• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
יעויין בספר " מעשה איש" על מרנא החזו"א שהביא בשם תלמידו הרב רגוזזניצקי זצ"ל ר"י מאורות התורה שאמר לו שבחור צריך ללמוד נ"ך שעתיים ( או אולי שעה, אינני זוכר) בחודש!!!
לדאבוני, איני מבין מדוע נזקקים אנו להוראת החזו"א בזה, הלא יש בזה דברים מפורשים בשו"ע ובספרי הפוסקים, וצ"ע מה כוונת החזו"א.
 
וצ"ע מה כוונת החזו"א.
פשוטו כמשמעו,
ועוד ראיתי בשם אחד מן הגדולים ששיעור הזמן המועט שצריך לעסוק בנביאים הוא בכדי שיתאמת ויתברר אצלנו שמתי שאין עושים רצון הוי"ה ב"ה, הוא מנגח את האומות בעמו. ובזה יגרום לנו להרחיק מעלינו כל דבר עבירה.
 
האם תוכל לצטט לי פסוק בתנ"ך שאינו מופיע בגמ' בבלי וירושלמי ראשו' ואחרו'?? תימה.
לדוג'
דברי הימים א פרק ח פסוק ב
נוֹחָה֙ הָֽרְבִיעִ֔י וְרָפָ֖א הַחֲמִישִֽׁי
בטוחני שיש עוד לא מעט פסוקים כאלו.
 
אם הזכירו את החזו"א בענין התנ"ך, אז שידעו להם כל המקנטרים שהחזו"א כותב באיגרת [אינו לפני כעת] שבהיות והרופאים אמרו לו שעקב מצבו הרפואי אסור לו ללמוד תורה, והתירו לו ללמוד ץנ"ך, והיהכמדומני כמה חודשים שלמד רק תנ"ך וותב על עצמו באיגרת "הילכתי כמשוגע ברחובות וילנא", הוי אומר שללמוד רק תנ"ך זה להיות משוגע!!!.
 
אם הזכירו את החזו"א בענין התנ"ך, אז שידעו להם כל המקנטרים שהחזו"א כותב באיגרת [אינו לפני כעת] שבהיות והרופאים אמרו לו שעקב מצבו הרפואי אסור לו ללמוד תורה, והתירו לו ללמוד ץנ"ך, והיהכמדומני כמה חודשים שלמד רק תנ"ך וותב על עצמו באיגרת "הילכתי כמשוגע ברחובות וילנא", הוי אומר שללמוד רק תנ"ך זה להיות משוגע!!!.
צורת ההסקת מסקנות שלך די מעניינת...
כמדומני שגם התומך הנלהב ביותר בלימוד הנ"ך, אם יאלץ ללמוד רק נ"ך במשך חדשים - ישתגע. (רק שלדעתך הוא כבר היה משוגע..)
שלא לדבר על בחור ישיבה קלאסי, שהורגל על הויות דאביי ורבא - שישאל את נפשו למות.
תשאל כל ת"ח אבל כמה קשה זה ללמוד רק את מה שמותר, ואז נדבר על לעסוק בנ"ך, לא שבוע - אלא חדשים.
 
אם הזכירו את החזו"א בענין התנ"ך, אז שידעו להם כל המקנטרים שהחזו"א כותב באיגרת [אינו לפני כעת] שבהיות והרופאים אמרו לו שעקב מצבו הרפואי אסור לו ללמוד תורה, והתירו לו ללמוד ץנ"ך, והיהכמדומני כמה חודשים שלמד רק תנ"ך וותב על עצמו באיגרת "הילכתי כמשוגע ברחובות וילנא", הוי אומר שללמוד רק תנ"ך זה להיות משוגע!!!.
וכבר אמרו חז"ל בסוף אלו מציאות, העוסקים במקרא מידה ואינה מידה. לא צריכים למצוא ראיות ודיוקים מהחזו"א, כשיש חז"ל מפורשים.
 
קושייתי היתה שלא יתכן שנזדקק לדברי החזו"א כאשר יש לנו הלכות מפורשות בשו"ע, ודברים ידועים מחז"ל בענין,
ואדרבה, אם היתה זו דעת החזו"א, הרי שהדברים היו אמורים להיכתב בספרו, כיון שזו שאלה הלכתית טהורה לכל דבר וענין, ולא לדעת על זה רק מעדות שנדפסה במעשה איש.
 
לתועלת הדיון החשוב מצורפת שאלה מעניינת שנשאל מרן הרי"ח הטוב זצוק"ל בספרו שו"ת תורה לשמה, סימן רנ"ד.
מאידך גיסא,
"יכנסו בעלי מקרא בעלי משנה בעלי גמרא כו'. משמע דאפשר שיהיו בעלי משנה או בעלי גמרא ולא בעלי מקרא. וכן כשהשיבו ריב"ע דלא קרא שאלהו שוב אולי שנית. ודלא כאותן ששופכין בוז על מקצת גדולי זמנינו בש"ס ופוסקים ואין להם יד כ"כ במקרא"
(רש"ש עמ"ס ב"ב ח.)​
 
שאלה שנשאלת תדיר.

הנה בגמ' קידושין ל. אמר רב ספרא משום ר' יהושע בן חנניא, מאי דכתיב: ושננתם לבניך, אל תקרי ושננתם אלא ושלשתם, לעולם ישלש אדם שנותיו, שליש במקרא, שליש במשנה, שליש בתלמוד. מי יודע כמה חיי? לא צריכא - ליומי. וכתב ברש"י: ליומי - ימי השבוע.

ובתוספות רא"ש כתב וז"ל: לא צריכא ליומי. פירש"י ליומי השבוע, וי"מ היום עצמו ישלש ועל כן סידר רב עמרם לומר בכל יום קודם פסוקי דזמרה מקרא ומשנה ותלמוד. ר"ת מפרש אנו סומכים אהא דאמרינן בסנהדרין תלמוד בבלי בלול במקרא במשנה ובתלמוד ובו אנו יוצאים ידי חובותינו.

והרמב"ם בהלכות תלמוד תורה (פרק א' הלכה יב) כותב: כיצד היה בעל אומנות והיה עוסק במלאכתו שלש שעות ביום ובתורה תשע אותן התשע קורא בשלש מהן בתורה שבכתב ובשלש בתורה שבעל פה ובשלש אחרות מתבונן בדעתו להבין דבר מדבר ודברי קבלה בכלל תורה שבכתב הן ופירושן בכלל תורה שבעל פה והענינים הנקראים פרדס בכלל הגמרא הן במה דברים אמורים בתחלת תלמודו של אדם אבל כשיגדיל בחכמה ולא יהא צריך לא ללמוד תורה שבכתב ולא לעסוק תמיד בתורה שבעל פה יקרא בעתים מזומנים תורה שבכתב ודברי השמועה כדי שלא ישכח דבר מדברי דיני תורה ויפנה כל ימיו לגמרא בלבד לפי רוחב שיש בלבו ויישוב דעתו.
אתה צודק. ושאלתי אישית את מרן פוה"ד הגר"י זילברשטיין שליט"א אם צריך להקדיש ביום זמן ללימוד נביא, ואמר לי שברור שצריך. לא ע"מ לסמוך למעשה כי לכל שואל יש תשובה משלו, אבל הרעיון הובן
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון