תוכן מומלץ

מאמר 'רב - קו בהלכה'
רב-קו בהלכה המציאות בעבר: בעבר, [עד תשע"ד לערך] חברות האטובוסים היו חברות פרטיות והם מכרו את הכרטיסיות שלהם וא"כ לכאו' אין בכלל נידון על אי תשלום על קבלת שרות. הנידון היחיד היה בעבר לגבי הטענה של זה נהנה וזה לא חסר כיון דמ"מ האטובוס נוסע וא"כ כופין על מידת סדום שיתן לו שרות. אך טענה זו נדחתה מחמת דהיכא דעבידי למיגר אין כופין על מדת סדום. והדברים ידועים. המציאות כיום: כיום, [מתשע"ד לערך] המציאות היא, שהתשלום מעובר ישירות למדינה והיא משלמת את לחברות את ההוצאות וכן תמריצי תיקוף. דהיינו...
מאמר 'אכילה בערב יום כיפור'
אכילה בערב יום כיפור "ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב" (ויקרא כג, לב), וכי בתשעה מתענין? והלא בעשרה מתענין! אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי – מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי (ברייתא ברכות דף ח עמוד ב, פסחים דף סח עמוד ב, ראש השנה דף ט עמוד א, יומא דף פא עמוד ב) והמגיד משנה (הלכות שביתת עשור פרק א הלכה ו) כתב שמצווה זו היא מדאורייתא. וכן כתב השלחן ערוך (סימן תקע סעיף ג) בדעת הרמב"ם, וכן כתב בספר חרדים (מצות עשה פד אות ו). הטעם למצווה זו א. רש"י (ברכות שם וראש השנה שם) פירש...
ראה הקב"ה שצדיקים מועטים ושתלן בכל דור יש בכל דור צדיקים שיש להם בחי' רוח הקודש וכח ותגזר אומר ויקם לך כל אחד כפי בחינתו מדרגתו בכל מגזר יראי ה' אנו רגילים בעיקר לשמוע מהם מכוחם וקצת נפלאות שראו אצלם רק אחר פטירתם. וחבל על דאבדין ולא משתכחין היכן המה כאלה כעת בחייהן אתנו לאו דוקה צדיקים נסתרים אנשים מעניינים רק מפורסמים או מפורסמים מעט רק בחייהן לא יודעים הרבה מכוחם רק קצת אנשים מקרוב אולי החבירים יעשו חסד באם יודעים ושומעים מפעם לפעם עובדא מעניינית (הבטחה\ ברכה פלאי שהתקיים\דבר מענין...
מאמר 'הבסיס הראשון לביטחון בהקב"ה'
הבסיס הראשון לביטחון בהקב"ה: (כמו שמבאר "החובת הללבות" בפרק ג בשער הביטחון בעינן הראשון מתוך שבעה שצריך הבוטח להאמין שישנם בהקב"ה) "רחמיו של הקב"ה גדולים יותר מכול רחמים שיכולים להיות מבני אנוש ומכל מרחם בכלל." המקור לזה שהקב"ה מרחם עלינו מוזכר בעשרות או מאות פעמים בתורה על הטובים ואף על בעלי חטא, בתפילה אנו מזכירים את רחמי הקב"ה בכמה מקמות, נפרט מקומות מרכזים: ברוך שאמר- "ברוך מרחם על הארץ ברוך מרחם על הבריות" לא הוזכר שום תנאי, אלא רחמים כללים של הקב"ה. אשרי יושבי- "טוב ה' לכל ורחמיו על...
מאמר 'תשובה מאהבה'
וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל. (דברים לא, א) ובכלי יקר כתב לבאר להיכן הלך משה, שרצה משה לזרזם על התשובה אשר עיקרה בדברים כמו שנאמר (הושע יד, ג) 'קחו עמכם דברים ושובו אל ה', לכך נאמר 'וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל', ואם כן אחר כך כשאמר 'ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום' דיבור ראשון להיכן הלך, אלא שהוא דיבור קשה של מוסר ולכן אמרו אל כל ישראל לומר כל מי שיש לו להשיב יבוא וישיב כמו שפירש רש"י על מה שאמר (דברים א, א) 'אלה הדברים אשר...
מאמר 'בדין היתר טלטול מוקצה "בעודו בידו" – חלק א''
בדין היתר טלטול מוקצה "בעודו בידו" – חלק א' כבר נכתב דכלי שמלאכתו לאיסור כגון פטיש או מברג מותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו בלבד אבל לא מחמה לצל, וכעת נכתוב בס"ד חידוש נוסף בהלכות מוקצה, דכלי שמלאכתו לאיסור שכבר התחיל לטלטלו לצורך גופו או לצורך מקומו אין מחייבין אותו להניחו מידו מיד עם גמר הצורך, כגון שאם נטלו תחילה לצורך מקומו של הכלי אין צריך להניחו מידו בסמוך לאותו מקום שהתפנה, אלא כיון שהתחיל לטלטלו שוב יכול להמשיך ולהוליכו לאיזה מקום שירצה. כן כתבו רש"י שבת מ"ג א' ותו' ביצה ג' ב'...
מאמר 'בדיני מוקצה מחמת חסרון כיס'
בדיני מוקצה מחמת "חסרון כיס" הגדרת מוקצה מחמת חסרון כיס: ענינו שמחמת הפסד של פגם או קלקול מקפיד שלא לטלטלו אלא מייחד להם מקום ומקצה אותם מדעתו, לא שנא מה יהיה שויו של החפץ יקר או זול. הדין: דחשיב מוקצה גמור ואסור לטלטלו אפי' לצורך גופו, היינו אפי' אם צריך את גוף הדבר למלאכה אחרת של היתר, או לצורך מקומו. קולא אחת יש בדבר: דלא אזלינן בזה לחומרא בתר סתם בני אדם ולא בתר המקום איך נוהגין, אלא בתר הבעלים בלבד אם מקפיד על הכלי שלא לעשות בו שום שימוש אחר מחמת הפסד ומייחד להם מקום חשיב מוקצה...
מאמר 'תפילה? הכל כבר ממילא נגזר בר"ה!?'
כידוע בראש השנה עוברים כל באי עולם לפני בורא העולם כבני מרון. ונגזר על כל אדם בדיוק מה יעלה לחלקו בשנה הבאה, בכל התחומים. וכדברי הפייטן ב'ונתנה תוקף', מי יחיה ומי ימות וכו', מי יעני ומי יעשר, מי ישפל ומי ירום. והשאלה, המנקרת והנשאלת היא, מה ענין יש, אם כן, להתפלל במשך השנה, ג' תפלות כל יום, הרי מה שנגזר שיהיה- יהיה, ומה תפקידה של התפילה במשך השנה? והדברים המקובלים בזה לבאר, שאע"ג שנגזר על אדם בר"ה כמות השפע שתושפע עליו במהלך השנה, מוכרחים אנו לתפילה, ואך ורק על ידה מגיע השפע לאדם. והביאור...
מאמר 'בפרטי דיני כלי שמלאכתו להיתר'
בפרטי דיני "כלי שמלאכתו להיתר" כלי שמלאכתו להיתר מותר לטלטלו בשבת אף מחמה לצל א. שו"ע סימן ש"ח סעיף ד' כלי שמלאכתו להיתר מותר לטלטלו אפי' אינו אלא לצורך הכלי שמא ישבר או יגנב, אבל שלא לצורך כלל אסור לטלטלה, כתבי הקודש ואוכלין מותר לטלטלם אפי' שלא לצורך כלל. הגדרת "מלאכתו להיתר" הוא גם כאשר הכלי משמש לאיסור ולהיתר כאחד, כל זמן שאין רוב מלאכתו לאיסור הרי הוא מוגדר ככלי שמלאכתו להיתר, כן כתב המ"א בשם שלטי הגבורים, וכך פסק המ"ב בסי' ש"ח סק"כ. ב. יל"ע מה הסיבה שכלי שמלאכתו להיתר יהא מותר...
מאמר 'ש"צ שטעה בתפילת החזרה בעשרת ימי תשובה ואמר- הא-ל הקדוש במקום המלך הקדוש, לאן חוזר?'
מר"ן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, כתב בשו"ת יביע אומר (חלק א ,אורח חיים, סימן ח) שש"צ שטעה בעשרת ימי תשובה ואמר בחזרת הש"צ הא-ל הקדוש במקום המלך הקדוש, שחוזר ל"אתה קדוש" ולא חוזר לראש התפילה. הרב מאיר מאזוז זצ"ל הקשה על דבריו בשו"ת בית נאמ"ן (חלק ב, אורח חיים, סימן ל"ד), משום שאין חילוק בין יחיד ובין אם הוא ש"צ שמתפלל תפילת חזרה, צריך לחזור לראש. וכתב שמר"ן הרב עובדיה זצ"ל התבסס על המאירי (ברכות לד.),שהשווה דין של נשתתק בתפילת יוצר (ואסביר את הדברים בהמשך), שחוזר השני שעלה אחריו, "לאופנים" (היכן...
מאמר 'בפרטי דיני כלי שמלאכתו לאיסור – חלק ג''
בפרטי דיני כלי שמלאכתו לאיסור – חלק ג' יג. ב' אופנים מחודשים להגדרת טלטול לצורך גופו? א. כתב החו"ב סימן י"ב סק"ה נראה דשרי לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לכסות בו כלי שמלאכתו לאיסור אחר מפני החמה, שזה נחשב טלטול לצורך גופו, וכך לי לכסות כלי שמלאכתו לאיסור כמו לכסות כלי שמלאכתו להיתר או אוכלין, ויש לזה ראיה גדולה, עי"ש. ויש בזה חידוש דאע"פ שכלפי התוצאה נמצא שהאדם מטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לצורך כלי שבעצמו אסור לטלטלו לצורך הצלה מחמה לצל, מ"מ כיון שסוף סוף משתמש בגוף הכלי לכסות כלי אחר, זה חשיב...
מאמר 'בפרטי דיני כלי שמלאכתו לאיסור – חלק ב''
בפרטי דיני כלי שמלאכתו לאיסור – חלק ב' ז. רוצה לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור מחמה לצל כדי שלא יפסד, ולכן חושב עליו גם לתשמיש מותר לטלטלו, וזה קרוי בפי הלומדים הערמה בכלי שמלאכתו לאיסור לטלטלו לצורך גופו ג"כ מותר, מ"א בשם הירושלמי, והובא במ"ב שם ס"ק ט"ז. יתר על כן כתב החו"ב בסי' י"ב סוף סק"ה דאפשר שיש ללמוד לדינא בכלי שמלאכתו לאיסור שמותר לטלטלו כדי שיהא ראוי לאורחים אם יזדמנו, כלומר שיש לו בכלל ספק אם ישתמשו בכלי אם לאו, ואפי' אם עיקר כונתו מחמה לצל, עי"ש. עוד יש ללמוד מכאן, דאדם שרוצה לטלטל...
מאמר 'יראה שבאה מאהבה'
בפרשה כתוב צ"ח קללות חמורות, הם אינם משאירים מקום לספק, אם לא עושים את רצון ה' מוכרחים לחזור למסלול בדרכים הכי כאובות שיכול להיות, ומעתה כל אחד עומד ומתמה, אחרי כל היצירה של עם ישראל ביציאת מצריים קריעת ים סוף קבלת התורה וירידת המן, ובפרט אחרי חומש דברים בו יש פסוקים של אהבה לעם ישראל למכביר, רק בפרשה שלנו "את ה' את האמרת היום - וה' האמירך היום" "היום הזה נהיית לעם", עם אהבה כה גדולה לעם ישראל איך יכול לבוא צרות ורעות נוראיות כל כך, ומילא אם הקללות היו כמניין הברכות, אבל לא, קצת ברכות וכל כך...
מאמר 'הרשב"א והריטב"א'
הרשב"א והריטב"א[1] מאמר זה מחולק לשנים שהם ארבע. החלק הראשון עוסק ברשב"א, והוא מחולק לשני חלקים, א. האם ספר משמרת הבית הוא מהרשב"א. ב. שאר פרטים על הרשב"א. החלק השני עוסק בריטב"א, והוא מחולק לשני חלקים, א. מי הוא רבו המובהק של הריטב"א, ב. שאר פרטים על הריטב"א. כל מאמר זה הולך סובב על דברי החיד"א בספרו שם הגדולים בדבריו על הרשב"א והריטב"א. האם מחבר משמרת הבית הוא הרשב''א החיד''א בשם הגדולים ד''ה הרשב''א, הביא שכתב הגינת ורדים שקבלה בידו שמשמרת הבית הוא להרשב''א, והחיד''א כתב דאין צורך לדברי...
מאמר 'על יחוס ומסורת אתרוגי ארץ ישראל הישנים והחדשים'
האם יש הבדל בין אתרוג חזו"א לאתרוג מהרי"ל דיסקין? על יחוס ומסורת אתרוגי ארץ ישראל הישנים והחדשים, ומעט על אתרוגים נוספים. המאמר מהווה סיכום של ספר מסורת האתרוג מאת הרב יצחק פרנקל, תשע"ז (נקודות זעירות הוספתי ממקורות אחרים) סיכום זה הוא לדעת המסכם, ואינו משקף בהכרח את מסקנות מחבר הספר מסורת האתרוג אתרוגי ארץ ישראל הוחזקו מדורות כאינם מורכבים דורות הראשונים החזיקו אתרוגי ארץ ישראל כבלתי מורכבים. כך בשו"ת מהר"ם אלשיך (סי' ק"י) בתשובה משנת שמ"ו, וכן שו"ת המבי"ט בן אותה תקופה (ח"ג תשו'...
מאמר 'ידע הנצרך לתורה'
מהדורת אלול תשפ"ה ידע הנצרך לתורה[1] ברשות הקוראים אציע כמה דברים בענין ידע חיצוני הנצרך לתורה. כפי הנראה צריך האדם הרוצה להבין כראוי את התורה, ללמוד כמה דברים הנצרכים לתורה, ובעיקר צריך לידע מה הם המאכלים וההתנהגות הבריאים לגוף ולנפש, וכן צריך לידע מעט היסטוריה וגיאוגרפיה, וכפי שאפרט. במאמר זה איני בא להשלים את כל הידע אלא רק לפתוח צוהר לצעירי הצאן. ישנה אמונה רווחת שכל החכמות כלולות בתורה ודרך התורה אפשר לידע הכל, וכדוגמא לדבר מביאים ראיה מזה שהחזון איש שרטט צורת ניתוח סבוך, אמנם גם אם...
מאמר 'הראב"ד והרז"ה'
הראב"ד והרז"ה[1] מאמר זה אינו עוסק בדברים המפורסמים על הראב"ד והרז"ה וכן אינו עוסק במה שכבר כתב עליהם החיד"א בשם הגדולים, אלא הוא מעט תוספת על הדברים המפורסמים. הציונים במאמר הם על פי ש"ס עוז והדר. הראב"ד והרז"ה חיו באותו זמן ומקום החיד"א הביא בספרו שם הגדולים ד"ה רבינו זרחיה, שמהקדמת הרז"ה לספרו המאור רמוז שהיה גר בלוניל, ע"כ. והראב"ד בעל ההשגות מכונה בפי הראשונים הראב"ד מפושקרייא, ולהלן אביא שהראב"ד היה גם בנרבונא, ושלוש ערים אלו הם באיזור חבל פרובנס שבדרום צרפת, והוא נקרא בלשון הראשונים...
מאמר 'בפרטי דיני כלי שמלאכתו לאיסור – חלק א''
בפרטי דיני כלי שמלאכתו לאיסור – חלק א' כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו בשבת לצורך גופו או מקומו א. שו"ע סימן ש"ח סעיף ג' כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו בין לצורך גופו כגון קורנס של זהבים או נפחים לפצוע בו אגוזים, קרדום לחתוך בו דבילה, בין לצורך מקומו דהיינו שצריך להשתמש במקום שהכלי מונח שם כו' אבל מחמה לצל דהיינו שאינו צריך לטלטלו אלא מפני שירא שישבר או יגנב שם אסור. הנה למדנו כאן על שלשה סוגי כלים שמוגדרים "כלים שמלאכתם לאיסור" קורנס של זהבים או קורנס של נפחים, וקרדום. מהו קורנס...
מאמר 'בסוגית הפסק בין שברים לתרועה (נשימה אחת - ב' נשימות)'
בסוגית הפסק בין שברים לתרועה א. בגמ' סוכה נג,ב נתבאר דפליגו רבנן ורבי יהודה, דרבנן סברי תקיעה לחוד ותרועה לחוד (ולהכי מנו כל סדר תר"ת וג' ואמרו אין פוחתין מכ"א תקיעות במקדש), ורבי יהודה סבר תקיעה תרועה ותקיעה אחת היא (וכל תר"ת חשיב קול אחד ומש"ה תני הפוחת לא יפחות משבע). ואמרינן בגמ' דהא דאמר רב כהנא בין בין תקיעה לתרועה ולא כלום אתיא כרבי יהודה ופירש"י בד"ה ולא כלום ולהלן נ"ד א' בד"ה ולא כלום, דלא היה מפסיק בינתיים אלא כדי נשימה, ואפי' הפסקה מועטת ליתא. ומפורש יוצא מרש"י דהפסק כדי נשימה לא...
מאמר 'בית הבחירה למאירי'
בית הבחירה למאירי[1] מאז הדפסתו של בית הבחירה למאירי, אורו רק הולך ומתגלה, הולך ומוסיף, הולך ומאיר על עם ישראל, וככל שעובר הזמן הולכים וממשמשים בו יותר ויותר ומבינים את ערכו וגודלו החריג. יש לפעמים אנשים הטובעים באריכותו, בריבוי השיטות החדשות שמביא, יש אשר מתערבבים בדבריו ונראה בעיניהם שדבריו בלולים ואינם אחידים, הוא מראה פנים לשיטה זו ולאחר שורה מראה פנים לשיטה אחרת, הוא פוסק פסק לפי דעתו ולאחר מכן כותב סתמא כדעת הרי"ף והרמב"ם, ומחמת כן יש אשר יצאו להעיד עליו שהוא 'ראשון עתיר סתירות'. אמנם...
חזור
חלק עליון