תוכן מומלץ

נשירת הנוער וסיבותיה מהי נשירה? נשירה היא עזיבתו של החניך את המגזר שגדל בו והליכתו למגזר אחר. בין כשעובר למגזר רשמי ובין כשעובר למגזר לא רשמי כגון 'נוער רחוב' או 'מגזר פשע'. האדם מטבעו אינו נוטה לשנות את תרבות גידולו, שהרי רבדי זכרונות הילדות שלו נרבדו על המגזר שגדל בו, ועליהן מושתתת אישיותו, וכל מעבר מגזר מצריך כח לעשות את השינוי הגדול הזה, ולהסתגל אל החיים החדשים, ומכאן שצריך סיבה כדי לנשור. הסיבה העיקרית לנשירה היא כשהחניך חי במגזר מסויים והוא נחשף מעט לחיי מגזר אחר, והוא סבור שהחיים...

גמ' קכ"ג ע"ב אי דאתי לידי אבוהון פשיטא ואי דלא אתי לידי אבוהון הוי"ל ראוי ואין הבכור נוטל בראוי כבמוחזק וכו'. ותמהו קמאי דאפי' ראוי לא הוי כיון דלא ממונא דאבוהון הוא כלל ול"ש ראוי אלא בממון הבא לידי אביהם אלא שלא הוחזק בו בחייו והוי"ל לאקשויי דאפי' ראוי לא הוי. ותי' ברבינו יונה דמיי' בהתנה בעה"ב לתת לאביהם ומחמת כך נתנם ליורשין וכה"ג הוא דהוי"ל ראוי, וכזאת גם בד' ריטב"א בשם הרא"ם ז"ל וחייב ליתן לו משום מחוסרי אמנה [אלא שהוא לא גריס בזה ראוי רק ואי דלא אישתחיט בחיי דאבוהון אמאי, וכ"ה בר"י...

ענין אמירת היום יום וכו' קודם שיר של יום אמירת היום יום מצד מצות זכירה כתב הרמב"ן (שמות פ"כ פ"ח) ועל דרך הפשט אמרו (במכילתא כאן) שהיא מצוה שנזכור תמיד בכל יום את השבת שלא נשכחהו ולא יתחלף לנו בשאר הימים, כי בזכרנו אותו תמיד יזכור מעשה בראשית בכל עת, ונודה בכל עת שיש לעולם בורא, והוא צוה אותנו באות הזה כמו שאמר (להלן לא יג) כי אות היא ביני וביניכם. וזה עיקר גדול באמונת הקל. ובע"ה בל"נ נאריך בכל זה במאמר נפרד. והנה הביא במקראי קודש (פורים, ד' פרשיות, סי' ח') הביא בשם ספר הכוונות דמשום מצות...

בענין חנית והילוך הדגלים במדבר סדר חנית הדגלים מפורש בכתוב בס' במדבר פ"ב, יהודה קדמה מזרחה ועליו מטות יששכר וזבולון, ראובן בדרום ועליו שמעון וגד, אפרים למערב ועליו מנשה ובנימין, ודן במזרח ועליו אשר ונפתלי, והמשכן ושבט לוי באמצע. א. יש לברר חנית כל דגל אם הוא ראש הדגל באמצע והנלוים מימינו ושמאלו, או"ד הוא ראשון והם אחריו. וראיתי באבן עזרא במדבר ב,ה והחונים עליו וכו', דכ' והחונים עליו כמו עמו והם אחריו וקודם השלישי. ופי' דבריו שראש הדגל ראשון, והשני סמוך לו וע"כ נכתב 'החונים עליו', ואח"כ...

כוחות הנפש של העתודים היכן מופיעה בתורה המילה "עתודים"? התשובה המדויקת היא שהמילה מופיעה בשלושה מקומות: בפרשת ויצא (בסיפור צאן לבן) היא מופיעה פעמיים; בפרשת נשא (בקרבנות הנשיאים) היא מופיעה לא פחות מ-13 פעמים; ובפרשת האזינו היא נזכרת פעם אחת נוספת. (וכן במגילת אסתר 'להיות היהודים עתודים ליום הזה' - קרי 'עתידים' וכתיב 'עתודים') שאלתי אנשים רבים את השאלה הזו, והתוצאות היו מפתיעות: כמעט כולם ידעו לצטט מיד את המקור בפרשת ויצא. מעטים מאוד נזכרו בפרשת נשא, וכמעט אף אחד לא ידע להצביע על פרשת...

מתן תורה ללא חטאת: הסתירה בין החומשים בפרשת פינחס (במדבר כח, כו-לא), כשהתורה מפרטת באריכות ובפירוט רב את סדר קורבנות המוספים של החגים, אנחנו נפגשים בשינוי הלכתי ומחשבתי חריג ומפתיע בפרשת חג השבועות. בכל חגי ומועדי השנה, התורה מצווה את עם ישראל להקריב שעיר מיוחד לכפרה ומגדירה את הקורבן הזה בלשון ברורה וחד-משמעית: "שְׂעִיר חַטָּאת אֶחָד לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם". אולם כאן, במוספי חג השבועות שבחומש במדבר (במדבר כח, ל), התורה משנה לגמרי מהסגנון הרגיל והמוכר שלה, ומשמיטה את המילה המהותית ביותר במערכת...

מקובל בפי העולם שהנהרג ביד עכו"ם יש לו שם "קדוש" ואם כי שלא נמצא מקור ברור לדבר, אך זכר לדבר יש וכפי שנביא בס"ד. אולם עדיין צריך לברר את הגדרים שבזה. האם כל מי שנהרג ביד גוי אפילו בתאונה סתמית כך דינו, או דוקא כשנהרג במלחמה או ברצח מכוון. ואם דבר זה נכון אף כאשר הנהרג הוא חוטא ומחטיא. ומה קורה עם כאלו שנהרגו בעקבות כך שהגוי סבר שהם יהודים אך אילו היה יודע שהם כנכרים היה משנה את יחסו אליהם. שמחה במות אפיקורסים נתבאר במס' שמחות (ב ח) "כל הפורש מדרכי ציבור אין מתעסקין עמו לכל דבר. אחיהם...

בס''ד פרשת בהעלותך: האם לכל דג שיש קשקשת יש גם סנפיר פתיחה בפרשת השבוע כותבת התורה על דרישת בני ישראל לאכול דגים כמו במצרים, וכפי שראינו בעבר (שמיני שנה ג'), נחלקו האחרונים האם מותר לאכול דגים שבתוכם נמצאת תולעת האניסאקיס. מצד אחד השולחן ערוך (יו''ד פז, טז) פסק שתולעים בדגים מותרים באכילה, כיוון שהם נולדו בתוך בדג. מצד שני קשה, שכן בפועל יודעים היום שתולעים אלו נולדות בחוץ, ונכנסות לדג: א. הרב עמאר (תולעת השני עמ' 10) סבר, שבמקרה זה התולעת אסורה באכילה, ויש לנקות את כל הדגים מתולעת זו...

אע"פ ששבועות חלף עבר לו, כתב המהרש"ם בשו"ת תורה לשמה (סי' ק"מ), שבאסרו חג מתפשטת ההארה של החג, ואסרו חג של שבועות הוא "הגדול ביותר". ובחק יעקב (תע"ג, ס"ק א', וכן משמע במג"א שם) כתב שמי שלא ברך "שהחיינו" ביו"ט של שבועות, יש לו תשלומין כל שבעה. ולכן שייך וראוי להמשיך הלאה את הארת החג בס"ד. כידוע, כתב השפ"א (ח"א עמ' י"א) שכל שנה אדם מקבל את מה שעתיד לחדש בתורה - בחג השבועות. והובא כאן בא' האשכולות, מש"כ המבי"ט בבית אלקים (שער היסודות פמ"ג), דדווקא בר"ה יוה"כ ועצרת, מתקיימת קדושה עצמית בכל שנה...

חמימות של נצח: לשאת את המשא הרוחני בפרשת נשא, בבוא התורה לתאר בפירוט רב את חנוכת המזבח על ידי נשיאי עדות ישראל, אנו מוצאים כפילות לשונית ייחודית המעוררת דיוק מחשבתי עמוק. בתחילה פותח הכתוב ומציין: "זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ מֵאֵת נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר ז, פד), ומיד לאחר מכן, בפסוק חותם הפרשה, כופל הכתוב וכותב: "מֵאֵת נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הִמָּשַׁח אֹתוֹ" (שם, פח). השינוי המכוון בין "ביום המִשַּׁח" לבין "אחרי המִשַּׁח" אינו רק גיוון סגנוני. ה"שפת אמת"...

מוקדש ללומדי הדף היומי בעיון הגרמה בשאר טבעות מתני' "השוחט מתוך הטבעת ושייר בה מלא החוט על פני כולה שחיטתו כשרה ר' יוסי בר' יהודה אומר מלא חוט על פני רובה" גמ' "רב ושמואל דאמרי תרוייהו הלכה כר' יוסי בר' יהודה, ואף ר' יוסי בר' יהודה לא אמר אלא בטבעת הגדולה הואיל ומקפת את כל הקנה, אבל בשאר טבעות לא, ובשאר טבעות לא והתניא רבי יוסי ברבי יהודה אומר השוחט בשאר טבעות אע''פ שאין מקיפות את כל הקנה הואיל ומקיפות את רוב הקנה שחיטתו כשרה, ומוגרמת פסולה העיד רבי חנינא בן אנטיגנוס על מוגרמת שהיא...

אור ליומיים לפני ר"ה לפני כמה שנים למדתי בישיבה מחוץ לעיר עמוק לתוך זמן אלול המרומם לן בעומקה של הלכה אחר יום ארוך בשעות הקטנות בלילה/אשמורת הבוקר סיימנו הלימוד והלכתי עם חבר לקנות קופסה סיגריות. הלכנו ברחובות כולו תושבים גוים/חופשיים וכדרך העולם ברחוב ראשי עדיין מסתובבים כל מיני אנשים בשעות אלו. באמצע שח לי מחשבה פשוטה אבל עמוקה שנחקק בלבי וכה דבריו הנה אנחנו יום לפני יום הדין הנורא אנחנו יודעים שיש לנו ראש השנה מחר יודעים בו את חשיבותה של היום ומשפטה של היום יש לנו אלול לפני זה להתכונן בוא...

מהות האהבה והשנאה האדם הוא זיכרון. רגשותיו המניעות אותו להתקרב או להתרחק הם זיכרון. כל דבר שאדם חוה בחייו נקלט במאגר זכרונו, ורגשותיו הם סיכום תמציתי של מאגרו. בינה לא מלאכותית. אולי בכלל לא בינה. כשאדם אוהב אדם אחר - כלומר הוא מרגיש רגשות נוחים ומשמחים כשנזכר או מדבר או מתקרב לאותו אדם - זה בגלל שיש לו בזכרונו זכרונות טובים מפעמים קודמות שהתקרב לאדם זה. במוחו נוצר חיבור בין קרבה לאותו אדם לבין הרגשות הטובים ההם, ובכל קרבה נוספת מתעורר הזיכרון של כל אותם רגשות הטובים הנמצאים אצלו בקטגוריה...

בס''ד חג שבועות: האם יש לנהוג באילת יום טוב שני של גלויות פתיחה בניגוד לשאר החגים שבתורה, לחג השבועות אין תאריך מוגדר, אלא הוא תלוי בספירת העומר - כאשר מסתיימת הספירה יש לחגוג את החג. כפי שראינו בעבר (אמור שנה ב'), לנקודה זו יש השלכה בשיטת הרב מליובאוויטש (שערי הלכה ומנהג ב, ריט), במקרה בו אדם עבר באמצעות טיסה את 'קו התאריך', והגיע למקום בו סופרים כבר את היום הבא. להבנתו, הספירה היא פרטית ואישית ללא קשר למה שנהוג באותו המקום (ובניגוד לחולקים). משום כך, אדם המגיע למקום בו התאריך שונה, על...

בגמ'. אמר רב קרן כעין שגנב, כפל ודו"ה כשעת העמדה בדין ... ת"ש שמינה והכחישה תשלומי כפל ודו"ה כעין שגנב, התם נמי משום דאמרינן ליה מה לי קטלא כולה מה לי קטלא פלגא. (ראשית, צריך להתבונן במילות הגמ' ב"התם נמי", הרי לכאו' ב' ענינים נפרדים הם - אנא פטימנא ומה לי קטלא, ולפי הגרש"ש שמובא להלן מיושב שפיר, ובלא"ה אפשר שאין לדקדק בכך, והכוונה שגם בזה לא קשה על רב.). לא ברור כ"כ מה שייכת טענה זו, הרי ס"ס ההכחשה עצמה לא מחייבת דו"ה, וא"כ ודאי שיש הבדל בין קטלא כולה לקטלא פלגא, ומדוע יתחייב כשעת הקטלא...

למה התורה ניתנה על הר סיני? הכל יודעים שהר סיני נבחר בגלל שהנמיך את עצמו. אכן. תלמידי ר"ע נפטרו בימי הספירה- מפורסם?! אבל למה דוקא בימי הספירה? העומר היה קרבן משעורים שהם מאכל בהמה. למה? משום מה חשוב כל כך לספור ולציין את עומר השעורין הללו בהכנה לקראת מתן תורה? התשובה לכל- גאוה! הר סיני היה עניו, התורה יורדת למטה. בלי ענוה אין תורה. תלמידי ר"ע לא נהגו כבוד כי החשיבו עצמם מחבריהם. ואימת הכי ראוי לעבוד על מידת הגאוה- כשמתכוננים למתן תורה. בימי ספירת העומר שבהם אנו מזכירים את הקרבן המתיר...

בס"ד "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה, עד ממחרת השבת השביעת תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה לה'" (ויקרא כ"ג, ט"ו-ט"ז), בזמן שבית המקדש היה קיים, היו מקריבים מנחה מהתבואה החדשה לה', בחג הפסח היו מקריבים מהתבואה החדשה של השעורים ובחג השבועות היו מקריבים מהתבואה החדשה של החיטים. אבל בימינו שאין לנו בית המקדש ואין אנחנו יכולים להקריב מנחה חדשה, ומה שנותר לנו הוא רק מצות ספירת העומר, שנצטווינו לספור כל יום מיום הקרבת מנחת השעורים בחג הפסח ועד הקרבת מנחת...

חומרת עוון שקר ועומק חובת ההרחקה ממנו מן המפורסמות הן, ואף על פי כן שנינו בגמרא: 'בהני תלת מילי עבידי רבנן דמשנו במיליהו'. כדי להבין חבלים אלו, עלינו להפוך את המושג האנושי של אמת ושקר, ולצלול אל הגדר המחשבתי העמוק של רבותינו, לפיו האמת נמדדת אך ורק לפי אחריתה ותכליתה הרוחנית. מתוך יסוד זה נבוא לבאר את פרטי הציורים שבהם שינו חכמים בדיבורם. שורש האמת והשקר במחשבה וביאור ציורי ההיתר בש"ס א. עומק המושגים "אמת" ו"שקר" במחשבת התורה מכאן יש לעורר לב ולצלול אל תהום ההבנה המחשבתית: מהו הטעם...

חותם האמת בשינוי הדיבור: האם הותר שקר גמור? חומרת עוון שקר ועומק חובת ההרחקה ממנו מן המפורסמות הן, ואף על פי כן שנינו בגמרא כי במצבים מסוימים הותר, ואף מצווה היא, לשנות מן האמת. אלא שכאן עלינו לשרטט את קו הגבול הדק, ולברר את הגדר המעשי שקבעו לנו רבותינו בהנהגת הדיבור: האם בשעת הצורך הופקרה הרצועה והותר השקר המוחלט, או שמא חותם האמת מחייב אותנו בכל עוז לצמצם את הכזב, ולנקוט אך ורק בלשון עמומה המשתמעת לב' אנפי? מתוך יסוד זה נבוא לברר את חובת הדקדוק בלשון הכפולה בהיתרי חז"ל גדר אופן השינוי –...

"בכל דור ודור": התחדשות הארת המועד וגזירת הדין בחג השבועות בבואנו אל ימי חג השבועות, זמן מתן תורתנו הקדושה, ראוי ונכון לכל בר דעת לעמוד על יסוד גדול ומהותי במחשבת ישראל, המשנה לחלוטין את תפיסתנו לגבי מהותם של חגי ומועדי ה'. ברגיל, נוטה האדם לראות בחגים ימי זיכרון היסטוריים גרידא – מעין תחנות זמן המיועדות להעלאת זכרם של אירועים כבירים ונסים עצומים שהתרחשו לאבותינו בעבר הרחוק. לפי תפיסה זו, האירוע עצמו נותר חקוק בדפי העבר, ואנו אך מנציחים את רושמו. אולם, העיון המעמיק והישר במקורות התורה מגלה...