- הודעות
- 605
- תודות
- 1,978
- נקודות
- 126
האם יש לכל איסור, וחיוב, קטגוריה שהוא נכנס תחתה האומנם?
יש תורה שבכתב ושבעל פה גזירות תקנות ומנהגות אבל האם יש עוד סוגי הלכות?
קיבצתי מספר הלכות אשר לא ברור לי תחת איזה קטגוריה הם נכנסים [כמובן יש עוד הרבה מה להוסיף]
טעם אלו הדינים לא יקשה לי ופעמים יתפרשו מפני הקדושה או הכבוד אבל שואל אני האם הם הלכות שנתחדשו או נכללים באחרים או שמא הם גזרות תקנות ומנהגות או שיש כלל חדש להכלילן
ואלו הם:
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לא עמוד א
אמר רב המנונא: כמה הלכתא גברוותא איכא למשמע מהני קראי דחנה:
וחנה היא מדברת על לבה - מכאן למתפלל צריך שיכוין לבו.
רק שפתיה נעות - מכאן למתפלל שיחתוך בשפתיו.
וקולה לא ישמע - מכאן, שאסור להגביה קולו בתפלתו.
ויחשבה עלי לשכרה - מכאן, ששכור אסור להתפלל,
ויאמר אליה עלי עד מתי תשתכרין וגו' - אמר רבי אלעזר: מכאן, לרואה בחברו דבר שאינו הגון צריך להוכיחו,
ותען חנה ותאמר לא אדני - אמר עולא ואיתימא רבי יוסי ברבי חנינא, אמרה ליה: לא אדון אתה בדבר זה, ולא רוח הקודש שורה עליך, שאתה חושדני בדבר זה. איכא דאמרי, הכי אמרה ליה: לא אדון אתה, לאו איכא שכינה ורוח הקודש גבך, שדנתני לכף חובה ולא דנתני לכף זכות, מי לא ידעת דאשה קשת רוח אנכי?
ויין ושכר לא שתיתי - אמר רבי אלעזר: מכאן, לנחשד בדבר שאין בו שצריך להודיעו.
אל תתן את אמתך לפני בת בליעל - אמר רבי אלעזר: מכאן, לשכור שמתפלל כאלו עובד עבודה זרה, כתיב הכא לפני בת בליעל, וכתיב התם יצאו אנשים בני בליעל מקרבך, מה להלן עבודה זרה, אף כאן - עבודה זרה.
ויען עלי ויאמר לכי לשלום - אמר רבי אלעזר: מכאן, לחושד את חברו בדבר שאין בו שצריך לפייסו; ולא עוד, אלא שצריך לברכו, שנאמר: ואלהי ישראל יתן את שלתך.
ואומר וכי הלכה היא למשה מסיני? וכי היה דור שעמדו החכמים ותיקנו או גזרו כל אלו התקנות? וכי מנהג היה? או דרבי קבלה?
תלמוד בבלי מסכת שבת דף סא עמוד א
תנו רבנן:
כשהוא נועל - נועל של ימין ואחר כך נועל של שמאל,
כשהוא חולץ - חולץ של שמאל ואחר כך חולץ של ימין.
כשהוא רוחץ - רוחץ של ימין ואחר כך רוחץ של שמאל,
כשהוא סך - סך של ימין ואחר כך של שמאל
והרוצה לסוך כל גופו - סך ראשו תחילה, מפני שהוא מלך על כל איבריו.
ובזה גדולה התימא שאמרו שם "ואי נמי שמיע ליה, וקסבר: אין הלכה כאותה משנה. אמר רב נחמן בר יצחק: ירא שמים יוצא ידי שתיהן."
ואומר וכי מנין אלו ההלכות? וכי הל"מ? או גזירה ותקנה? ועוד ירא שמים יוצא ידי שניהם ומפני מה ירא?
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף סב עמוד א
תניא, אמר רבי עקיבא: פעם אחת נכנסתי אחר רבי יהושע לבית הכסא, ולמדתי ממנו שלשה דברים:
למדתי שאין נפנין מזרח ומערב אלא צפון ודרום,
ולמדתי שאין נפרעין מעומד אלא מיושב
ולמדתי שאין מקנחין בימין אלא בשמאל.
ואומר ואלו מנין?
יש תורה שבכתב ושבעל פה גזירות תקנות ומנהגות אבל האם יש עוד סוגי הלכות?
קיבצתי מספר הלכות אשר לא ברור לי תחת איזה קטגוריה הם נכנסים [כמובן יש עוד הרבה מה להוסיף]
טעם אלו הדינים לא יקשה לי ופעמים יתפרשו מפני הקדושה או הכבוד אבל שואל אני האם הם הלכות שנתחדשו או נכללים באחרים או שמא הם גזרות תקנות ומנהגות או שיש כלל חדש להכלילן
ואלו הם:
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לא עמוד א
אמר רב המנונא: כמה הלכתא גברוותא איכא למשמע מהני קראי דחנה:
וחנה היא מדברת על לבה - מכאן למתפלל צריך שיכוין לבו.
רק שפתיה נעות - מכאן למתפלל שיחתוך בשפתיו.
וקולה לא ישמע - מכאן, שאסור להגביה קולו בתפלתו.
ויחשבה עלי לשכרה - מכאן, ששכור אסור להתפלל,
ויאמר אליה עלי עד מתי תשתכרין וגו' - אמר רבי אלעזר: מכאן, לרואה בחברו דבר שאינו הגון צריך להוכיחו,
ותען חנה ותאמר לא אדני - אמר עולא ואיתימא רבי יוסי ברבי חנינא, אמרה ליה: לא אדון אתה בדבר זה, ולא רוח הקודש שורה עליך, שאתה חושדני בדבר זה. איכא דאמרי, הכי אמרה ליה: לא אדון אתה, לאו איכא שכינה ורוח הקודש גבך, שדנתני לכף חובה ולא דנתני לכף זכות, מי לא ידעת דאשה קשת רוח אנכי?
ויין ושכר לא שתיתי - אמר רבי אלעזר: מכאן, לנחשד בדבר שאין בו שצריך להודיעו.
אל תתן את אמתך לפני בת בליעל - אמר רבי אלעזר: מכאן, לשכור שמתפלל כאלו עובד עבודה זרה, כתיב הכא לפני בת בליעל, וכתיב התם יצאו אנשים בני בליעל מקרבך, מה להלן עבודה זרה, אף כאן - עבודה זרה.
ויען עלי ויאמר לכי לשלום - אמר רבי אלעזר: מכאן, לחושד את חברו בדבר שאין בו שצריך לפייסו; ולא עוד, אלא שצריך לברכו, שנאמר: ואלהי ישראל יתן את שלתך.
ואומר וכי הלכה היא למשה מסיני? וכי היה דור שעמדו החכמים ותיקנו או גזרו כל אלו התקנות? וכי מנהג היה? או דרבי קבלה?
תלמוד בבלי מסכת שבת דף סא עמוד א
תנו רבנן:
כשהוא נועל - נועל של ימין ואחר כך נועל של שמאל,
כשהוא חולץ - חולץ של שמאל ואחר כך חולץ של ימין.
כשהוא רוחץ - רוחץ של ימין ואחר כך רוחץ של שמאל,
כשהוא סך - סך של ימין ואחר כך של שמאל
והרוצה לסוך כל גופו - סך ראשו תחילה, מפני שהוא מלך על כל איבריו.
ובזה גדולה התימא שאמרו שם "ואי נמי שמיע ליה, וקסבר: אין הלכה כאותה משנה. אמר רב נחמן בר יצחק: ירא שמים יוצא ידי שתיהן."
ואומר וכי מנין אלו ההלכות? וכי הל"מ? או גזירה ותקנה? ועוד ירא שמים יוצא ידי שניהם ומפני מה ירא?
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף סב עמוד א
תניא, אמר רבי עקיבא: פעם אחת נכנסתי אחר רבי יהושע לבית הכסא, ולמדתי ממנו שלשה דברים:
למדתי שאין נפנין מזרח ומערב אלא צפון ודרום,
ולמדתי שאין נפרעין מעומד אלא מיושב
ולמדתי שאין מקנחין בימין אלא בשמאל.
ואומר ואלו מנין?