תוכן מומלץ

מאמר 'שונא מתנות יחיה'
האם בהכנסת אורחים גם עשירים נחשבים עניים??? >>> האם יש איסור כשנותן תמורה למתנה??? >>> האם יש האיסור לצדיקים גמורים??? >>> האיסור משום גזל וחמדה או ממדת הבטחון??? >>> האם מותר לקבל מתנה כשאינו יכול לקנות??? >>> האם יכול לקבל מתנות על למוד תורה??? >>> מה התירו משום עת לעשות לה'??? >>> האם מותר לקבל מתנות מהורים??? >>> האם מותר למכור ס"ת כדי לישא אשה??? >>> האם מותר לתת מתנות לחתן??? >>> האם אברהם לקח מתנות??? אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי...
מאמר 'קברי קדמונים בגליל'
קברים חשודים בגליל בגליל שבצפון הארץ ישנם קברי קדמונים רבים, אמנם בין מאות הקברים האלו ישנם כמה וכמה קברי קדמונים שיש לחשוד שאינם נכונים, מחמת שאותו אדם לא חי באיזור זה ולא מת באיזור זה ואין שום טעם שיקבר שם, במאמר זה אסקור כמה מן הקברים החשודים, וכמו כן אכתוב מאיזו תקופה יתכנו יותר שקברו בגליל גדולי ישראל. באיזור צפת יש קברים רבים שהם חשודים, כגון קברי בניהו בן יהוידע שר צבאו של דוד ועדינו העצני מגיבורי דוד, שכנראה קברום בקברות חשובים סמוך לעיר המלכות ירושלים ולא בגליל הרחוק במקום שמם, וכן...
מאמר 'מעשה שבת.'
בתורה נאמר (שמות לא, יד) "ושמרתם את השבת כי קודש היא, מחלליה מות יומת". ופליגי רב אחא ורבינא, חד אמר מה קודש אסור בהנאה אף מעשי שבת אסורים בהנאה. וחד אמר היא קודש ואין מעשיה קודש. וכלל גמור הוא, במחלוקת רב אחא ורבינא הלכה כדברי המיקל. הלכך פסקינן, מעשה שבת דרבנן. ובגמ' חולין (טו.) פליגי רבי מאיר ורבי יהודה במבשל בשבת. לרבי מאיר, המבשל בשבת, במזיד מותר במוצאי שבת לו ולאחרים, ובשוגג מותר בו ביום. ולרבי יהודה, בשוגג, אסור לו ולאחרים עד מוצ"ש. ובמזיד אסור לו עולמית ולאחרים מותר במוצאי שבת...
מאמר 'אברהם אבינו וארץ ישראל'
בפרשתנו נכתבה הבטחת הקב"ה לאברהם "בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא כָּרַ֧ת ה' אֶת־אַבְרָ֖ם בְּרִ֣ית לֵאמֹ֑ר לְזַרְעֲךָ֗ נָתַ֙תִּי֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִנְּהַ֣ר מִצְרַ֔יִם עַד־הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר־פְּרָֽת: אֶת־הַקֵּינִי֙ וְאֶת־הַקְּנִזִּ֔י וְאֵת הַקַּדְמֹנִֽי: וְאֶת־הַחִתִּ֥י וְאֶת־הַפְּרִזִּ֖י וְאֶת־הָרְפָאִֽים: וְאֶת־הָֽאֱמֹרִי֙ וְאֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֔י וְאֶת־הַגִּרְגָּשִׁ֖י וְאֶת־הַיְבוּסִֽי: אך עוד קודם לכן מפורש בפרשה, כיצד הכין הקב"ה את הארץ לאברהם לירושה לזרעו אחריו... בתחילת הפרשה בעת הגיע...
מאמר 'האם והיאך מותר לאדם ליטול את נפשו'
ההיתר של שאול לפגוע בעצמו ולקצר ימיו נאמר בתורה בפר' נח (בראשית ט', ה'): "ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש". וכידוע תיבת "ואך" באה למעט, שלא תמיד יש עוון לממית את עצמו. ואם כן עלינו לדעת מהו המקרה שעליו רמזה התורה שמותר לו לאדם ליטול את נפשו. והנה מצינו במדרש רבה (בראשית פרשה ל"ד אות י"ג) שדרשו חז"ל: "אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש יכול כשאול, תלמוד לומר אך". והכונה לנאמר בשמואל (א' ל"א, ג'), במסופר על המלך שאול לאחר נגיפתו במלחמה: "ותכבד המלחמה אל שאול, וימצאהו המורים אנשים בקשת, ויחל מאד מהמורים...
מאמר 'ביאור בישוב הגרי"ז מדוע אברהם לא מל עצמו קודם הציווי (חלות ערל ומהול)'
ידועה קו' הרא"ם (ס"פ לך לך) בטעם מה שאברהם אבינו ע"ה לא מל עצמו קודם שנצטווה שהרי האבות קיימו כל התורה כולה קודם שנתנה (עי' יומא כח:), ומ"ש מילה שלא מל עצמו עד שאמר לו הקב"ה בפירוש. והנה בחידושי הגרי"ז הלוי בראשית פרק טז פסוק ה כתב וז"ל: ידועה הקושיא, האבות קיימו התורה עד שלא נתנה (עי' יומא כ"ח ע"ב) א"כ למה אברהם אבינו לא מל עצמו קודם שנצטווה. והנראה דלקיום מצות מילה צריך שיהא עליו חלות ערל ובהמלו הוי חלות מהול, ולזה קודם שנאמרה מצות מילה הלא לא הויא כלל חלות ערל בעולם, וממילא ל"ש לקיים...
מאמר 'השמטות הבית יוסף'
מהדורת חשון תשפ"ו השמטות הבית יוסף הקדמה[2] הב"י בהקדמתו לספרו כתב בזה הלשון: "נמצא שמי שיהיה ספר זה לפניו יהיו סדורים לפניו דברי התלמוד עם פירוש רש"י והתוספות והר"ן ופסקי הרי"ף והרא"ש והמרדכי והרמב"ם והגהותיו ומגיד משנה ורבינו ירוחם וספר התרומה ושבולי הלקט והרוקח ושערי דורא וספר התשב"ץ וספר העיטור ונמוקי יוסף וסמ"ג וסמ"ק וארחות חיים ותורת הבית והגהות אשירי וספר המנהיג והאגור וספר בעלי הנפש להראב"ד ותשובות הרא"ש והרשב"א והר"י בר ששת וה"ר שמעון בר צמח ומהר"י קולון ותרומת הדשן. כל דבריהם...
מאמר 'האם מותר לקחת שכר על לימוד התורה - חלק א''
חלק א' - שיטת האוסרים איתא בגמרא בנדרים דף לז. – וז"ל הגמרא: משמע מהגמרא שיש איסור ללמד תורה בשכר – שכמו שהקב"ה למדנו בחינם כך גם צריכים אנו ללמד בחינם. אמנם יש שלמדו בגמרא שהאיסור הוא רק בלימוד דאורייתא, אך בדברים דרבנן מותר. ואיתא במשנה (מסכת אבות פרק ד' משנה ה') שגם ללמוד תורה בשכר אסור, וזה לשון המשנה: היינו שר' צדוק אומר שאסור לעשות את התורה קרדום לחפור בה. וגם הלל סובר שאסור להשתמש בלימוד התורה. ומסיקה המשנה, שכל מי שנהנה מלימוד תורה נוטל חייו מן העולם. מפשטות המשנה משמע שאין...
מאמר 'האם עדיף קלף מגורד או קלף ליצה (קלף 'חיי אדם')?'
האם עדיף קלף מגורד או קלף ליצה (קלף 'חיי אדם')? עיין ס"ק ה'. מהו העור השלם הנחלק לקלף ודוכסוסטוס תוכן הענינים א. ראשית דבר- המציאות ועיקרי שיטות הראשונים. ב. בירור שרבינו תם והרמב"ם כתבו על אותו שכבה. ג. ויכוח ישיר בין סייעתו של רבינו תם לבין הסוברים שלליצה יש שם בפני עצמה. ד. הקושיות של רבינו תם על שיטה זו והיישובים. ה. הכרעה במחלוקת הגאונים והרמב"ם עם רבינו תם. ו. כיצד יישמו את שיטת המאירי למעשה, ובדברי ספר התרומה, והנשמת אדם. ז. הדרכים השונות בדעת רבינו תם. א. ראשית...
מאמר 'החובה להאכיל בעלי חיים - צער בעלי חיים'
מתי מותר להפסיק בין הברכה לאכילה??? >>> האם החיוב מדאורייתא או מדרבנן או חסידות??? >>> האם לעניין שתיה אדם קודם לבהמה??? >>> האם האיסור בטעימה או כדי שביעה??? >>> מדוע מאכל האדם בזכות הבהמה??? >>> האם יש חילוק בין בהמה טהורה לטמאה??? >>> האם יכול לסמוך על שליח??? >>> האם כשאינו בביתו יכול לטעום קודם??? >>> האם חייב להאכיל בשבת ויו"ט??? >>> האם קטנים קודמים לבהמות??? וְאַתָּה קַח לְךָ מִכָּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל וְאָסַפְתָּ אֵלֶיךָ וְהָיָה לְךָ וְלָהֶם לְאָכְלָה. (בראשית ו, כא) הפסק בין...
