תוכן מומלץ

יהודי נכנס אל רבו לאחר תקופת החגים והודיע בהקלה: "ברוך השם, החגים עברו בשלום". תיקן אותו הרבי תיקן ואמר: החגים לא עברו – הם התווספו. התחדשנו בראש השנה, התעלינו ביום כיפור, התמלאנו בסוכות ושמחת תורה. החוויות האלה לא "עברו", הן "התווספו".

בסוגיא דקדשים קלים ממון בעלים [בבא קמא י''ב ע''ב] פלוג' ריה''ג ורבנן בדין קק''ל ומבאר דאין כאן פלוג' בגוף הבעלות אלא בזכויות הממון מבואר בסוגין פלוג' ר''י ורבנן האם קדשים קלים יש בהם דין ממון בעלים אם לאו ונפק''מ לשבועת הפיקדון או לנזיקין[אם הוזקו] דאם ממון בעלים הם שפיר חשיב רעהו. והנה גם קדשי קדשים נחשבים בבעלות המקדיש וכדאיתא לקמן דל''ח מכירה לדין ד' וה' אם הקדישו גנב לקרבן ד''מעיקרא תורא דראובן והשתא תורא דראובן'' ובי' הענין הוא משום דלעולם גדר ההקדש אינו כהקנאה אלא קביעת דין...

כידוע כל הענין של חג הסוכות מישך שיכא לענין הביטחון וכן כל פסוקי ההלל מלאים מזה וראיתי לעלות כאן מאמר יסודי בהבנת ענין הביטחון ואשמח לתגובת הציבור במהות וגדר הביטחון בה' לשון החוה''ל בביאור מהות הביטחון ''אך מהות הבטחון היא מנוחת נפש הבוטח ושיהיה לבו סמוך על מי שבטח עליו שיעשה הטוב והנכון לו בענין אשר יבטח עליו כפי יכלתו ודעתו במה שמפיק טובתו. אבל העקר אשר בעבורו יהיה הבטחון מן הבוטח ואם יפקד לא ימצא הבטחון הוא שיהיה לבו בטוח במי שיבטח בו שיקים מה שאמר ויעשה מה שערב ויחשב עליו הטוב במה שלא...

האם מברך עושה מעשה בראשית או שכוחו מלא עולם או שניהם??? >>> האם מברכים על ברקים או על הרעמים??? >>> האם ברכת הברקים פעם אחת ביום או לאחר שהתפזרו העננים??? >>> מדוע זמן הברכה בתוך כדי דיבור??? >>> מה הברכה על הנהרות??? >>> מה החיוב בברכת השבח על מעשה בראשית שמתחדש??? בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. (בראשית א, א) והנה מצינו במשנה בברכות (נד, א), שעל הזיקין [שנראים כמו כוכבים עם זנב], ועל הזועות [קול רעש גדול שנשמע באויר], ועל הרעמים, ועל הרוחות, ועל הברקים אומר...

בסייעא דשמיא "שמחתי באומרים לי בית ה' נלך" סדר היום בבית חינו: מהלילה - עד סיום הקרבת התמיד הקדמה: הנכנס בשער העזרה, פניו לכיוון מזרח, [הכותל המערבי, הוא הכותל של קודש הקודשים], מולו נמצא קודש הקודשים, וכן התפוח שנמצא במרכז המזבח שמכוון כנגד קה"ק, בכניסתו הוא נכנס לעזרת הנשים, [אין המכוון שזה היה מקומם של הנשים], הרחב היה בביהמ"ק של קל"ה אורך העזר"נ היה ג"כ קל"ה, ובד' צדדיה היו ד' לשכות[1], בסיום העזר"נ ישנו את שער ניקנור שמשם נכנסים לעזרת ישראל שהיא באורך של י"א אמה ואח"כ היה את עזרת...

נכון, אנו אחרי סוכות, אך בשביל שנה הבאה חובת קריאה כבר היום. א. הקשו התוס' סוכה ד"ט ע"א אמאי בעינן קרא למפסל סוכה גזולה תיפו"ל דהו"ל מהב"ע, עיי"ש מש"כ דמהב"ע אינו אלא מדרבנן והכא פסול היינו מדאו', וידוע מש"כ המנ"ח מצווה שכ"ח ביישוב קושייתם דתרתי מצות עשה נינהו, חדא מצווה חיובית אקרקפתא דגברא, וכגון אכילת כזית ראשון בסוכה, והנחת תפילין וכו', והב' מצוות אשר אין המה עיקר חיוב מצ"ע, ואין המבטלם עובר בעשה, ודוגמת אכילת בסוכה כל ז' ולבישת ציצית, דהא מיהת מאן דלא אכל אכילת קבע כל ז' הרי שלא ביטל...

קנין סיטומתא א. קיימא לן דהקונה דבר [1] מחבירו ועשה א' מדרכי הקניינים שדרך הסוחרים לקנות בהם כגון שהלוקח רושם על המקח או שעושים תקיעת כף כיון שמנהג לקנות על דרך זה קנה הלוקח קנין גמור, וד"ז הוא מדאמר רב פפא משמיה דרבא (בבא מציעא עד,א) האי סיטומתא קני [2] ופליגי רב חביבא ורבנן למאי הלכתא, לרב חביבא הוא למקניא ממש ולרבנן הוא רק לקבולי עליה מי שפרע, ומסקי הלכתא דבאתרא דנהיגו למקני ממש קנו. וביסוד הקנין פליגי רבוותא בתראי אי הוי מדאורייתא או מדרבנן, בנתיבות המשפט כתב (סי' רא סק"א) דמהני רק...

א} בגמ' ב"מ (דף ע"ב:) יש מחלוקת האם מותר לגבות משטר שיש בו ריבית: והלכה כחכמים. ב} יש מחלוקת ראשונים בהלוואה הנ"ל, על איזה סוג שטר מדובר, שיטת רוב הראשונים: רוב הראשונים (רש"י ותוס', וכן הרא"ש והמרדכי ועוד) סוברים, שמדובר בשטר, שמפורש בו סכום הקרן וסכום הריבית בנפרד, ואם כן קשה, שהשטר אמור היה להיפסל, כי העדים החתומים על השטר נפסלים, שעברו על הלאו של "לא תשימון עליו נשך", ופסולים לעדות, אלא מת' תוס' (בתירוץ השני), שהעדים חושבים שמה שנאמר בתורה "לא תשימון עליו נשך" מדובר רק על הלוה והמלוה...

א) איתא במשנה - ארבעה אבות נזיקין וכ'ו לא ראי זה כראי זה וחזינן מינה דאזלינן בתר מעשה ההזק ולא בתר התוצאה דהיא הפשטות והוא מוכרח משום דאי ניזיל בתר התוצאה מהו דמחלקינן לא ראי זה כראי זה ס''ס תוצאה אחת איכא להו[1] וענין זה דאזלינן בתר המעשים ולא בתר התוצאות סברת חכמים הוא, והוא פשוט דאין ללמוד מהא דהתורה כתבה גם חיובי שור הבער ומבעה ולא כתבה רק שור דמהא חזינן דחזרה לגלות לן דאזלינן בתר המעשים^[2] די''ל דהתורה חזרה בשביל הפטורים וביותר ביאור דהנה כבר נתבאר לקמן דענין חיוב פרשת...

מדוע מברכים על פירות הגדלים באדמה – בורא פרי האדמה, ולא מברכים עליהם – בורא פרי הארץ כמו בלחם: בפרשת בראשית (ד', ג'), איתא: "ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה לה'" ובמשנה (ברכות לה.) איתא: 'ועל פירות הארץ הוא אומר: בורא פרי האדמה, חוץ מן הפת, שעל הפת הוא אומר: המוציא לחם מן הארץ'. הנה יש להקשות, מדוע על פירות האדמה מברכים בלשון בורא פרי האדמה, ומדוע בלחם מברכים 'המוציא לחם מן הארץ', נימא, או שיברכו בשניהם בלשון הארץ, או שבשניהם יברכו בלשון האדמה. מהו החילוק שמחד הנוסח הוא 'פרי...

איתא בגמרא קידושין (דף כט: - דף ל.), וז"ל הגמרא: בתחילת הסוגיא מביאה הגמרא מחלוקת בין רב יהודה בשם שמואל לר' יוחנן. רב יהודה אוחז שקודם צריך לשאת אשה, ואחר כך ללמוד תורה. ור' יוחנן סובר שאחר שנשא אשה כבר יש ריחיים על צווארו, ואיך יעסוק בתורה, ולכן קודם ילמד תורה ואחר כך ישא אשה. ומסיקה הגמרא שאין זה מחלוקת – אלא זה תלוי במקום. ובהמשך הסוגיא מבואר בגמרא שחובה להתחתן עד גיל עשרים, ואם לא עשה כן כל ימיו בהרהור עבירה, והקב"ה אומר עליו 'תיפח עצמותיו'. ור' חסדא מעיד על עצמו שמה שהוא יותר טוב...

מאמר ראשון בסדרת "כיצד נוצרים דינים ופרטי דינים בתורה", התמקדות המאמרים היא בפן ההלכתי הטכני ולא בפן הפילוסופי. העיקרון- אין לקב"ה צורך והנאה מהמצוה אלא העיקר קבלת עול מלכותו מדרשי הלכה פרשת בא- כיוצא בו אתה אומר ולקחו מן הדם ונתנו על המשקוף ועל שתי המזוזות וגו' וכי מה הדם מהנה למלאך ומה הדם מהנה למזוזה אלא כל זמן שיש' עושין רצונו שלמקום ומאמינין במה שפקדו המקום למשה לעשות המקום חס עליהן. מסקנת הדברים- מצוה זה לא ענין טוב, עבירה זה לא ענין רע, אלא מצוה זו הגדרה מסוימת שהקב"ה העמיד שהיא...

מצו"ב תשובה שכתבתי בזה בעבר: יש לדון האם סרט שצולם בשבת דינו כדין "המבשל בשבת", ואפשר להשליך נידון זה לעוד מקרים רבים. מקור הדין ל"מעשה שבת" מובא בגמ' בחולין (טו.): "דתנן: המבשל בשבת, בשוגג - יאכל, במזיד - לא יאכל, דברי רבי מאיר; רבי יהודה אומר: בשוגג - יאכל במוצאי שבת, במזיד - לא יאכל עולמית; רבי יוחנן הסנדלר אומר: בשוגג - יאכל למוצאי שבת לאחרים ולא לו, במזיד - לא יאכל עולמית לא לו ולא לאחרים". הגמ' בהמשך מביאה שרב פסק לתלמידיו כר"מ ולכלל הציבור כר"י, מכאן כתבו התוס' שמשמע שהלכה כר"מ וכ"פ...

בס"ד מצינו בתורה ב' שמות לחג הסכות, האחד חג הסכות, כלשון הפסוק; "שבעת ימים תחוג לי את חג הסכות, באספך מגרנך ומיקבך" (דברים טז, יג), וכן מצינו במק"א; "דבר אל בני ישראל לאמר, בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה, חג הסכות שבעת ימים לה'" (ויקרא כג, לד). השני הוא חג האסיף, דכתיב (שמות כג, טז), "שלוש רגלים תחוג לי בשנה וכו' וחג האסיף בצאת השנה, באספך את מעשיך מן השדה". וצריך לבאר הקשר ביניהם, שזה ברור שלא בחינם נפלו שני העניינים האלו באותו הזמן על אף שאינם קשורים אחד לשני לגמרי. ונעמוד ראשונה על...

יש לעיין היכא שבגין סיבה שרק לא תהיה הפיל אדם ספר תורה בשמחת תורה, והיה שיכור, אי יש לחייבו או\ו לאשר ראו הס"ת על הרצפה: הנה עיקר הדין להתענות כשנופל ספר תורה, הוא מהמג"א (סימן מ"ד סק"ה) שהביא מה'משפטי שמואל' שכתב קצת סמך למה שנהגו העולם להתענות כשנפלו תפילין על הארץ, וה"ה כשנפל ס"ת, עיין שם. והנה בשו"ת חיים שאל (ח"א סימן י"ב) נשאל האם גם הרואים ספר תורה נופל חייבים להתענות, והשיב שגם הנופל ספר תורה מידו לא מצאנו בש"ס ובפוסקים שיתענה, אלא משום סברא דנתגלגל עוון זה של זלזול ס"ת על ידו, ומה...

עמדתי ואתבונן אי אית לן חובת בדיקה לד' מינים בכל יום מימות החג, ואעלה הנראה לעניות דעתי בקצירת האומר: תחילה וראש עלינו להביא מקור הענין בהלכות ציצית, ולדון בטעמים המובאים שם אי שייכים הם לענין ד' מינים: בטור (או"ח סי' ח') כתב: 'ויעיין הציצית קודם לכן שיהיו שלמים, שאם נתקלקל אחד מהם היא ברכה לבטלה'. וכתב שם הב"י שמקור הדברים הם מהרא"ש, ואף שבתשו' (כלל ב' סי' ט') כתב שהעולם לא נהגו לבדוק בכל שעה שמתעטף משום דמוקמי' לה בחזקת כשרות, מ"מ בפסקיו כתב: 'והחרד אל דבר ה' יבדוק הציצית קודם עטיפה, כדי...

הידוק הסכך ע"י דבר שאינו מקבל טומאה תחילה וראש אביא המבואר בדברי התוס' בריש סוכה (ב. בד"ה כי) שאין לכסות את הסוכה בנסרים אפילו פחות מד', כאשר קבועים במסמרים בכדי לעכב את כניסת הגשם לסוכה, מפני שהוא כדירת קבע. ורק את הדפנות מותר לעשות קבע, אבל בסכך שעיקר הסוכה ע"ש הסכך (כמבואר ברש"י בריש סוכה), לא מתכשר עד דעביד ליה ארעי. ופשטות דברי התוס' כפי שהעמיד הגרש"ק בשו"ת האלף לך שלמה (או"ח סי' שס"ו) שהפסול הוא רק בהצטרף ב' התנאים, שלא נכנס גשם, וגם הנסרים קבועים - אז נפסל הסכך. אך מאידך רהיטת לשון...

בגמ' סוכה כז. פליגי ר"א וחכמים בחובת אכילה בסוכה אם מחוייב לאכול כל יום או רק בלילה הראשון. ובגמ' שם מביאה מקור הילפותא לדעת חכמים שחובת האכילה אינה רק בלילה הראשון גזירה שווה ט"ו ט"ו מחג המצות "מה להלן לילה הראשון חובה מכאן ואילך רשות אף כאן לילה הראשון חובה מכאן ואילך רשות" עיין שם. ובחי' הריטב"א שם (ד"ה הא דאמרינן) הביא פלוגתא אם סגי לאכול כזית בסוכה או דצריך לאכול יותר מכביצה דהוא שיעור אכילת קבע לענין סוכה, וז"ל: ובליל י"ט ראשון של סוכות חייב לאכול פת בסוכה ושיעור אכילה זו של לילי...

עם סיום המלחמה שחווינו כאן בארה"ק במשך שנתיים חשבתי שמן הראוי הוא לבדוק כיצד צריכה להיות התייחסותו של האדם הבוטח למאורעות כעי"ז. במצבים כאלו נוהגים רבים להפטיר 'בעזרת ה' יהיה טוב' וכיוצ"ב, ולכאו' נראה בזה שהגיעו לדרגה גבוהה במידת הביטחון שכ"כ סמוכים ובטוחים הם בקב"ה שלא יאונה להם כל רע; אך באמת כשנשאל אותם נראה שלא הבינו את ענין הביטחון על בוריו כה"צ, וביטחונם אינו אותו ביטחון שעליו דיברו רבותינו, ולכן חובה עלינו לברר ולהגדיר ככל שידינו משגת מהו הביטחון ורק אח"כ נוכל להשרישו בקרבנו. שיטת...

בגדר מצוות מעקה כתיב בקרא [דברים כב,ח] 'כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפל הנפל ממנו' ובספרי ועשית זהו מצוות עשה ולא תשים זהו מצוות ל"ת. דהיינו נאמר בקרא מצוות עשה לעשות מעקה, וכן איכא לאו לקיים דבר אשר מביא דמים בביתו. והטעם לכ"ז הוא כי יפול הנפל היינו כדי שלא יפול. קו' הראשונים: והקשו הראשונים אמאי בעינן עשה, תפו"ל מצד הלאו שבו דאיכא איסור לקיים דבר המביא דמים בבית, והלאו גופיה יחייב להעמיד מעקה, ולמנוע נפילת הנופל. ובנו"א הקשה התוס' בקידו' [לד,א] להמבואר שם דאיכא...