תוכן מומלץ

מהו המבזבז לא יבזבז יותר מחומש??? >>> האם מעשר כספים מן התורה או מדרבנן??? >>> אסור לשנות את תרומת המעשר??? >>> האם יכול לנכות את הוצאות העסקים??? >>> האם עני חייב במעשר??? >>> האם יכול לתת מעשר למתנות לאביונים??? >>> האם מותר לקנות ספרים בממון של מעשר??? >>> האם מותר להדפיס ספרים ממעשרות??? >>> האם מנכים תשלום מיסים ממעשרות??? >>> מהו סדר נתינת המעשר??? >>> מה שכר הנותן מעשר??? וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹקִים וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר...

הלכות ברכת השחר אחר שהודנו ושיבחנו את מלכנו האהוב על תורתו הקדושה שנתן לנו, על הגוף המופלא והנשמה הטהורה שבאמצעותם אנו יכולים לעבוד אותו יתברך, אנחנו מברכים עוד ברכות שבהם אנחנו משבחים את מלכנו יותר בפרטות על הדברים המופלאים שברא בעולם ונתן לנו. "בא"ה אמ"ה אשר נתן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה". בברכה זו אנו משבחים את השי"ת, על שנתן לשכוי בינה להבחין בין היום לבין הלילה. ו"שכוי" שני ביאורים לו, אחד ש"שכוי" היינו הלב, והלב הוא המבין, וע"י הבינה האדם יודע להבחין בין היום ובין הלילה...

הגדרת החלט, הגדרת בירור, והגדרת החלט ובירור פתיחה- ביאור השמות ישנם ג' מיני הגדרות. הגדרת החלט והגדרת בירור והגדרת החלט ובירור. והכי פירושם- הגדרת החלט הגדרות שניתנו על דעת שנוכל לשכוח מהרעיון המופשט שעומד מאחריהם, וגם אם מצאנו מצב שברור שמגיעים לרעיון המופשט בלי הגדרות אלה, מכל מקום מצב זה הוא מחוץ לדין. וכן גם אם מצאנו מצב שברור שהגדרות אלה אינם מביאים את הרעיון המופשט, מכל מקום מצב זה הוא בתוך הדין. וכן הוא בכל המצוות החוקיות אשר גדריהם ניתנו מסיני. ולכן- טלית שכולה תכלת חייבת...

שריפת התורה על ידי אפוסטמוס הרשע דרכם של מלכי יָוָן היתה לרומם את קרנם של המשומדים, הם היהודים המתייוונים, שבימי צר ומצוק נטו אל יפי תרבותם של היוונים, ואותם קירבו היוונים והגדילו את כבודם, ואילו את שומרי התורה היו רודפים ומשפילים ככל יכולתם, וגוזרים עליהם גזירות קשות בכל עת, ומשתדלים לעקור מהם את התורה והמצוות. ביום שבעה עשר בתמוז גדלה צרתם של ישראל, כאשר פשטו היוונים את ידם בספר תורת אלקינו, ושרפוהו באש בפרהסיא במרומי דרך, כמו ששנינו במסכת תענית (פ"ד מ"ו) 'חֲמִשָּׁה דְּבָרִים אֵרְעוּ אֶת...

מלחמות מלכי הנגב ומלכי הצפון בתקופת מלכות יָוָן עברו על ישראל כמה תהפוכות, תחילה נשתעבדו למלך היווני שמלך במצרים, ואחריו נכבשה הארץ בידי מלך הצפון שהתגבר עליו, ולבסוף חזר נכדו של מלך מצרים הראשון ונלחם בו עד שניצחו, ושיעבד את בני ישראל תחתיו שנים רבות, ומלכותו נמשכה עד שנכבש על ידי אנטיוכוס מלך הצפון. תהפוכות אלו מרומזים בספר דניאל (יא ה-יב), כפי שיובא בסמוך. התחזקותו של מלך מצרים וגדולתו: וְיֶחֱזַק מֶלֶךְ הַנֶּגֶב וּמִן שָׂרָיו [הראש אשר ימליך בנגב יחזק מן הראש שכנגדו המולך בצפון ומן...

הרי זה בא ללמד ונמצא למד. כאמור הדברים דלהלן לקוחים מתוך רשימות שנערמו במשך השנים, הדברים לא בהכרח מנותחים כל הצורך, ובודאי לא מסוגננים בצורה קריאה כל הצורך, כמו כן יש עוד הרבה מה לישא וליתן בנושאים הנ"ל. לכן אקרא בזאת למתקנים ומסייעים לתת את חלקם, ושכמ"ה. קביעת שיעור תוכן הענינים סעיף א- הגישור בין הרעיון המופשט לגדר ברור וקבוע יכול להיות ע"פ עיקרון השטח האפור סעיף ב- האם לקבוע שיעור אחיד או להשאיר את הרעיון מופשט סעיף ג- עוד סוגי שיעורים שלא בשטח האפור- שיעור לבן, שיעור שחור, ושיעור...

בסוגיא דב' כסף ביאור עיקר דינא דב' כסף וביאור פלוג' רב ושמואל\ בדין ב' כסף בע''א והמסתעף בעיקר גדרי חיוב השבועה\ בדיני שאר שבועות והמתבאר בעיקר דינא דב' כסף א.ביסוד דינא דב' כסף וביאור בפלוג' רב ושמואל הנה במתני' דינא דשבועת הדינים ב' כסף ונחלקו רב ושמואל בזה דלרב הכפירה צריכה להיות ב' כסף, ולשמואל הטענה בעי ב' כסף אך גם בכפירה פרוטה מהני. ויל''ע בביאור הפלוג' בין רב ושמואל ובעיקר יסוד הענין, ונראה דיסוד הדברים מבואר בסוגיא להלן במימרא דשמואל שבע''א ליתא לדינא דב' כסף וביאור החלוקה בין...

גזירותיו של גסקלגס הרשע בימי שמעון הצדיק עמד על ישראל מלך רשע ושמו גסקלגס[1], וביקש לעקור מישראל את דתם, וגזר שיכניסו את הפסל שלו לתוך בית המקדש, וכל ישראל היו מצטערים ומתפללים על כך, וכשבטלה גזירה זו תיקנו חכמים את יום ביטולה ליום טוב. וכך מסופר בברייתא דמגילת תענית (חודש שבט): שֶׁבִּימֵי גַּסְקַלְגָס גָּזַר לְהַעֲמִיד אֶת הַצְּלָמִים בַּהֵיכָל, וּבָאֲתָה הַשְּׁמוּעָה לִירוּשְׁלֵם עֶרֶב יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג [הסוכות]. אָמַר לָהֶם שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק, עֲשׂוּ מוֹעֲדֵיכֶם...

וצפיר העיזים הגדיל עצומיו קורא הדורות מראש הראה לדניאל איש חמודות שעתיד לצאת מלך מיון שיילחם עם מלכות פרס ומדי וינצח אותם וימלוך תחתם. ודניאל היה אז בעיר הבירה של מלכות מדי, היא שושן הבירה, על יד מימי הנהר 'אוּלָי', ככתוב בספר דניאל (ח א-ח), ואז נראה לו המחזה הבא. וזה לשון הכתובים שם: וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה אַיִל אֶחָד עֹמֵד לִפְנֵי הָאֻבָל [יובל הנהר] וְלוֹ קְרָנָיִם וְהַקְּרָנַיִם גְּבֹהוֹת וְהָאַחַת גְּבֹהָה מִן הַשֵּׁנִית וְהַגְּבֹהָה עֹלָה בָּאַחֲרֹנָה: רָאִיתִי אֶת...

דיני צורת הברכה והזכרת שם שמים לבטלה, וברכה לבטלה ואמן. לפני שאנחנו מברכים, אנחנו צריכים לשים לב איזה ברכה אחנו עומדים לברך, וכאשר אנחנו מברכים, צריך לברך בצורה ברורה, ולהוציא את המילים מהפה, ולא לברך רק ב"מחשבה". וכאשר אנחנו מברכים אנחנו מוציאים מהפה את שם השם, וצריך לדעת שאסור להגיד סתם את שם השם, אלא רק בברכות, או בתפילה או מתי שלומדים אבל אסור סתם לומר את שם ה'. וגם אסור סתם לברך ברכות, אלא רק מתי שצריך לברך רק אז מותר לברך, אבל לא להוציא סתם ברכה מהפה. וכאשר אנחנו שומעים מישהו מברך...

הקדמה. במאמר הקודם ביארנו בס"ד את עקרי הלכות 'פת הבאה בכסנין'. במאמר זה נעסוק אי"ה באחת ההלכות המרכזיות ביותר בנידון זה – 'קביעות סעודה'. כפי שנתבאר במאמר הקודם, 'פת הבאה בכסנין' היא פת העשויה מחמשת מיני דגן, אך מכיוון שלא נועדה להשביע, אין ברכתה כלחם ואינה מחייבת ברכת המזון, אלא די בברכת 'בורא מיני מזונות' וברכה שלאחריה 'אחת מעין שלוש' כדין שאר מיני מזונות. אך כל זה דווקא מתי שיעודה של פת זו אכן אינה בשביל להשביע, אך אם אדם אוכל פת זו למטרת שביעה, שוב אין חילוק בינה לפת רגילה וברכתה...

הנה בגדר מצוות נר חנוכה יש לחקור מה עניינה, והנה פשוט שיש בה ענין לפרסם הנס. אך נראה דיש בזה עוד ענין לבד מפירסום הנס לאחרים כדמוכח משיטת התוס' דס"ל דלתירוץ הגמ' דברייתא דמשתשקע החמה וכו' אתי לשיעורא אפשר להדליק אף לאחר החצי שעה. ולכאורה הרי אין בזה פירסומי ניסא לפי שאין עוברים ושבים, ומוכח מזה דיש ענין נוסף בהדלקה לבד מפירסומי ניסא. ונ"ל דגדרו הוא כעין מצוות מזוזה שעניינה היא שכשעובר ליד הדלת יזכר במציאות הבורא וקבלת עול תורתו ומצוותיו הקדושים וה"נ ע"י שיעבור ליד הנרות יקבע זכרון הנס בליבו...

האם האבות קיימו את כל התורה כולה??? >>> איך יעקב הקים מצבה??? >>> מדוע יעקב נשא שתי אחיות??? >>> האם קיימו את המצוות רק בארץ ישראל??? >>> האם גר שנתגייר כקטן שנולד??? >>> מדוע אברהם קיים עירוב תבשילין??? >>> האם שמר אברהם על בשר וחלב??? >>> מדוע קיים אברהם מצות מילה רק לאחר ציווי הקב"ה??? >>> איך קיימו מצות ספר תורה תפילין ומזוזות??? >>> האם היתה תורה קודם מתן תורה??? >>> מדוע עסק התורה נקרא משמרת??? עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי...

קביעת מאפיינים פריטים ושיעורים (חלק א) סעיף א- הדאורייתא חד גווני והדרבנן רב גווני בשרשי התורה ישנם רעיונות מופשטים, כגון- שצריך להיות כל מיני דינים על אוכלים "חשובים" ועל כלים "חשובים" וכדומה. אך בהלכה למעשה במצוות שבין אדם למקום דרכה של תורה [א'-] לקבוע לעד לעולם את הפרטים או התנאים בהם ההלכה מחייבת ואת הפרטים או התנאים בהם אין ההלכה מחייבת, [ב'-] למעט בפרטי הדינים. וגם אם יזדמן מקרה קוטבי, בו הפרט הפחות חשוב הפך להיות חשוב, או הפרט החשוב הפך להיות פחות חשוב הדין לא ישתנה. מיהו חכמים...

לפנים מודעת בישראל שני שיטות רווחות בקרב עדות אשכנז. החסידות מתנגדי החסידות. (לא משנה הסדר). אין צורך להאריך על המלחמות שהיו מנת חלקם של שני צידי המתרס, הלא הם כתובים על ספר דברי הימים לבעלי המחלוקות הלא המה בספרתם. והנה היום הנה ימים באים ורואים פרחים ליטאים בחצרות החסידים, כל אחד מסיבותיו שלו, דבר שבעבר לא היה על דל מחשבתינו. מעניין מה הגורם לזה? ולסיום, בחסידות גור מארגנים נסיעה לקרעסטיער המיועדת לתומכי המוסדות הק'. והמליצו דורשי רשומות שבא משיח והנה כבר הפולנים נוסעים להונגרים.

עליית מלכות יָוָן לגדולה בתחילת ימי בית המקדש השני הגיעה שעתם של עם בני יָוָן לעלות לגדולה, לכבוש את כל מדינות העולם תחת מלכותם, ולרדות בהם במשך שנים רבות, לגבות מהם מיסים שונים, ואף להשליט בהם את תרבותם – תרבות יָוָן. הצורה בה שלטו היוונים על העמים הרבים הנתונים למרותם, היתה על ידי כך שמלכי יוון היו ממנים שליטים רבים, שכל אחד מהם היה שליט באחת מהמדינות הכבושות תחתם, והוא היה מושל במדינה זו וגובה ממנה את המיסים למלכי יָוָן. וכך נאמר במדרש (ב"ר מד יז): 'גְדֹלָה זוֹ יָוָן' – למדנו שמלכות...

שאלה: האם מקיים המנהג בשתיית חלב? או שמא צריך דוקא גבינה וכדומה? תשובה: מנהג זה הוזכר ברמ"א בשו"ע תר"ע סעיף ב', וז"ל: "יש אומרים שיש לאכול גבינה בחנוכה לפי שהנס נעשה בחלב שהאכילה יהודית את האויב". מקור דברי הרמ"א בפי שמובא בדרכי משה הוא מהר"ן והכל בו, וז"ל הר"ן (על הרי"ף) שבת י, א "וע"י אשה נעשה נס דאמרינן במדרש דבתו של יוחנן האכילה לראש האויבים גבינה לשכרותו וחתכה את ראשו וברחו כולם ועל זה נהגו לאכול גבינה בחנוכה". וז"ל הכלבו סימן מד "והאכילתו תבשיל של גבינה כדי שיצמא וישתה לרוב וישתכר...

הקדמה. ברכות. הברכה על המזון היא מצוות עשה מהתורה, שנאמר (דברים ח, י') "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך", אך מעיקר הדין לא נכלל במצווה זה אלא ברכה שלאחר אכילת הפת בלבד, אך מדרבנן [1] יש לברך לפני כל דבר שאדם נהנה בעולם הזה, ואם לא בירך הרי הוא כמועל בנכסי שמיים. מעיקר הדין היה די לברך את ה' בכל דרך שהיא, אך אנשי כנסת הגדולה תקנו נוסח מיוחד המותאם לכל דבר ודבר, ומאחר שתקנו כנסת הגדולה נוסח זה – אסור לשנות ממנו, והמברך בנוסח אחר לא יצא ידי חובתו (ברכות מ: רמב"ם פ"א מהל' ברכות ה"ה, עי' בכס"מ...

זמר לחנוכה שיר ושבח לפני צור ישועתנו על ישועתנו מד' גלויות ובכללם גלות יון ייסדו הר"ר מרדכי ז"ל וחתם שמו בראשי החרוזות מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי, לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ. תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי, וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ. לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ. מִצָּר הַמְנַבֵּחַ. אָז אֶגְמוֹר, בְּשִׁיר מִזְמוֹר, חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ: מעוז צור ישועתי – הקב"ה שהוא גיבור מושיע. תכון בית תפילתי – תבנה את בית המקדש. לעת תכין מטבח מצר המנבח – כאשר תשחט את צוררינו שנובחים עלינו ככלבים. אז אגמור וכו' – אז...

בס"ד, במהלך עבודתי כמלמד, כתבתי (אני מלמד בכתות נמוכות), אשמח מאוד מאוד לכל הערה/הארה, הן בביאור, והן בפסקי הלכה, וביותר אודה עד מאוד למי שיעמדני על דבר טעות, שלא אכשל חלילה... וזאת למודעי, שאני מלמד בת"ת אשכנזי, כך שההלכות לרוב הם ע"פ הכרעת המשנ"ב. הקדמה ללימוד הלכה "ברוך הוא אלוקינו שבראנו לכבודו, והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת". בורא עולם ברא את עולמו בששה ימים, וביום השישי ברא את האדם, וכל מה שהבורא ברא הכל הוא ברא בשביל האדם, כדי לשמש את האדם. והאדם עצמו נברא, כדי לשמש את...