האם יכול להוציא את חבירו בקריאת המגילה כגון שקרא החצי בעצמו, וחסר לו החצי השני של המגילה, האם יכול המוציא להתחיל מהחצי השני של המגילה. באופן שכלפיו אין זה קריאת מגילה כלל.
האם יכול להוציא את חבירו בקריאת המגילה כגון שקרא החצי בעצמו, וחסר לו החצי השני של המגילה, האם יכול המוציא להתחיל מהחצי השני של המגילה. באופן שכלפיו אין זה קריאת מגילה כלל.
לכאורה צ"ל שיצא.
אולם כ"ז אינו ענין לעניינינו, ששם הקטן או האשה מברכים ברכה שלימה והם יוצאים בה ורק השומעים מוסיפים באמצע עוד וכאן השאלה שהקורא לא עשה כלום בקריאתו שקרא חצי
הוכחה יפה. אולם ל"ד לגמרי שהרי שיטת המג"א בתקצ"ג שברכות תפילה אינם מעכבות זו את זו וברכה אחת גם אפשר לברך משא"כ במגילה שחצי אינו כלום, ואף לשיטות שברכות מעכבות זא"ז היינו שכל ברכה עומדת כשלעצמה רק שתלויה גם בברכה השניה, אבל עדיין כל ברכה עומדת לעצמה ולכן יכול להוציא, ובחצי מגילה י"ל שאי"ז שום דבר. והרי בחצי ברכה וודאי לא יוצא, והשאלה אם חצי מגילה דומה לחצי ברכה או לשתי ברכות המעכבות זא"ז וצ"ע.
לכאורה יש לחלק בפשיטות בין חצי ברכה לחצי מגילה. שהרי בחצי ברכה חסר במשמעות הברכה ועניינה. ובזה שפיר י"ל שאין יכול לצרף חצאין, שחיסרון החצי הוא בעצם שאין כלל משמעות לחצי ברכה.
משא"כ סיפור המגילה אין חיסרון בחציה בעצם, רק אם לא השלימה אח"כ, אבל אם השלים ע"י ענייה בעצמו שמא יצא, והצד שלא יצא הוא שא"א לצרף דין שומע כעונה לעונה בעצמו.