שקר וכזב.
וכמו שאמר הרב @מתקרב - אין שום מקום בו חלקו הגר"א או החזו"א על השו"ע - משום מחלוקת בדרכי הפסיקה או התלמוד.
- מתחיל חוט ישעיהו מנחלת דן
- תאריך התחלה
וכמו שאמר הרב @מתקרב - אין שום מקום בו חלקו הגר"א או החזו"א על השו"ע - משום מחלוקת בדרכי הפסיקה או התלמוד.
- הודעות
- 1,896
- תודות
- 5,454
- נקודות
- 355
במידה מסוימת, כי שנים מעמודי ההוראה, הרבה פעמים דעתם היא המבוררת בסוגיא.
זה נתון לא נכון, פוק חזי בבאה''ג ותווכח, הוא לא מכריע כלל בד''כ, אלא מעביר הדיון מהפוסקים לסוגיות, וכמובן בסוגיות תליא בבאור המחוור.
אף פעם לא חולקים ללא הוכחה ברורה, אלא שחולקים מכוח הכרעת הסוגיות ללא תלות בכללי הפסיקה, וזה תמצא הרבה בפוסקים שצינתי.
שו''ת מהר''ם מלובלין סי' יא, וסי' קצד, שו''ת ב''ח סי' פ, שו''ת פני יהושע ח''ב סי' מז נ נב יו''ד סי' לד, מור וקציעה סי' קסח, שו''ת שמש צדקה סי' לג, מאמר מרדכי או''ח סי' קנח, ערך לחם יו''ד סי' ב, שו''ת מהר''ש אבוהב סי' רנא, שו''ת מוהריט''ץ סי' טז (כ''ז מספרו של הר''י ענבל תושבע''פ עמודים 244 245).
כנראה מחולשת ופחד הדורות להכריע בסוגיות.
- הודעות
- 1,896
- תודות
- 5,454
- נקודות
- 355
למד לשונך לומר איני יודע שמא תתבדה ותאחז (ברכות ד.)
הנכון במציאות ולראות תוכל לבדוק בדברי הגר''א בבאוריו ובשמועות תלמידיו ובספרי חזו''א וחו''ב ובמסכת.
שם לא חולק על כוח הכרעתם, אלא על הוצאת דינים מדיוקים בשו"ע וזה נידון אחר.
אין כזה סימן.
שם רק טוען שצריך לראות הדין בשורשו ולא לפסוק רק ע"פ שו"ע וכתלונות הראשונים על הר"מ
שם רק אומר שאפשר לחלוק על הב"י מכוח קושיא גדולה וכדומה.
לא היה לי כוח לבדוק את כל המקורות עוד בפנים ואין לי את הספר תושב"ע.
אבל אני ינסה לחדד את הצדדים, כולם מסכימים שאם יש הוכחה ברורה וחזקה נגד הפסיקה המקובלת ונגד השו"ע אפשר לחלוק וכל הפוסקים מלאים בזה.
השאלה היא אם בכלל יש יחס ומשקל להכרעת האחרונים, שמדבריך נראה שזה כלל לא משקל בפסיקת ההוראה, אלא צריכים אנו ללמוד סוגיא עם ראשונים ולהכריע לפי הנראה מהסוגיא, וברגע שכך נראה אין שום יחס להכרעת האחרונים וכו, או שאתה אוחז שהנראה בסוגיא היא הוכחה ברורה וחזקה אבל אתה גם מסכים שיש משקל להכרעת האחרונים?
שוב, מקורות ודוגמאות.
לומר 'למד לשונך' כל דרדק יכול, להביא דוגמאות אמיתיות זה קצת יותר קשה...
הגר"ח תלמיד הגר"א כתב בשו"ת חוט המשולש חלק א סימן ט, "כבר הוזהרתי בזה מפי מורי קדוש ישראל רבינו הגדול הגאון החסיד מוהר"א נ"ע מווילנא, שלא לישא פנים בהוראה וכו'", וה-וכו' הלזה, כוונתו כמש"כ בספר עליות אליהו הערה סב, "...שלא לישא פנים בהוראה אף להכרעת רבותינו בעלי השו"ע".
והחזו"א יו"ד סי' קנ אות י כתב, "וכן אחר שו"ע אנו נוהגין להורות ע"פ גדולי האחרונים אף נגד השו"ע, כמו הש"ך פר"ח הגר"א, וכן אנו סומכים בדינים פרטיים על אחרונים ז"ל אף נגד השו"ע כגון הנו"ב ועוד".
ובחו"מ ליקוטים סי' א כתב החזו"א, "ואף שאנו נוהגים ע"פ השו"ע, מ"מ אנו רגילים לנטות מהשו"ע מחמת שנטו אחרונים...".
אין סיבה לחשוב לא כך. פשוט שיש משקל גדול לדברי השו"ע, אבל אנשים חכמים הם רבותינו, ואין סיבה ללכת ראש בקיר ולצווח "קיבלנו הוראת מרן תמיד". הדברים מורכבים, כל סוגיא לעצמה, והדברים מסורים לחכמי ישראל.
- הודעות
- 1,896
- תודות
- 5,454
- נקודות
- 355
בודאי שיש משקל, אם זה טיעונים בסוגיא, ולא בכללי הפסק השונים, כדרך הר''ע יוסף זצ''ל.
- הודעות
- 1,896
- תודות
- 5,454
- נקודות
- 355
אטו כי רוכלא לימני וליזיל ?
ומה אעשה שאינך רוצה לעלעל בספרים שצינתי ?
- הודעות
- 174
- תודות
- 623
- נקודות
- 76
מה שהבאת מהגר''א אולי רלוונטי
מה שהבאת מהחזו''א זה במקום שגדולי הפוסקים חלקו על השו''ע והרמ''א
הרב @ישעיהו מנחלת דן רוצה להכריע מהסוגיא והראשונים כנגד הפוסקים המקובלים, כך אני עכ''פ מבין
עלעלתי גם קראתי גם עיינתי בספרים שציינת עוד לפני שחשבת להסתפק אם לציין אותם...
אבל כיון שאיני מכיר משהו כמו שאמרת, ואתה אינך תנא,
אבקש שתעלה לפחות 2 מקרים כאלו מכל ספר שהזכרת.
אם אין בכוחך, כנראה שלא מידיעה אתה מדבר,
וחבל.
בהחלט שכך הם כתבו.
השאלה היא כמה פעמים הם עצמם השתמשו במה שהם כתבו.
גם הגר"א וגם החזו"א ידעו את ערכם היטב, הם הרשו לעצמם לעשות את מה שלאחרים אסור, ובכל זאת, אין הרבה מקרים שהם עשו זאת, ודאי שלא "כל הספר מלא"...
ספר חו"ב, לא עיינתי מעולם, וכנראה שכן הלך בדרך זו, לכל הפחות כך מפורסם...
אבל החזו"א עצמו ודאי הגר"א - לא.
- הודעות
- 1,380
- תודות
- 4,682
- נקודות
- 208
העיקר הוא הסברא הישרה
אבל מי שנוגע ב"אהבת המוזרות"
כבר אינו רשאי להכריע...
אבל מי שנוגע ב"אהבת המוזרות"
כבר אינו רשאי להכריע...
- הודעות
- 1,896
- תודות
- 5,454
- נקודות
- 355
- הודעות
- 1,896
- תודות
- 5,454
- נקודות
- 355
ומה עם מי שנוגע ב''קדושת המקובלות'' ???
- הודעות
- 1,380
- תודות
- 4,682
- נקודות
- 208
קדושת המקובלות לכל הפחות יש לה על מי לסמוך
אהבת המוזרות אין לה על מי לסמוך
@ישעיהו מנחלת דן במחילה מכבודך, אבל כבודך יהא יותר אם לא נוריד את הדיון לציטוטים חסרי תוחלת...
לגופו של עניין, כוונתי הייתה לספרי החזו"א והגר"א,
ששוב, אחר מחילת כבוד תורתך, שמבחינתי הם חלק ממוסרי התורה, ואינם יכולים לעמוד בשווה עם שאר ספרים.
לגופו של עניין, כוונתי הייתה לספרי החזו"א והגר"א,
ששוב, אחר מחילת כבוד תורתך, שמבחינתי הם חלק ממוסרי התורה, ואינם יכולים לעמוד בשווה עם שאר ספרים.
- הודעות
- 1,896
- תודות
- 5,454
- נקודות
- 355
אתה חושדני בחינם ב...
וזה לענ''ד נובע מ...
- הודעות
- 1,896
- תודות
- 5,454
- נקודות
- 355
מה נעשה שהחזו''א סמך את ידיו על החו''ב ?
אין בכוחי לפתוח את הנושא,
אבל אם כל כוונת האשכול להגיע למילים הללו, אז - כן אתה צודק לחלוטין. כל אחד יכול ללמוד איך שבא לו מה שבא לו כמה שבא לו, ולפסוק מה שיוצא לו...
- הודעות
- 1,896
- תודות
- 5,454
- נקודות
- 355
ח''ו
כונת האשכול להחזיר עטרה לישנה
שלימוד הסוגיות יהיה חי ואמיתי וכנה
כשורש נשמתו של הלומד ולא כתלמיד (רה''י) דתלמיד (אחרונים) דתלמיד (ראשונים) דתלמיד (גאונים) דתלמיד (רבנן סבוראי) דתלמיד (אמוראים) דחז''ל
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- MMH
- א אלף
- א. ל.
