תרפ"ח ה') אם נסע לעיר הפרזים שלא על דעת לחזור בבוקר י"ד ונשאר שם בבוקר (תרפ"ח ה') חל ט"ו בשבת (תרפ"ח ו') אם אינו יכול לקרותה בט"ו וכגון שיוצא בשיירה או מפרש בים (תרפ"ח ז') מיהם הקורין בט"ו כרכים המוקפין חומה מימות יהושע בן נון אפי' אין מוקפות עכשיו, ובתנאי שהוקף...