תוכן מומלץ

כתיב (איוב יג, יב), "זִכְרֹנֵיכֶם מִשְׁלֵי אֵפֶר לְגַבֵּי חֹמֶר גַּבֵּיכֶם". ובמדרש תנחומא, פרשת כי תצא, "זכור את אשר עשה לך וגו', רבי תנחומא בר חנילאי פתח 'זכרוניכם משלי אפר לגבי חומר גביכם', אמר הקדוש ברוך הוא לישראל אותן שתי זכירות שכתבתי לכם בתורה הוו זהירין בהן 'תמחה את זכר עמלק', 'זכור את אשר עשה לך עמלק' - 'משלי אפר', משולי אפר, אם זכיתם אתם בניו של אברהם שהמשיל עצמו כאפר שנאמר 'ואנכי עפר ואפר', ואם לאו 'לגבי חומר גביכם' - התקינו עצמכם לשעבודה של מצרים שנאמר 'וימררו את חייהם בעבודה...

א הנה כבר ידוע הסתירה בדברי הרמב"ם גבי הענישה על ג' עבירות במקום אונס, שברמב"ם הל' יסודי התורה פ"ה, שכ' פ"א ה"ד "וכל מי שנאמר בו יהרג ואל יעבור ועבר ולא נהרג הרי זה מחלל את השם ואם היה בעשרה מישראל הרי זה חילל את השם ברבים ובטל מצות עשה שהיא קידוש השם ועבר על מצות לא תעשה שהיא חלול השם ואעפ"כ מפני שעבר באונס אין מלקין אותו ואין צריך לומר שאין ממיתין אותו בית דין אפילו הרג באונס שאין מלקין וממיתין אלא לעובר ברצונו ובעדים והתראה שנאמר בנותן מזרעו למולך ונתתי אני את פני באיש ההוא מפי השמועה...

שורש האות ז' וכח התזוזה, והשורש ז,ב. שני הערות נחוצות על סדרה זו: א. הדברים שיכתבו, כאן ובמאמרים הבאים, הם כבדים, דבר הנובע מעצם מהותם. ולכן פעמים רבות שיהיה קשה לתפוס את הרעיון בפעם הראשונה, ולזאת השתדלתי לסכם כל קטע, ולחזור שוב ושוב על היסודות, ואני מקווה כי הצלחתי להבהיר אותם כפי היכולת, וכמובן אשמח לכל הערה וביקורת, על גוף הענין, ועל צורת הגשתו.. ב. בהיות ולשון הקודש מורכבת מכ"ב אותיות, וכל מילה כוללת כמה אותיות יחד, קשה מאוד עד בלתי אפשרי, להתמקד באות אחת מסוימת, כי תוך כדי שמתעסקים...

בְּכָל מוֹעֵד נִשְׁפַעַת עָלֵינוּ אוֹתָה הָהַשְפָּעָה בְּסִיבָּתָהּ נוֹסַד הֶחָג הרמח"ל (בדרך ה' ח"ד פז) כותב על קדושת המועדים, ונותן לנו הבנה מהו מועד, ומדוע הוא קדוש, ומדוע זמנו של המועד מוגבל - כשמו, וז"ל "ושורש כולם הוא סדר שסידרה החכמה העליונה שכל תיקון שניתקן, ואור גדול שהאיר - בזמן מהזמנים, בשוב תקופת הזמן ההוא יאיר עלינו אור - מעין האור הראשון. וכו' והנה על פי זה נצטווינו בחג הפסח בכל העניינים שנצטווינו, לזכור יציאת מצרים כי בהיות התיקון הוא תיקון גדול מאד וכו' הוקבע שבשוב תקופת...

בסייעתא דשמיא באולם או ביציע ג' אלפים שכ"א אברומי צעד עם אביו ר' פוטיאל במעלה הרחוב, היתה זו שעה קשה לעם ישראל, האיום הגדול של השליט החזק בתבל הולך להתממש, הוא הולך לכבוש את ירושלים, ואמנם כבר מזמן אמר לנו ירמיהו הנביא להפסיק עם הע"ז שגורמת את כל הבלגן, אולם מי יתן לנו פרנסה אם לא הע"ז, איך נעביר את הזמן אם לא יהיה לנו ע"ז, תוך כדי הילוכם הם הבחינו באיזה משהו נדיר בשמים, לפתע השמים נהיו בצבע צהוב ובאמצע נהיה 2 חורים שחורים בחלק העליון ועוד חור בצורת ירח בחלק התחתון ממש כמו סמיילי...

