דבר היושר

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
767
תודות
2,233
נקודות
296
ספק נזיקין לחומרא כהאמור ברשב"א ב, ב והגה"מ על הרמב"ם שכנים ט, א ושם ט, יג [דהתם עסקו בהרחק"נ ופי' הגר"א קנה, ח דאסור מדין ספק מזיק] והדברים ידועים.

הדברים תמוהים ומופלאים.

הרי יסוד התביעה בנזיקין וגזילה היא אותה זכות, שמעבר לבעלות עצמה יש זכאות קדומה להאדם שממונו יתקיים עבורו וישמש אותו, וכשם שגזילה לא ניתן לתבוע בצורה מהותית, הואיל והחפץ עצמו והבעלות הטבועה בו אינה משתנית, וכך גם נזיקין שהחפץ עצמו והבעלות הטבועה בו כבר אינו קיים בעולם ולא ניתן לתבוע עליו, וכל התביעה שכן יכול לתבוע הוא שממונו יתקיים לו ועבור תשמישיו.

ואם כך - כשם שבגזל האיסור הוא לשלול את זכויותיו של השני ולא על לקיחת הבעלות, ועל כן ספיקו לקולא, שבאופן שרעהו הוא המוחזק אזי הוא בעל הזכאות בהחזקה בממון, כך גם במזיק דהאיסור הוא לשלול את זכויותיו של השני ולא על לקיחת הבעלות, על כן לכ' היה אמור להיות שספיקו לקולא שהרי באופן כזה הוא בעל הזכאות להעמיד ממונו.
 
ספק נזיקין לחומרא כהאמור ברשב"א ב, ב והגה"מ על הרמב"ם שכנים ט, א ושם ט, יג [דהתם עסקו בהרחק"נ ופי' הגר"א קנה, ח דאסור מדין ספק מזיק] והדברים ידועים.

הדברים תמוהים ומופלאים.

הרי יסוד התביעה בנזיקין וגזילה היא אותה זכות, שמעבר לבעלות עצמה יש זכאות קדומה להאדם שממונו יתקיים עבורו וישמש אותו, וכשם שגזילה לא ניתן לתבוע בצורה מהותית, הואיל והחפץ עצמו והבעלות הטבועה בו אינה משתנית, וכך גם נזיקין שהחפץ עצמו והבעלות הטבועה בו כבר אינו קיים בעולם ולא ניתן לתבוע עליו, וכל התביעה שכן יכול לתבוע הוא שממונו יתקיים לו ועבור תשמישיו.

ואם כך - כשם שבגזל האיסור הוא לשלול את זכויותיו של השני ולא על לקיחת הבעלות, ועל כן ספיקו לקולא, שבאופן שרעהו הוא המוחזק אזי הוא בעל הזכאות בהחזקה בממון, כך גם במזיק דהאיסור הוא לשלול את זכויותיו של השני ולא על לקיחת הבעלות, על כן לכ' היה אמור להיות שספיקו לקולא שהרי באופן כזה הוא בעל הזכאות להעמיד ממונו.
אבל בגזל כנגד התביעה של הנגזל, עומדת התביעה של הגזלן, דהא כ"כ שאינו גזל, הגזלן יכול לקחת, ואין הנגזל יכול למנוע ממנו את הזכות לקחת מספק,
אולם במזיק אין למזיק תביעה להזיק, שאין זכות להזיק, וא"כ אפשר שיהא ספיקו לחומרא.
[אמנם בהרחקת נזקין הוא קשה, דהא ס"ס הוא ע"ח השימוש של המזיק ויש לישב.]
 
ספק נזיקין לחומרא כהאמור ברשב"א ב, ב והגה"מ על הרמב"ם שכנים ט, א ושם ט, יג [דהתם עסקו בהרחק"נ ופי' הגר"א קנה, ח דאסור מדין ספק מזיק] והדברים ידועים.

הדברים תמוהים ומופלאים.

הרי יסוד התביעה בנזיקין וגזילה היא אותה זכות, שמעבר לבעלות עצמה יש זכאות קדומה להאדם שממונו יתקיים עבורו וישמש אותו, וכשם שגזילה לא ניתן לתבוע בצורה מהותית, הואיל והחפץ עצמו והבעלות הטבועה בו אינה משתנית, וכך גם נזיקין שהחפץ עצמו והבעלות הטבועה בו כבר אינו קיים בעולם ולא ניתן לתבוע עליו, וכל התביעה שכן יכול לתבוע הוא שממונו יתקיים לו ועבור תשמישיו.

ואם כך - כשם שבגזל האיסור הוא לשלול את זכויותיו של השני ולא על לקיחת הבעלות, ועל כן ספיקו לקולא, שבאופן שרעהו הוא המוחזק אזי הוא בעל הזכאות בהחזקה בממון, כך גם במזיק דהאיסור הוא לשלול את זכויותיו של השני ולא על לקיחת הבעלות, על כן לכ' היה אמור להיות שספיקו לקולא שהרי באופן כזה הוא בעל הזכאות להעמיד ממונו.
לכאורה השאלה היא יותר יסודית ושורשית,
מהו ההדבל בין נזיקין לגזילה, מדוע דנים כל אחד בצורה שונה, הלא בסופו של דבר תוכנו של שניהם זהה - בשניהם ראובן פגע בבעלותו של שמעון, מדוע שפה נדון כך ופה נדון אחרת.
כשנבים מהו ההבדל בין נזיקין לגזילה, אולי נוכל גם להבין מהו ההבדל בין ספק נזיקין לספק גזל.
 
לכאורה השאלה היא יותר יסודית ושורשית,
מהו ההדבל בין נזיקין לגזילה, מדוע דנים כל אחד בצורה שונה, הלא בסופו של דבר תוכנו של שניהם זהה - בשניהם ראובן פגע בבעלותו של שמעון, מדוע שפה נדון כך ופה נדון אחרת.
כשנבים מהו ההבדל בין נזיקין לגזילה, אולי נוכל גם להבין מהו ההבדל בין ספק נזיקין לספק גזל.
הגזלן והמזיק שני אבות ושמות לעצמם הם, לא למדנו תביעת מכה בהמה מלא תגזול ולהפך, וצריך לעמוד על טיב חילוקם זמ"ז
ושמעתי לבאר:
דהוא מפני דשניא תביעת בעלים במניעת הפסד החפץ מתביעתו במניעת הלקח החפץ לאחרים, כי התביעה במניעת הלקחו לאחרים קיימת בגוף הענין שהחפץ לקוח לאחרים אשר הוא שלא כדיני הממון ומניעתו נתבעת על ידם, ואין התביעה על מה דהעמיד בעלותו כנגד בעלות חבירו דאף המניח ממון חבירו ביד אנס יתבע מפרשת גזילה ע"א דלא העמיד שליטתו בה, אלא חיובו מפני דהעמיד ממון חבירו כלוקח ביד אחר, דע"ז נתבע וע"ז מתחייב.
ואילו המזיק לא נתבע ע"ז דדין בהמת חבירו להתקיים והוא מנע קיומה, דוודאי ליכא לבעלים זכות דפרתו תחייה לעולם ולא תמות, ואין תביעת המניעה אלא בעשיית פלוני את הדבר הזה שהבעלים זכאי דכ"כ דבהמתו קיימת לא יבטל קיומה ע"י פלוני, וע"ז נתבע דזכאי הבעלים דלא יבטל ממונו ע"י.

ולולא היות כאן איש מזיק ל"ה כאן תפיסת תביעה כלל משא"כ בגזילה שהתביעה קיימת במה דממונו עומד כלקוח ביד אחר, ולא נתפסת התביעה על איש פלוני דווקא.

(ציטוט מאשכול בנושא עיין שם, חפש החילוק בין תביעת גזילה לנזיקין)
 
הגזלן והמזיק שני אבות ושמות לעצמם הם, לא למדנו תביעת מכה בהמה מלא תגזול ולהפך, וצריך לעמוד על טיב חילוקם זמ"ז
ושמעתי לבאר:
דהוא מפני דשניא תביעת בעלים במניעת הפסד החפץ מתביעתו במניעת הלקח החפץ לאחרים, כי התביעה במניעת הלקחו לאחרים קיימת בגוף הענין שהחפץ לקוח לאחרים אשר הוא שלא כדיני הממון ומניעתו נתבעת על ידם, ואין התביעה על מה דהעמיד בעלותו כנגד בעלות חבירו דאף המניח ממון חבירו ביד אנס יתבע מפרשת גזילה ע"א דלא העמיד שליטתו בה, אלא חיובו מפני דהעמיד ממון חבירו כלוקח ביד אחר, דע"ז נתבע וע"ז מתחייב.
ואילו המזיק לא נתבע ע"ז דדין בהמת חבירו להתקיים והוא מנע קיומה, דוודאי ליכא לבעלים זכות דפרתו תחייה לעולם ולא תמות, ואין תביעת המניעה אלא בעשיית פלוני את הדבר הזה שהבעלים זכאי דכ"כ דבהמתו קיימת לא יבטל קיומה ע"י פלוני, וע"ז נתבע דזכאי הבעלים דלא יבטל ממונו ע"י.

ולולא היות כאן איש מזיק ל"ה כאן תפיסת תביעה כלל משא"כ בגזילה שהתביעה קיימת במה דממונו עומד כלקוח ביד אחר, ולא נתפסת התביעה על איש פלוני דווקא.

(ציטוט מאשכול בנושא עיין שם, חפש החילוק בין תביעת גזילה לנזיקין)
חילוק יפה, [אגב, אפשר לכתוב אותו במילים פחות מסובכות], אך איך הוא מסביר את חילוקי הדינים בין נזיקין לגזילה.
 
איני יודע, אך וודאי שאי"ז תלוי בפן הזה של ההגדרה אזי אין זה קשור אלי
ועדיין, מדוע היה ענין לחלק את נזיקין וגזילה לשני שמות, אין הכי נמי שעניינם שונה, אך אם אין כל נפק"מ והדין הוא אותו דין, מדוע נחלקו לשני שמות.
 
בעיקר העניין נראה דדעת הרמב״ם שונה מדברי הרא''ש.

הרמב״ם בריש הל' תשובה מביא מזיק ממונו של חבירו כמי שצריך תשובה כלפי שמיא.
ואכן יש מי שרצה לומר (ואפשר שזו כוונת הברכ''ש) להוכיח זה מהדעה דכופרא כפרא, ולא מסתבר לחלק משמעותית בין תשלום זה על מה שגרם שורו, לדבר אחר שעשה השור.

אבל מדברי הרא''ש, ששייך בזה המוציא מחבירו עליו הראיה - הגר"א חו"מ קנה, ח.

ויש לזה נפק''מ בהבנה של כמה סוגיות, אבל לדינא זה אם מותר לעשות ספק היזק
 
ועדיין, מדוע היה ענין לחלק את נזיקין וגזילה לשני שמות, אין הכי נמי שעניינם שונה, אך אם אין כל נפק"מ והדין הוא אותו דין, מדוע נחלקו לשני שמות.
כוונתי לנפק''מ בהבנה של כו''כ סוגיות, בהמשך לדברי מעכ''ת, בזה שנכללו ב'אבות נזיקין' דר' אושיעא ור' חייא.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון