תוכן מומלץ

במאמר הקודם דיברנו בהרחבה על שלושת בני נח, הרחבנו בייעודם בעולם, שמנו דגש על ניתוח תכונות נפשם על ידי נח אביהם, ועתה אנו ניגשים לדובדבן שבקצפת, שם ויפת חוגגים חנוכה. כן ממש כך. הם יצרפו כמובן לסעודה החגיגית את חם אחיהם הקטן. בסיפור מעשה החנוכה אנו עדים להתנגשות שני עולמות זה בזה, ההלניזם והיהדות. מפגש מרתק בין עולמות שונים. ההלניזם בהשראת חכמי יון העתיקה מבניו של יפת, שהמציאו כמעט יש מאין את תרבות המערב התוססת, הם יצקו את ערכיה ואת תוכנה, חכמים עתיקים אלו הביאו לעולם המצאות ברי קיימא עד...

קודם שנבוא לבאר את הקושיות שנתבארו במאמר הקודם נוסיף להקשות. בגמ' גיטין (נו: נז.) איתא: "אונקלוס בר קלוניקוס בר אחתיה דטיטוס הוה, בעי לאיגיורי, אזל אסקיה לטיטוס בנגידא, אמר ליה מאן חשיב בההוא עלמא? אמר ליה ישראל. מהו לאידבוקי בהו? אמר ליה מילייהו נפישין ולא מצית לקיומינהו, זיל איגרי בהו בההוא עלמא והוית רישא כו'. אסקיה לבלעם בנגידא, אמר ליה מאן חשיב בההוא עלמא? א''ל ישראל. מהו לאידבוקי בהו? א''ל {דברים כג-ז} לא תדרוש שלומם וטובתם כל הימים כו'. אזל אסקיה בנגידא לפושעי ישראל, א''ל מאן חשיב...

תורה שבעל פה מול תורה שבכתב: מדוע נותר נס חנוכה 'בעל פה' בלבד בטעם שלא שנה רבינו הקדוש נס חנוכה במשנה חלק א הקושיא הנה האחרונים (שד"ח (ח"ט מערכת חנוכה אות ז'), אוהב ישראל (פר' וישב עניני חנוכה), בני יששכר (חנוכה), דברי ישראל (עניני חנוכה), פחד יצחק (חנוכה מאמר א'), ועוד) נתקשו, מפני מה לא שנה רבי במשנה דיני חנוכה, כמו שפירש דיני מגילה - שגם נתקנה ע"י אנשי כנה"ג. ולא הוזכר ענין חנוכה במשנה אלא בדרך אגב, דתנן (ב"ק פ"ו מ"ו): 'בנר חנוכה פטור'. והיינו זולת ז' מקומות שכן הזכירום במשנה בסתם...

בית דינו של חשמונאי עומדים על משמר הדת בימי מצוק אלו, כאשר הרימו רשעי ישראל ראשם לפרוץ באיסורים, ראה חשמונאי סגן הכהנים שיש מבני ישראל המקילים ראשם לבא על הנכריות שהיו מצויות ביניהם, ועמד הוא ובית דינו ותקנו, שהבא על הגויה בנידותה ייענש עליה משום איסור נדה, כיוון שביאה זו היא מיאוס וחילול לקדושת השם. ועוד גזרו עליו, שיהיה דינו כאילו בא על השפחה ועבר על לאו של 'לא יהיה קדש בבני ישראל', משום שכנסת ישראל נקראת גבירה, והנכרית הרי היא לעומתה כשפחה. וכן ייענש כאילו התחתן עמה ועבר על לאו של 'לא...

בס"ד מדוע נוח שיפיל עצמו לכבשן האש??? למי אין חלק לעולם הבא??? מה מקור האיסור??? האם איסור מדברי חכמים או מהתורה??? האם מותר לחלל שבת ולא להלבין פני חברו??? מה נקרא רבים ומבייש בפני קטן??? האם מותר למסור נפש בשאר מצוות??? איך תמר מסרה את נפשה??? מדוע מר עוקבא ברח מהעני??? מדוע יוסף לא סיפר לאביו שנמכר??? פרשת וישב מלבין פני חברו וַיְהִי כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים וַיֻּגַּד לִיהוּדָה לֵאמֹר זָנְתָה תָּמָר כַּלָּתֶךָ וְגַם הִנֵּה הָרָה לִזְנוּנִים וַיֹּאמֶר יְהוּדָה הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף. הִוא...

המצוות לעומת הצרכים ("וחי בהם") סיפוק צרכי הגוף האם הוא כעין הכשר מצוה או כעין מצוה בענין סיפוק צרכי הגוף הנה בסוגיא דתענית דף י"א נראה שיש בזה שני היבטים חיוביים. א. הכשר מצוה, ב. מצוה. הכשר מצוה- אמר רב ששת האי בר בי רב דיתיב בתעניתא ליכול כלבא לשירותיה כו'. אמר רבי ירמיה בר אבא אמר ריש לקיש אין תלמיד חכם רשאי לישב בתענית מפני שממעט במלאכת שמים. מצוה- אמר רבי אלעזר לעולם ימוד אדם עצמו כאילו קדוש שרוי בתוך מעיו שנאמר בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר [ונראה דבעיר הוא לשון אכילה וכמה דאת אמר...

הקדמה. במאמרים הקודמים נתבארו בס"ד עקרי ויסודי הלכות 'פת הבאה בכסנין', ואף התחלנו לבאר בהרחבה את דין המיני מאפה הנפוצים המכונים בשם 'לחמניות מזונות'. 'נילוש'. במאמר קודם בואר בהרחבה דין 'נילוש', דהיינו פת שנילושה במי פירות שלדעת הרמב"ם היא נכללת בגדר 'פת הבאה בכסנין', ואף הובאו עקרי ביאורי האחרונים בביאור דין 'נילוש' וגדרו. מפאת קוצר היריעה נביא בקצרה ממש את עקרי הדעות בלבד. המעוניין להרחיב אפיקיו בנושא זה, יעיין נא במאמר הקודם ומשם יקחנו. ובכן אלו הם: א. דעת ה'בית יוסף', שנילוש היינו שלש...

שם חם ויפת בראי ההיסטוריה/ ע"פ משנתו של הרש"ר הירש בלומדנו את חומש בראשית אנו עדים לתהליך ההתהוות של עם ישראל מאדם הראשון עובר בנח ובניו ומסתיים באמונת אברהם וזרעו. במאמרי אני סוקר את התפתחות העולם מהזווית של שלושת בני נח וההשלכות ההיסטוריות הנלוות אליהם. לנח הצעיר היה שלוש בנים "שם, חם, יפת". העומד מהצד רואה שמות פשוטים, אך לא, אלו שלוש קבוצות אופי, בעלי הבדלים קיצוניים המסמלים תכונות נפרדות. כל אחד מקבוצות אלו מלמדת אותנו לא רק על תכונתה אלא גם על תכונותינו, בראותנו את ההיסטוריה...

גזירת בריחי הדלתות במדרש 'מעשה חנוכה' נאמר: תָּנוּ רַבָּנָן, בִּימֵי מַלְכוּת יָוָן גָזְרוּ עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּל מִי שֶׁיֵשׁ לוֹ בְּרִיחַ הַבַּיִת, יַחֲקֹק עָלָיו חָרוּת שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. מֶה עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל, עָקְרוּ בְּרִיחֵי בָּתֵּיהֶם. הם פחדו שהיוונים יראו שעל הבריח לא נכתב כמצוותם, ויכנסו אל הבית ויהרגו את יושביו, ולכן העדיפו לעקור את הבריחים מהדלתות, ונמצאו דלתותיהם פתוחות בלי בריח שינעל אותם. במדרש 'מעשה חנוכה' הארוך מסופר בהרחבה אודות גזירה זו: בִּימֵי...

בענין ברכת ברוך שפטרני איתא במדרש [פרשה סג' י'] עה"פ ויגדלו הנערים וכו' - א"ר אלעזר צריך אדם להטפל בבנו עד י"ג שנה מיכן ואילך צריך שיאמר ברוך שפטרני מעונשו של זה, מבואר במדרש שישנה ברכה שאדם צריך לברך בזמן שמכניס את בנו לעול תורה ומצוות, ובפי' ר' חיים פלאטיאל עה"ת כתב וז"לף ויגדלו הנערים. פי' רש"י כל זמן שהיו קטנים לא היו ניכרים מעשיהם, וכן איתא בב"ר שבאותה שעה יצחק בירך ברוך שפטרני מעונשו של זה ע"כ, וברכה זו כבר מוזכרת בראשונים ויש מקומות שכתבו זאת רק בתורת מנהג ויש שכתבו דזה חובה. ויש...

אני מבולבל לגמרי! הגמרא בנדרים (פ"א.) אומרת: מפני מה תלמידי חכמים אין מצויין לצאת מבניהם תלמידי חכמים – מפני שאין מברכים בתורה תחילה. הראיה לכך, שלכן נחרב בית המקדש. זה מבלבל אותי – אולי באמת זהו הסיבה לחורבן בית המקדש. אבל איך למען ה', זה מסביר את הטרגדיה שבני תלמידי חכמים לא נהיים גם תלמידי חכמים??? או קיי, נמשיך: הגמרא אומרת שה' אומר, שהוא ורק הוא יודע את הסיבה לחורבן הבית – בגלל שכלל ישראל עזבו אותו. מה נקרא שעזבו אותו? שלא בירכו בתורה תחילה. מה הקשר? – כמה פעמים אני מברך ברכת...

בס"ד איתא בגמ' בע"ז (ח.), תנו רבנן, לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך, אמר, שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו, וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים, עמד וישב ח' ימים בתענית ובתפלה, כיון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך, אמר, מנהגו של עולם הוא, הלך ועשה שמונה ימים טובים, לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים, הוא קבעם לשם שמים, והם קבעום לשם עבודת כוכבים. ויש מספר תמיהות בסוגיא זו, האחד, שאחרי שראה אדם הראשון שזהו מנהגו של עולם שהימים מתקצרים, מדוע עשה לימים אלו ימים...

חלקי המצוה א. "כי לא תמצא ברוב דברי, אלא דברים שרוב בני האדם יודעים אותם ולא מסתפקים בהם כלל, אלא שכפי רוב פרסומם וכנגד מה שאמתתם גלויה לכל, כך ההעלם מהם מצוי מאד והשכחה רבה". [מס"י בהקדמה] ב. יש סעיפים במאמר שמטרתם היא יצירת שלד ראשוני, על מנת להוסיף עליו מראי מקומות כאלה והפוכים מכל המקומות שדנים בש"ס על כי האי גוונא, ולדון מדוע במקרה זה הכריעו כך ובמקרה זה הכריעו להיפך. דרגות שונות בפעולות שסביב המצוה א. מצאנו לפעמים שחז"ל חילקו את ההכשר מצוה גופיה לדרגות. כגון- הכשר מצוה...

גזירת שמד על לימוד התורה ברוב רשעותם גזרו היוונים איסור על לימוד התורה[1], וכשבטלה הגזירה תקנו חכמים לומר בחנוכה בברכת ההודאה: בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶּן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנַאי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. הם עמדו על עם ישראל להשכיח מהם את התורה ח"ו, בכדי שישראל יעברו על החוקים והמצוות שבה מחוסר ידיעה. כי ידעו רשעים אלו שגדול התלמוד שמביא לידי מעשה, ואם אין תורה אין מצוות...

ברכת 'שעשה ניסים': ברכת המצווה או ברכת ההודאה מעמיד הצדדים: יש לדון בעיקר ברכת 'שעשה ניסים': האם נתקנה על מעשה ההדלקה, והיינו שקיום מצות ההדלקה מחייב לברכת 'שעשה ניסים', או"ד דברכת 'שעשה ניסים' היא ברכה בפנ"ע שצריך לברך ולהודות על הנס, וזמן הברכה הוא בשעה שמדליק או רואה את הנרות. ולכאורה היה נראה ללמוד מאשר מצינו (שבת כג., סוכה מו.) דהרואה נר חנוכה מברך ברכת 'שעשה ניסים', ולכאורה יראה על פי זה לנקוט כצד ב' - דברכה זו הרי היא ברכה בפני עצמה, ואין היא כרוכה בהכרח עם ההדלקה עצמה. אך זה אינו...