רש"י (כי תצא כ"ה י"ט) כ' דחלק ממצוות מחיית עמלק הוא למחות את שם עמלק ולהרוג את כל בהמותיהם שלא יאמרו זו בהמת פלוני העמלקי. ולכאורה מקורו משמואל שציווה את שאול לא לחמול אפי' על הצאן. או דס"ל דזה פי' תמחה, שימחה זכרם לגמרי. ויל"ק דבשמואל (א' ט"ו ג') פי' רש"י שהיו בעלי כשפים ומשנין עצמן ודומין לבהמה. ובין אם זה מקורו של רש"י בכי תצא, ובין אם הוציא זה ממשמעות דקרא. ק' מה צריך לטעם שדומין לבהמה, בלאו הכי יש להרגם שלא יזכר שם עמלק. ועוד ילה"ק דבביזה לא שלחו את ידם פי' רש"י (אסתר ט' י') "שלא יתן...

הִנֵּ֨ה אָנֹכִ֜י שֹׁלֵ֤חַ מַלְאָךְ֙ לְפָנֶ֔יךָ לִשְׁמָרְךָ֖ בַּדָּ֑רֶךְ וְלַהֲבִ֣יאֲךָ֔ אֶל־הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁ֥ר הֲכִנֹֽתִי: הִשָּׁ֧מֶר מִפָּנָ֛יו וּשְׁמַ֥ע בְּקֹל֖וֹ אַל־תַּמֵּ֣ר בּ֑וֹ כִּ֣י לֹ֤א יִשָּׂא֙ לְפִשְׁעֲכֶ֔ם כִּ֥י שְׁמִ֖י בְּקִרְבּֽוֹ: כִּ֣י אִם־שָׁמוֹעַ֤ תִּשְׁמַע֙ בְּקֹל֔וֹ וְעָשִׂ֕יתָ כֹּ֖ל אֲשֶׁ֣ר אֲדַבֵּ֑ר וְאָֽיַבְתִּי֙ אֶת־אֹ֣יְבֶ֔יךָ וְצַרְתִּ֖י אֶת־צֹרְרֶֽיךָ: כִּֽי־יֵלֵ֣ךְ מַלְאָכִי֘ לְפָנֶיךָ֒ וֶהֱבִֽיאֲךָ֗ אֶל־הָֽאֱמֹרִי֙ וְהַ֣חִתִּ֔י וְהַפְּרִזִּי֙ וְהַֽכְּנַעֲנִ֔י...

בס"ד איך בודקים עבודה זרה? לאחרונה התעורר פולמוס גדול בהקשר לקהילה מסוימת, האם הנהגתה גובלת בעבודה זרה, וכבר האריכו ומאריכים בזה באחד מהאשכולות בפורום זה [שיטה בחשש עבודה זרה]. במאמר זה אין מטרתי לדבר ספציפית על אותה קהילה ולא באתי לחוות את דעתי בנושא, התלוי הרבה גם בהכרת המציאות ועוד, בשביל זה יש מורי הוראה, תלמידי חכמים וגדולי הדור. אך מטרת המאמר היא, ללמוד מעט כיצד עלינו, באופן כללי, לבחון האם אמונה מסוימת נחשבת לעבודה זרה, או שהיא בכלל אמונת ישראל. ואיך נוכל לתת בידינו כלים לדעת שאנו...

בס"ד כלפי מה מזבח לא ישתמש בו הדיוט??? כלים שנעשו מתחלה להדיוט??? האם מעיל לספר תורה מותר מבגדי הדיוט??? האם מועיל שינוי מצורה של הדיוט??? האם יש חילוק בין בגדים שאינם של כבוד??? האם עניבה במקום חגורה של ס"ת נאסרה??? האם יש דין שלא ישתמש הדיוט בקרקע??? איך השתמשו באבן של יעקב??? איך היה מקלו של יעקב בריח התיכון??? וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי. (שמות כה, א – ב)...

בנושא זה – האם יש חיוב להשתכר בפורים, מצאנו מחלוקת ראשונים; ומקורה מהגמרא במגילה דף ז' ע"ב, וזה לשון הגמרא: היינו שרבא אומר שיש חיוב להשתכר בפורים, ומיד אחר כך מביאה הגמרא מעשה שרבה הרג את ר' זירא בגלל שהשתכר. והראשונים נחלקו איך להבין מה כוונת הגמרא. הר"ן מבאר בשם רבינו אפרים, שכוונת הגמרא בהבאת מעשה דרבה ור' זירא הוא לדחות את דברי רבא. וזה לשונו: וכן בעל המאור מביא את דברי רבינו אפרים, משמע שסובר כמוהו. והנה הפרי חדש מקשה, שמהא שר' זירא לא רצה לאכול בשנה הבאה עם רבה – לכאורה מוכח...

