תוכן מומלץ

מהותו ושמו ירושלמי [כלאים פ"ח ה"ד] גרסי' 'אדני השדה חיה. ייסי ערקי בר נש דטור הוא והוא חיי מן טיבורייה איפסק טיבורייה לא חיי' ע"כ. ובפשוטו לגי' זו השם של החיה הוא ייסי ערקי והוא בן אדם החי בהרים וחיותו היא מחבל המחבר בינו לבין הקרקע דרך הטבור. ובר"ש גרס א"ר בר נש דטור וכו' שאין לו שם. והביא שם מרבי מאיר ב"ר קלונימוס שהכוונה לחיה ששמה ידוע (שממנה עושים כשפים) וז"ל 'וכמין חבל גדול יוצא משורש שבארץ שבו גדל אותה החיה ששמה ידוע כעין אותם קישואין ודלועים אלא הידוע צורתו כצורת אדם בכל דבר בצורת...

יצירת גולם במקורות דור אנוש: עי' ברא"ש עה"ת [בראשית ד,כו] וז"ל אז הוחל לקרוא בשם ה', מלמד שבאו בני הדור ושאלו לו לאנוש מה שמו של אביך, וכו' א"ל כיצד עשהו, מיד לקח רגיבת עפר ועשאו צורת גולם, ונכנס בנפיחיו השד, והיה בו חיות' עכ"ל. אברהם אבינו: ועי' בראב"ד [בסוף פירושו לספר יצירה ו,ד] דכתב 'את הנפש אשר עשו בחרן, מלמד שנתעסק אברהם אבינו ע"ה בצירוף האותיות של ספר יצירה, ועשה בה נפשות. [קצ"ע לאיזה מטרה עשה זאת אברהם אבינו]. כמו כן בספר חסד לאברהם (מעין ה נהר נא) הביא מדרש שמאי דכתיב ואת בן הבקר...

מעשה באישה שלשה עיסה במי בצים בלא תערובת מים, ובזמן האפיה תפחה העיסה וגדלה עד מאוד, וכשנשאלה האשה אם נטלה ממנה חלה, השיבה ואמרה שלא היה בה שיעור חלה קודם לכן. ושאל השואל מפני מה לא תתחייב העיסה בחלה לפי שעכשיו יש כאן חררה גדולה כפלים מחררה הנעשית מחמשת רבעים קמח, והרי יש כאן שיעור לחיוב חלה. והרא"ש השיב לו שפטורה מן החלה, והרשב"א הסכים לדברי הרא"ש לפוטרה מן החלה. ונביא מדבריהם. ראיית השואל. תנן (פאה פרק ד משנה ו) "נכרי שקצר את שדהו ואחר כך נתגייר פטור מן הלקט ומן השכחה ומן הפאה ר' יהודה...

בס"ד מתי חובת ברכת לישב??? מהו גדר תשבו כעין תדורו??? האם ברכת סוכה כברכת תפילין??? האם יש חילוק בין תלמוד תורה לסוכה??? האם מברכים על טיול ושינה??? מה מהות הקביעות באכילה בסוכה??? האם מזונות מחייבים בברכת לישב??? האם בקידוש בבוקר מברך לישב??? מה דין הבא לסוכת חברו??? בגודל הזהירות בישיבת הסוכה. מתי חובת ברכת לישב בגמ' בסוכה (מה, ב) אמר רב יהודה אמר שמואל שמברכים על לולב כל שבעת ימי החג ועל הסוכה [ובהמשך שם בגמ', הביאו שהברכה בסוכה אשר קדשנו במצוותיו וצונו לישב בסוכה] הרק ביום הראשון כיון...

(סוכות תשפ"ו) עוררו שישנם הסבורים שמכיון שהפעלת מוסיקה מרבה שמחה - הם מזכים את הרחוב בשמחתם, אלא שלא נתנו דעתם שמא השכנים אינם אוהבים את סגנון המוסיקה הזו, אולי הם כלל לא אוהבים מוסיקה, ואולי אין להם רצון למוסיקה רצופה שהולמת להם בראש? אולי הם רוצים לישון או לנוח? וסביר שהמוסיקה הורסת ומטרידה ומעצבנת את שמחת החג של חלק מהשכנים, וממילא השמחה של אחד היא האבלות של האחרים! אף בשעות שלא מוגדרות כשעות מנוחה - מוסיקה רועשת גורמת סבל לאנשים רבים, שדעתם שונה, וגם להם מותר ומגיע לשמוח ולא לסבול...

