• פורום אוצר התורה מאחל לחו"ר הפורום שליט"א חג פסח כשר ושמח
    יה"ר שנזכה במהרה כולנו לאכול מן הזבחים ומן הפסחים בירושלים עיה"ק עם הגאולה השלמה.

יהודי וזהו

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
270
תודות
807
נקודות
86
איתא בבבא בתרא דף קלד עמוד א
אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל, בשעה שיושב ועוסק בתורה - כל עוף שפורח עליו נשרף.
וגבי בית המקדש איתא במידות פרק ד' משנה ו'
וההיכל מאה על מאה על רום מאה וכו' ואמה כלה עורב רבי יהודה אומר לא היה כלה עורב עולה מן המדה אלא ארבע אמות היה מעקה:
ופירש הרמב"ם
וכולה עורב, פירושו משמיד העורבים, והוא שהיה מקיף את כל ההיכל על גבי המעקה מארבע הרוחות פח של ברזל גבוה אמה חד כמו הסיף כדי שלא ירד עוף על ההיכל לפי שנחתכים רגליו באותו הסיף, ולפיכך נקרא כולה עורב,

וזה דבר מופלא מאוד שלגדול תלמידי הלל היה קדושה עד שכל עוף שפורח ולבית המקדש שעשרה ניסים היו שם היה צורך באמא כליא עורב


הדא דתימא במגילה דף ג עמוד ב
ואמר רב שמואל בר אוניא: גדול תלמוד תורה יותר מהקרבת תמידין.
 
וזה דבר מופלא מאוד שלגדול תלמידי הלל היה קדושה עד שכל עוף שפורח ולבית המקדש שעשרה ניסים היו שם היה צורך באמא כליא עורב
איני יודע מנין ההנחה שהיה זה מחמת קדושה.

ובתוס' איתא
תוספות מסכת סוכה דף כח עמוד א
כל עוף שפורח עליו מיד נשרף - שהדברים שמחים כנתינתם בסיני שנתנה תורה באש וכענין זה מצינו במדרש בעובדא דרבי אליעזר ורבי יהושע שהיו מסובין בסעודה וליהטה האש סביבם.​
וכן הוא בשאר ראשונים שם.

ולדבריהם מובן לכאו' מדוע שונה יונתן בן עוזיאל מבית המקדש.

אמנם לפי הר"ח שם שכתב
רבינו חננאל מסכת סוכה דף כח עמוד א
אמרו עליו כל עוף שפורח עליו באויר בשעה שהיה עוסק בתורה מיד נשרף כלומר זיו השכינה היה במושבו.

לכאו' שייך זה גם בבית המקדש.
 
וזה דבר מופלא מאוד שלגדול תלמידי הלל היה קדושה עד שכל עוף שפורח ולבית המקדש שעשרה ניסים היו שם היה צורך באמא כליא עורב

הדא דתימא במגילה דף ג עמוד ב
ואמר רב שמואל בר אוניא: גדול תלמוד תורה יותר מהקרבת תמידין.
אכן מצינו בתוס' ערכין ו. בשם הערוך דיש הבדל בין בית ראשון לשני בעניין זה.
אמנם מדברי התוס' יש ללמוד ישוב לזה דמ"מ חששו ולא סמכו על הנס.
142587_22.png
 
גם אם האש לא שייך בבית המקדש לכאורה לא גרע משאר ניסים מכ"ש מיונתן אע"פ שאין זה מאותו הטעם סוף סוף הרי זה נס ולא איזה שהיא תוצאה טבעית.
ראשית, איני יודע מנין שזה נס ולא תוצאה טבעית, אם מבואר שירדה האש.
ושנית, לשאלה זו מדוע נגרע משאר ניסים שהיו בבית המקדש, עדיין לא השבת דבר, שהרי אף אם גדול תלמוד תורה יותר מהקרבת תמידין, הרי בוודאי שנעשו 'שאר ניסים' בבית המקדש, ועדיין לא עלתה ארוכה.
 
ושנית, לשאלה זו מדוע נגרע משאר ניסים שהיו בבית המקדש, עדיין לא השבת דבר, שהרי אף אם גדול תלמוד תורה יותר מהקרבת תמידין, הרי בוודאי שנעשו 'שאר ניסים' בבית המקדש, ועדיין לא עלתה ארוכה.
גם אם האש לא שייך בבית המקדש לכאורה לא גרע משאר ניסים מכ"ש מיונתן אע"פ שאין זה מאותו הטעם סוף סוף הרי זה נס ולא איזה שהיא תוצאה טבעית.
וכ"ש אין לפי המבואר
 
כיצד הטבע גורם את זה?
אם יורדת אש משמים, כשעת נתינת התורה מסיני, הטבע יכול לגרום שהאש תשרוף עוף הפורח.
ואכן צריך להבין שהרי את ביתו של אבויה לא שרפה האש.

וכ"ש אין לפי המבואר
אבל אם השאלה מחמת שאר ניסים שנעשו בבית המקדש, ולא מחמת יונתן בן עוזיאל, שהרי שם היה זה מחמת כנתינתה מסיני וזה בלאו הכי לא שייך בבית המקדש, הרי מה שאין כ"ש לא עונה על גוף השאלה.
 
אם יורדת אש משמים, כשעת נתינת התורה מסיני, הטבע יכול לגרום שהאש תשרוף עוף הפורח.
היא גופא ירידת האש משמים זה לא עניין טבעי.
ואכן צריך להבין שהרי את ביתו של אבויה לא שרפה האש.
נראה דזה היה מעלתו של יונתן מהם שכל עוף שפורח שהרי מנו בזה גדלותו של יונתן על פני כולם וכוונתם שלא די באש אלא אף היה שורף.
 
היא גופא ירידת האש משמים זה לא עניין טבעי.
אבל זה הרי יוחד בתורה, כשעת נתינתה מסיני, ואין מקום להשוות לכך מקומות אחרים וניסים אחרים.
נראה דזה היה מעלתו של יונתן מהם שכל עוף שפורח שהרי מנו בזה גדלותו של יונתן על פני כולם וכוונתם שלא די באש אלא אף היה שורף.
לא משמע כן מפשטות התוס' דלעיל.
 
היו כל מיני דברים בבית המקדש שאע"פ שהיו רגילים בניסים, אעפ"כ לא סמכו על הנס.
ולדוג' שעולה במוחי כעת, שהעמידו את התמיד כשפניו לדרום ע"מ שלא יטיל גללים לכיוון ההיכל, וזאת אע"פ שבאורח נס מעולם לא הטיל התמיד גללים בבית המקדש, וישנם עוד דוג' לכך, ולפי"ז בהחלט יתכן שבאמת לא פרחו שם עופות, אך זה לא מנע מבוני בית המקדש לא לסמוך על הנס.
 
הרי אמרו חז''ל אפי' גוי שעוסק בתורה גדול מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים, אם כן אין להקשות מיונתן בן עוזיאל על בית המקדש
עוד יש לתרץ שכמו שהיו שומרים אף שאין בית המקדש צריך שמירה רק להראות החשיבות גם זה היה להראות הכבוד שלא יבואו עופות לשם
 
הרי אמרו חז''ל אפי' גוי שעוסק בתורה גדול מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים, אם כן אין להקשות מיונתן בן עוזיאל על בית המקדש
עוד יש לתרץ שכמו שהיו שומרים אף שאין בית המקדש צריך שמירה רק להראות החשיבות גם זה היה להראות הכבוד שלא יבואו עופות לשם
למה זה מראה כבוד? אדרבא, בזה שלא מגיעים עופות בדרך נס זה יותר כבוד.
ול"ד לשמירה, שזה כעין מה שיש בזמנינו "משמר המלכה" באנגליה.
 
הרבה דברים נעשו במקדש מפני הכבוד ותו לא מידי
ציוותה תורה "וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל-מוֹעֵד"
ובמשנה (מידות א) כתוב "בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, בְּבֵית אַבְטִינָס וּבְבֵית הַנִּיצוֹץ, וּבְבֵית הַמּוֹקֵד. וְהַלְוִיִּם בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד מָקוֹם... אִישׁ הַר הַבַּיִת הָיָה מְחַזֵּר עַל כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר, וַאֲבוּקוֹת דּוֹלְקִין לְפָנָיו, וְכָל מִשְׁמָר שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד, אוֹמֵר לוֹ אִישׁ הַר הַבַּיִת, שָׁלוֹם עָלֶיךָ. נִכָּר שֶׁהוּא יָשֵׁן, חוֹבְטוֹ בְמַקְלוֹ. וּרְשׁוּת הָיָה לוֹ לִשְׂרֹף אֶת כְּסוּתוֹ"...
 
השאלה היא גדולה,
שהלא לשון המס"י בשער הקדושה:
אך הקדוש הדבק תמיד לאלהיו, ונפשו מתהלכת בין המושכלות האמתיות באהבת בוראו ויראתו, הנה נחשב לו כאילו הוא מתהלך לפני ה' בארצות החיים עודנו פה בעולם הזה, והנה איש כזה הוא עצמו נחשב כמשכן, כמקדש, וכמזבח, וכמאמרם זכרונם לברכה (בראשית רבה פב, ו): ויעל מעליו אלהים, האבות הן הן המרכבה, וכן אמרו (רש"י בראשית יז, כב): הצדיקים הן הן המרכבה, כי השכינה שורה עליהם כמו שהיתה שורה במקדש.
מבואר שקדושתו כקדושת המקדש והמזבח ולא יותר?
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון