מראה מקומות אסיפת דברים במעלת לימוד בשבת / ליל שבת - בקשת עזרה (1 צופה)

[דוב הכותב]

כחלק ממהלך לחיזוק הלימוד בבית המדרש
בלילות השבת
אני מחפש כל תוכן תורני רלוונטי בנושא
החל ממאמרי חז"ל / מדרשים
ומן הספרות התורנית
במעלת הלימוד בשבת

 

[רצון]

שפת אמת כי תשא תרס"ב שאין שכחה במה שלומדים בשבת
עוד לסמיכות שבת וינפש ויתן אל משה ככלותו כו'. ע"פ מ"ש במ"א פי' שבת שבתון פועל יוצא להיות האדם נמשך אחר השבת להיות הוא עצמו בחי' שבת. ובאמת איתא ת"ח נקראו שבת. בשבת ניתנה תורה. א"כ כפי התורה שנמצא באדם הוא אצל השבת. וגם כפי שמירת שבת כך זוכין אל התורה. ובשבת כ' כי אות הוא ביני וביניכם. וזוכין להתקשר בדביקות עליון ע"י השבת. נמצא הת"ח שדבוק בו ית' הרי הוא עצמו אות כמו השבת. וכעין שאמרו חז"ל בשבת א"צ תפילין שהוא עצמו אות. כמו כן ת"ח בפרט מרע"ה שר התורה הוא עצמו שבת. ז"ש וינפש ויתן אל משה כי השבת עצמו ניתן למשה. ובמד' שכל מ' יום הי' לומד ושוכח ואח"כ ניתן לו התורה במתנה. וכבר כ' מזה במ"א כי מ' יום הכנה אל התורה. כמו ששת ימי המעשה הכנה אל השבת שהוא תכלית מעשה בראשית. כמו כן מ' יום נגד ציור הולד. דהיינו התפשטות התורה ברמ"ח ושס"ה בציור האדם. ובזה יש עוד התחברות אל הגוף והטבע. ויש בו שכחה כי הטבע משכח. אבל אח"כ ניתן התורה במתנה היא תורה עליונה כלל התורה. כמ"ש ככלתו כללים ניתנו לו. וכמו כן שבת כלל ימי המעשה והוא יומא דנשמתא. יומא דזכירה. דלית בי' שכחה. דכל השכחה מצד הגוף. ובשבת נתגלה זה שורש התורה ומרע"ה כמ"ש "מזמור "שיר "ליום "השבת ר"ת למש"ה. והתורה שלומדין בשבת אין בה שכחה:

 

[רצון]

לולא תורתך שעשועי
מדרש תהילים קיט צב
ספרים היו לאבותינו במצרים והיו משתעשעים בהם משבת לשבת

 

[דעה נכונה]

בית יוסף אורח חיים סימן רפח
גרסינן בירושלמי (שבת פט"ו ה"ג) רבי חגי אמר לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לאכילה ושתייה רבי ברכיה אמר לא ניתנו אלא לעסוק בהם בדברי תורה ובתנחומא מפרש לא פלגין מה דאמר רבי ברכיה לתלמוד תורה אלו הפועלים שהם עסוקים במלאכתם כל ימות השבוע ובשבת הם באים ומתעסקים בתלמוד תורה ומה דאמר רבי חגי להתענג אלו תלמידי חכמים שהם יגעים בתורה כל ימות השבוע ובשבת הם מתענגים. והא דאמר (רבא) [רבה] (שם) הכל מודים בשבת דבעינן לכם כמו שנתבאר בסימן רמ"ב יש לומר התם לרבי אליעזר ורבי יהושע קאמר אי נמי התם בעונג קצת והכא לעסוק כל היום בתענוג:

 

[פנחס ע]

לא אוכל להביא לך מקורות, אבל לייעץ לך לבקש מבתי כנסת שעשו קמפיינים בעניין אני יכול.
(למשל בעבר נקלעתי לבית כנסת שומרי החומות ברמות ד', שם היה קמפיין מאסיבי בעניין שממש היה נראה ששכרו לכך משרד פרסום כולל מודעות ענק ופשקוולים.) מאמין שלא חסרים מקומות כאלו

 

[בן תורה]

מצרף קבצים

 

[דעה נכונה]

כל המקורות שלכם כאן כולם עוסקים בבעלי בתים, אולם בדורינו אנו שרובם אברכים עמלי תורה כל השבוע אין שום ענין לעשות קמפיין ואדרבה זהו עקירת השבת,
העיקר השבת להתענג כמו שהביא הבית יוסף וכל הסיפורים הנ''ל הינם על זקני העיירה שהיו כולם בעלי בתים

 

[בן תורה]

כל המקורות שלכם כאן כולם עוסקים בבעלי בתים,

לחץ כדי לכווץ...

לא נכון.

אולם בדורינו אנו שרובם אברכים עמלי תורה כל השבוע אין שום ענין לעשות קמפיין ואדרבה זהו עקירת השבת,

לחץ כדי לכווץ...

ואברכים צריכים לישון מ-8:00 בערב עד 8:00 בבוקר...???

העיקר השבת להתענג כמו שהביא הבית יוסף

לחץ כדי לכווץ...

???
ראוי כאן לצטט את דברי המסילת ישרים פרק ה':
"וְתִרְאֶה קְשִׁי הַלָּצוֹן וְהַשְׁחָתָתוֹ הָרַבָּה, כִּי כְּמוֹ הַמָּגֵן הַמָּשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן אֲשֶׁר יַשְׁמִיט וְיַפִּיל מֵעָלָיו הַחִצִּים וּמַשְׁלִיכָם לָאָרֶץ, וְלֹא יַנִּיחַ אוֹתָם שֶׁיַּגִּיעוּ אֶל גּוּף הָאָדָם, כֵּן הַלָּצוֹן בִּפְנֵי הַתּוֹכֵחָה וְהַמַּרְדּוּת, כִּי בְּלֵיצָנוּת אֶחָד וּבִשְֹחוֹק קָטָן יַפִּיל הָאָדָם מֵעָלָיו רִבּוּי גָּדוֹל מִן הַהִתְעוֹרְרוּת וְהַהִתְפַּעֲלוּת, מַה שֶּׁהַלֵּב מִתְעוֹרֵר וּמִתְפַּעֵל בְּעַצְמוֹ מִדֵּי רְאוֹתוֹ אוֹ שָׁמְעוֹ עִנְיָנִים שֶׁיְּעִירוּהוּ אֶל הַחֶשְׁבּוֹן וְהַפִּשְׁפּוּשׁ בַּמַּעֲשִֹים. וּבְכֹחַ הַלֵּיצָנוּת יִפֹּל הַכֹּל לָאָרֶץ וְלֹא יַעֲשֹוּ בּוֹ רֹשֶׁם כְּלָל, וְלֹא מִפְּנֵי חֻלְשַׁת הָעִנְיָנִים וְלֹא מִפְּנֵי חֶסְרוֹן הֲבָנַת הַלֵּב, אֶלָּא מִפְּנֵי כֹּחַ הַלָּצוֹן הַהוֹרֵס כָּל עִנְיְנֵי הַמּוּסָר וְהַיִּרְאָה".

 

[פנחס ע]

כל המקורות שלכם כאן כולם עוסקים בבעלי בתים, אולם בדורינו אנו שרובם אברכים עמלי תורה כל השבוע אין שום ענין לעשות קמפיין ואדרבה זהו עקירת השבת,
העיקר השבת להתענג כמו שהביא הבית יוסף וכל הסיפורים הנ''ל הינם על זקני העיירה שהיו כולם בעלי בתים

לחץ כדי לכווץ...

מצטער, אבל לי יש עונג בלימוד בליל שבת. וגם לחזון איש היה למרות שהיה עמל בתורה. כנראה שזה ענין של חוש, ויש מי שצריך יותר לנוח וכו'
בכל אופן, קח בחשבון שאם באמת ישנו כל השבת, ויום שישי יהו עסוקים, אבדנו בערך שליש מחיינו...

 

[אברך מישיבת מיר]

משך חכמה דברים פ"ה פט"ז 'לא ניתנו שבתות אלא לעסוק בהם בדברי תורה', שלא יתגשמו בששת ימי המעשה. אם כן האיש העוסק במושכלות ודבוק ליוצרו תמיד, אצלו אין זה המכוון. לכן אמר (פסוק יב) "כאשר צוך" וכו' גם בשבת, דאף שדור המדבר היו עוסקים בתורה תמיד, וכמו שאמרו (מכילתא בשלח טו) 'לא ניתנה תורה אלא לאוכלי מן', ובכל זאת הוזהרו על השבת.
עוד יעוי' בספר שם עולם שמירת השבת פ"ה, ובספר בנין עולם פט"ז בסופו כמה מאמרים מספרים וסופרים בענין זה

 

[אברך מישיבת מיר]

כל המקורות שלכם כאן כולם עוסקים בבעלי בתים, אולם בדורינו אנו שרובם אברכים עמלי תורה כל השבוע אין שום ענין לעשות קמפיין ואדרבה זהו עקירת השבת,
העיקר השבת להתענג כמו שהביא הבית יוסף וכל הסיפורים הנ''ל הינם על זקני העיירה שהיו כולם בעלי בתים

לחץ כדי לכווץ...

יעוי' מה שהאבתי בהמשך בשם המשך חכמה שאף דור הדבר שהיו מקבלי התורה היו זקוקים להתחזק בום השבת

 

[דוד בן ישי]

מצרף קבצים

לחץ כדי לכווץ...

מה החכמה???
עסקינן שם על זקנים......

 

[דוד בן ישי]

ואברכים צריכים לישון מ-8:00 בערב עד 8:00 בבוקר...???

לחץ כדי לכווץ...

יש כאלה שקמים ותיקין בשבת כידוע.....

 

[אברך מישיבת מיר]

כתב הרמ"א או"ח סי' ר"צ ב' ופועלים וב"ב שאינן עוסקים בתורה כל ימי שבוע, יעסקו יותר בתורה בשבת מת"ח העוסקים בתורה כל ימי השבוע, והת"ח ימשיכו יותר בעונג אכילה ושתייה "קצת", דהרי הם מתענגים בלמודם כל ימי השבוע, ע"כ. הרי שלכולם בין ב"ב ובין ת"ח יש לעסוק בתורה בשבת.

 

[דעה נכונה]

מי דיבר כאן על שינה, וכי אנו עוסקים באנשים רדודים שתענוג אצלם זה לישון אני תמה מאד, הכוונה לעונג הוא להאריך בסעודת שבת, כל אחד לפי צורתו.
עיקר כוונתי לאלה שעושים סעודת שבת מהר ורצים מהר לבית מדרש [וכן ליל הסדר, וכן סעודת פורים שהפכו את יום פורים ליום תפילה במקום יום משתה ושמחה כפי שמבואר במגילה ובדברי חז''ל ועשו מהעיקר טפל ומהטפל עיקר], אוי שכך עלתה בימינו,

וזה ברור דאין לך היום אברכים שאינם לומדים בשבת, ומה שהרמ''א בסי' ר''צ כתב מקורו מהבית יוסף הנ''ל כפי שציין הרמ''א שם ושם כוונתו לאלה שרוצים לעסוק כל היום רק בעונג ובאכילה גם בבוקר אבל מאן דכר שמיה להפוך את יום השבת לסדרים ולכוללים,

ומי שהביא כאן את הענין שהוא מתענג על לימוד יותר מכל דבר אחר ואצלו זהו עונג שבת, אשריו ואשרי חלקו רק כנראה שרבינו הבית יוסף ושאר גדולי הדור הם בדרגה פחותה ממך, והלוואי ונזכה להיות בדרגה שלך.

ולהביא משך חכמה או מדרשים כנגד מה שהובא להלכה בבית יוסף וברמ''א הנ''ל אינו רלוונטי כלל.

ולגוף הדבר, עיין ברמ''א בסי' ש''ז סעי' א' דאותם בני אדם שסיפור שמועות ודברי חידושים עונג הוא להם מותר לספרם בחול כמו בשבת, וכעי''ז ברמ''א בסי' תט''ו סעי' א' שמי שיש לו שמחה ועונג לטייל בפרדס הרי זה כדבר מצוה,
ומ''מ גם בזה כתב שם המשנ''ב בסק''ד דבעלי בתים ודאי שלא ירבו כיון שעיקר השבת היא ללימוד כמו שהביא הבית יוסף הנ''ל אולם גם תלמידי חכמים לא ירבו "יותר" מדאי, היינו דעמי הארץ לא ירבו, ותלמידי חכמים היינו שלא ירבו יותר מדאי וזהו גדר הענין.

ודוקא משום כך ידוע מה שכתב רבינו הבן איש חי שנה ב' פרשת שמות בהקדמה ששעה אחת שקולה כאלף שעות ביום חול וכעי''ז בספר לב אליהו ח''א מעשים והנגהאות רשימה ה' בשם רבינו הח''ח שמצוה אחת שעושים בשבת שקולה כתרי'י'ג מצוות והיינו דדוקא משום שבשבת תלמידי החכמים אינן עסוקים רוב היום בתלמוד תורה לכן קבעה התורה מעלה ששעה אחת בשבת מעלתה אלף פעמים כיום חול ובזה ייחשב כאילו למדו כל היום כולו.

והביאו כאן את אלה שקמים וותיקין בשבת, רק יש לציין את דברי הביאור הלכה בסי' רפ''ו שאין להתפלל מוסף מיד אחרי וותיקין כיון שעדין לא הגיע זמן מוסף ושם כתב להתפלל ביחידות לאחר מכן והביאור הלכה חלק עלי' שאין להתפלל בשביל כך ביחידות, ומ''מ כתב המשנ''ב בסי' צ' סקכ''ח שבשבת יש להתפלל מוסף ברוב עם במנין מאוחר מאשר ותיקין במנין מצומצם, ואע''ג דבגמ' בר''ה מבואר דזריזין עדיף על רוב עם מ''מ הכא שיש צירוף של דברי הבגדי ישע הנ''ל לכן בשבת עדיף להתפלל ברוב עם מאשר להתפלל בותיקין במנין מצומצם.

 

[אברך מישיבת מיר]

מי דיבר כאן על שינה, וכי אנו עוסקים באנשים רדודים שתענוג אצלם זה לישון אני תמה מאד, הכוונה לעונג הוא להאריך בסעודת שבת, כל אחד לפי צורתו.
עיקר כוונתי לאלה שעושים סעודת שבת מהר ורצים מהר לבית מדרש [וכן ליל הסדר, וכן סעודת פורים שהפכו את יום פורים ליום תפילה במקום יום משתה ושמחה כפי שמבואר במגילה ובדברי חז''ל ועשו מהעיקר טפל ומהטפל עיקר], אוי שכך עלתה בימינו,

וזה ברור דאין לך היום אברכים שאינם לומדים בשבת, ומה שהרמ''א בסי' ר''צ כתב מקורו מהבית יוסף הנ''ל כפי שציין הרמ''א שם ושם כוונתו לאלה שרוצים לעסוק כל היום רק בעונג ובאכילה גם בבוקר אבל מאן דכר שמיה להפוך את יום השבת לסדרים ולכוללים,

ומי שהביא כאן את הענין שהוא מתענג על לימוד יותר מכל דבר אחר ואצלו זהו עונג שבת, אשריו ואשרי חלקו רק כנראה שרבינו הבית יוסף ושאר גדולי הדור הם בדרגה פחותה ממך, והלוואי ונזכה להיות בדרגה שלך.

ולהביא משך חכמה או מדרשים כנגד מה שהובא להלכה בבית יוסף וברמ''א הנ''ל אינו רלוונטי כלל.

ולגוף הדבר, עיין ברמ''א בסי' ש''ז סעי' א' דאותם בני אדם שסיפור שמועות ודברי חידושים עונג הוא להם מותר לספרם בחול כמו בשבת, וכעי''ז ברמ''א בסי' תט''ו סעי' א' שמי שיש לו שמחה ועונג לטייל בפרדס הרי זה כדבר מצוה,
ומ''מ גם בזה כתב שם המשנ''ב בסק''ד דבעלי בתים ודאי שלא ירבו כיון שעיקר השבת היא ללימוד כמו שהביא הבית יוסף הנ''ל אולם גם תלמידי חכמים לא ירבו "יותר" מדאי, היינו דעמי הארץ לא ירבו, ותלמידי חכמים היינו שלא ירבו יותר מדאי וזהו גדר הענין.

ודוקא משום כך ידוע מה שכתב רבינו הבן איש חי שנה ב' פרשת שמות בהקדמה ששעה אחת שקולה כאלף שעות ביום חול וכעי''ז בספר לב אליהו ח''א מעשים והנגהאות רשימה ה' בשם רבינו הח''ח שמצוה אחת שעושים בשבת שקולה כתרי'י'ג מצוות והיינו דדוקא משום שבשבת תלמידי החכמים אינן עסוקים רוב היום בתלמוד תורה לכן קבעה התורה מעלה ששעה אחת בשבת מעלתה אלף פעמים כיום חול ובזה ייחשב כאילו למדו כל היום כולו.

והביאו כאן את אלה שקמים וותיקין בשבת, רק יש לציין את דברי הביאור הלכה בסי' רפ''ו שאין להתפלל מוסף מיד אחרי וותיקין כיון שעדין לא הגיע זמן מוסף ושם כתב להתפלל ביחידות לאחר מכן והביאור הלכה חלק עלי' שאין להתפלל בשביל כך ביחידות, ומ''מ כתב המשנ''ב בסי' צ' סקכ''ח שבשבת יש להתפלל מוסף ברוב עם במנין מאוחר מאשר ותיקין במנין מצומצם, ואע''ג דבגמ' בר''ה מבואר דזריזין עדיף על רוב עם מ''מ הכא שיש צירוף של דברי הבגדי ישע הנ''ל לכן בשבת עדיף להתפלל ברוב עם מאשר להתפלל בותיקין במנין מצומצם.

לחץ כדי לכווץ...

א. המשך חכמה מביא ירושלמי ולא מדרש שלא נצטוו על שבת אלא ללמוד תורה ואף הרמ"א מתבסס על הירושלמי הזה כפי שהביא המשנה ברורה.
ב. השו"ע בר"צ כתב שת"ח ירבו קצת ולא רק שלא ירבו יותר מידי.
ג. לגבי תפילת וותיקין ראיתי שתלמידי חכמים מתפללים שחרית וותיקן ןמוסף הולכים להתפלל במנין מאוחר, וכן שמעתי שנוהג הג"א נפתלי קופשיץ (רבה של רוממה?) כמו כן הכרתי ת"ח שהתפללו כל השבוע וותיקין חוץ משבת.

 

[בן תורה]

וכן שמעתי שנוהג הג"א נפתלי קופשיץ (רבה של רוממה?

לחץ כדי לכווץ...

אינני מכיר, אך כנראה שעושה זאת כדי שתהא ניכרת רבנותו במניין המרכזי.

 

[בן תורה]

לגוף הנידון באשכול זה:
טיפ לחיזוק שתמיד עובד (שמעתי שכך נוהגים בבתי כנסיות שונים): לעשות סוג של 'אבות ובנים' עם ממתק גדול ומכובד (שמעתי על מקום שכל ילד מקבל בקבוק קולה), ואז הבנים 'סוחבים' את האבות בכוח... וזהו "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם...".

 

[דוד בן ישי]

לגוף הנידון באשכול זה:
טיפ לחיזוק שתמיד עובד (שמעתי שכך נוהגים בבתי כנסיות שונים): לעשות סוג של 'אבות ובנים' עם ממתק גדול ומכובד (שמעתי על מקום שכל ילד מקבל בקבוק קולה), ואז הבנים 'סוחבים' את האבות בכוח... וזהו "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם...".

לחץ כדי לכווץ...

וכן אני מכיר בית כנסת, שאם לומדים שעה בליל שבת, יש הגרלה, על משהו,
(ולילדים קטנים יותר, אפשר לצרף כל שבוע חצי שעה,
ובאמת רואים הרבה יותר ילדים.

 

[דור דור]

א. הבן איש חי הידוע כותב בשם המקובלים בפרשת שמות שנה שניה שהלימוד בשבת פי אלף מחול.
ב. אור החיים הקדוש פרשת וזאת הברכה פרק לג' פסוק ג' כותב שכישראל חטאו בעגל הוסרו העטרות מהם וניתנו למשה עליו השלום
ובשבת חוזרים הכתרים לישראל ולכן אומרים ישמח משה במתנת חלקו בשבת שזה חוזר לישראל שישמח בחלקו.