תוכן מומלץ

בטח אתם מכירים את ה'גאונים' האלו, שספרי חיים וספרי מתים פתוחים לפניהם. הללו שיודעים כל דבר 'למה' זה קורה, ומה ה' דורש מאחרים (לא מהם כמובן) הם מנהלים בחכמה גדולה את הפנקס הפתוח למעלה והיד רושמת בו. תמיד הם ידעו להצביע באצבע צרידה על מה עשה ה' ככה מה חרי האף הגדול הזה. אבל גם מצדיקים גדולים לפעמים מסתתמים מעיינות החכמה, גם להם לפעמים קורה שהקב"ה מעלים מהם. וזה קורה בדרך כלל כשמשהו לא טוב קורה ח"ו אצלם בבית או אצל משפחתם הקרובה. שאז הם מרימים ידיהם כלפי מעלה ואומרים, 'אי אפשר לדעת חשבונות...
מאמר 'גְּזֵרוֹת הַיְּוָנִים ע"פ מְגִלַּת בֵּית חַשְׁמוֹנַאי (פֶּרֶק שְׁמִינִי)'
בגירס הרשע נשלח לגזור שמד על ישראל אם היו מבני ישראל שסברו כי תוחלתו של אנטיוכוס נכזבה, והוא לא יצליח להנחית על ראשם את גזירותיו הקשות, הרי שבמשך הזמן נוכחו לראות כי עוד נכונו להם זמנים קשים, ונסיונות עצומים וחזקים, בהם יצטרך כל שומר תורה ומצוות להוכיח את נאמנותו להקב"ה, ולמסור את הנפש על כל צעד ושעל. וכך מסופר במגילת בית חשמונאי (מגי' אנטיוכוס כז-לב, בתרגום ללה"ק): וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע אַנְטִיוֹכָס הַמֶּלֶךְ שֶׁנֶּהֱרַג נִיקָנוֹר מִשְׁנֵהוּ הֵצֵר לוֹ מְאֹד, וְשָׁלַח וְקָרָא לְבַּגִרֶס...
מאמר 'מהות השם "חנוכה"'
הנה יש לדון ולעורר במה שנתנו רבותינו לחג זה בשם "חנוכה" [עיי' שבת (כא:) "מאי חנוכה וכו'", ועוד], דבשונה מחגים ומועדים אחרים אשר מצינו בהם מפורשות לטעם קריאת שמם כדוגמת "סוכות" - על שם: "כי בסוכות הושבתי"; "פסח" - על שם: שפסח הקב"ה על בתי בנ"י; "שבועות" - על שם: "שבע שבתות תמימות תהיינה"; [ואף שמצינו בכל מועד מספר טעמים נוספים מ"מ הטעם העיקרי מפורש הוא משא"כ גבי "חנוכה"], ואף בחגים שנתקנו ע"י רבנן מצינו מפורשות טעם לקריאתם בשם זה, ד"פורים" נאמר במגילה (ט', כו'): "על כן קראו לימים האלה פורים...
מאמר 'מאי חנוכה. הפילוספיה ותרבות אנוש לעומת תורת השם'
מאי חנוכה. הפילוספיה ותרבות אנוש לעומת תורת השם תוכן הדברים א. האנוש והמלאך. ב. ההבדל בין תורת אמת לשכל. ג. לא להתמכר להגיגים. ד. גדרי המעשה. ה. לא להתמכר לתחושה ומישוש. בשם ד' קל עולם א. האנוש והמלאך ישנו אופי מסוים שהמעלות שלו הם ההגינות הנימוס והצדק, הסתכלות אנושית על החיים והבריאה, ויסות נכון של ההתנהגות, ושליטה עצמית. אך אופי זה עלול להיות לוקה בחסר בלִחיוֹת את האש היהודית שלמעלה משכל אנוש, ובלהשתייך למערכת מושגים שאין להם תרגום בלשון הפילוסופית. העמק דבר בראשית פרשת נח פרק...