אם מחשבת קדשים היא בפה או בלב א. מחלוקת הראשונים בנידון הנה תרומה סגי בה במחשבה גרידא ללא דיבור ואפילו ללא הפרשה, וכדמוכח בשבת קמ"ב א' ובחולין ז' א', וילפינן לה מדכתיב ונחשב לכם תרומתכם (עיין ביצה י"ג ב' רש"י ד"ה ובמחשבה). וכן הקדשת קדשים סגי להו במחשבה גרידא, וכדאמרינן בשבועות (כ"ו ב') מוצא שפתיך תשמור ועשית אין לי אלא שהוציא בשפתיו גמר בלבו מנין ת"ל כל נדיב לב. ומאידך שבועות ונדרים לא חיילי בלי דיבור, וכדאמרינן בשבועות (שם) אמר שמואל גמר בלבו צריך שיוציא בשפתיו שנאמר לבטא בשפתים...

האם מוטל עלינו לכבוש את ארץ ישראל מיד הגוים[1] בה"ג והרמב"ם והחינוך וסמ"ג לא מנו מצות עשה לכבוש את ארץ ישראל מיד הגויים המחזיקים בה, אבל הרמב"ן בבמדבר לג,נג, ובדברים א,ח, ובהשגותיו לספר המצוות אחרי מצוות עשה, במצוות עשה שלא הזכיר הרמב"ם, מצוה ד, כתב שיש בזה ב' מצוות עשה מהא דכתיב בבמדבר שם והורשתם את הארץ, וכן מהא דכתיב בדברים שם, בואו ורשו את הארץ, וזה חשיב מלחמת מצוה, ובהשגות על ספר המצוות שם, כתב דהוא חובה על כל אחד ואפילו בזמן הגלות, ע"כ. אמנם בכתובות קיא., אמרינן גבי הא דכתיב השבעתי...

הטעם שאין נפילת אפים לאחר סוכות האם יש תשלומין לשמיני עצרת מדוע הרא"ד מבוטשאטש חזר בו א] וכן אחר הסוכות אנו נוהגים שלא ליפול על פנינו עד ב' חשון, ובתשובה חלק א"ח סימן נ"ז [1] כתבתי דמי שאמר דהטעם בימים אלו שאחר הסוכות שאין נופלין על פניהם הוא משום דיש לו תשלומין כל ז' כטעם ימים שאחר השבועות, טעות הוא, דאף על גב דלפי טעם זה מייתרי שני ימים מר"ח, אין בכך כלום, דכיון דכל ז' דתשלומין אין אומרים, שני ימים לא מעלין ולא מורידין, וכמו שכתבו הפוסקים די"ג בניסן דאף על גב דלא עשו בו יום טוב אין בכך...

המלכת השי"ת בעולמו לא אתיימר לחדש דברים שאין הקורא ידעם מתחילה, כי אם את הפשוטות והנודעות לו, ומה שאכתוב כן זהו משום דאדרבא, דפעמים כאשר פינו ידבר גבוהות ורמות נשכח ונשכיח את הנודעות ועל של זה באתי. אחד מן הבריאות אשר ברא וחקק הוא ית"ש בעולמו, הוא בריאת המלכות, דהיינו הנהגה חופשית אשר נתונה להמלך בלתו ופוק חזי. ומסודות בריאת עולמו הוא כי כל חפצינו וייעודינו וייעוד כל הנבראין בעולם הזה ובבא הוא המלכתו ית"ש כמו שנאמר כל מה שבראתי לכבודי בראתיו וגו'. והנה הוא יתברך אי"צ לזה וז"פ, אך מ"מ לית...

פירוש חוטמו דעות הראשונים ועל חוטמו אפילו במשהו נמי פסול. הנה כשהאתרוג עומד בדרך גדילתו וכמצוות נטילתו ומתחיל להתקצר, ניתן לחלק את גובה התקצרותו לארבעה חלקים, וזהו סידרן מלמטה למעלה, א' מחצי האתרוג ומעלה התקצרות כלפי מעלה בלתי משמעותית, ב' התקצרות כלפי פנים, ג, התקצרות כלפי מעלה, ד, הפיטם. ולשון רש"י ובחוטמו· בעובי גבהו שמשפע משם ויורד לצד ראשו אפילו כל שהוא פסול שנראה שם לעינים יותר משאר מקומות שבו שבאותו עובי אדם נותן עיניו. עכ"ל. והנה לשון עובי גבהו יכול להתפרש בב' פנים, א, דגבהו הוא...

קידושין מ: איתא ר"ש בן יוחי אומר אפילו צדיק גמור כל ימיו ומרד באחרונה איבד את הראשונות שנאמר צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו ואפילו רשע גמור כל ימיו ועשה תשובה באחרונה אין מזכירים לו שוב רשעו שנאמר ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו וניהוי כמחצה עונות ומחצה זכיות אמר ריש לקיש בתוהא על הראשונות ע"כ. וכתב הרמב"ם בהלכות תשובה פרק ג' הלכה ג' וז"ל, כל מי שניחם על המצות שעשה ותהה על הזכיות ואמר בלבו מה הועלתי בעשייתן הלואי לא עשיתי אותן, הרי זה איבד את כולן ואין מזכירין לו שום זכות בעולם, שנאמר...

וישב ראובן אל הבור והיכן היה ר"א אומר עסוק היה בשקו ותעניתו, א"ל הקב"ה מעולם לא חטא אדם לפני ועשה תשובה, ועתה פתחת בתשובה תחלה חייך שבן בנך עומד ופותח בתשובה תחלה זה הושע שאמר שובה ישראל עד ה' אלהיך ע"כ. ויש לעמוד בדברי המדרש הללו בכמה אנפי, ראשית דהנה בביאור העניין ד"פותח בתשובה תחילה" הביאור הוא להיות הראשון ששב בתשובה, וצ"ע דאם עמד ראובן ראשון א"כ הושע כבר לא היה ראשון, והפשוט בזה דהיינו, דהראשון שהשיב ועורר את עם ישראל לתשובה היה הושע, וראובן היה הראשון ששב ביחידות להקב"ה. והדבר נפלא...

כתב הרמב"ם פ"ג מתשובה ה"ג ז"ל וכשם ששוקלין זכיות אדם ועונותיו בשעת מיתתו כך בכל שנה ושנה שוקלין עונות כל אחד ואחד מבאי העולם עם זכיותיו, ביום טוב של ראש השנה. מי שנמצא צדיק נחתם לחיים. ומי שנמצא רשע נחתם למיתה. והבינוני תולין אותו עד יום הכפורים אם עשה תשובה נחתם לחיים ואם לאו נחתם למיתה ע"כ, ורבים תמהו כבר ע"ד הר"מ אמאי בבינוני לא כתב שיוסיף לו זכות על זכויותיו, ובכך יחשב בגדר צדיק, ובכך יזכה בדין כדין צדיק. [והנה לפו"ר היה היישוב בזה נראה, דאין אדם יודע כי בינוני הוא וא"א לצמצמם בזה...

הקשה הגרא"ו [סוה"ס קובץ הערות – דוגמאות לענייני אגדה ס"ג] מהו החידוש בדין תשובה, הלא אף לעניין קיום מצוות מצינו דמאן דניחם על מצוותיו וזכויותיו חשיב שלא עשאם וכפי שפסק הרמב"ם פ"ג מהל' תשובה ה"ג ז"ל כל מי שנחם על המצות שעשה ותהה על הזכיות ואמר בלבו ומה הועלתי בעשיתן הלואי לא עשיתי אותן הרי זה אבד את כלן ואין מזכירים לו שום זכות בעולם שנאמר וצדקת הצדיק לא תצילנו ביום רשעו אין זה אלא בתוהה על הראשונות עכ"ל, וא"כ מושכל כי יהיה זה אף לענין העבירות שכל מאן דניחם על עוונותיו יחשב כלא עשאם, וא"כ...

מאי אמר, אמר רב אתה יודע רזי עולם, ושמואל אמר ממעמקי הלב, ולוי אמר ובתורתך כתוב לאמר, ר' יוחנן אמר רבון העולמים, רב יהודה אמר כי עוונותינו רבו מלמנות וחטאתינו עצמו מספר, רב המנונא אמר אלהי עד שלא נוצרתי איני כדאי עכשיו שנוצרתי כאילו לא נוצרתי עפר אני בחיי קל וחומר במיתתי הרי אני לפניך ככלי מלא בושה וכלימה יהי רצון מלפניך שלא אחטא עוד ומה שחטאתי מרוק ברחמיך אבל לא ע"י יסורין והיינו וידויא דרבא כולה שתה ודרב המנונא זוטא ביומא ביומא דכפורי. אמר מר זוטרא לא אמרן אלא דלא אמר אבל אנחנו חטאנו, אבל...

בס"ד האם שירת האזינו כנגד תשובה??? מדוע יסוד התשובה בעזיבת החטא??? האם החרטה לשעבר ועזיבת החטא לעתיד??? האם חרטה בלא עזיבת החטא מועילה??? מהי מעלת התשובה בעשרת ימי תשובה??? מהם הקבלות בבחינת הקלות??? איך מגיעים לתשובה ביום הכפורים??? האם תשובה היא דבר קשה??? מהו מעוות לא יוכל לתקון??? כיצד כובשים את היצר הרע ע"י התורה??? מהי התפילה על התשובה??? כִּי יָדִין ה' עַמּוֹ וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב. (דברים לב, לו) וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת...

קדושת קרקע הסוכה - נסרים שטיחים וכדו' כתב אבני נזר (שו"ת יו"ד סי' שס"ג) שקרקע הסוכה דינה כגוף הסוכה, ולעניין כמה דינים חמורה הקרקעית מהדפנות. ונהגו עלמא להניח כל דהו על הקרקע וכדכתב פרי מגדים (סי' תרמ"ג מב"ז סק"ד) 'וראוי שיהא גם למטה דפים מרוצף וכו' זכר לעננים, וגם משום כבוד קרקע לאשוויי גומות ביום טוב ושבת'[1]. אך בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"א סי' קפ"א) נוטה לומר שאם הוא במקום שמוכרחים לעשות רצפה כגון שא"א להיות על הקרקע ממש יהיה אסור כדין עצי סוכה, ואם אפשר גם על הקרקע רק שעשה רצפה לנוי...

הסתפקות מעצי סוכה סכך ודפנות בחג הסוכות והמסתעף מקור הדין וטעם האיסור[1] בגמ' (סוכה ט.) איתא "דאמר רב ששת משום רבי עקיבא מנין לעצי סוכה שאסורין כל שבעה תלמוד לומר חג הסכות שבעת ימים לה'. ותניא רבי יהודה בן בתירה אומר כשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל שם שמים על הסוכה, שנאמר חג הסכות שבעת ימים לה' מה חג לה' אף סוכה לה'", יעויין בהערה מעט מילי דאגדה בזה[2]. עוד איתא בגמ' (ביצה ל:) "תניא רבי חייא בר יוסף קמיה דרבי יוחנן אין נוטלין עצים מן הסוכה אלא מן הסמוך לה ורבי שמעון מתיר. ושוין בסוכת החג...

ב"ה במאמר הזה נדון: באופן שלא יכול לפייס את חבירו האם מעכב כשלא בא לבקש סליחתו כשמחל בלי שבא לבקש ממנו מחילה מחילה במזיק בגרמא באופן שלא יכול לפייס את חבירו האם מעכב ונראה להכריח שאין מעכב עבירות שבין אדם לחברו לעבירות שבין אדם למקום ולעולם נמחל לו עכ"פ כששב מהן גם אם בפועל לא פייס חבירו בגלל אונס וכדומה והוא על פי מה שכתב המבי"ט (בית אלוקים שער התשובה פרק ב') לבאר עיקרה של תשובה וזת"ד: אבל עיקרה היא במחשבה שיתחרט במחשבתו, ויסכים ג"כ במחשבתו שלא ישוב לעשות עוד מה שעשה, וגם כי לא נזדמן לו...

שני חלקים בעבירות שבין אדם לחבירו ידועים דברי האחרונים שהיות והעובר בינו לבין חברו עובר גם בינו לבין המקום וצריך לעשות תשובה גם לפני המקום. כך כתב הרב מהר"ש גארמיזאן והביאו הפר"ח (סימן תרו) דבעבירות שבינו לחבירו איכא נמי חלק גבוה. וכן כתב במנ"ח סוף מצוה שסד "כי שתים רעות עושה אם חוטא לחבירו, דעושה לחבירו וגם המרה פי אלקיו ית', על כן צריך לתשובה כאן", וכן משמע מלשון הרמב"ם שכתב בפ"א מהלכות תשובה ה"א שהחובל בחבירו אע"פ ששילם אין מתכפר לו עד שיתוודה וישוב. ועיין ח"ח לה"ר כלל ד, יב שכתב...