ספק נזיקין לחומרא כהאמור ברשב"א ב, ב והגה"מ על הרמב"ם שכנים ט, א ושם ט, יג [דהתם עסקו בהרחק"נ ופי' הגר"א קנה, ח דאסור מדין ספק מזיק] והדברים ידועים.
הדברים תמוהים ומופלאים.
הרי יסוד התביעה בנזיקין וגזילה היא אותה זכות, שמעבר לבעלות עצמה יש זכאות קדומה להאדם שממונו יתקיים עבורו וישמש אותו, וכשם שגזילה לא ניתן לתבוע בצורה מהותית, הואיל והחפץ עצמו והבעלות הטבועה בו אינה משתנית, וכך גם נזיקין שהחפץ עצמו והבעלות הטבועה בו כבר אינו קיים בעולם ולא ניתן לתבוע עליו, וכל התביעה שכן יכול לתבוע הוא שממונו יתקיים לו ועבור תשמישיו.
ואם כך - כשם שבגזל האיסור הוא לשלול את זכויותיו של השני ולא על לקיחת הבעלות, ועל כן ספיקו לקולא, שבאופן שרעהו הוא המוחזק אזי הוא בעל הזכאות בהחזקה בממון, כך גם במזיק דהאיסור הוא לשלול את זכויותיו של השני ולא על לקיחת הבעלות, על כן לכ' היה אמור להיות שספיקו לקולא שהרי באופן כזה הוא בעל הזכאות להעמיד ממונו.
הדברים תמוהים ומופלאים.
הרי יסוד התביעה בנזיקין וגזילה היא אותה זכות, שמעבר לבעלות עצמה יש זכאות קדומה להאדם שממונו יתקיים עבורו וישמש אותו, וכשם שגזילה לא ניתן לתבוע בצורה מהותית, הואיל והחפץ עצמו והבעלות הטבועה בו אינה משתנית, וכך גם נזיקין שהחפץ עצמו והבעלות הטבועה בו כבר אינו קיים בעולם ולא ניתן לתבוע עליו, וכל התביעה שכן יכול לתבוע הוא שממונו יתקיים לו ועבור תשמישיו.
ואם כך - כשם שבגזל האיסור הוא לשלול את זכויותיו של השני ולא על לקיחת הבעלות, ועל כן ספיקו לקולא, שבאופן שרעהו הוא המוחזק אזי הוא בעל הזכאות בהחזקה בממון, כך גם במזיק דהאיסור הוא לשלול את זכויותיו של השני ולא על לקיחת הבעלות, על כן לכ' היה אמור להיות שספיקו לקולא שהרי באופן כזה הוא בעל הזכאות להעמיד ממונו.