מצוות בני נח הטעם שטוב לישראל שישמרו הגויים את מצוותיהם איתא בברכות ז., שבלעם רצה לקלל את ישראל כשהקב"ה זועם, דהקב"ה זועם בכל יום, ואמרינן התם דזמן כעסו של הקב"ה הוא בשעה שמלכי אומות העולם משתחוים לחמה, דכיון דהם משתחוים לחמה כועס הקב"ה, ע"כ, ומבואר דאע"ג שהכעס של הקב"ה הוא מחמת מעשי האומות אפילו הכי ניזוקים אף ישראל ואפשר לקללם בזמן הזה, וטעמא דכיון דאין נחת רוח לפני הקב"ה באותה שעה אין מדת הרחמים שולטת ונכנס הקטרוג על עבירות שיש ביד ישראל, ועל כן יש צורך שישראל יחזקו את ידי הגויים לשמור את...

האם החשמונאים היו מתאבדים רח"ל? מה חשב נמרוד שהיה יודע את בוראו ומתכוון למרוד בו? ואיך זה קשור למסירות נפש אמיתית? הנה אנחנו עומדים שוב לקראת הימים המאירים והכ"כ נפלאים – ימי החנוכה. וכמידי שנה לרבים מתעוררת המחשבה, האם החשמונאים שיצאו להלחם, חלשים נגד גיבורים, מעטים נגד רבים, טהורים נגד טמאים, צדיקים נגד רשעים, האם הם סמכו על הנס? והרי זה ודאי שהם ידעו שבדרך הטבע אין להם ולו את הסיכוי הקלוש ביותר לניצח, אז אם כן מה הם חשבו לעצמם? מדוע הם באמת יצאו למלחמה? מה יעזור שמלבד הרבבות שהיוונים כבר...

השתלשלות העניינים במכירת יוסף - מי מכר למי וכל העניין לכאורה צריכה ביאור וסדר, מכיון שמהפסוקים אפשר לטעות ויש כמה סתירות ונביא את הפסוקים ובסייעתא דשמיא את השיטות במפרשים כיצד לבארם ואת מה שיש להבין בזה. בראשית ל״ז כ״ה וַיֵּשְׁבוּ֮ לֶֽאֱכׇל־לֶ֒חֶם֒ וַיִּשְׂא֤וּ עֵֽינֵיהֶם֙ וַיִּרְא֔וּ וְהִנֵּה֙ אֹרְחַ֣ת יִשְׁמְעֵאלִ֔ים בָּאָ֖ה מִגִּלְעָ֑ד וּגְמַלֵּיהֶ֣ם נֹֽשְׂאִ֗ים נְכֹאת֙ וּצְרִ֣י וָלֹ֔ט הוֹלְכִ֖ים לְהוֹרִ֥יד מִצְרָֽיְמָה׃ ל״ז כ״ח וַיַּֽעַבְרוּ֩ אֲנָשִׁ֨ים מִדְיָנִ֜ים סֹֽחֲרִ֗ים...

הקדמה. במאמרים הקודמים בוארו בס"ד עקרי הלכות ברכת 'פת הבאה בכסנין'. כאמור לעיל, בגדר 'פת הבאה בכסנין' נחלקו הראשונים, לדעת הרמב"ם (פ"ג מהל' ברכות ה"ט) גדר 'פת הבאה בכסנין' הוא פת ש'נילושה במי פירות', במאמר זה נבאר אי"ה 'נילוש' זה מהו, ומה טיבו. במאמרים הקודמים התחלנו לדון באופן ספציפי על 'לחמניית מזונות' הנפוצה, ונמשיך בכך אף במאמר זה. שיעור מתיקות העיסה. ועתה נדון האם לחמניה זו זכאית בכלל להיכלל בתואר 'פת הבאה בכסנין'. הטענה שלחמניה זו היא 'פת הבאה בכסנין' נשענת על כך שלחמניה זו נילושת ב'מי...

אחת הנושאים העדינים מאוד בציבור החרדי, וגם בציבור הכללי, היא נושא הילדים המיוחדים. נושא שממעטים לדבר עליה אם בכלל, מדובר בנסיון קשה עד מאוד שהקב"ה מנסה בה חלק מיושבי חלד, אשר מתמודדים בהתמודדות יום יום הן במישור המעשי והן במישור הנפשי. התמודדות קשה שמי שנתנסה בה יודע ומבין ומכירו היטב, ומי שלא, לעולם לא יבין את זאת (גם במציאות וגם בתפילה שאכן לעולם לא יבין את זאת), הבושה, האשמות עצמיות (שוא) לפעמים זה משנה את כל פני הבית, הקשיים הבירוקרטיים, והכאב הפנימי לראות את הנשמה הטהורה בתוך הגוף...