מאמר 'מאמר: "לאן נעלמו השדים?"'
- והוא מחקר מקיף בעניין השדים, האם הם עדיין קיימים בזמננו, ואם הם אכן קיימים, היכן מקום גניזתם, ואיה היא הדרך שיבור לו האדם לבוא בה אליהם - מתוך דברי חז"ל המדברים בעניין השדים, ניכר בבירור כי השדים הינם מציאות ממשית שהייתה חיה וקיימת בזמנם, והיו אנשים שראו אותם, שמעו אותם, תיארו אותם, קיבלו מהם מסרים, ניזקו מהם וכדו'. על תיאורים כגון אלו המוזכרים בגמ' לא ניתן לומר כי הם משל, או רעיון מופשט בעלמא, ולא יכחיש זאת אפי' מי שהוא כסיל וגם חולק [למרות שיש להבדיל בין הסיפורים שמספרים האמוראים על...
מאמר 'הגנת התורה והגנת כלי מלחמה'
הגנת התורה והגנת כלי מלחמה[1] יש הטוענים שלפי דעת התורה אם הציבור עוסק בתורה, התורה לבדה מגינה ואין צורך בצבא ובכלי מלחמה, והראיה לזה שהרי בדורו של חזקיה כולם היו עוסקים בתורה ועל כן היה סיוע משמים שהובס צבא סנחריב, ועל כן הכל תלוי רק בלימוד התורה וקיום המצוות, ומחמת כן אין לומדי התורה צריכים לשמוח במעשי אנשים שטורחים להגן על ישראל, כי הכל תלוי רק בלימוד התורה ואם אותם אנשים לא יטרחו להגן ריוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר, ע"כ. בדברים שאכתוב בסמוך, לא אדון בשאלה האם יש לאדם שומר תורה ומצוות...
מאמר 'מאמר התענוג - אהבת ה' אהבת התענוג והטוב'
בס"ד מאמר התענוג עצמות א"ס הוא עצמו בחינת תענוג - מבחינת תענוגו נמשך רצונו הטוב – אהבת ה' באהבת התענוג והטוב - הדבוק בו יתברך כולו טוב - ע"י התענוג חוזר וניעור אליו יתברך כתיב טוב ה' לכל (תהלים קמה ט), ובאור החיים הק' פרשת ואתחנן וז"ל ואהבת את ה' בשם זה העיר הלב לבחינת אהבת הטוב במה שהוא טוב הרמוז בשם כאומרו טוב ה' לכל, גם בחשק הערב בסוד טעמו וראו כי טוב ה' כי כל הנפש אשר יוכיח שם זה למולה אין עריבות בכל הנבראים שיכנס אליו בערך הנשתווה וזה לך האות אומרו נפשי יצאה בדברו עכ"ל לענינינו...
מאמר 'כללי התורה. העיקרון- ככל שהדין יותר חמור או קדוש יש בו יותר חומרות'
א. מאמר נוסף בסדרת כיצד נוצרים דינים ופרטי דינים בתורה, (מתוך פרטים אקראיים ובלתי מושלמים שנכתבו במהלך השנים.) פרק ב- מקומות שמצאנו שלא א. עשה שבין אדם לחבירו לא דוחה לא תעשה שבין אדם למקום כתובות ל"ט א' נמצא בה דבר ערוה או שאינה ראויה לבוא בישראל אינו רשאי לקיימה, ובגמרא מ' א' אמר רב כהנא אמריתא לשמעתא קמיה דרב זביד מנהרדעא ניתי עשה ונדחה ל"ת אמר לי היכא אמרינן ניתי עשה ונידחי לא תעשה כגון מילה בצרעת דלא אפשר לקיומיה לעשה אבל הכא אי אמרה דלא בעינא מי איתיה לעשה כלל, ועי' רמב"ן ב"מ ל' א'-...
מאמר 'הלכות סת"ם. סוגית איזהו דיו הכשר לסת"ם?'
סוגית איזהו דיו הכשר לסת"ם? תוכן הדברים א. ביאור החומרים שנזכרו בסוגיין. ב. ממה היה עשוי הדיו הקדמון. ג. בדין נתינת קנקנתום לדיו. ד. פרטי דינים להלכה. א. ביאור החומרים שנזכרו בסוגיין כתבי הקודש אין נכתבין אלא בדיו, וכדתנן במגילה פ"ב מ"ב- היתה כתובה בסם ובסיקרא ובקומוס ובקנקנתום על הנייר ועל הדפתרא לא יצא עד שתהא כתובה אשורית על הספר ובדיו. ובידים פ"ד מ"ה תנן- לעולם אינו מטמא עד שיכתבנו אשורית על העור ובדיו. ובשבת ק"ג ב' תניא או שכתב שלא בדיו או שכתב את האזכרות בזהב הרי אלו יגנזו...
מאמר 'האם קריאת שמע דאורייתא'
ק"ש דאורייתא או דרבנן האם מצות ק"ש דאורייתא או כולה דרבנן מדברי הטוש"ע באו"ח סי' סז, מבואר דהוי דאורייתא, וכן הביא הב"י מהרמב"ם והרי"ף ומהרא"ש בפסקיו דהוי דאורייתא, ויש להעיר דהרא"ש בתשובה כלל ד אות כא, כתב דקריאת שמע דרבנן, וכ"כ תוס' במנחות מג: ד"ה ואיזו, וכן ראב"ן בהל' ק"ש בדרך השיר שורה שסא, ובסי' קנה, כתב דק"ש דרבנן וספיקו להקל, ומאידך היראים בסי' רנב, כתב דהוא דאורייתא, וכ"כ האשכול בהל' תפילה ד"ה אמר רב יהודה (יג.), וכ"כ המנהיג בדיני תפילה סי' לט, וכ"כ סמ"ג בעשה יח, ובעשה ג, וכן מבואר...
מאמר 'תכליות הבריאה והתקימותם בשלבי הגאולה'
הנה ידוע דלעולם יש ב' תכליות חדא להיטיב לבן אדם הפרטי וזהו יותר מישך שיכא לענין הפרטי של כל אחד שהשי''ת רוצה להיטיב לו ועליו מלדאוג לעצמו לקבל ההטבה ולא להפסיד. וגוף הבריאה ענינה להעמיד את מלכות ה' בעולם, ובזה גם כבר יש ענין גדול של הכלל שגוף צורת עבודת ה' היא באופן של ''כלל ישראל'' וכל אחד הוא פרט בתוך העמדת מציאות מלכות ה' בכלל ישראל כמבואר הרבה בפסוקים. ולבאר מדוע אין פה ב' תכליות ומדוע לא הווה סתירה בין דברי הזוה''ק שהבריאה להיטיב לבין המבואר ד''כל הנקרא בשמי לכבודי בראתיו'' וכו' אין...
מאמר 'במהות ענין הבטחון'
בס"ד במהות ענין הבטחון א. ידוע הנידון במהות ענין הבטחון, אי ענינו שיהיה סמוך ובטוח בה' שיתן לו משאלות לבו, או שענין הבטחון הוא, כלשונו של החזון איש באמונה ובטחון פרק ב' 'האמון שאין מקרה בעולם, וכל הנעשה תחת השמש הכל בהכרזה מאתו יתברך'. והחזון איש שם כתב כלפי אלו הטוענים שענין הבטחון הוא שבטוח שימלא ה' משאלות לבו, 'אין הוראה זו בבטחון נכונה, שכל שלא נתברר בנבואה גורל העתיד, אין העתיד מוכרע, כי מי יודע משפטי ה' וגמולותיו יתברך', וכן נראה מלשונו של ר' אברהם בן הרמב"ם בפרק הבטחון 'הוי...
מאמר 'מצות פרו ורבו הערות בגדרי המצוה'
מצות פריה ורביה ודברי המנ''ח עם הערות בדבריו לשון החינוך במצות פריה ורביה ''מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה – בְּרֵאשִׁית יֵשׁ בָּהּ מִצְוַת עֲשֵׂה אַחַת, וְהִיא מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית א כח) וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ.מִשָּׁרְשֵׁי מִצְוָה זוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלָם מְיֻשָּׁב (גיטין מא, ב במשנה), שֶׁהַשֵּׁם בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ בְּיִשּׁוּבוֹ, כְּדִכְתִיב: (ישעיהו מה יח) לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ. וְהִיא מִצְוָה...
מאמר 'עיונים בסוגית דבר שלא בא לעולם'
רשימות בעניני קנין בדבר שלא בא לעולם [נכתב לפו''ר שלב''ע כה''צ] פלוג' ר''מ ורבנן היא במקנה דשלב''ל באופן שהדבר הנקנה אינו בעולם או באופן שהקונה אינו בעולם[ותרויהו אתניהו בלאחר שאתגיר הוא לדבר שלא בעולם כי האי אינו בר קנין קידושין, ולאחר שתתגירי הדבר אינו בעולם דבאשה אין תפיסת קידושין, ויש לעמוד בשורש הפלוג' והדינים המסתעפים[ועיקר הסוגיא הוא בקידושין ס''ב וב''ב קמ'''ב וב''מ ט''ז וביבמות צ''ג ובעוד מקומות] בביאור עיקר החיסרון בדשלב''ל ידוע דיש צד בראשונים דעיקר החיסרון הוא מצד דלא גמר...
חזור
חלק עליון