התחלתי לקרוא את הקובץ הזה,
אבל כבר בקטע השלישי עזבתי אותו. לא בחמת זעם כפי שחשבתי שאעשה, אלא בצחוק של ממש.
עומד לו בחור או אברך צעיר (כך נראה לכל הפחות), ומנסה בכוח למצוא מה לא נכון בשיטות המקובלות,
הוא מוצא איזה רמב"ם, איזה ר' חיים ואיזה סברא, וכבר יוצא לו מערכה שלימה...
במחילה, אבל כבר במבוא נראה כי הכותב לא התחיל להשכיל להבין מהי כוונת שיטת הגר"ח.
וכי עלה על דעת מאן דהוא שהגר"ח העלה על דעתו שלא צריך לשלם חוב?
כיצד יכול הכותב לשאול "מאי קארי לה", אם לא זו הייתה מחשבתו של אף אחד כולל הגר"ח?
הגר"ח רק שאל מה באמת גורם לחוב שלא להיכלל בדין חומש.
ועל זה לא תעזור התשובה ש"ודאי שאי אפשר לומר שלא יצרכו לשלם חובות"...
זה לא שאלה על חוב אלא שאלה בגדר דין חומש.
ובמחילה זה לא רק הגר"ח, שאלה זו ידועה גם בשם החזו"א ועוד אחרונים רבים.
וכן הלאה וכן הלאה, את כל הקובץ הקטנוני הזה אפשר לפרוך אחד לאחד,
אלא שביודעי ומכירי קא אמינא ששום דבר לא יועיל,
הכותב יישאר בשלו, ואני בטוח שעוד ימצא מה לענות על מה שכתבתי כעת...
לכן, כל שכתבתי הוא רק למען לא יטעו אנשים תמימים אחר 'קובץ' זה,
כי ישנם אשר רואים שכבר כותבים על זה "קונטרס", וחושבים לעצמם כי יש ממש בדברים.
אז דעו לכם - לא ולא.