ישעיהו מנחלת דן

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
1,897
תודות
5,459
נקודות
355
מבואר בגמ' בתחילת כיצד מברכים במסקנת הסוגיא שמקור חיוב ברכה על הנאה הוא מסברא שאסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה.
ולכאורה מכוח סברא זו היה לנו לחייב לברך על כל הנאה חשובה וכבר כתב בספר הפרדס לבית מדרשו של רש''י שמאה ברכות מבוססות על ברכות כאלו.
והנה ידוע הדיון בראשונים והאחרונים בשאלה האם מותר להוסיף ברכות לאחר חתימת התלמוד או לא (רא''ש בשני מקומות פעם כך ופעם כך בשם הגר''א נגד - מהמנהג בנותן ליעף כח ושעשני כרצונו שהוסכם ע''י הפוסקים ומקצת מנהגים בברכת פדיון הבן ובתולים נראה בעד)
אבל כל הדיון לכאורה רק בברכות לא מוכרחות ובדורנו שנתחדשו אמצעי הטכנולוגיה המהנים מאוד מאוד כדוגמת פלאפון מייל ופורום אוצר התורה (...) לכאורה מסברא יש לחייב ברכה על הנאתם וצע''ג
 
אבל כל הדיון לכאורה רק בברכות לא מוכרחות ובדורנו שנתחדשו אמצעי הטכנולוגיה המהנים מאוד מאוד כדוגמת פלאפון מייל ופורום אוצר התורה (...) לכאורה מסברא יש לחייב ברכה על הנאתם וצע''ג
לא מברכים ברכות על מה שבני אדם יצרו
אלא על מה שהקב"ה ברא
עי' רש"י ברכות לה: ד"ה זית אקרי
 
אבל כל הדיון לכאורה רק בברכות לא מוכרחות ובדורנו שנתחדשו אמצעי הטכנולוגיה המהנים מאוד מאוד כדוגמת פלאפון מייל ופורום אוצר התורה (...) לכאורה מסברא יש לחייב ברכה על הנאתם וצע''ג
זכיתי להיות ההדיוט שקופץ בראש ואומר שכנגד הרווח שבהם יש כפלים כיוצאי מצרים של הפסד.
אבל גם בלי זה כמו שלא מצאנו שמברך על ראיה או מחשבה או שמיעה שנהנה בה כך לא יברך על סוג הנאה כזה.
 
לכאורה מכוח סברא זו היה לנו לחייב לברך על כל הנאה חשובה
הרי אף על הנאת הריח, נלמד ממקרא.
וכבר כתב בספר הפרדס לבית מדרשו של רש''י שמאה ברכות מבוססות על ברכות כאלו.
אשמח אם תביא את דבריו, או לכה"פ תמקד היכן לעיין
 
לא מברכים ברכות על מה שבני אדם יצרו
אלא על מה שהקב"ה ברא
עי' רש"י ברכות לה: ד"ה זית אקרי
רש''י מסביר שם את נוסח הברכה המדויק שצריך להתאים להשתלשלות המציאות
ולכן נראה לענ''ד הנוסח המתאים אשר נתן בינה לבני אדם לייצר את (פורום אוצר התורה)
 
זכיתי להיות ההדיוט שקופץ בראש ואומר שכנגד הרווח שבהם יש כפלים כיוצאי מצרים של הפסד.
דוקא כמדומה שהפסדת כבר את הזכות ...
מ''מ אם יש הפסד אז למה אתה בפורום קום ברח לך מהר לביהמ''ד
ואם אתה נהנה אז תשבח ליוצר ההנאה
והנה שנינו במשנה מברך על הטובה מעין הרעה כך שאף אם ח''ו יגרם נזק בהמשך מהנאתך עכשיו מ''מ כעת עליך לברך
 
אבל גם בלי זה כמו שלא מצאנו שמברך על ראיה או מחשבה או שמיעה שנהנה בה כך לא יברך על סוג הנאה כזה.
לא מצינו כי לא היה מצוי הנאה חשובה בזמן חז''ל מכל הדוגמאות הללו אבל בזמננו שמצוי יש לברך
 
מבואר בגמ' בתחילת כיצד מברכים במסקנת הסוגיא שמקור חיוב ברכה על הנאה הוא מסברא שאסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה.
ולכאורה מכוח סברא זו היה לנו לחייב לברך על כל הנאה חשובה וכבר כתב בספר הפרדס לבית מדרשו של רש''י שמאה ברכות מבוססות על ברכות כאלו.
והנה ידוע הדיון בראשונים והאחרונים בשאלה האם מותר להוסיף ברכות לאחר חתימת התלמוד או לא (רא''ש בשני מקומות פעם כך ופעם כך בשם הגר''א נגד - מהמנהג בנותן ליעף כח ושעשני כרצונו שהוסכם ע''י הפוסקים ומקצת מנהגים בברכת פדיון הבן ובתולים נראה בעד)
אבל כל הדיון לכאורה רק בברכות לא מוכרחות ובדורנו שנתחדשו אמצעי הטכנולוגיה המהנים מאוד מאוד כדוגמת פלאפון מייל ופורום אוצר התורה (...) לכאורה מסברא יש לחייב ברכה על הנאתם וצע''ג
עי' משנה ברורה (רטז סק"ד) דאין מברכים על הנאה מקול יפה שאין בו ממש, והוא מדברי התוס' בפסחים (נ"ג ע"ב) שאין מברכים על הנאת האש חוץ ממוצאי שבת והיינו משום שאין בו ממש, ואין מברכים על הנאת רחיצה וכד', שלא נכנס לגוף ופדיון הבן ובתולים אינם ברכות הנאה ולכן אי אפשר לברך על הנאה הבאה מטכנלוגיה וכד' שאינה נכנסת לגוף.
 
ולכן אי אפשר לברך על הנאה הבאה מטכנלוגיה וכד'.
זה לא פועל יוצא מדברי המ''ב
כונת המ''ב שהנאת קול הנאה קלישא היא וכן הנאת רחיצה
אבל לא כן הוא הנאת הטכנולוגיה על שלל אופניה
ולא גרע משמועות טובות שמברך הטוב והמטיב
 
זה לא פועל יוצא מדברי המ''ב
כונת המ''ב שהנאת קול הנאה קלישא היא וכן הנאת רחיצה
אבל לא כן הוא הנאת הטכנולוגיה על שלל אופניה
ולא גרע משמועות טובות שמברך הטוב והמטיב
הטוב והמטיב אינו ברכת הנהנין אלא הודאה.
ואיני מבין אמאי הנאה מקול והנאה מאש הנאה קלישה יותר מהנאה ממטכנולגיה
 
הטוב והמטיב אינו ברכת הנהנין אלא הודאה.
ואיני מבין אמאי הנאה מקול והנאה מאש הנאה קלישה יותר מהנאה ממטכנולגיה
אז לפחות תברך ברכת הודאה אבל פטור בלא כלום אי אפשר
ולענ''ד ההנאה במציאות (לפחות שלי) יותר גדולה אפילו מאכילה
תאר לך חיים ללא פלאפון ...
 
אז לפחות תברך ברכת הודאה אבל פטור בלא כלום אי אפשר
ולענ''ד ההנאה במציאות (לפחות שלי) יותר גדולה אפילו מאכילה
תאר לך חיים ללא פלאפון ...
תתאר חיים ללא קול וללא אור? האם זה פחות גרוע מפלפון.
ולענין ברכת ההודאה יש לדעת מה הכללים מתי מברכים וכי מברכים על כל דבר?
 
תתאר חיים ללא קול וללא אור? האם זה פחות גרוע מפלפון.
ולענין ברכת ההודאה יש לדעת מה הכללים מתי מברכים וכי מברכים על כל דבר?
חיים ללא קול הם לא חיים וזה הנאה מדאי בסיסית שלא מצינו ברכה ע''ז
על אור מברכים כל יום יוצר אור
לגבי ברכות כמה ראשונים כתבו שהגמ' אומרת כללים והפרטים יש לברך לבד
חדושי הריטב"א מסכת כתובות דף ז עמוד ב
ובתוספות כתבו בשם רבינו יחיאל ז"ל מפאריש שהיה מנהיג לברך על פי הירושלמי מכיון דלא חזינן בגמ' דילן להדיא דפליג בהא, כי הרבה ברכות אנו מברכין שאין בתלמוד שכבר נתן לנו כלל לברך על המצות,
קובץ שיטות קמאי מסכת עירובין דף מ עמוד ב
ולומר זמן רשות כההיא דפ' בכל מערבין אפי' אקרא חדתא שהיא חשובה עליו. וכן על שמן שבא"י מברך בורא שמן ארצנו דחביבא ליה בפ' כיצד מברכין (דף מ"ג), וכבן זומא כשראה אוכלוסא בהר הבית בירך ברוך שברא כל אלו לשמשו, הרי לפי הנאת האדם צריך לברך. והנאת סיום התורה והתחלת התורה בשמחת תורה לחתן מברך שהחיינו וקיימנו והגיענו.
[הרוקח סימן שע"א].
קובץ שיטות קמאי מסכת ברכות דף ס עמוד ב
ואלו הם מאה ברכות שאמרנו וחשבונם ויותר הם ממאה ברכות שהרי ברכות השחרית הן יותר מעשרים לפי שבני אדם הוסיפו לברך על כל צורך וצורך להם. ומן הדין לא היו ראוים אלא תמני סרי ואין לחוש אם הוסיפו שלא נאמר אלא שלא לפחות אבל להוסיף יש לו רשות ולברך על כל חביב לו.
[הפרדס לרש"י סימן ה'].
 
חיים ללא קול הם לא חיים וזה הנאה מדאי בסיסית שלא מצינו ברכה ע''ז
על אור מברכים כל יום יוצר אור
לגבי ברכות כמה ראשונים כתבו שהגמ' אומרת כללים והפרטים יש לברך לבד
חדושי הריטב"א מסכת כתובות דף ז עמוד ב
ובתוספות כתבו בשם רבינו יחיאל ז"ל מפאריש שהיה מנהיג לברך על פי הירושלמי מכיון דלא חזינן בגמ' דילן להדיא דפליג בהא, כי הרבה ברכות אנו מברכין שאין בתלמוד שכבר נתן לנו כלל לברך על המצות,
קובץ שיטות קמאי מסכת עירובין דף מ עמוד ב
ולומר זמן רשות כההיא דפ' בכל מערבין אפי' אקרא חדתא שהיא חשובה עליו. וכן על שמן שבא"י מברך בורא שמן ארצנו דחביבא ליה בפ' כיצד מברכין (דף מ"ג), וכבן זומא כשראה אוכלוסא בהר הבית בירך ברוך שברא כל אלו לשמשו, הרי לפי הנאת האדם צריך לברך. והנאת סיום התורה והתחלת התורה בשמחת תורה לחתן מברך שהחיינו וקיימנו והגיענו.
[הרוקח סימן שע"א].
קובץ שיטות קמאי מסכת ברכות דף ס עמוד ב
ואלו הם מאה ברכות שאמרנו וחשבונם ויותר הם ממאה ברכות שהרי ברכות השחרית הן יותר מעשרים לפי שבני אדם הוסיפו לברך על כל צורך וצורך להם. ומן הדין לא היו ראוים אלא תמני סרי ואין לחוש אם הוסיפו שלא נאמר אלא שלא לפחות אבל להוסיף יש לו רשות ולברך על כל חביב לו.
[הפרדס לרש"י סימן ה'].
יוצר אור אינה ברכת הנהנין ומברכים על הבריאה שהיא באה בהחדשות בכל יום.
הריטב"א לא מדבר על ברכות הנהנין
וברכת שמן שבין כה מברכים אז בשמן כזה ברכו ברכה אחרת עי' משנ"ב רט"ז סקכ"ג
ושאר ברכות שכתבו הרוקח והפרדס לא נפסקו להלכה.
 
נערך לאחרונה:

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון