כידוע המשנה אינה מגלמת את ההלכה למעשה, והמורים הלכה מתוך משנתן מבלי עולם, כי הרבה פעמים דין המשנה מתפרש לא כפשוטו או רק במקרה מסוים. נקודה נוספת- המשנה לא לקחה על עצמה את העול 'לכתוב' את כל פרטי הדינים שבתורה, אלא ישנם פרטי דינים יסודיים שנשנו רק בברייתות או בתלמוד, וראינו להעלות כאן כמה נושאים בס"ד.
א. אוקימתות במשנה.
ב. השארת הלכות למסגרות אחרות.
ג. מה מסתירים.
ד. כיצד מסתירים.
ה. על פי מה בחר התנא מה לשנות במשנה ומה להשאיר לתוספתא ולמסורת.
ו. עוד בענין מגמות המשנה.
א. אוקימתות במשנה...
תוכן מומלץ
אגדות הש"ס, בעניין 'מחלוקת' חזקיהו ורבשקה
הגמ' בברכות י. מביאה את המעשה בו נשא חזקיהו את חפצי-בה[1] בת ישעיה הנביא, וכמו שכבר ידע ברוח קודשו יצאו הם רשעים, וראה שם את המעשה שהוביל לנישואים אלו ובכלל...
בהמשך מתארת הגמ' (ע"פ הגהות הב"ח שם) את השתלשלות העניינים וז"ל "לסוף יהב ליה ברתיה, נפק מיניה מנשה ורבשקה [סוף דבר, שנתן ישעיה הנביא את ביתו לחזקיהו מלך יהודה, ולהם נולדו שתי הבנים]. יומא חדא ארכבינהו אכתפיה לאמטויינהו לבי מדרשא [- יום אחד בהיות אביהם לוקחם על כתפיו לבית המדרש], אמר חד...
בס"ד
האם מותר ללמוד בדרך???
האם נוטל רשות לתפילת הדרך???
מתי זמן תפילת הדרך???
האם בזמננו הדרכים בחזקת מסוכנים???
האם צריך להסמיך ברכה לחברתה???
האם התקנה על היציאה לדרך או על סכנות הדרך???
האם צריך להתפלל מעומד???
האם מברך כשנוסע בעיר???
האם יכול להוסיף בקשות בתפילת הדרך???
וַיְשַׁלַּח אֶת אֶחָיו וַיֵּלֵכוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ. (בראשית מה, כד)
אל תרגזו בדבר הלכה
והנה מצינו בגמ' בתענית (י, ב) 'אל תרגזו בדרך', אמר רבי אלעזר אמר להם יוסף לאחיו אל תתעסקו בדבר הלכה...
כל השפות בעולם הם מקריות, הסכמת האומות משא"כ לשון הקודש היא לשון בעצם (עי' ביאור הלכה סימן ס"ב ד"ה יכול). ומאי משמע 'לשון בעצם'?
העניין הוא שכמו שיש 107 יסודות שמהם נברא העולם [ברזל, אבץ, פחמן, נחושת, כלור, זהב, יוד, חמצן, מימן וכו'] אלו האבני בנין המכונים יסודות, וכל המציאויות האחרות הם הרכבה [1] למשל 'מים' מורכבים משני סוגי אטומים שני אטומים של מימן ואטום אחד של חמצן. קיימים 107 סוגי אטומים שהם היסודות.
כך גם ברוחניות ישנם יסודות רוחניים שאיתם נברא כל העולם כולו, והם הכ"ב אותיות, שאנחנו...
ב"ה
גדרי קרן תלושה ומחוברת
תחלה יש להבין מהו המושג של קרן תלושה ומהו זה של קרן מחוברת. לכאורה כ"ע מנותקת הקרן מן הבהמה אי נקראת קרן תלושה, ואם הקרן התלושה מחוברת בצורה מוחלטת לבהמה – מה מגדיר אותה קרן תלושה? אז ההבנה הפשוטה בזה, היא שהיות וזו לא קרן שמחוברת אליה בטבע, ממילא חשיבא קרן תלושה. אך מה יהיה א"כ הדין במציאות שנפלה קרנה של הבהמה הזו גופא, וחוברה בה – האם נימא דחשיב קרן מחוברת? לכאורה ודאי שלא, מדוע? הרי היא קרן כזו שאמורה להיות מחוברת בה מטבעה?! אלא דפשוט הוא, שהיות וס"ס כעת היא...
חוקר ביסוד גדר המצוה
ד. לאור האמור בפסחים (ז:) דיש לברך על כל מצוה עובר לעשתייה, ונפסקו הדברים ברמב"ם (פי"א ה"ב מברכות). חקרו האחרונים בביאור מצוה זו לברך קודם המצוה, האם זו מצוה חדשה, והיא מצוה כללית על הגברא לברך את ה' קודם שעושה מצוה, או שאין כאן מצוה חדשה נפרדת, אלא שחכמים קבעו דבכל מצוה שאדם עומד לעשות הרי שיש דין מדיני המצוה לברך עליה, וממילא הברכה היא חלק מפרטי קיום המצוה. ואית לן בהא כמה נפקותות, וכגון לענין קיום המצוה בהעדר הברכה, ועוד.
הראיה המפורסמת ביותר הם דברי המשנה בתרומות...
אני מעלה את זה כאן ואולי מכאן תבוא הישועה והסתכלות אחרת על האלמנים ובעיקר על היתומים של האלמנים,
אני אלמן כבר קרוב לחמש שנים עם שמונה יתומים, אבל משום מה יש בקהל ובארגונים רבים הרגשה שהאלמנות והיתומים של האלמנות הכי מסכנים והאלמנים והיתומים שלהם הכל בסדר מבחינתם,
אז קצת לומר מה מרגישים ומה עובר על האלמנים,
זה ממש קשה בחנוכה למשל שאין מי שידליק את הנרות חנוכה כי אין אבא בבית שידליק את החנוכיה, אבל גם מאד קשה שאחרי שגמרו להדליק את החנוכיה אין מי שיכין עם הילדים את הסופגניות ויכין את הלביבות...
מוקדם
א. משנת רבי אליעזר פרשה ה'. [מיהו לא ידענא באיזה דור נכתב חיבור זה.] דבר אחר כנגד ארבעה אבות נזקים. אמר הקדוש ברוך הוא, עד שלא תטילו ארבעה מינין הללו בידכם, החזירו גזלות וחבלות לבעליהן, ואחר כך תפלתכם נשמעת. וכן הוא אומר אם און בידך הרחיקהו ואל תשכן באהליך עולה.
ב. מדרש רבה נשא- שלשים ומאה משקלה צא וחשוב כ"ד ספרים של תורה שבכתב ושמונים מן משנה שמתחלת במ"ם מאימתי קורין את שמע וכו' ומסיימת במ"ם (תהלים כט) ה' יברך את עמו בשלום מ"ם ארבעים ומ"ם ארבעים הרי שמונים הרי ק"ד שעולים מניינם של...
"שהחיינו על פירות המתחדשים"
המצוה באכילת פירות המתחדשים
המ"ב [רכה' ס"ק יט'] הביא: "כתבו האחרונים בשם הירושלמי דמצוה לאכול מעט מכל מין חדש בשנה והטעם כדי להראות שחביב עליו בריאתו של הקב"ה", וננסה קצת לעמוד על מקור הדברים והטעם.
בירושלמי קידושין [ד' יב'] איתא: "רבי חזקיה ר' כהן בשם רב עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל שראת עינו ולא אכל, ר' לעזר חשש להדא שמועתא ומצמיח ליה פריטין ואכיל בהון מכל מילה חדא בשתא", וביאר זאת בקרבן העדה וז"ל: חושש להדא שמועתא. היה חושש להלכה זו והיה מקבץ פרוטות לקנות...
דין קטנים בהמתנה בין בשר לחלב
עיקרי הדינים
קודם שנבוא לדבר בענין דין הקטנים נקדים הקדמה קצרה, איתא בגמ' חולין [קה.] דהאוכל בשר אסור לאכול אחריו גבינה עד סעודה אחרת, ונח' הראשונים בכוונת הגמ' דעת התוס' [שם ד"ה לסעודתא] וכ"ה דעת הראבי"ה [סי' אלף קח'] דסעודה אחרת היינו כפשוטו דיכול לברך ברכת המזון ולאכול מיד [ובד' התוס' דנו הפוסקים האם צריך גם קינוח והדחה ואכמ"ל], אמנם דעת הרמב"ם [פ"ט ממאכל"א הכ"ח] וכ"נ מד' רש"י [שם ד"ה אסור] וכ"נ דעת הרי"ף דלבד מברכת המזון צריך גם המתנת ו' שעות, [עי' לחם...
קביעת ימי החנוכה לימים טובים
קביעת שמונת ימי החנוכה לימים טובים, נעשתה על ידי בית חשמונאי ושאר חכמי ישראל שבדורם, שנה אחת אחרי חנוכת המזבח, כשראו שעבודת בית המקדש ממשיכה כסדרה, וראו לנכון לתקן שימי החנוכה יהיו ימים טובים לדורות. וכלשון הברייתא דמגילת תענית, שהובאה גם בגמרא במסכת שבת (כא:) 'לְשָׁנָה אַחֶרֶת קְבָעוּם וַעֲשָׂאוּם יָמִים טוֹבִים בְּהַלֵּל וְהוֹדָאָה'.
ופירש רש"י: לא שאסורין במלאכה, שלא נקבעו אלא לקרות הלל, ולומר 'על הנסים' בהודאה.
וכפי שאנו אומרים בנוסח על הניסים: וְקָבְעוּ...
הקדמה.
בס"ד בחודש האחרון כתבתי סדרת מאמרים שעסקו בהלכות 'פת הבאה בכסנין' ובפרט בעניין 'לחמניית מזונות', כעת ברצוני לגשת לסיכום הדברים ול'הלכה למעשה', ולכן ברצוני לשוב ולהדגיש כותב המאמר איננו מורה הוראה, ולדעת המעשה אשר יעשון כבר נאמר בגמרא (ברכות לה.) "ילך אצל חכם מעיקרא וילמדנו ברכות".
פת הבאה בכסנין.
הדין.
בגמרא במסכת ברכות (מב.) מובאת דעת רב יהודה, ש'פת הבאה בכסנין' ברכתה משתנה לפי מטרת הסעודה, אם קבע עליה סעודה מברך המוציא, ואם לא, יברך 'בורא מיני מזונות'.
דין זה מתייחס לפת העשויה...
בני חשמונאי מלכו בארץ הקדושה
כאמור, ירדה מלכות יָוָן מגדולתה על ידי מלחמות אלו, וכן סייע ה' את עמו על ידי שאר מלחמות שקמו על מלכי יָוָן בשנים אלו, כגון מלכי פרס שמרדו ביוונים, כמובא לעיל (פרק י"א), ומלכי רומי שכרתו ברית עם ישראל ופרקו עול היוונים מעל צווארם, כמובא בפרק הקודם.
וכך נאמר במגילת בית חשמונאי (מגי' אנטיוכוס סו-סז):
מִזְּמַן זֶה לֹא הָיָה שֵׁם כבוד וחשיבות לְמַלְכוּת יָוָן. כי בעקבות הניצחון של בני ישראל, מרדו בהם שאר מלכי האומות, ופסקו מלהיכנע להם ולשלם להם מיסים.
וְקִבְּלוּ...
מלחמת בני חשמונאי עם ניקנור
בברייתא דמגילת תענית (הובא בירושלמי תענית פ"ב הי"ב) מסופר, ששליט יווני בשם ניקנור איים להחריב את בית המקדש, אך נלכד ונהרג בידי אחד מבית חשמונאי. ולפי המובא בספר הקדום 'סדר עולם זוטא' גרם רשע זה צער גדול לבני ישראל, והמלחמה עמו היתה המלחמה האחרונה של בני חשמונאי עם היוונים, ולאחריה הוסרה שליטת היוונים מעל ישראל סופית[1].
וכך שנינו שם:
יום שְׁלֹשָׁה עָשָׂר בּוֹ יוֹם נִיקָנוֹר – יום י"ג בחודש אדר נקבע כיום טוב לישראל, שכונה בשם 'יום ניקנור'.
מַהוּ 'יוֹם נִקָנוֹר'...
מהלך דבריו:
ביטול מהני מדאו'. ואף לחמץ ידוע.
המקור: לרש"י מדכתיב 'תשביתו' ולא כ' תבערו, והיינו בלב.
התוס' הקשו עליו תרתי
ומשו"ה חלקו וס"ל דהשבתה היינו הבערה וא"כ לית להו מקור לביטול, ופירשו דביטול היינו הפקר ואינו עובר דאי"ז 'לך'.
והרמב"ן האריך להוכיח שהביטול אינו הפקר, שהרי:
אין כאן לשון הפקר, [ובממון הפקר בלשון ביטול ל"מ, והלשון 'כעפרא' העפר אינו הפקר].
ואין כאן את תנאי עשיית ההפקר [א"צ בפני ג', מהני בשבת, מהני בלב].
והפקר עצמו לא יועיל, [לא מבעיא לר' יוסי דס"ל דאין יוצא מרשותו עד דאתי...
גבורתו של הצבא העצום שצר על ירושלים
כשראו היוונים הרשעים שבני ישראל יצאו מתחת שעבודם, וחזרו לעבוד את ה' בירושלים בבית מקדשו, לא אמרו נואש, וחזרו לאסוף כל צבאותיהם במטרה לחזור ולכבוש את ירושלים, וקראו לשם כך אל כל הגויים הנתונים למרותם, הקרובים והרחוקים, לעשות עמם יד אחת ולבא להילחם בירושלים.
ועל מלחמה זו התנבאה כבר חנה הנביאה בתפילתה שנים רבות לפני כן ואמרה 'קֶשֶׁת גִּבֹּרִים חַתִּים וְנִכְשָׁלִים אָזְרוּ חָיִל' (שמואל א' ב ד) - קשתם של הגיבורים תישבר, ואילו הנכשלים יאזרו חיל וינצחו את...
טיהור בית המקדש ותיקון פרצותיו
לאחר שנפלו עם היוונים במלחמה, וגם מלכם אנטיוכוס הרשע ברח ומת, חזרו בני ישראל אל ירושלים עיר הקודש, העזובה והשוממה, וחזרו וחידשו שם את עבודת בית אלקינו בקול רינה ותודה, ולזיכרון עולם קבעו רבותינו לשבח ולהודות על כך בנוסח 'על הניסים', ולומר: וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ בָּנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ.
מנוסח זה נראה שנכנסו תחילה אל הדביר הקודש, והיא המחיצה המבדילה בין ההיכל ובין קודש הקדשים, והתחילו לפנות את הטומאות משם, כדי...
חג החנוכה שמו מורה על תוכנו כידוע והיינו חנו כ"ה, והרי לנו חג החנוכה לפי פשוטו והוא עניין החניה שבאה לכאו' אחר המלחמה, ובנוסף מורה על עניין החניכה שהייתה באותם ימים, ולכאו' אלו ב' עניינים ללא שייכות.
אך בשביל לבאר איזה חניה היה באותם ימים (ולפ' שסיום המלחמה היה באותם ימים, זה אינו, וכידוע בדברי ימי אותם הימים) צריכים אנו לרדת לנבכי הסוגי' בדברי רבותינו הראשונים,
והביאור העולה לפי פשוטם של דברים מהמקורות שנאותו לפ' לנו מעט העובדות הידועות לנו, מצינו שהעניין המרכזי הינו עבודת ביהמ"ק ובמרכזה...
כתב השו"ע (ריש סימן תרעט) בערב שבת, קודם מדליקין נר חנוכה ואח"כ נר שבת. וכתב שם המ"ב שאם הדליק נר שבת ולא קיבל שבת במחשבתו יכול להדליק אח"כ נר חנוכה, וזהו באיש המדליק, אבל באשה המדלקת כיון שהמנהג שמסתמא מקבלת שבת בהדלקת הנר על כן לא תדליק שוב נר חנוכה אלא תאמר לאחר להדליק והוא יברך להדליק והיא תברך שעשה ניסים ושהחיינו עיי"ש.
ולכאו' קשה כיצד תעשה שליח והרי קיי"ל קידושין כג: כל מילתא דלא מצי עביד לא מצי משויא שליח. וכבר עמדו בזה האחרונים.
ובפרי מגדים (א"א סק"א) תירץ וז"ל: ויש לומר דלאו שליחות...
הרמב"ם כותב בהלכות חנוכה שמצות חנוכה היא מצוה חביבה עד מאוד. ונשאלת השאלה: מהי החביבות הגדולה שאנו מוצאים בחנוכה? שנית, יש לשאול- מהי הייחודיות של חנוכה? ועוד, יש להקשות, שהרי נס החנוכה הוא נס בגודל תנכ"י. צבא יוון שהיא המעצמה הגדולה בעולם כובשת בסערה את כל הארצות חוץ מפרס אבל הם בהחלט גדולים ומאיימים, עם צבא מפותח: תפארת הטכניקה הצבאית, כוחות חי"ר המונים לוחמים עזי נפש. בנוסף, יש גם צבא פילים- הגרסה הישנה של הטנקים. ואז באים קבוצה קטנה של חמישה חשמונאים ומביסה את כל המכונה הענקית הזו. אח"כ...