האם המצוה לשלוח לאוהביו או אדרבה למי שאינו כזה?
תשובה: בוודאי לשלוח לאוהביו הוא ג''כ מעיקר המצוה בפרט להטעם של 'להרבות' שמחה ורעות, אך בשולח לשונאו, יש שרצה לפקפק ולומר דאין יוצא, אך למעשה נ' דיצא ויש אף מעלה בכך אם מרבה שלום ואהבה. מקור: בארחות חיים [ספינקא] דן לומר דלא יצא, אך הביא מס' הדר''ק דיצא עי''ש [מצורף], ובפלא יועץ [הו' בס' אגרת הפורים] כ' ומה טוב לשלוח גדול לקטן ולמי שיש לו קפידא עליו, עכ''ל, אך יתכן שיש לחלק בין קפידא לשונא. מ''מ לא הוזכר בפו' חילוק בזה וש''מ דיצא. וכן הורה הגרח''ק ז''ל.
מבואר כאן דיש מחלוקת הפוסקים האם המששלוח מנות יסוו לעשות אחוה וריעות או שיעשה מיעשה המביא אהבה וריעות ונחלקו בזה משמרת חיים (ח"א פורים אות ה') והברכת מרדכי (הג' על המשמרת חיים שם)
יש לחקור מה הגדר של מצות מתנות לאביונים (ואכתוב בע"ה בקצרה את הצדדים) א. איתא בשיטה מקובצת בבבא מציעא (ע"ח ע"ב) דאין יום זה מדין צדקה בלבד, אלא מדין שמחה ומנות. ובביאור ענין השמחה- מצינו כמה ביאורים 1 מתוך דברי רבינו אפרים בבעל המאור והנמוק"י (ריש מגילה) נראה דהמצוה דמתנות לעניים הוה כדי שיהיה...