- אב חי
- אבי אב
- אבינועם
- אבן בוחן
- אבקש
- אברך
- אברך קלאסי
- אברם דב
- אגור
- אהבת ישראל
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אודי הררי
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אור יהל
- אורח
- אורי
- אחד התלמידים
- אחד מארץ
- אחד מהפורום
- איד
- איישר חילי
- אילת השחר
- איש
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איש פשוט מאוד
- איש תורה
- איתי13
- אל'יהו
- אליהו נחמן
- אם היו
- אמתע חסיד
- אני יודע
- אנשיל
- ארז בלבנון
- ארנפלד
- ארצישראל
- בדליג
- בחור חשוב
- בינה לעתים
- בית תפילה
- במה אברך
- במחשבה תחילה
- בן אליהו
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן עלייה
- בן פטורא
- בן שמן
- בן תורה
- בניהו
- בנימין לוריא
- בעל דבר
- בעל החלומות
- בצלאל שוסטר
- בצלצלי שמע
- ברנש
- גבעוניסט
- גברא זוטרא
- גימפלוביץ
- גלגולים
- גרינפלד
- דבר ה'
- דבר חפץ
- דברי התלמיד
- דוד או
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דוד יואל לשס
- דור דור
- דור ודור
- דיסקיט
- האיש השרוי בשמחה
- הבנש"ק
- הגיגי קודש
- הגראי"ש
- הולפסונער
- החושב
- החפץ חיים
- היגיון התורה
- הישיביש
- הכהן
- הכרמי
- הלך אחר חכמים
- הלכה בפרשה
- הלכתא למשיחא
- המוכר
- המירער בוחער
- הנעלם שבמשה
- הפורט התשיעי
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- הרב קותי
- הרב שלמה מבית שמש
- השר מקוצי
- והב בסופה
- ולא כלום
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זוזיא
- חד צורבא
- חוקר תורני
- חיים ארוכים
- חיינו
- חיל
- חם ליבי
- חנני
- חסידישער כולל יונגערמאן
- חפץ לזכות אחרים
- חריף ובקי
- י הירשזאהן
- יאיר החושב
- יגיעת התורה
- יהודי וזהו
- יהודי ח
- יהודי פנימי
- יהודי פשוט ממש
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יוסל שקדן
- יוסף ברנדויין
- יוסף חיים פנחס
- יושב אהל
- יושב בישיבה
- יושב ודורש
- ימה של תורה
- יעקב 5
- יעקב הסופר
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקוב
- יצחקוש
- יש מאין
- יש קונה עולמו
- יש תקוה
- ישי הכהן
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל גליק
- ישראל לייב
- ישראל מאיר מליק
- יששכר חמור גרם
- יתרון האור
- כותב
- כלפי לייא
- כמעיין המתגבר
- כרי
- כתלמיד הדן בפני רבו
- ל.מ.
- לחושבי שמו
- לי נראה
- ליבי בתורתך
- ליטאי כבד
- למה זה תשאל לשמי?
- מאירלה
- מבקש האמת
- מה ידידות
- מוישי שטיין
- מושב טוב
- מחזה אברהם
- מילין יקירין
- מכנדבי
- מלפני אוריאל
- ממגד שמים
- ממוני גבך
- ממלמדי השכלתי
- מנורה בדרום
- מרדכי זנגר
- משה אמת ותורתו אמת
- משה נ
- משה פיק
- משה6
- משתוקק לקרבתך
- נאמן
- נאמן האוצר
- נהנה מקושיא טובה
- נובהרדוקר
- נוח לבריות
- נחום
- נחמן ל.
- נפשי חמדה
- נריה
- נתנאל לב
- סנה בוער
- עוז לו בך
- עוזי ומגני
- עורך תורני
- עושה פלא
- עמך
- ענף מעצי היער
- עץ החיים
- פותח שערים
- פפא
- פרידנזון
- צדק ומשפט
- צמא דעת
- צפנת פענח
- צריך ביאור
- קוצר ברינה
- קטן
- קטנטן
- קרית מלך
- ר' חיים
- ראובן גוטליב
- ראם
- רב בת״ת
- רב פאל
- רבי דוד
- רימון
- רפאל ממודיעין
- רפאלי
- רפי סמוטני
- ש.ב.ה.
- שוכן אהל
- שומע כעונה
- שיל"ת
- שלמה ו.
- שלמה וינר
- שמואל יעקובזון
- שמואל51
- שמחנו
- שמעון ן' יוסף
- שעיה מעשרות
- שקדן וחוקר
- תורת הישיבה
- תורת חסד
- תורתו
- תלמיד אחד
- תמיד בשמחה
- תתאה גבר