חיוב חלה במאפים מחולקים
(שבט תשפ"ו)
מעשה בשלש משפחות שהתאספו יחד לשבת, וסוכם שכל משפחה תביא לחם העשוי מקילו קמח, ובכל סעודה כולם יאכלו מאחד הלחמים. חיממו כל לחם בנפרד מעל אחד הסירים שעל הפלטה, ואחד מבני המשפחה כיסה הכל בשמיכה כדי שישארו חמות.
יש לדון באם התחייבו בחלה, והאם אפשר להתיר להפריש חלה ע"י הקנייתן למופלא הסמוך לאיש המפריש לצורך עצמו [מלבד שאלת איסור הטמנה, ואם אכן החלות טובלות - אולי גם הסירים נאסרו בבליעה מהן, והאם הן מוקצה, ומה הדין לאחר שבפועל אחד הגדולים הפריש מהן בשבת].
לאחר...
תוכן מומלץ
היסח הדעת בברכת כהנים
מקור הדין
איתא במגילה כד: מתני' "כהן שיש בידיו מומין לא ישא את כפיו. רבי יהודה אומר: אף מי שהיו ידיו צבועות סטיס לא ישא את כפיו מפני שהעם מסתכלין בו", ופרש"י - לפי שהעם מסתכלין בו, ואמרינן במסכת חגיגה (טז, א): המסתכל בכהנים בשעה שנושאין את כפיהן עיניו כהות, לפי שהשכינה שורה על ידיהן, והנה תוס' [חגיגה טז.] הק' על רש"י דהטעם הזה הוא דווקא בזמן שביהמ"ק היה קיים אבל שאין ביהמ"ק ליתא להאי טעמא, לכן פי' דאף בגבולין מיתסר משום היסח הדעת ומביא ראיה לדבריו מהירושלמי [מגילה ה'...
פלפולא חריפתא / הרב ישעיה מילר, כולל ישיבת מיר, עיה"ק ירושלים
לחם משנה
האם חייבים ככר שלימה לסעודת שבת???
כמה סעודות חייבים בשבת???
האם לחם משנה קודם לנר חנוכה???
האם לחם משנה מדאורייתא או מדרבנן???
האם נשים חייבות הלחם משנה???
כיצד ינהגו בפני בעל הבית???
החיוב לחם משנה בבציעה???
האם החיוב מדין סעודת שבת או דין בשלם???
ענין ההכנה לשבת.
וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ וְהָיָה מִשְׁנֶה עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם. (שמות טז, ה)
ככר שלימה לסעודת שבת
והנה מצינו...
גדרי שינוי מן האמת במקום מצווה ושלום
א. מחלוקת בית שמאי ובית הלל
א. פלוגתת ב"ש וב"ה – בין אמת צרופה להנהגת הבריות
לאחר שנתבאר בפרקים הקודמים תוקף חובת ההרחקה מכל נדנוד כזב, ושיטת מוני המצוות שראו בכך לאו גמור, עלינו להידרש לחקירה הבאה: האם חובת האמת היא מוחלטת ועומדת בפני כל ערך אחר, או שמא מצינו בתוך גדרי התורה מקומות בהם נסוג איסור השקר מפני ערכים נעלים כשלום וגמילות חסדים.
יסוד הסוגיא נטוע במסכת כתובות (טז:-יז.), שם נחלקו בית שמאי ובית הלל בשאלה: "כיצד מרקדין לפני הכלה". בית שמאי...
בשמחה רבה אנו מודיעים על השקת עוזר הפורום - כלי עזר חכם שנועד לסייע לכם להתמצא במרחבי הפורום, להכיר את הכלים המתקדמים ולמצוא תשובות לכל שאלה טכנית או פרוצדורלית. ואפילו סטטיסטיקות של הפורום...
מהו עוזר הפורום?
העוזר הוא גוף מידע פורמלי וטכני, המבוסס אך ורק על מקורות המידע הרשמיים של הפורום (התקנונים, מפת המבנה ומדריכי השימוש). ונועד לעזור למשתמשים לקבל תשובות מדויקות ומהירות ולנווט ביעילות בתוך הפורום.
מה ניתן לשאול את העוזר?
העוזר עוסק במגוון תחומים שקשורים לשימוש בפורום, וביניהם:
תפעול...
כשהאש יוצאת ומוצאת קוצים ונאכל הגדיש - מחשבות נוקבות על הטרגדיות והגזרות בדורנו
כפי הנראה, ליהדות החרדית מעולם לא היה ניסיון כה מורכב וקשה.
יד שמים המעוררת אותנו לשוב, וכנגדה יד אדם המבקשת לעקור את מקור חיותנו, תורתנו הקדושה ולומדיה. יש תחושה קשה בדורנו, כאילו מתקיים בנו מה שלא זכור כמותו, 'אש של גזירות משמים ואש של רדיפות מבני אדם', שתיהן פוגעות דווקא באותו עם, באותו ציבור ובאותה נשמה. מן השמים מעוררים, ומן הארץ לוחצים, והאדם עומד תמה, אנה יפנה? אנה אלך מרוחך? ואנה מפניך אברח?
ודווקא...
(מאמר זה כתבתי בעקבות הערה שקיבלתי בפורום נכבד זה, ולכך הארכתי בדבר.)
בגמ' סהנדרין (צ"ז:) איתא:
"מאי ויפח לקץ ולא יכזב, א"ר שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן תיפח עצמן של מחשבי קיצין שהיו אומרים כיון שהגיע את הקץ ולא בא שוב אינו בא, אלא חכה לו שנאמר אם יתמהמה חכה לו.
שמא תאמר אנו מחכין והוא אינו מחכה, ת"ל (ישעיהו ל, יח) לכן יחכה ה' לחננכם ולכן ירום לרחמכם.
וכי מאחר שאנו מחכים והוא מחכה מי מעכב, מדת הדין מעכבת וכי מאחר שמדת הדין מעכבת אנו למה מחכין לקבל שכר שנאמר (ישעיהו ל, יח) אשרי כל חוכי לו"...
ברכות בראיה שמיעה והודיה
עמידה
יכול לשבת[2], אך ראוי לעמוד[3].
שעשה נסים לאבותינו.
מה מברך
בא"י אמ"ה שעשה נסים לאבותינו במקום הזה.[5]
אי"צ לפרט הנס.[6]
נוסח השבח כשרואה הירדן בכללות (ולא אזור המעברות): "על יד הירדן לך אלקי אתן. אברך אהלל אשבח ואודה שמך. בעד עמך בקעת בים סוף גבול ארצך שפתו והסוף. הסוף לאליהו חציתו. בו אלישע לא היה חצוף. חשוף זרוע קדשך קדוש ישראל להושיע עם אביון. הטיבה ברצונך את ציון."[7]
על מה מברך
ראה מקום שניכר מהמקום נס שנעשה לכל עמ"י- מברך.[8] כגון:
המקום שנבקע ים...
פרקי התורה נביאים וכתובים
ראיתי שעסקו בזה כו"כ מחו"ר הפורום שליט"א במספר מקומות, וחשבתי שיש בנו"ט להביא סקירה קצרה ויפה לכל העניין. מובן שאשמח להערות והארות, כבר נוכחתי לראות במעלת הגדולים דפה.
מעניין לדעת שלפי מסורת ישראל וחז"ל הקדושים, אין דבר כזה דברי הימים א' וב', או שמואל ומלכים א' וב'. | וכמו"כ כבר נודע משכבר, שאין ספר בודד בשם נחמיה, אלא הוא בתוך ספר עזרא והיו במקור ספר אחד. כן מובא הוא בראשונים, גם כאשר רש"י הקדוש מביא מספר זה (לדוגמא ברכות לג: ד"ה 'ותקנינהו') הוא כותב "כתב עזרא"...
בענין סכין מסוכסכת
תוכן הענינים
א. שלשת סוגי הפגימות.
ב. פגימה מסוכסכת, האם קורעת רק כששוחט מימין לשמאל ונתקע בה או גם משמאל לימין ונופל לתוכה.
ג. האם פגימה קורעת רק כשקדם לה רידוד של חורפא דסכינא.
ד. טעם הפסול בסכין מסוכסכת שיש בה פגימות הרבה וחומרתו.
ה. צירוף ה"פגימות הרבה" זו לזו.
ו. פגימות שבהמשך הסכין שאינו מגיע אליהם בשחיטה.
ז. בע"ח שנשחט בסכין פגומה האם הוא ודאי נבילה (לענין הקל הקל תחילה).
ח. מעלת רישא דסכינא.
ט. השוחט במגל קציר בדרך הליכתה (והאם זה ממש כמו מסוכסכת)...
פ"י פכ"א – כג' – "ויאמר ה' אל משה נטה ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש חשך: ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים: לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבתם"
המכה הט' שהקב"ה מביא על המצרים היתה מכת חושך והנה יש לדון מה הוא מקור החושך האם זה בריאה בפני עצמה או שזה רק העדר אור, ומה היה במצרים איזה סוג של חושך ויצאתי לחפש ומצאתי דברים מרתקים בענין והקב"ה יצליח דרכי.
רש"י פי': ויהי חשך אפלה שלשת ימים וגו' - חשך של אופל שלא ראו...
בורא עצי בשמים
מה מברך
בא"י אמ"ה בורא עצי בשמים.[1]
על מה מברך
א. על ריח הבא ממין עץ (כשאינו מאכל) מברך- עצי.[2]
א. עץ- גזע קשיח קצת[א] שמוציא עלים, והעץ שורד משנה לשנה[3].
ב. יש רק חלק מהתנאים- למעשה מיני.[4]
ב. גם אם מה שבא להריח[ב], ישרוד משנה לשנה רק בהשקעה אנושית- עצי.[5]
ג. גם כשבא מדבר שגדל על העץ ולא מהעץ עצמו.[6]
ד. גם כשבא ממי הפרי/ השורש/ השרף/ מים ששרו בהם הבא מן העץ.[7]
ה. גם אם נעשה מין העץ לשמן ריחני- עצי.[8]
בורא עשבי בשמים
מה מברך
בא"י...
ברכות על ריח
דינים כלליים
הקדמה
חז"ל תקנו שקודם[3] שהנשמה תהנה יברך, כמ"ש "כל הנשמה תהלל קה" והנאת נשמה שייכת בריח טוב שמריחה.[4]
ברכת הריח חשובה פחות מברכות מאכל, ועם זאת, דוקא על ריח תקנו ברכה, אך בשאר דברים שאין בהם ממש, ואינם הנאות שנכנסות לתוך הגוף לא תקנו ברכה.[5] ונ"מ לקדימה.
מתי מברך
אסור להריח בלי לברך קודם[6].
קודם- אבל סמוך.[7] ולכן צריך להחזיק ביד.
אם יריח גם בלי שיצטרך להרים, נקרא "קודם" גם בלי לתפוס ביד[8].
כשלא היה הפסק- בדיעבד יצא גם כשלא היה סמוך. [9]
בדיעבד- מברך כל זמן...
מה לך הים כי תנוס וגו' מלפני אדון חולי ארץ
הפלא בדברי המזמור מיניה וביה
מבואר כאן בכתובים מבט על קריאת ים סוף שהים נס וברח מפני משהו ובמזמור שואלים את הים מה לך הים כי תנוס כלומר מלפני מי אתה בורח ועונים מלפני אדון חולי ארץ מלפני אלוה יעקב כלומר שמפני האדון אלוה יעקב הוא נס (ולשון 'חולי' שהוא לשון פחד מתאים לזה), וזה ראשית דבר חידוש שלא מצאנוהו בחומש שקריעת הים מוגדרת כ'ניסה', ושנית הוא דבר קשה שבלשון הממור משתקף שהניס היתה 'מלפני' מישהו, ומי הוא שמלפניו נס הים 'האדון אלוק יעקב', ואם כן...
פי"ג פט"ז – "והיה לאות על ידכה ולטוטפות בין עיניך כי בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים"
"טוטפות – תפילין"
בתרגום יונתן תי' את המילה לטוטפות – 'ולתפילין בין ריסי עיניך',
"דבר המונח בראש"
הרמב"ן כתב בתו"ד "אבל רבותינו יקראו הדבר המונח בראש "טוטפות" כמו שאמרו [שבת נז:] לא בטוטפת ולא בסנבוטין, ואמר רבי אבהו [שם] אי זהו טוטפת המקפת מאזן לאזן, והם בעלי הלשון שמדברים בו ויודעים אותו ומהם ראוי לקבלו",
ר"י אבן גנאח בספר השרשים: "והיו לטטפות" נקרא כן מה שקושרין על המצח ובדברי רבותינו לא בטוטפות ולא...
בס"ד
בפרשת וארא מצינו, שה' אומר למשה ואהרן ללכת אל פרעה, ולומר לו שישלח את ישראל מארצו, ומשה משיב לקב"ה, הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתיים, והדברים תמוהים ביותר, והרי בפרשה הקודמת ראינו שמשה מבקש לא ללכת לפרעה מחמת שהוא כבד פה וכבד לשון, וענה לו על זה הקב"ה מי שם פה לאדם, או מי ישום אלם או חרש או פקח או עור, הלוא אנכי ה', וא"כ מה שייך לק"ו הזה שאם ישראל לא שמעו ק"ו שפרעה לא ישמע, הרי זה ק"ו שיש עליו פירכא, שהרי סיבת אי קבלת הדברים אצל כל אחד היא מאתו יתברך.
וכ'...
ברצוני להציע לפני יושבי חו"ר הפורום כמה נקודות בענינים פנימיות לשון הקודש. רק אציין, כי הדברים שייכתבו יהיו דברים כבדים, ארוכים, ומלאי הקדמות.
מטרת המאמר
המאמר נכתב כתוצאה מאשכול 'מילים ושורשם' העוסק בשורשי לשון הקודש, ותגובה שרציתי לכתוב התארכה עד שהגיעה למאמר שלם. על כן, מחמת שזה נפרד מהמאמר, אכתוב סיכום כללי והקדמה לרעיון העומד מאחורי המאמר.
ידוע כי לשון הקודש היא שפה בעצם, היינו, שהאותיות והמילים מביעות את המהות של הדבר, ואינה כשאר השפות ההסכמיות שהסכימו בני האדם ביניהם לכנות שולחן...
א. דרשת חז"ל המובאת ברש"י עה"פ ראו כי רעה נגד פניכם
נאמר בתורה כי אחר מכת ברד כשאמר משה לפרעה בערינו ובזקינינו נלך אמר פרעה יהי כן וגו' ראו כי רעה נגד פניכם.
בדיבור זה שאמר לו 'ראו כי רעה נגד פניכם' האריכו המפרשים לבארו.
וברש"י כתב ומקורו בדברי חז"ל במדרש כוכב יש ששמו רעה וראו איצטגניניו שהוא עולה לקראתנו והוא סימן דם והריגה. ולבסוף קיימו בקדוש ברוך הוא בדם המילה.
כיו"ב כתב רש"י גם כן ביהושוע (ח) בשם ר' משה הדרשן[1] וסיים והם אינם יודעים שהוא דם מילה.
ב. מה שיש לתמוה על דרשה זו
דרשה זו...
זריזין במצוות
מתי אין מעבירין על המצוות???
מדוע זריזין מקדימין למצוות???
האם מעבירין על המצוות לקיים מצוה מהודרת???
האם בקידוש לבנה יש דין זריזין מקדימין???
אם הניח תפילין לפני הטלית???
האם זריזין מקדימין בחלקי הזהירות???
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת כִּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצֵאתִי אֶת צִבְאוֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַיּוֹם הַזֶּה לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם. (שמות יב, יז)
אין מעבירין על המצוות
והנה מצינו במכילתא, 'ושמרתם את המצות' ר' יאשיה אומר אל תקרי כאן אלא...
ידוע לכל ספרו הבהיר בשחקים, לאחד מן הארקים, האי מרגניתא טבא, צוהר עשה לתיבה, כלילא דוורדא, בדרך העבודה בחומר ובלבנים, האבות והבנים, בחור עם בתולה יונק עם איש שיבה, שנבוכים הם בארץ המבוכה בנווה התלאה, כי הן במלאכיו ישים תהלה, ומי יצדק בן אנוש רימה, עפר הוא מן האדמה, וזרח בחושך לנו דרך ישרים במסילה העולה, לסקל ולעזק כל רבב טיט ורפש ודברים רעים, והא'יר שוגרת ומשוגרת, שמעתתיה מיבדרן, ה"ה אחד מן הרמתיים רחם רחמתיים, רבנו משה חיים לוצאטו ז"ל
היום בשבתי עם חברים, שחתי להם מעט צרי ומעט דבש אמרים...