לא מונח ממש, אבל אני שואל
האם מספיק להתיר אמירה לנכרי, משום 'שמא'?
שים לב לעיקר טענתי, שלרוב המשפחות באזור יש מפסק שכאשר נופל הגנרטור עובר באופן אוטומטי לחשמל רגיל, ואם כך אין בזה לכאו' ספק פיקוח נפש, אלא לדאוג להם שלא ישתמשו בחשמל אלא בגנרטור.
נכון שיש לרוב המשפחות מפסק! אבל לא מן הנמנע שלשאר המשפחות יהיו ילדים קטנים או זקנים שלהם זה פוח נפש, ובאמת במקום שיודעים שאין ילדיםאו קטנים שיכולים ללהפגע בחושך באמת יהיה אסור
וזוהי שאלתי, האם נכון להניח שכך הוא גם במקרה שמדובר במיעוט.
למה שלא החשוש למיעוט?
אודה על האמת שאיני בקי די הצורך בהל' אמירה לנכרי, ורק שידוע לי שיש המקילים יתר על המידה.
כמובן שבמקום שאין חשש לסכנה אין להתיר רק השאלה במקום שיש חשש כמו בלילה או ביום כמו שכבודו הזכיר וכן כשיש חששות של כאלו הקוקים למכשירים רפואיים וכד'.
וכאן מסתפקנא, מהו שיעור חשש הנצרך להתיר אמירה לנכרי, האם בכל מקרה שבו אין ידוע לנו שאין חשש כזה.
היות ומפעילי הגנרטור יודעים כמה מתוך המשתמשים עשו מעביר אוטומטי, לכאו' יכנס שיקול הלז בחשבון...