נוסח המגילה - ולהרג/לפניהם (תמצית מאמרו של הרב מרדכי ברויאר, והערות) מנהג מקובל בקהילות אשכנז לקרוא "להשמיד להרג" ולחזור לקרוא "להשמיד ולהרג" (אסתר ח' י"א), וכן קוראים "לא עמד בפניהם" וחוזרים לקרוא "לפניהם" (אסתר ט' ב'), והציבור מדמה לחשוב שיש כאן קרי וכתיב או ספק מה הוא הנוסח הנכון, ויבואר בזאת שאין כאן כלל מקום לספק, והנוסח הנכון הוא "ולהרג", "לפניהם". מצער הדבר שסופרים ספרדים ותימנים רבים החלו להשתמש בנוסח האשכנזי המשובש מחוסר ידיעה אף שבמגילות הספרדיות והתימניות מעולם לא נפל הספק, והן...

מאמר חירום – לא לדחות !!! אחד מהדברים התמוהים ביותר שיש בעולם, זה עניין הדחיינות. כלפי מה הדברים אמורים? הנה יש כעת מגבית ימי הפורים, וזעקת הרבנים והגבאים שעולה עד למרום "אנא, אל תאחרו את מעות הפורים, אנחנו רוצים להתארגן בהתאם" בוקעת את כל הרקיעים, אבל כנראה שאם זה נושא שעולה שוב ושוב ושוב ושוב ושוב, יש לומר שיש דברים בגו. נספר כאן סיפור שאע"פ שאינו ידוע לנו מכלי ראשון ואפילו לא שני, מכל מקום יש לומר שלכו"ע אפילו בכלי שלישי יש מקום להתבונן בדברים. פרק א' – סיפורו של ר' יוס'ל ר' יוס'ל...

הנה גבי שחיטת חולין לפעמים ראוי וצריך לפסול כל שחיטה שיש בה נידון, ולהעביר אותה לכשרויות נמוכות יותר או לנכרים או לאשפה, משום עשו משמרת למשמרתי, וכבר אמרו במערבא בדקי לה בשימשא וכו'. אך בשחיטת קדשים אי אפשר להחמיר, חדא, משום פסידא דקדשים, ועוד, משום שלפעמים זה יביא לביטול מצוות הקרבן, כגון בקרבן פסח, וכן איסורי שבת, וגם הרי הנידון הוא גם על טומאה, שהרי בהמה הנשחטת בסכין פגומה הרי היא נבילה (עיין חולין י"ח א') ואם כן כל הנוגע בה והנושאה נטמא ועובר על ביאת מקדש וטעון הערב שמש, וחמש עשרה בהמות...

"בנתיבות האמת" עיון ביסודות היתר השינוי במילי דעלמא וגנאי השקר במקום חסד א. "במסכת ובפוריא ובאושפיזא" – יסודות ההיתר בשינוי מן האמת א. חקירת ה"תלת מילי" ופריסת שיטות הראשונים לאחר שנתבאר בפרקים הקודמים גודל חומרת איסור שקר וחובת ההרחקה ממנו, עלינו להידרש לסוגיא ערוכה במסכת בבא מציעא (כג:), המהווה אבן פינה בהבנת גבולות האיסור. שם קבע רב יהודה בשם שמואל יסוד הנהגתי מופלג: "בהני תלת מילי עבידי רבנן דמשנו במלייהו: במסכת, ובפוריא, ובאושפיזא". חכמינו ז"ל הגדירו שלושה תחומים שבהם הדיוק העובדתי...

סילוק ממקצת הקרקע – שבח וכתב התומים להביא ראיה דאינו מסלק המלוה אלא אם כן נותן לו כל חובו, מהא דאיתא בגמרא (בבא מציעא דף קי עמוד ב) "סבר רבי חנינא למימר כי מסלקינן להו בארעא מסלקינן להו, ולא היא בדמי מסלקינן להו מדרב נחמן, דאמר רב נחמן אמר שמואל שלשה שמין להם את השבח ומעלין אותן בדמים ואלו הן בכור לפשוט ובעל חוב וכתובת אשה ליתומים ובעל חוב ללקוחות", והיינו שבעל חוב גובה מלקוחות גם את השבח שהשביח הקרקע ביד הלקוחות, ושם את שווי השבח בדמים ונותן מעות ללוקח. ותחילה מקשה הגמרא "א"ל רבינא לרב אשי...

