- הודעות
- 11
- תודות
- 42
- נקודות
- 2
היסוד הנ"ל מיוחס לגרש"ש רבו של הגרש"ר ומסופר שכשהוא והגרב"ד ליבוביץ נפגשו הציג הגרש"ש יסוד זה והגרב"ד הגיב ב"מזל טוב" לגרש"ש לנישואיו שחלו עכשיו...
אבל לגופו של ענין חלות קידושין היא לא מעשה מציאותי כמו ביאה והזרעה אלא מציאות שאדם מייחד אישה איליו שתהיה מיוחדת רק איליו ולא לאדם אחר [וידועה החקירה אם הוא מייחד איליו ואז אוסר לכל העולם או איפכא ואכמ"ל], ובזה אחז הגרש"ש שאותו "יחוד" הוא מציאות קיימת בכל רגע ורגע שכיוון שמהות הקידושין הוא יחוד אשה לאיש הרי בכל רגע יש מצב של קידושין - יחודין, קידוש לשון יחוד, של האשה איליו, ואין שום קשר למעשה ביאה אטו אם אני עכשיו אדפוק על השולחן ויווצר חור כל זמן שיש חור זה נחשב שאני דופק על השולחן אתמהה