תוכן מומלץ

'הואיל משה' תולדות חייו של הרמב"ם כולל דרכו ופסיקותיו (כ' טבת) רבינו משה בר מימון - הרמב"ם: [ד"א תתצ"ה - ד'תתקס"ה] תקצר היריעה ויכלה הדיו בסקירת מסכת חייו המלאה של 'פאר הדור' זה, ענק שבענקיים, גדול בגדולים, מגדולי הפוסקים בדורות כולם, ומעמודי ההוראה שעל פיהם יישק כל דבר, רק ה'כיסא' יגדל מהם!. אך כשם שלא עליך המלאכה לגמור, כך אי אתה רשאי להבטל ממנה, לכן נביא בקיצור - עד כמה שניתן לקצר, מתולדות חייו ופועליו של אדוננו הרמב"ם. רבינו נולד בקורדובה שבספרד בשנת ד'תתצ"ה* לאביו הדיין הגאון, הנודע...

שניים מקרא ואחד תרגום מהו להשלים פרשיותיו עם הציבור??? האם יש חובת שנים מקרא רק בציבור??? מהי עניין המצוה??? האם יש חובת קריאת שניים מקרא בימים טובים??? מה דין פסוק שתרגומו כלשון המקרא??? מתי זמן קריאת שניים מקרא ואחד תרגום??? האם קריאת תרגום או פירוש רש"י??? האם צריך להבין מה שקורא??? האם קטן חייב בשמו"ת??? האם יש פטור בשמו"ת למי שתורתו אומנותו??? האם יש עניין מתוך ספר תורה??? האם חייב מי שלא רואה ומי שאינו יודע לקרוא??? האם צריך לקרוא שניים מקרא בטעמים??? האם יכול להפסיק בקריאת שמו"ת...

בִּתְיָה בת פרעה. איתא במסכת כלה רבתי (פ"ג הכ"ג) "שבעה נכנסו בחייהם לגן עדן, אלו הן, סרח בת אשר, ובתיה בת פרעה, חירם מלך צור, עבד מלך הכושי, אליעזר עבד אברהם, ובן בנו של ר' יהודה הנשיא, ויעבץ, ויש אומרים אף ר' יהושע בן לוי". [אודות חירם מלך צור, אביא בעז"ה מאמר נפרד ומורחב, ואם ירצו גם על כל שאר החיים הללו בע"ה] "בתיה בת פרעה [זכתה לכך] לפי שגדלה למשה והצילתו מן המיתה" (בראשית רבתי פרשת חיי שרה). "רבי אבון בשם ר' יודה בן פזי אמר בתייה בת פרעה בכורה הייתה, ובזכות מה ניצולה [ממכת בכורות]...

נהגו ישראל קדושים לנהוג תוספת קדושה וטהרה בימי פרשיות שמות – משפטים, ובשנה מעוברת אף בפרשיות תרומה ותצווה, בין בחיזוק בטהרת וקדושת הבית, ובין בלימוד ברציפות, וכן כל חיזוק בשמירת התורה והמצוות. ויש הנוהגים אף להתענות בו. ושומה עלינו לברר מאין הגיע ענין זה, ומה ביאורו ושורשו. המקור הראשון שבו הוזכר ענין ימי השובבי"ם הוא אצל התרומת הדשן, שהיה בסוף תקופת הראשונים, כפי שמעיד תלמידו בעל הלקט יושר, וז"ל: "וזכורני שהמנהג באושטרייך בשנת העבור מתענין ח' תעניות, ומתחילים פרשת שמות ביום ה', ואח"כ...

וַיְהִי בְּשַׁחֵת אֱלֹהִים אֶת עָרֵי הַכִּכָּר וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת אַבְרָהָם וַיְשַׁלַּח אֶת לוֹט מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה מפרש רש"י - "מהו זכירתו של אברהם - על לוט[1], נזכר שהיה לוט יודע ששרה אשתו של אברהם, ושמע שאמר אברהם במצרים על שרה אחותי היא (יב יט), ולא גילה הדבר, שהיה חס עליו, לפיכך חס הקדוש ברוך הוא עליו". והוא מהמדרש רבה[2] (פרשה נא ו) "מַה זְּכִירָה נִזְכַּר לוֹ, [אלא זכר את ה]שְׁתִיקָה שֶׁשָּׁתַק לְאַבְרָהָם בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר אַבְרָהָם עַל שָׂרָה אִשְׁתּוֹ אֲחֹתִי הִיא, [והוא]...

מאמר זה יסודתו בהתכתבות בין חכמי הפורום אודות חייו הנאדרים בקודש של האמורא הקדוש רב הונא. דומה שלא ימלט מכל צורב צעיר דמותו של אמורא קדוש זה, בהיותו מוזכר פעמים רבות בתלמוד בבלי. ולכן יצאתי להתחקות במעט אחר דמותו התמירה והקדושה של האי אמורא. וזה החלי בעזר צור גואלי. רב הונא חי בדור השני לאמוראים בבבל, מי היה אביו אנו לא יודעים. בירושלמי כלאים (פ"ט ה"ג) מביא שהיה קרובו של רבי חייא, ובתולדות תנאים ואמוראים משער שהיה מצאצאי רב הונא ריש גלותא. ואכן רב שרירא גאון כותב באיגרתו שדעתו של רב הונא...

איתא במשנה ברכות ל: אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, הגמ' שו"ט מנין לומדים דין זה, ור' נחמן בר יצחק אומר מהכא "עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה", שואלת הגמ' מאי וגילו ברעדה? אמר רב אדא בר מתנא אמר רבה במקום גילה שם תהא רעדה, ומביאה הגמ' סיפורים על אמוראים שהיו שמחים יותר מדאי - אביי הוה יתיב קמיה דרבה, חזייה דהוה קא בדח טובא, אמר: וגילו ברעדה כתיב! אמר ליה: אנא תפילין מנחנא, [וממילא אין חשש שאני יבוא לידי קלות ראש דהתפילין שומרות עלי ונותנות כבוד ראש], רבי ירמיה הוה יתיב קמיה דרבי זירא...

זמן וגדר ברכת 'שעשה ניסים מדוע קוראים למגילת אנטיוכוס ע"ש רשע? להדליק נ''ח עם כובע וחליפה!!! מדוע גדולי ישראל לא הקפידו להדליק חנוכיה מכסף המן הרשע שמע על חנוכה? מהו גדר "סמוך" באכסנאי? סומא בנר חנוכה האם להדליק נ''ח או לא ?? האם יש ענין לאכול בשר בחנוכה ? איך בנו בית חשמונאי מזבח בטומאה? הדלקה עושה מצווה מאות תירוצים לקושיית הבית יוסף בחנוכה כבתה אין זקוק לה - ממתי? ריקוד עם מנורת חנוכה ספרו של הרב @גרינפלד "מים מגבא" ענייני חנוכה הוספת שמן בנ"ח פיוט מעוז צור...

"ויאמר אל תקרב הלם של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש הוא" [פ"ג פ"ה] הנה יש ליתן טעם מדוע יש לחלוץ נעלים במקום קדוש, ומה בדיוק רצה הקב"ה ממשה שאמר של נעליך מעל רגליך, לכן נכנסתי בעומק הדברים בס"ד לחקור מה עומד מאחורי הנעלים שהינם מהוים איזה שהוא חציצה בין הקדושה לטומאה שמצאנו בהרבה מקומות שיש לחלוץ אותם, בבית המקדש היו הכהנים עובדים יחפים, ביום הכיפורים אסורים בנעילת הסנדל, בט' באב – אבל אסור בנעילת הסנדל, עוד מצאנו שת"ח צריך למכור רכושו בכדי לקנות מנעלים לרגליו, מצאנו...

לע"ע קיימים 3 ערכות ויזואליות לבית מדרשנו. 1. "עיצוב ברירת מחדל - אוצר התורה". צבע בורדו חום שיצרנו במיוחד, וזו ברירת המחדל. 2. "otzer hatora - ערכה 2". (ערכה חדשה שנוספה שבוע שעבר). תודה לאנ-בי. 3. "סגנון פשוט" - ערכה רגילה בצבע כחול. ערכה 1-2 נוצרו במיוחד עבור בית מדרשנו. ומכילים את כל השדרוגים. (אזכורים. חץ גלילה משודרג. תאריך עברי משדורג. תצוגת קבצים משודרגת. ועוד ועוד). לעומתם, "סגנון פשוט", היא ערכה בסיסית, שמגיעה עם הפלטפורמה. (ולמרות ששדרגנו גם אותה, אבל איננה כוללת את כל השדרוגים)...

לאור בקשת כמה וכמה מחו"ר הפורום ולטובת הציבור כולו, אני שמח לבשר על תוספת חדשה וחשובה שפותחה במיוחד עבור בית מדרשנו, לאחר עבודה מאומצת ומייגעת והמון סייעתא דשמיא. כפתורשנוסף בכל הודעה לצד כפתור "דַּוֵּחַ". מה הכפתור עושה? מאפשר למשתמשים למצוא בקלות ובמהירות את כל המקומות בהם הודעה מסוימת צוטטה, בין אם זה באותו האשכול ובין אם באשכולות אחרים בפורום! הודעה שלא צוטטה (או הודעה אחרונה באשכול) תציג למשתמש הודעה - "לא נמצאו תוצאות". איך זה עובד? פשוט מאוד! כשאתם רואים הודעה שמעניינת אתכם, לחצו...

כבוד חכמים אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת וְהָיָה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ לְנֶגַע צָרָעַת וְהוּבָא אֶל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אוֹ אֶל אַחַד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים כותב הרב ברונשטיין בספרו 'וקראת לשבת עונג'[1], שפסוק זה מרמז על "המפריעים" הגדולים בעבודת ה', שהם חבר רע - שזהו מפריע גדול, כדאמרינן במשנה (סוטה א ד), "הרבה שכנים רעים עושים", גאוה - וזהו חמור ביותר שאמרו חז"ל בסנהדרין (צח.) "אמר זעירי אמר רבי חנינא אין בן דוד בא עד שיכלו גסי הרוח מישראל שנאמר וכו' עליזי...

הצד השני של הדרשן הזמן שאני הכי אוהב זה הזמן שבין קבלת שבת למעריב, קַבּוֹלֶס שַׁבֶּעס למייעריב ליתר דיוק, יש לך איזה 20 עד 30 דקות זמן איכות או ללמוד את הדף היומי שלא הספקת עקב ההכנות לשבת קויידש, או ללמוד בנחת שתיים מקרא ואחד תרגום ואפילו חלק מהרש"י אפשר להספיק, ואם אתה ממש עייף ואין כח לפתוח ספר הרי לך זמן לשוחח בנחת עם החברים מהבית כנסת, על דברים העומדים ברומו של עולם בתקופת השעה, לסדר כמה עניינים בהנהגת הדור, להביע דעה בכל מיני דברים העומדים על הפרק בכל אופן יש דבר אחד שאני כמעט אף...

מה הם פירות גינוסר??? מתי מברך ברכת פירות ארץ ישראל??? מה יברך על פירות ארץ ישראל בחו"ל??? מה הדין במקום שהוא ספק ארץ ישראל??? מה הדין כשאכל פירות ארץ ישראל וחו"ל??? האם יש ברכת על מחייתה??? מתי מברך על פרי גפנה??? כיצד מזכיר בברכה 'הארץ' בחו"ל??? האם אפשר לכלול כמה ברכות יחד??? האם יש קדימה בין פירות א"י לחו"ל??? מנפתלי תבוא בשורה לכל ישראל. נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר. (בראשית מט, כא) בתרגום אונקלוס, נפתלי בארע טבא יתרמי עדביה ואחסנתיה תהי מעבדא פירין יהון מודן...

"פרשת ויחי – האם מותר לנשק מת" "ויפל יוסף על פני אביו ויבך עליו וישק לו" [בראשית פ"נ פ"א] איתא במדרש [שכל טוב] עה"פ וז"ל: "מלמד שמותר לאדם לנשק את המת עד שלא נקבר, וזו היא נשיקה של פירוד גמור", מבואר במדרש ב' נקודות א. שהיה צריך פה לימוד מיוחד שמותר לנשק מת וע"ז נעמוד פה בס"ד, ב. שהנשיקה שנשק יוסף ליעקב היתה בגדר של נשיקה של פרידה וע"ז עמדנו כבר במקו"א, [אמנם ברלב"ג פי' שהיתה זו נשיקה של כבוד]. הדעות המתירות לכאו' מד' המדרש [בראשית רבתי שם דף רנ"ז] שכתוב "ויבך עליו מכאן שחייב אדם לבכות על...

כל יום הוא יהלום 💎 "ויקרבו ימי ישראל למות", יש להקשות בביאור הכתוב, האם הימים קרבו לקיצם, או שמא יעקב התקרב ליום מיתתו, הלשון שאומר שהימים הם אלו שקרבו לקיצם, אומר דרשני. כך שואל האור החיים, ומיישב, "ואמנם ידעת מהתחלקות הנשמות לכמה ניצוצות ובכל גלגול וגלגול באים קצת מהם וכפי מספר הניצוצות של הצלם כך מספר ימי חייו, והימים שעושה בהם המצות נתקן ניצוץ אחד של הצלם ההוא כנגד היום ההוא והיום שאין עושה בו מצוה נשאר פגום ניצוץ ההוא של הצלם ההוא כנגד היום ההוא", ולכן ביאור המקרא שיעקב הרגיש כי הימים...

"כל הכועס כל מיני גיהנם שולטין בו מוצאי הצום, אפשר עכשיו לכתוב ולדבר על כל מיני ענייני אוכל... אספר לכם, כעת הייתי בתפילת ערבית של מוצאי הצום, ובעוונותי המרובים אינני יכול לומר שקויתי שהתפילה תהיה ארוכה במיוחד, אבל אפשר לומר שהשתדלתי להתפלל במתינות, אחרי הכל אנחנו לא רוצים להֶרָאוֹת כמו ילדים קטנים שאינם מסוגלים להמתין כמה דקות לסוף הצום, אבל בלב יש איזה קושי... בסיום התפילה כשבאתי לצאת המתפלל מאחורי האריך טובא, והייתי ממש חסום, לא היה מקום לזוז ימין ושמאל, ממש חסם את כל המעבר, ועל אף השעה...

בס"ד כתוב בפרשת ויגש (בראשית מ"ו, כ"ח) "ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גשנה ויבואו ארצה גושן" ואיתא במדרש רבה (פרשה צה) ואת יהודה שלח לפניו, ר' חנינא בריה דרבי אחא ורבי חנינא, חד אמר להתקין לו בית דירה, וחד אמר להתקין לו בית ועד שיהא מורה בו דברי תורה ושיהיו השבטים לומדים בו, והדברים תמוהים, למ"ד ששלח אותו להתקין לו בית ועד שיהא מורה בו דברי תורה, והרי יוסף למד תורה גם במצרים כפי שרמז לו כבר בעגלות ששלח לו, שבזה רמז לו שזוכר באיזו סוגיא אחזו כשנפרדו בפעם האחרונה, וזו סוגיית עגלה...

כן, אני יודע שזו שאלה לא מקובלת, וקצת מפחיד לשאול אותה. היה זה אי אז בימי הישב"ג, תמיד האמנתי בביאת משיח, אך עם הציפייה היה לי קשה, וכל כך למה? אמרתי לעצמי, וכי מי יודע האם אני ראוי לכך, האם גם אני יזכה, או שמא ח"ו אני יהיה מחוץ לזה, אולי אני שלא מספיק עושה את רצון ה', אולי אני לא יזכה? היה לי קשה עם זה, כי ידעתי את דברי הרמב"ם שכתב שכל מי "שאינו מחכה לביאת הגואל", הוא "כופר בתורה ובמשה רבנו ובדברי הנביאים" [ואין לו חלק לעולם הבא], פחדתי מעצם השאלה, דחקתי אותה לפינה... אך ביום מן הימים...

ויגש תשפ"ו "פרשת ויגש – ברכת שהחיינו ומחיה המתים ברואה חבירו" "ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך כי עודך חי" [בראשית מו' ל'] ופירש"י אמותה הפעם כפשוטו כתרגומו, "אלו אנא מית זמנא הדא מנחם אנא עכ"ל, ופי' בנתינה לגר [ביאור על תרגום אונקלום לר' נתן אדלר] אם אמות הייתי מתנחם כי לראותך רגע אחד חי עולה לי לכמה שנים, ומבאר בדרך אגדה בספר נחלת אברהם דהנה איתא בשו"ע [או"ח רכה' ס"א] הרואה את חבירו לאחר ל' יום אומר שהחיינו ואחר יב' חודש מברך מחיה המתים והוא שחביב עליו הרבה ושמח...