התומים (בסעיף קטן ב) האריך להשיב על דברי הדרישה, ולדעתו אין הלוקח יכול לסלק את המלוה מהקרקע אלא בפרעון כל החוב. שומא והכרזה ותחילה, הביא מה שכתב הדרישה "וכשהיה שומא והכרזה ולא גבה עדיין הדין חלוק, אם בא לסלקו בכל החוב יכול להעלות אפילו על שומת בית דין ויסלקו, אבל אם לא בא לסלקו אלא במקצתו לאו כל כמיניה לסלקו אפילו לא גבה, כיון שהבית דין שמוה בכך וכך", ותמה עליו התומים "דהא הרא"ש כתב להדיא דשאר כל אדם דביקש להעלותו הקרקע יותר מכדי ששמוהו ב"ד בתוך ימי הכרזה שומעין לו וצריך המלוה לקבלו באותו...

הנה אנו עתה בהשפעה מורממת ועילאית ממעמד קבלת התורה עליו קראנו בפרשת השבוע שעבר פ' יתרו, ולא זו בלבד אלא מבאר רש"י הקדוש בפרשתינו את האמור "ואלה המשפטים" – 'ואלה מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני'. ולכך, ברצוני לשתף אותכם: הנה כלל ידוע בידינו: אין למדין מקדם מתן תורה, והיינו, שאין ללמוד דין ממה שעשו אבותינו קודם מתן תורה. כלומר אין למדים הלכה מהמסופר בתורה שנהגו האבות קודם מתן תורה, האזכור המפורש בו מצינו כלל זה, הוא בירושלמי (מו"ק פ"ג ה"ה) שאמרו לאחר שהביאו כלל זה: לפיכך...

אנחנו שמחים לבשר לחו"ר הפורום על תוספת חדשה ומרעננת לפורום - מערכת חידונים תורנית. בשונה מפורום "אוצר החידות" המוכר, המערכת החדשה מבוססת על פורמט של "מבחן אמריקאי". בכל חידון תמצאו 15 שאלות, כאשר לכל שאלה מוצעות לפחות 5 תשובות אפשריות (ורק אחת מהן נכונה...). שימו לב כי חלק מהחידונים מוגבלים בזמן, וניתן לראות את הפרטים הללו בדף הכניסה לכל חידון. המערכת מחולקת כרגע ל-6 קטגוריות מרכזיות: 1. פרשת שבוע (בכל שבוע יעלה בעז"ה חידון חדש על הפרשה). 2. תנ"ך. 3. תלמוד. 4. הלכה. 5. מועדים וחגים. 6...

האם יש שמירה בבעלים בכל השומרים??? מהו גדר פטור בעליו עמו??? האם חייב בפשיעה בבעלים??? האם כל הפושע הוא מזיק??? האם חייב בפשיעה בעבדים שטרות וקרקעות??? האם הפטור מהשמירה או מהתשלומין??? מדוע חייב בשליחות יד בבעלים??? האם יש חיוב שבועה בבעלים??? מה דין בספק בעליו עמו??? האם צ'ק פקדון נחשב שמירה בבעלים??? האם יש דין בעליו עמו בשמירת הנפש??? וְכִי יִשְׁאַל אִישׁ מֵעִם רֵעֵהוּ וְנִשְׁבַּר אוֹ מֵת בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם. אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם אִם שָׂכִיר הוּא בָּא...

בס"ד נעבאך מאמין איז אויך א מאמין איך עלינו להתייחס לנשמות אובדות, מחפשות משמעות, תוהות וטועות... בחורים העושים את המצוות מלומדה, שהחינוך היה אצלם בעיקר אילוף... האם אין משקל לאמונה שלהם? יהודי חשוב שאני מאוד מעריך, דנתי עמו בענין היחס ההלכתי לחילונים כאפיקורוסים ותינוקות שנשבו. האם אמנם ההלכה מכירה באזור ההולדת של החילוני כאונס? מדוע אם כן נברא, הרי לכאורה הינו שלול בחירה? אותו אדם יקר בא כנגדי בטענה, וכי אילו אנו היינו נולדים חילונים היינו משנים את הדרך שבה התחנכנו? וכיצד נבוא...