בחקתיך אשתעשע

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
572
תודות
1,505
נקודות
142
כתוב בתורה שזמן ק"ש של ערבית הוא 'בשכבך' - והיינו זמן שכיבה
וזמן ק"ש של היום הוא "בקומך' - דהיינו זמן קימה
למה רק בק"ש של יום יש סוף זמן ק"ש מן התורה, ולא בק"ש של ערבית, אלא מצוותו כל הלילה?
 
זמן שכיבה הוא כל הלילה, כי דרך בנ"א לשכב בכולו...
דהיינו כל משך זמן השינה שייך עליו לשון בשכבך.
בעוד שקימה משמע הקימה מהשינה, וזה רק זמן ההתעוררות, ולא כל זמן שאדם ער.
 
כי 'בשכבך' פירשו כל זמן שבני אדם שוכבים וזה כל הלילה, ואילו 'בקומך' זה רק בתחילת היום [לא כתוב בעומדך]
איך היה אמור להיות כתוב אם היה רוצה לומר זמן שאנשים הולכים לישון אם לא 'בשכבך', כמו ובקומך?
 
כתוב בתורה שזמן ק"ש של ערבית הוא 'בשכבך' - והיינו זמן שכיבה
וזמן ק"ש של היום הוא "בקומך' - דהיינו זמן קימה
למה רק בק"ש של יום יש סוף זמן ק"ש מן התורה, ולא בק"ש של ערבית, אלא מצוותו כל הלילה?
ידועים בזה דברי הכס"מ והחידוש הנורא שחידש בזה... (סוף פ"א מק"ש)
וז"ל : "יש שואלים מ"ט בשכבך דרשינן כל זמן שבני אדם שוכבים על מטתם (וכדאמרינן בהא דרשב"י פעמים שאדם קורא קריאת שמע ב' פעמים ביום אחת קודם הנץ החמה ואחת אחר הנץ החמה ויוצא י"ח אחת של יום ואחת של לילה ומסיק התם דקרי ליה ליליא משום דאיכא אינשי דגנו בההיא שעתא) וע"כ אין פי' שבאותה שעה עולים על מטתם לשכב דאין דרך בני אדם לשכב באותה שעה אלא פי' שעדיין שוכבים על מטתם ואם כן בשכבך פי' בעודם שוכבים והיינו לרוב בני אדם עד שיעלה עמוד השחר ולמה לא דרשו כן ובקומך כל זמן שבני אדם קמים דהיינו כל היום. וי"ל דאה"נ דהכי דרשינן ליה ומ"ה אמרי' הקורא מכאן ואילך לא הפסיד הברכות ואילו לא היה זמן קריאת שמע כלל היו ברכותיו לבטלה אלא משום דקי"ל דצריך לסמוך גאולה לתפלה ותפלות כנגד התמידין תקנום והתמיד היה קרב עד ד' שעות ואם כן קודם צריך לקרות קריאת שמע ולכך הקדימו זמנה עד סוף שלש שעות ואסמכוה אקרא ובקומך בשעה שדרך בני אדם קמים ותדע דאסמכתא היא ולא עיקר פירושא דקרא דתלי טעמא עד סוף ג' שעות דשכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות ואטו בני מלכים מי הוו רובא דעלמא אלא ודאי כדאמרן כנ"ל":
 
דאה"נ דהכי דרשינן ליה ומ"ה אמרי' הקורא מכאן ואילך לא הפסיד הברכות ואילו לא היה זמן קריאת שמע כלל היו ברכותיו לבטלה
וכי מי שקורא ק"ש בשעה 2 אחר הצהריים אומר ברכות ק"ש? אתמהה
 
מכח קושיא זו מגיעה הדיטה של הכסף משנה שקריאת דשמע כל היום
וז"ל: כסף משנה (קריאת שמע פ"א הי"ג) וז"ל: אין פי' שבאותה שעה עולים על מטתם לשכב דאין דרך בני אדם לשכב באותה שעה אלא פי' שעדיין שוכבים על מטתם ואם כן בשכבך פי' בעודם שוכבים והיינו לרוב בני אדם עד שיעלה עמוד השחר ולמה לא דרשו כן ובקומך כל זמן שבני אדם קמים דהיינו כל היום. וי"ל דאה"נ דהכי דרשינן ליה ומ"ה אמרי' הקורא מכאן ואילך לא הפסיד הברכות ואילו לא היה זמן קריאת שמע כלל היו ברכותיו לבטלה אלא משום דקי"ל דצריך לסמוך גאולה לתפלה ותפלות כנגד התמידין תקנום והתמיד היה קרב עד ד' שעות ואם כן קודם צריך לקרות קריאת שמע.

ושמעתי מהגר"י גנס שהמליץ על זה שהרבה רוצים לומר על זה את הפסוק 'וכסף משנה קחו בידכם'

ועיין במגן אברהם (סימן נח סק"ז), ובטורי זהב (סק"ד), דצריך לומר, דלעולם דרשת ובשכבך פירושה כל זמן שהוא שוכב, אבל קימה לא תיקרא אלא בשעה שאדם עומד ממטתו, אבל אחר כך לא תיקרא קימה, אלא עמידה או ישיבה או הילוך. ע"ש.
 
מכח קושיא זו מגיעה הדיטה של הכסף משנה שקריאת דשמע כל היום
וז"ל: כסף משנה (קריאת שמע פ"א הי"ג) וז"ל: אין פי' שבאותה שעה עולים על מטתם לשכב דאין דרך בני אדם לשכב באותה שעה אלא פי' שעדיין שוכבים על מטתם ואם כן בשכבך פי' בעודם שוכבים והיינו לרוב בני אדם עד שיעלה עמוד השחר ולמה לא דרשו כן ובקומך כל זמן שבני אדם קמים דהיינו כל היום. וי"ל דאה"נ דהכי דרשינן ליה ומ"ה אמרי' הקורא מכאן ואילך לא הפסיד הברכות ואילו לא היה זמן קריאת שמע כלל היו ברכותיו לבטלה אלא משום דקי"ל דצריך לסמוך גאולה לתפלה ותפלות כנגד התמידין תקנום והתמיד היה קרב עד ד' שעות ואם כן קודם צריך לקרות קריאת שמע.

ושמעתי מהגר"י גנס שהמליץ על זה שהרבה רוצים לומר על זה את הפסוק 'וכסף משנה קחו בידכם'
כבר צוטט...
אגב, הוא לא אומר שק"ש כל היום למעשה. אלא רק עקרונית, כי למעשה צריך שתהיה לפני עמידה כדי לסמוך גאולה וכו' וממילא היות ויש זמן תפילה צריך לקרותה קודם.

ידועים בזה דברי הכס"מ והחידוש הנורא שחידש בזה... (סוף פ"א מק"ש)
וז"ל : "יש שואלים מ"ט בשכבך דרשינן כל זמן שבני אדם שוכבים על מטתם (וכדאמרינן בהא דרשב"י פעמים שאדם קורא קריאת שמע ב' פעמים ביום אחת קודם הנץ החמה ואחת אחר הנץ החמה ויוצא י"ח אחת של יום ואחת של לילה ומסיק התם דקרי ליה ליליא משום דאיכא אינשי דגנו בההיא שעתא) וע"כ אין פי' שבאותה שעה עולים על מטתם לשכב דאין דרך בני אדם לשכב באותה שעה אלא פי' שעדיין שוכבים על מטתם ואם כן בשכבך פי' בעודם שוכבים והיינו לרוב בני אדם עד שיעלה עמוד השחר ולמה לא דרשו כן ובקומך כל זמן שבני אדם קמים דהיינו כל היום. וי"ל דאה"נ דהכי דרשינן ליה ומ"ה אמרי' הקורא מכאן ואילך לא הפסיד הברכות ואילו לא היה זמן קריאת שמע כלל היו ברכותיו לבטלה אלא משום דקי"ל דצריך לסמוך גאולה לתפלה ותפלות כנגד התמידין תקנום והתמיד היה קרב עד ד' שעות ואם כן קודם צריך לקרות קריאת שמע ולכך הקדימו זמנה עד סוף שלש שעות ואסמכוה אקרא ובקומך בשעה שדרך בני אדם קמים ותדע דאסמכתא היא ולא עיקר פירושא דקרא דתלי טעמא עד סוף ג' שעות דשכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות ואטו בני מלכים מי הוו רובא דעלמא אלא ודאי כדאמרן כנ"ל":
 
ידועים בזה דברי הכס"מ והחידוש הנורא שחידש בזה... (סוף פ"א מק"ש)
וז"ל : "יש שואלים מ"ט בשכבך דרשינן כל זמן שבני אדם שוכבים על מטתם (וכדאמרינן בהא דרשב"י פעמים שאדם קורא קריאת שמע ב' פעמים ביום אחת קודם הנץ החמה ואחת אחר הנץ החמה ויוצא י"ח אחת של יום ואחת של לילה ומסיק התם דקרי ליה ליליא משום דאיכא אינשי דגנו בההיא שעתא) וע"כ אין פי' שבאותה שעה עולים על מטתם לשכב דאין דרך בני אדם לשכב באותה שעה אלא פי' שעדיין שוכבים על מטתם ואם כן בשכבך פי' בעודם שוכבים והיינו לרוב בני אדם עד שיעלה עמוד השחר ולמה לא דרשו כן ובקומך כל זמן שבני אדם קמים דהיינו כל היום. וי"ל דאה"נ דהכי דרשינן ליה ומ"ה אמרי' הקורא מכאן ואילך לא הפסיד הברכות ואילו לא היה זמן קריאת שמע כלל היו ברכותיו לבטלה אלא משום דקי"ל דצריך לסמוך גאולה לתפלה ותפלות כנגד התמידין תקנום והתמיד היה קרב עד ד' שעות ואם כן קודם צריך לקרות קריאת שמע ולכך הקדימו זמנה עד סוף שלש שעות ואסמכוה אקרא ובקומך בשעה שדרך בני אדם קמים ותדע דאסמכתא היא ולא עיקר פירושא דקרא דתלי טעמא עד סוף ג' שעות דשכן דרך בני מלכים לעמוד בשלש שעות ואטו בני מלכים מי הוו רובא דעלמא אלא ודאי כדאמרן כנ"ל":
הב לן פירושא למחזה הגדול הזה!
אטו סמיכת גאולה לתפלה דין תורה היא?
וחידוש נפלא נוסף טמון בדברי הכסף משנה והוא שאמר שאם לא היה זה זמן קריאת שמע כלל היו ברכותיו לבטלה.
וגם זה חידוש נורא ולפו"ר פלא והפלא, הלא אחר שעה רביעית רבו השיטו ת ששוב אין לברך ברכות קריאת שמע כלל, ולדבריו מאחר שרשאי להתפלל עד חצות למה לא יקרא בברכותיה, ובלא"ה נמי מאחר שכבר אינו מתפלל למה לא יקרא ובלא סמיכת גאולה לתפלה, ואף ברכות קריאת שמע יוכל לברך משום שהלא לדבריו תליא בזמן קריאת שמע.

וכו"ע מודו שאף על פי שלא הפסיד ברכות אבל ידי קריאת שמע לא יצא וכמפורש גמרא (דאל"כ מנא לן לפרש ש'לא הפסיד' היינו לא הפסיד ברכות יעויי"ש)
 
מכח קושיא זו מגיעה הדיטה של הכסף משנה שקריאת דשמע כל היום
וז"ל: כסף משנה (קריאת שמע פ"א הי"ג) וז"ל: אין פי' שבאותה שעה עולים על מטתם לשכב דאין דרך בני אדם לשכב באותה שעה אלא פי' שעדיין שוכבים על מטתם ואם כן בשכבך פי' בעודם שוכבים והיינו לרוב בני אדם עד שיעלה עמוד השחר ולמה לא דרשו כן ובקומך כל זמן שבני אדם קמים דהיינו כל היום. וי"ל דאה"נ דהכי דרשינן ליה ומ"ה אמרי' הקורא מכאן ואילך לא הפסיד הברכות ואילו לא היה זמן קריאת שמע כלל היו ברכותיו לבטלה אלא משום דקי"ל דצריך לסמוך גאולה לתפלה ותפלות כנגד התמידין תקנום והתמיד היה קרב עד ד' שעות ואם כן קודם צריך לקרות קריאת שמע.
במחילה -חוץ מהווארט של הרב גאנס - מה הוספת על דברי הרב @מרכז ?
ידועים בזה דברי הכס"מ והחידוש הנורא שחידש בזה... (סוף פ"א מק"ש)
 
כבר צוטט...
אגב, הוא לא אומר שק"ש כל היום למעשה. אלא רק עקרונית, כי למעשה צריך שתהיה לפני עמידה כדי לסמוך גאולה וכו' וממילא היות ויש זמן תפילה צריך לקרותה קודם.
סליחה לא ראיתי אבח אני העתקתי גם את התירוצים האחרים על זה
 
לכאו' מח' המג"א והכ"מ האם "ובקומך" כל זמן שקמים או בזמן שעושים את פעולת הקימה
היינו שיושב ונעמד
ונפ"מ לפי ב"ש שדרשו ובקומך כפשוטו הייני שצריך לשבת ולעמוד ואז לקרא
כדי שיהיה "בקומך"
ולעינינו שאסור לעשות כב"ש לכאו' מי שעמד כבר לדעת המג"א יכול לקרא בלא בעיה
אך לדעת הכסף משנה יעוי' במ"ב
 
כי 'בשכבך' פירשו כל זמן שבני אדם שוכבים וזה כל הלילה, ואילו 'בקומך' זה רק בתחילת היום [לא כתוב בעומדך]
מלשון הספרי שמובא ברש"י שם לא משמע כן:
"ובשכבך" -יכול אפילו שכב בחצי היום ת"ל ובקומך, יכול אפילו עמד בחצי הלילה, ת"ל בשבתך בביתך ובלכתך בדרך דרך ארץ דברה תורה זמן שכיבה וזמן קימה .
מהלשון "שכב בחצי היום" נראה שאינן פירוש המילה "בשכבך" שהוא שוכב אז במיטתו, אלא שמשכיב את עצמו אז.
 
מהלשון "שכב בחצי היום" נראה שאינן פירוש המילה "בשכבך" שהוא שוכב אז במיטתו, אלא שמשכיב את עצמו אז.
נו, הוא הלך לישון בחצי היום, וגם המשיך לשכב ולישון.
זה לא מוכרח שהוא רק נשכב, אלא יכול גם להיות שהוא המשיך לשכב.
לעומת זאת, לקום, א"א להמשיך לקום...
 
זה לא מוכרח שהוא רק נשכב, אלא יכול גם להיות שהוא המשיך לשכב.
נוווו באמת -גם אתה מבין שהספרי מדבר על מי שהשכיב עצמו אז, ולא בעיקר על המשך השינה, גם אם בפועל המשיך לישון.
אם אתה לא מבין את זה אין לי עוד מה לומר.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון