פורים פורים תורה - משנכנס יין יצא סוד - שמחת הלבבות בדברי חידוד ובדיחותא

[נפקא מינא]

"ותאמר אסתר איש צר ואויב".

בפסוק מבואר כי המן היה 'איש צר',וכן 'המן הרע הזה' ומשמע שהיה רזה.
ולכאורה יש להקשות, שכן כתוב בתורה (שמות ט"ז, ל"ה): "ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה", ואיךיתכן שהמן שהיה רזה הספיק לכל בני ישראל למשך ארבעים שנה?
אלא יש ליישב, שכתוב (בראשית ג', י"א): "המן העץ", והיינו שהמן ביחד עם העץ הספיק לבנ"י לארבעים שנה, אבל אין הכינמיהמן לבדו היה רזה.

 

[נפקא מינא]

ר' יהודה לייב גוטליב-הבדחן מסיגעט, היה אומר: המן היה טיפש גדול שנתן עשרת אלפים ככר כסף למלך אחשוורוש כדי להשמיד את היהודים. הוא היה צריך לתת את הכסף ליהודים שיחלקו ביניהם ואז בשעת החלוקה היו הורגים אלו את אלו...

 

[נפקא מינא]

"ויתלו את המן על העץ"
יש לומר כי תלו את המן על העץ משום ששפכה עליו בתו מי שופכין ותלוהו על העץ בכדי לייבשו. עוד תירצו, כי תלוהו מפני שהיו לו עשרה בנים, ואם היו לו עשר בנות כבר היה תולה עצמו לבד...

 

[נפקא מינא]

"ונחתום בטבעת המלך אין להשיב".
נשאלת השאלה, מה הקשר בין 'נחתום' שהוא אופה ל'טבעת המלך'?
אלא, אמר ר' יום טוב עהרליך, שהפסוק עצמו עמד על שאלה זו ותוך כדי דיבור אמר כי על שאלה זו 'אין להשיב'.. .

 

[נפקא מינא]

"ונוח בארבעה עשר בו".
נשאלת השאלה מה הקשר של נוח למגילת אסתר?
אלא יש לומר, שהמן הזמין את נח בשביל לקנות ממנו 'עץ גבוה חמישים אמה' לתלייה, כי חוץ מתיבת נח שארכה היה חמישים אמה לא מצינו בשום מקום עץ גבוה כזה. (כן כתב בילקוט שמעוני רמז תתרנ"ו שלקח את העץ מתיבת נח).

 

[נפקא מינא]

מדוע נתלו רק עשרה מבניו של המן, והרי היו לו יותר? אלא, כתוב בגמ' בכורות מה: שלהורים גבוהים נולדים בנים גבוהים ולנמוכים נולדים נמוכים. המן היה גבוה שכן הכינו לו עץ גבוה מאוד, לעומת זאת זרש הייתה רק בגובה זרת, וא"כ בניהם היו בינוניים, וכתוב שבינוניים תלויים ועומדים עד עשרה.

 

[נפקא מינא]

שאלה: מדוע אוזני המן משולשים?
תשובה: כדי שלא יתחייבו בציצית.
אם כן, למה למצה אין ציצית?
תשובה: כיון שזמנה בלילה ואין חובת ציצית בלילה .

 

[נפקא מינא]

עם הארץ אחד שהציץ למגילה הכתובה על קלף ונדמה לו שאחשוורוש כתוב ב'זי"ן'
ושאל את חבירו: "למה נחוץ ז' ב'אחשוורוש'?"
שאל חבירו: "וכי יש ז' ב'אחשוורוש '?"
ענהו עם הארץ: "וכי אין ז' ב'אחשוורוש '?"
"וודאי שאין!" השיב הנורמלי, "
איך זה אין?" המשיך עם הארץ להקשות, "וכי למה נחוץ ז' ב'אחשוורוש'?" רטן הנורמלי שכמעט והשתגע, "נו, הרי זה מה ששאלתי בתחילה, למה נחוץ ז' ב'אחשוורוש'!" השיב עם הארץ כמנצח.

 

[נפקא מינא]

שתיין מובהק היה אומר: "אילו אני הייתי משה רבינו, הייתי מתפלל לפני המקום שיהפוך את הסדר וייתן למצרים ארבע מכות ולישראל עשר כוסות" .

שאלו שתיין מפורסם: "איך אין אתה מתבייש לשתות יין מבוקר ועד ערב?"
השיב: "לומד אני ק"ו משלמה המלך, אם שלמה שהיה חכם מכל אדם שתה יין כל היום, אני, בשר ודם פשוט, אינו דין שאשתה יין מבוקר ועד ערב?!",
"מנין לך ששלמה היה שותה יין?" שאלוהו, והשיב: "אלא מה, חכם שכמותו לא ישתה יין כל היום?"