מאמר 'להכניס עצמו למקום סכנה'
בס"ד האם מותר להתפלל בחורבה??? מדוע מתריעין ממפולת??? מדוע אין סומכין על הנס??? האם מותר לטייל במקום סכנה??? האם היה בבית המקדש שולחנות כסף??? האם יש איסור משום פיקוח נפש??? מה הניסים שהיו בבית המקדש??? האם מותר לסמוך על מזלות??? מהו תוכן מנין בני ישראל??? מהו נס בתוך הטבע??? האם צריך לשמור מסכנה בזמן הגלות??? קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת. (בראשית לב, יא) וכן...
מאמר 'טעיות בשולחן ערוך'
טעיות בשו"ע מתוקף מלאכתי בספרי 'אור חדש – הרחבת הבית יוסף'[1], לאסוף שיטות ראשונים שלא נזכרו בבית יוסף, יש פעמים רבות שאני מוצא ראשונים נגד דברי אחרונים, וכן פעמים רבות שאני מוצא שמאזן המחלוקת שהובאה בבית יוסף משתנה לחלוטין לאור ריבוי הראשונים שנוספו לאחד הצדדים, בין כשמדובר בראשונים שנוספו נגד הכרעת השו"ע, ובין כשמדובר במחלוקת בין השו"ע והרמ"א. אמנם ישנה גם תופעה נוספת, שהיא בפרט נוגעת לראשוני 'אשכנז - גרמניה'. לבית יוסף לא היו את רוב ספר הפסיקה העיקריים שנתחברו באשכנז, ובכלל זה ראב"ן...
מאמר 'הלכה לתשב"ר - ה'
מאכלים הבאים מחמת הסעודה ברכת "המוציא" שמברכים על הלחם בתחילת הסעודה, פוטרת מברכה את המאכלים והמשקים הבאים מחמת הסעודה, ולכן לא מברכים ברכה נוספת לפני אכילתם. ומאכלים הבאים מחמת הסעודה, הם מאכלים שרגילים לאכול אותם עם הלחם, או מאכלים שאוכלים אותם כדי לשבוע, וכגון, בשר, דגים, ביצים, ירקות, גבינות, ועוד כגון מאכלים אלו. יוצא מן הכלל היין, שמחמת חשיבותו מברכים עליו גם כאשר שותים אותו בתוך הסעודה, וכמו כן, מאכלים הנאכלים בתוך הסעודה, אך אינם באים להשביע, וכן אין רגילות לאכול אותם עם לחם, צריך...
מאמר 'הֲרִיגַת נִיקָנוֹר עַל יְדֵי יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל (פֶּרֶק שְׁבִיעִי)'
יוחנן בן מתתיהו הכהן קינא לכבוד ה' נפילתו של ניקנור היתה בידי יוחנן, בנו של מתתיהו הכהן גדול, שהצליח להיכנס בערמה אל בית המקדש ולהרגו שם בחשאי, ולאחר מכן יצא להילחם בגלוי בחייליו הרבים ולהבריחם. וכך מסופר במגילת בית חשמונאי (מגי' אנטיוכוס יב-כד): וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע יוֹחָנָן בֶּן מַתִּתְיָה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה נִתְמַלֵּא אַף וְחֵמָה וְתֹאַר פָּנָיו נִשְׁתַּנָּה [מרוב כעסו], וְחָשַׁב בְּלִבּוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת עַל כָּךְ: יוחנן הבין שאין אפשרות לכנס את היהודים ולהילחם ביוונים בגלוי, אחרי...
מאמר 'מידת אמת מהי'
בס"ד בפרשת תולדות, התורה מביאה מעשה שקדם ללידת יעקב ועשיו, וזה לשון הפסוק, ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרוש את ה', וביארו מפרשי התורה שאמרה, אם כן – שכה גדול הוא צער העיבור, למה זה אנכי – פירש רש"י למה אני מתאווה ומתפללת להריון, והרמב"ן ביאר למה זה אנכי – בעולם, שאמות או שלא הייתי. והדברים תמוהים, כיצד יתכן שרבקה שהייתה מאימהות האומה, וידעה שממנה תמשיך השושלת והקיום לזרעו של אברהם, מחמת צער העיבור גדול ככל שיהיה, תוהה על הריונה, וביותר לדברי הרמב"ן שאומרת למה לי...
מאמר 'חִלּוּל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְטֻמְאַת הַשְּׁמָנִים (פֶּרֶק שִׁשִּׁי)'
ניקנור נשלח לטבוח בתושבי ירושלים ולהכניעה בכדי לממש את זממו הנתעב, להכניע את עם ישראל, ולאסור עליהם את קיום המצוות. בחר אנטיוכוס בשר צבאו, המשנה למלך 'ניקנור', ושלח אותו מעירו 'אנטוכיא' אל ירושלים עיר הקודש, בראשות צבא גדול. וכך נאמר במגילת בית חשמונאי (מגי' אנטיוכוס י): בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָמַד אַנְטִיוֹכָס הַמֶּלֶךְ שָׁלַח נִיקָנוֹר מִשְׁנֵהוּ בְּחַיִל גָּדוֹל וְעַם רַב וּבָא לִירוּשָׁלַיִם וְהָרַג בָּהּ הֶרֶג רַב, וְהֶעֱמִיד פֶּסֶל בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר אֱלֹהֵי...
מאמר 'הלכה לתשב"ר - ד'
~ דיני ברכת הנהנין ~ איתא בגמ' (ברכות ל"ה) "כל הנהנה מהעוה"ז בלא ברכה כאילו נהנה מקדשי שמים". ועוד שם: "כתיב לה' הארץ ומלואה וכתיב השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם, כאן קודם ברכה וכאן לאחר ברכה". ועוד שם: "ת"ר אסור לאדם שיהנה מן העוה"ז בלא ברכה, וכל הנהנה מן העוה"ז בלא ברכה מעל, מאי תקנתיה (מעיקרא) ילך אצל חכם וילמדנו ברכות כדי שלא יבוא לידי מעילה". ובגמ' ב"ק "האי מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דברכות". וכתב הריטב"א (הלכות ברכות פ"א) "לכן תחילת כל דבר ראוי לאדם ללמוד וללמד לבניו...
מאמר 'פת הבאה בכסנין - ד' (הערה למאמר 'לחמניית מזונות' ברכתה 'מזונות'?)'
השיעור משתנה. בגוף המאמר הובא שאף אם ברכת 'לחמניית מזונות' היא אכן 'מזונות' – עדיין שיעור קביעות הסעודה בה הוא מינימלי מאוד, אך לא הארכתי בסברא זו כלל, ועל זה ברצוני לדון כעת. ועוד יש להוסיף, דאף אם נימא שדין 'פת הבאה בכסנין' אף על פי שנועדה מאפייתה לשביעה, עדיין ברכתה 'מזונות', ישנו טעם נוסף לחייב את האוכלים שיעור ניכר מלחמנייה זו בברכת 'המוציא', אף אם אין כוונתם לקבוע סעודה ולא אכלו כשיעור ארבע ביצים. כמובן שכל זה הוא לדעת ה'משנה ברורה' ולבני ספרד, שהרי בני אשכנז כלל לא הולכים אחרי שיעור...
מאמר 'מחלוקת האחרונים בהלכות בורר'
במאמר זה ברצוני לסקור בקצירת האו'מר את מחלוקת מהריט"ץ ומהר"י אבולעפייא בהלכות בורר. הסיבה שהביאה אותי לכתוב על זה מאמר, היא העובדה שנידונים בה יסודות עצומים בהלכות אלו. אין בכוונתי להיכנס לכל השיטות והפינות באריכות, אלא לבאר בקצרה את עיקרי מחלוקתם והיוצא מהם להלכה ולמעשה בחיי היום יום. בתוספת מה שחנני ה' בביאור דבריהם כמציע הדברים לפני הלומדים. ומה' אשאל עזר לבל אכשל בדבר הלכה ואזכה לאסוק שמעתתא אליבא דהלכתא, להגדיל תורה ולהאדירה. המחלוקת המדוברת מובאת בשו"ת מהריט"ץ הישנות סימן רג ומופיעה...
אשכול 'חדש בפורום אוצר התורה: "קבוצות ידע תורני" - התייעצו, למדו ומצאו מומחים!'
לחו"ר הפורום שליט"א השבוע בשורה טובה בפינו! לאור בקשות חוזרות ונשנות ולתועלת הציבור כולו, הוספנו בפורום פיצ'ר חדש וחשוב: קבוצות "תחומי עניין - ידע תורני". מטרת היוזמה היא ליצור קשר בין חברי הפורום בעלי מומחיות בתחומים תורניים ספציפיים, לבין אלו הזקוקים לעזרה והכוונה באותם נושאים. הרעיון פשוט ויעיל: לרבים מחו"ר הפורום יש תחומי עניין וידע תורני במקצוע מסוים, באמצעות אזכור קבוצות אלו, נוכל ליצור מעין "מאגר מומחים תורני" פנימי, שיסייע לכל אחד למצוא בקלות את המשתמש המתאים, לשאול שאלה, להתייעץ...
מאמר 'זיכרון לטווח קצר - מעשה לאה ורחל והכרת הטוב'
האם אדם זוכר לפני שבועיים שאשתו הגישה לו כוס קפה בבוקר? ודאי שלא. ומתנה שקבל לפני חודש. ודאי שכן. ושלפני שנה, שנתיים. במעורפל. ולפני ארבע או חמש שנים. אולי תזכיר לי הוא ישאל? כל מעשה שהו, נצרב חזק יותר, לטוח ארוך יותר - כגודל התפעלות הנפש. ככל שהדבר מיוחד בעיני האדם, הזכרון חזק יותר, ומנגד בדברים יומיומיים הזכרון קצר יותר.. כזה הוא הזיכרון האנושי, כמו צילום ישן, דוהה עם הזמן. אדם מקבל טובה מחבירו, 'טובה' כזו ששינתה לו את החיים. אם תשאל אותו על הגמול שמוכן ליתן לחבירו, תשובתו, ככל אשר...
מאמר 'כללי התורה. שרשים וענפים והיחסים ביניהם'
שורשים וענפים והיחסים ביניהם קושיא א עירובין ע"ט ב' אמר רב יהודה חבית של שיתופי מבואות צריך להגביה מן הקרקע טפח. ופירש רש"י שכשהוא מזכה את החבית לבני המבוי, צריך להגביה מן הקרקע טפח, ובכך הוא מזכה להם. וכתבו תוס' (ד"ה צריך) שאין להוכיח מכאן שבכל מקום שקונה בהגבהה די בהגבהת טפח, דשאני שותפי מבואות שזהו רק מדרבנן. ויש לעיין, לפי דברי התוס' שהגבהה זו כדי לזכות לשאר אנשי המבוי, מדוע באמת סגי כאן בהגבהת טפח, הרי אם בעלמא כלפי דיני ממונות לא נחשב להגבהה, א"כ נמצא שאנשי המבוי לא זכו כלל בשיתוף...
מאמר 'פת הבאה בכסנין - ג' (לחמניית מזונות -  ברכתה מזונות?)'
'לחמניית מזונות' - ברכתה אכן מזונות? מבוא. במאמרים הקודמים ביארנו בס"ד את שורשי ועקרי הלכות 'פת הבאה בכסנין', ודין קביעות סעודה. במאמר זה ברצוני לגשת אי"ה לאחד הנושאים הנפיצים ביותר התלויים בסוגיה זו – 'לחמניית מזונות' (וכאן הודעה גלויה, דבכל מקום שיוזכר במאמר זה ובאלו שאחריו מילת 'לחמניית מזונות' כוונתי למאפה שנילוש במי פירות המכונה בפי ההמון בשם זה, וודאי אין בכוונתי להסיק להלכה עוד בטרם המאמר התחיל שברכתו של מאפה זה היא אכן 'מזונות'.) ומכיוון שבמאמרים אלו ישנם חידושים לדינא אני שב...
מאמר '״עם אשר תמצא את אלוהיך לא יחיה״ האם באמת רחל מתה מחמת כך?'
עם אשר תמצא את אלוהיך לא יחיה וכו’ ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם (ל"א ל"ב) בביאור הפס’ הנ"ל נחלקו המפרשים. ברש"י משמע שזה היה קללה שקילל יעקב. בספורנו כתב דיעקב חשב דאחד מן העבדים לקחם כדי לעבוד אותם ולחזור לסורו וממילא חייב מיתה כדין עובד ע"ז. אמנם האוה"ח כתב "לא יחיה" כדין בן נח, והיינו דבן נח שעבר על אחת משש מצוות בני נח חייב מיתה והכא הרי גזל. וילה"ק לדברי האוה"ח א"כ מה זה משנה אם יעקב היה יודע דרחל גנבתם הא סו"ס היא חייבת מיתה מן הדין כבן נח שגזל. [ויש שתירצו ע"פ שי’ הרמב"ן דלאבות היה דין...
מאמר 'השחוק ב"דריידל" [סביבון] בלילות החנוכה - מקור והשתלשלות המנהג'
שלום וברכה ראיתי רבים נבוכו בענין זה, מהיכן בא מנהג ה"דריידל" [סביבון] בלילות החנוכה, ואכתוב בקצרה את אשר העליתי במצודתי, הלא בספרותי. אע"פ שנראה הדבר כחידוש בעיני שומעי הדברים, ויראתי מדיברת רבים מגור מסובבים שידחו הדברים בקש, ויאמרו מעולם לא שמענו וראינו שמץ מנהם בלתי היום, אך מכל מקום לא אמנע האמת מהראויים לה, אלו המקיימים בעצמם "קבל האמת ממי שאמרו", ויודעים ש"אין לך דבר שאין לו מקום", ו"מתון מתון מאתן זוזי שויא", ויאמין הקורא כי כל מה שכתבתי כאן, מתוך ספרים וסופרים הבאתי ולא מליבי כלל...
מאמר 'כִּבּוּשֵׁי אַנְטִיוֹכוֹס וַעֲצָתוֹ הָרָעָה (פֶּרֶק חֲמִישִׁי)'
מלכותו של אנטיוכוס מלך הצפון בימים ההם מת המלך 'אנטיוך' שמלך על החלק הצפוני של מלכות יָוָן, ובמקומו מלך בנו הרשע אנטיוכוס[1], שהיה מלך גדול ואדיר, כמו שכתבו עליו זקני בית שמאי וזקני בית הלל במגילת בית חשמונאי[2] (מגי' אנטיוכוס א-ד) בלשון ארמית. וזה תרגום הדברים שם: וַיְהִי בִּימֵי אַנְטִיוֹכָס[3] מֶלֶךְ יָוָן, מֶלֶךְ גָּדוֹל וְתַקִּיף הָיָה וְחָזָק בְּמֶמְשַׁלְתּוֹ וְכָל הַמְּלָכִים יִשָּׁמְעוּ לוֹ: הוּא כָּבַשׁ מְדִינוֹת רַבּוֹת וּמְלָכִים תַּקִּיפִים וְהֶחְרִיב אַרְמוֹנוֹתֵיהֶם...
חזור
חלק עליון