סוד הנוני"ן ההפוכות ויהי ב'נ'סוע, וב'נ'חה, כמתאו'נ'נים.
ויסעו מהר ה' מה הפורענות ולמה נסעו?
שובה ה' להיכן?
כמתאוננים. על מה?
למה התאוו לבשר ולא לדגים?
ביאור אשר נאכל במצרים, ולא אשר אכלנו.
טענת משה הצאן ובקר ישחט להם
א. שער הנו"ן, מחלוקת האריז"ל והגר"א.
ידועים דברי חז"ל כי בני ישראל יצאו ממצרים כשהם משוקעים במ"ט שערי טומאה. האריז"ל ביאר כי אילו היו שוהים שם עוד רגע אחד, היו נטמעים בשער החמישים של הטומאה והוא הנו"ן של נפלה לא תוסיף קום. וחא היתה להם תקומה לעולם, ולכן נגאלו בחיפזון.
אולם...
תוכן מומלץ
בגמ' בפסחים ח. איתא דאין מחייבין אותו לבדוק בחורין ובסדקין מפני הסכנה, ושואלת הגמ' הרי שלוחי מצוה אינם ניזוקין, ומתרצת שמא יאבד לו מחט ויבוא לחפש אחריה וכיון דמתכוון אף למחט לאו שליח מצוה הוא וניזוק, שואלת הגמ' הרי מצינו דהאומר סלע זו לצדקה ע"מ שיחיה בני וכו' הרי זה צדיק גמור, ומבאר רש"י "ולא אמרינן שלא לשמה עושה, אלא קיים מצוות בוראו שצווהו לעשות צדקה ומתכוון אף להנאת עצמו וכו' " וכתבו התוס' דהיינו רק אם אינו תוהה ומתחרט על המצווה אם לא נתקיימה בקשתו, אבל אם תוהה ומתחרט על המצווה אם לא חיה...
ואלא שעדיין קשה מדוע הכניסו בכלל את ושתי הרשעה עם שלושת צדיקות הללו? ותי' המני שמחוך: - ללמד על זכות שלושתם ובגנות ושתי, והקשה שם שהרי לפי"ז מ"ט הוציאו את אסתר? אם מדובר הרי על הצדקות ולא על היופי א"כ קשה מדוע הוציאו את אסתר? ע"כ. ולפי"ז קשה לי מ"ט לא כתבו את שאר הצדיקות בשאר הדורות? רחל, רבקה, יעל, ומיכל? בני איוב ועוד?
ונ"ל לתרץ זאת ע"י הבאת דברי העיון יעקב (פרות תאנה) שכתב הטעם שהכניס ושתי להגדיל הנס, והיינו שלמרות שהייתה א' מתוך נשים הכי יפות בעולם שהיו - מ"מ אחשוורוש הרגה, וי"ל לפי"ז...
בס''ד
איתא בגמ' בתענית כו: חמשה אירעו את אבותינו בי"ז בתמוז וחמשה בתשעה באב, בי"ז בתמוז נשתברו הלוחות, ובטל התמיד, והובקעה העיר, ושרף אפוסטמוס את התורה והעמיד צלם בהיכל. ואע"פ שלכאו' אלו הם חמשה דברים שונים אין זה סתם שחמשה אלו אירעו ביום זה, ונצטרך למצוא את הקשר ביניהם.
ונקדים שהנה בספר היצירה מצינו שסדר י"ב חודשי השנה עומדים כנגד י"ב כוחות שבאדם וחודש תמוז עומד כנגד כח הראיה, דהיינו שהחודש הזה נועד לתקן כח זה של הראיה ונצטרך לבאר היכן הקשר בין חודש זה לענין הראיה, ונעמוד על כך לקמן.
על...
כפי שייעדנו כעת נדבר על פרשת ויאמר ומצינו כמה קשרים בינה לבין ברכת אמת ויציב שקבעוה חכמינו על מצות זכירת יציאת מצרים מן התורה בכל יום [ולילה] כפי שנבאר בעז''ה.
וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃
לח
דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם וְעָשׂ֨וּ לָהֶ֥ם צִיצִ֛ת עַל־כַּנְפֵ֥י בִגְדֵיהֶ֖ם לְדֹרֹתָ֑ם וְנָ֥תְנ֛וּ עַל־צִיצִ֥ת הַכָּנָ֖ף פְּתִ֥יל תְּכֵֽלֶת׃
לט
וְהָיָ֣ה לָכֶם֮ לְצִיצִת֒ וּרְאִיתֶ֣ם אֹת֗וֹ וּזְכַרְתֶּם֙ אֶת־כׇּל־מִצְוֺ֣ת יְהֹוָ֔ה וַעֲשִׂיתֶ֖ם...
אמר ר' אבהו בן זוטרתי אמר רב יהודה בר זבידא בקשו לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע ומפני מה לא קבעוה משום טורח צבור מ"ט אילימא משום דכתיב בה (במדבר כג, כב) אל מוציאם ממצרים לימא פרשת רבית ופרשת משקלות דכתיב בהן יציאת מצרים אלא אמר ר' יוסי בר אבין משום דכתיב בה האי קרא (במדבר כד, ט) כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו ולימא האי פסוקא ותו לא גמירי כל פרשה דפסקה משה רבינו פסקינן דלא פסקה משה רבינו לא פסקינן (ברכות יב:).
ר' שמואל בר נחמן בשם רבי יהודה בר זבודא בדין היה שיהיו קורין פרשת בלק ובלעם בכל יום ומפני...
מסכת מגילה דף ט"ו ע"א תנו רבנן: ארבע נשים יפיפיות היו בעולם: שרה (ואביגיל, רחב) ואסתר, ולמאן דאמר אסתר ירקרוקת היה — מפיק אסתר ומעייל ושתי. תנו רבנן: רחב בשמה זינתה, יעל — בקולה, אביגיל — בזכירתה, מיכל בת שאול — בריאתה. אמר רבי יצחק: כל האומר ״רחב״ ״רחב״ — מיד ניקרי. אמר ליה רב נחמן: אנא אמינא ״רחב״ ״רחב״ ולא איכפת לי! אמר ליה: כי קמינא ביודעה ובמכירה.
יש שהקשו על הברייתא מ"ט לא נמנו בני איוב? שהרי מצינו שהיו יפות ביותר! - ונ"ל כיוון שכל הנושא של איוב שנוי במחלוקת, (ב"ב דף ט"ו ע"א) ויש דעות...
מצוה זו שנצטוינו בה בשכבנו ובקומנו, והיא מהמצוות הבודדות מן התורה המזומנות לנו פעמיים בכל יום, היא בכלל דברים שאנו דשים בעקבנו, והורגלנו בהם כמצות אנשים מלומדה.
מקור מצוה זו מן התורה, אינו ברור ופשוט, וכבר מצינו (ברכות כא.) לאמורא שמואל דס''ל ק''ש דרבנן וקראי בדברי תורה כתיבי, ומכל מקום רהיטת תנאי (שם יג.) שהיא מן התורה.
ויסוד הדבר דאלו ואלו דברי אלהים חיים, ועיקר דברי תורה התמידיים, הם פרשיות קריאת שמע, וכמו שמצינו (סנהדרין צט:) לרשב''י דס''ל דיוצאים בק''ש שחרית וערבית, ידי קיום המקרא לא...
בספר מלכים (ב כה) גבְּתִשְׁעָ֣ה לַחֹ֔דֶשׁ וַיֶּחֱזַ֥ק הָרָעָ֖ב בָּעִ֑יר וְלֹא־הָ֥יָה לֶ֖חֶם לְעַ֥ם הָאָֽרֶץ׃ דוַתִּבָּקַ֣ע הָעִ֗יר וְכׇל־אַנְשֵׁ֨י הַמִּלְחָמָ֤ה ׀ הַלַּ֙יְלָה֙ דֶּ֜רֶךְ שַׁ֣עַר ׀ בֵּ֣ין הַחֹמֹתַ֗יִם אֲשֶׁר֙ עַל־גַּ֣ן הַמֶּ֔לֶךְ וְכַשְׂדִּ֥ים עַל־הָעִ֖יר סָבִ֑יב וַיֵּ֖לֶךְ דֶּ֥רֶךְ הָעֲרָבָֽה׃ ובתלמוד בבלי (תענית כח:) הובקעה העיר בי"ז הוה והכתיב (ירמיהו נב, ו) בחדש הרביעי בתשעה לחדש ויחזק הרעב בעיר וכתיב בתריה (ירמיהו נב, ז) ותבקע העיר וגו' אמר רבא לא קשיא כאן בראשונה כאן...
ספר האחרון (לסדר המקובל ולסדר של בן אשר הראשון) בספרי הכתובים, הארוך ביותר (כמדומני) מכל כ''ד כתבי הקודש, והתמוה ביותר מכל פינה שבו.
תחילתו ברשימת יוחסים עלומה, עם שמות יחודיים שלא נמצא כמותם בכל התנ''ך, וסדר השתלשלות ארועים לא רגיל כלל עד תמוה ומשונה מאוד מאוד.
לאחר מכן, הוא עובר לספר את סדר השתלשלות מלכות בית דוד, באופן מקביל לכאורה לספרי שמואל מלכים, אך בשינויים ודילוגים והוספות רבות למאוד.
באופן פשוט, לכאורה לא מובן כלל מה ספר זה מוסיף, ולכאורה, יסודות דבריו כבר נכתבו בספרים שהוא מקביל...
צער בעלי חיים דאורייתא או דרבנן
בגמ' ל"ב ע"א אמר רבא מדברי שניהם נלמד צער בעלי חיים דאורייתא ואפי' ר''ש לא קאמר אלא משום דלא מסיימי קראי אבל מסיימי קראי דרשי' ק''ו משום מאי לאו משום צער בעלי חיים דרשינן וכו' ע"כ.
א] ו' דעות מהיכן לומדים צער בעלי חיים מדאורייתא
בהא דהוה צער בעלי חיים מדאורייתא מצינו בראשונים ובאחרונים כמה דעות בזה:
א. השיטמ"ק כתב בשם הראב"ד דילפינן לה מלאו דחסימה ומאן דפליג וס"ל דהוה צער בע"ח לאו דאורייתא ס"ל דשאני חסימה דהואיל ומהנה יהנה אבל בעלמא צער בעלי חיים לאו...
כן, כולכם מכירים אותו, או את חבר שלו. הוא לא נראה לכם טיפוס שיש לו מה למכור, הוא נראה פשוט מדי. אולי בגלל זה גם נעים לנו שהוא יעבוד עוד קצת בגללנו. בקיצור, הוא נראה איש שיודע בעיקר להחזיק מטאטא וסמרטוט רצפה ולנקות את בית הכנסת שלי, או שלכם – אין הרבה הבדל.
למרות הנתונים הללו, היום אני רוצה לספר לכם על שלוש דמויות שגיליתי שעומדות מאחורי המטאטא – גילוי שהגעתי אליו אחרי חיבור חזק לשיר '...אבל כל יהודי הוא קודש קדשים' של שלוימי מאיר.
– ולכו תדעו, אולי אם תחפשו גם אתם, תמצאו עוד כמה נקודות של...
עפ"י ה"שם משמואל מסוכטשוב"
שם משמואל במדבר פרשת חקת:
קראנו בפרשת חוקת במדבר כ, כג-כד "וַיֹּ֧אמֶר ה֛' אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן בְּהֹ֣ר הָהָ֑ר עַל־גְּב֥וּל אֶֽרֶץ־אֱד֖וֹם לֵאמֹֽר: (כד) יֵאָסֵ֤ף אַהֲרֹן֙ אֶל־עַמָּ֔יו" וברש"י "על גבול ארץ אדום - מגיד שמפני שנתחברו כאן להתקרב לעשו הרשע, נפרצו מעשיהם וחסרו הצדיק הזה, וכן הנביא אומר ליהושפט (ד"ה ב' כ, לז) בהתחברך עם אחזיהו פרץ ה' את מעשיך".
דהיינו שמפני שהתחברו לאדום נענשו ישראל בפטירת אהרן.
מה היה טיבה של אותה התקרבות?
נתבאר בפסוקים שלפני...
המשך פרק כ״ה – השכר של פנחס וציווי לנקמה במדיינים
השכר לפנחס (פסוקים י' – ט״ו)
ה׳ אומר למשה שבזכות מעשהו של פנחס שהצליח בקנאותו את קנאת ה' להשיב את כעס ה' ולהציל את בני ישראל מהשמדה, פנחס יקבל ברית שלום – מתנה טובה, המתנה היא שהוא וזרעו אחריו יהיו כהנים לעולם.
השם של האיש הישראלי שהוכה הוא זמרי בן סלוא, נשיא שבט שמעון,
שם האשה המדינית ההוא כזבי בת צור שהוא מחשובי מלכי מדין (כפי שכתבתי בפנחס, על פי התוספות ישנים, צור הוא בלק).
ציווי לנקום במדין (פסוקים ט״ז – י״ח)
ה׳ מצווה לשנוא וכשהוא...
המשך פרק כ״ב – בלק ובלעם
פחד מואב והשליחות לבלעם (פסוקים ב' – י״ד)
בלק בן ציפור מנסיכי מדין ראה מה עשו ישראל לסיחון ועוג והבין שהם עומדים עוד מעט להשמיד את מואב,
המואבים גם פחדו מאוד מבני ישראל ולכן פנו למדין ששם היה משה לפני מצרים כדי לברר מה כחו, וכשהיו שם לקחו את בלק ומינו אותו למלכם,
זקני מדין ענו להם שהכח של משה הוא בפיו ולכן המואבים יחד עם המדינים שלחו מזקניהם אל בלעם בן בעור שהיה בארם ארצו, על מנת לקרוא לו שיעזור למואב תמורת תשלום.
בלק ציוה את הזקנים לספר לבלעם שישראל יצאו ממצרים...
חולין דף ט"ו. "אמר רב דימי מנהרדעא, הלכתא: השוחט לחולה בשבת – מותר לבריא באומצא, (בשר חי) מאי טעמא? כיון דאי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה, כי קא שחיט – אדעתא דחולה קא שחיט. המבשל לחולה בשבת – אסור לבריא, גזירה שמא ירבה בשבילו" וכתב בדור רביעי שהקשו הראשונים מ"ט לא חיישינן שמא ירבה בשחיטה והיינו שישחוט עוף גדול ואפי' שור בשביל הבריא? ותי' בפשטות כיוון שאין שום הבדל באופן השחיטה, כי סו"ס הוא נוטל נשמה, בין אם הוא שוחט עוף, לבין אם הוא שוחט שור, אין הבדל, ויוצא מדבריו שלא חוששים שמא ירבה והיינו...
אל ציבור יראי ה׳ חברי פורום אוצר התורה, שלום וברכה.
ברצוני להעלות לדיון במאמר זה בע״ה נושא חינוכי חשוב,
אשר נדמה לי שרבים מאנשי החינוך, ההורים ואף התלמידים עצמם מתחבטים בו מעת לעת:
סוגיית הענישה במוסדות החינוך
מפאת רוחב היריעה, מסתבר שלא נוכל למצות את הנושא במאמר אחד בלבד,
ועל כן הדיון צפוי להתפרס על פני כמה פרקים בע״ה.
מה מצפה לנו בסדרת מאמרים זו:
האם ענישה היא דבר טוב או לא?
מתי נכון להשתמש בה ומתי לא?
“שמאל דוחה וימין מקרבת”, האומנם?
האם חייבות הן להיות שמאל וימין?
האם אין אפשרות ליצור...
יַ֚עַן לֹא־הֶאֱמַנְתֶּ֣ם בִּ֔י לְהַ֨קְדִּישֵׁ֔נִי לְעֵינֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לָכֵ֗ן לֹ֤א תָבִ֙יאוּ֙ אֶת־הַקָּהָ֣ל הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לָהֶֽם:
בגמ' בשבת (דף נה עמוד ב) מובא על הפסוק הזה, תניא רבי שמעון בן אלעזר אומר אף משה ואהרן בחטאם מתו שנאמר יען לא האמנתם בי הא האמנתם בי עדיין לא הגיע זמנכם ליפטר מן העולם.
וקודם לכן, מובא, אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה, רבונו של עולם, מפני מה קנסת מיתה על אדם הראשון, אמר להם מצוה קלה צויתיו ועבר עליה, אמרו לו והלא משה ואהרן שקיימו כל...
מצינו במסכתא ב"ק כ"ב ע"א אתמר, רבי יוחנן אמר: אשו – משום חציו. וריש לקיש אמר: אשו – משום ממונו... תא שמע: גמל טעון פשתן ועבר ברשות הרבים; נכנסה פשתנו לתוך החנות (ודלקו), [ודלקה] בנרו של חנווני, והדליק את הבירה – בעל גמל חייב. הניח חנווני נרו מבחוץ – חנווני חייב. רבי יהודה אומר: בנר חנוכה – פטור. וכתב רש"י בשבת דף כ"א ע"ב - בנר חנוכה פטור - חנוני שברשות פירסום מצוה הניחה שם:
ולפי"ז יל"ע בדעת ר"י האם בעל הגמל כן חייב לשלם או שמא לא?
וכתב הפנ"י (בב"ק כ"ב): בא"ד אמאי חייב חנווני הכל וכו' הא...
בס''ד פרשת חקת: האם מותר לפנות קברים על מנת לסלול דרך חדשה
פתיחה
בפרשת השבוע כותבת התורה, על מיתתו של אהרון, ועל אלעזר בנו המחליף אותו, דבר הבא לידי ביטוי גם בהחלפת בגדי הכהונה: ''וַיַּפְשֵׁט֩ מֹשֶׁ֨ה אֶֽת־אַהֲרֹ֜ן אֶת־בְּגָדָ֗יו וַיַּלְבֵּ֤שׁ אֹתָם֙ אֶת־אֶלְעָזָ֣ר בְּנ֔וֹ וַיָּ֧מָת אַהֲרֹ֛ן שָׁ֖ם בְּרֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַיֵּ֧רֶד מֹשֶׁ֛ה וְאֶלְעָזָ֖ר מִן־הָהָֽר''. מה לבש אהרון לאחר שהוריד את בגדי הכהונה? בפשטות לבש תכריכים וכדומה.
הרמב''ן (כ, כו) כתב, שאכן כך היה על פי הפשט, אלא שעל פי המדרש יש...