 

[נפקא מינא]

אמר פעם שיכור אחד: אין אני מקנא בשום אדם שבעולם כי אם בשלמה המלך.
הגע עצמך, כשהיה שלמה מקדש על היין בליל שבת צריך היה לתת מכוסו לאלף נשים לאחר שהצטרך לשתות בעצמו את רוב הכוס, כלום אין לקנא בכוס יין שכזו?.. .

 

[נפקא מינא]

אמר הרשל'ה: שכני טועם טעם של פורים כל השנה: אשתו ירקרוקת כאסתר, שמנה כאוזן המן, שופכת עליו בוז כפרג, קוראת לו ויזתא, הופכת אותו לדלפון, קוראת באוזניו יום יום את המגילה ומוכנה לתלות אותו .

 

[נפקא מינא]

מנהג השיכורים היה להחמיר לשתות יין לפני הדגים ולאחר הדגים ואפילו אם אין דגים באמצע.
כשבאו לעבור גשר מעל נהר היו שותים לפניו ולאחריו, גזירה שמא יש דגים מתחתיו .

 

[נפקא מינא]

ר' יהודה אריה ממודינא אמר כי ישנם טעמים רבים למה להתנזר ולא לשתות יין, אך טעם היין גובר הוא על כולם...

 

[נפקא מינא]

מה ראה לוט לשבת דווקא בסדום? מכיוון שראה "כי כולה משקה".

 

[נפקא מינא]

לפני הבחירות לכנסת הגיעו מארה"ב האדמו"ר מסאטמר ור' אהרן קוטלר.
התבטא מרן הגרי"ז:
אין המצווה כ"כ גדולה שצריך להביא את ר' אהרן מאמריקה, ואין העבירה גדולה כ"כ שצריך להביא את הרבי מסאטמר.. .

כאשר נשאל הרב מטשעבין זצ"ל אם זו מצווה להצביע בבחירות, השיב: כן, אלא שלא כאכילת מצה, רק כאכילת מרור...

 

[נפקא מינא]

בריסקער ששתה יין כראוי, נראה היה ביום הפורים כשהוא מכה את עצמו בשני מקלות, שאלוה ו"מדוע אתה עושה כן?" אמר להם: "התעורר בי החשש שמא יש בי ניצוץ מזרעו של עמלק, ועל כן אני מקיים את מצוות מחיית עמלק".
אמרו לו "אם כן, למה יש צורך בשני מקלות?" ענה להם "אחד כנגד זֶכֶר ואחד כנגד זֵכֶר"...

 

[נפקא מינא]

אותו בריסקער גם נראה בערב פורים כשהוא שמח באופן מיוחד, מה שלא קורה כל כך בימים כתיקונם. שאלוהו, "שמחה זו על מה?" אמר להם שהשנה הוא סוף סוף יכול לקיים את מצוות מתנות לאביונים בהידור, וזאת מכיון שהצליח להגיע ליהודי מסויים שהוא עני אמיתי למהדרין. אמרו לו "אם כן גלה לנו מי זה כדי שנוכל גם אנחנו לזכות במצווה כהלכת ה", אמר להם: "איני מסכים, אם אגלה איך אוכל לקיים זאת בשנה הבאה?"

 

[נפקא מינא]

משה רבינו נולד בתאריך ז' באדר, ויוצא א"כ ע"פ חשבון פשוט, שלכאורה הברית שלו יצאה ביום פורים - י"ד באדר, ונשאלת א"כ השאלה למה לא קראו לו "מרדכי" ע"ש מרדכי היהוד י כפי הנהוג?
אלא יש לומר, שמשה נולד מהול, וא"כ כביכול הברית שלו הייתה ביום ז' באדר, ולפיכך שפיר נקרא משה ע"ש משה רבינו בעל ההילולא.

 

[נפקא מינא]

שיכור אחד דרש ביום פורים בשם חכם אחד כי היין אינו טוב שכן מועל הוא בשליחותו, שולחים אותו לבטן והוא עולה לראש (שבט מוסר סי' כ"ט אות ע"ה). שאלוהו: "אם כן, מדוע אתה שותה כל היום יין?" השיב להם: "מה אעשה ודוד המלך גזר עלי, שנאמר תהילים פ"א, י"א: 'הרחב פיך ואמלאהו'". "ושמא 'ואמלאהו' במים?" שאלוהו, והשיב: "לומד אני זאת מגזירה שווה, כתוב במדבר י"ח, כ"ז 'וכמלאה מן היקב', מה שם יין אף כאן ביין".

 

[נפקא מינא]

כאשר הציע המן לאחשוורוש לכלות את ישראל, טען אחשוורוש "אית בהו רבנן". מגילה יג:, וביאר ה"נחלי דבש" שאחשוורוש הסביר להמן שהוא אמנם מציע לו עשרת אלפים כיכר כסף, אך מכיון ש'אית בהו רבנן' הרי אם ימכור את הרבנויות השונות ב- 127 המדינות שתחת מלכותו ירוויח הרבה יותר...