• פורום בנתיבות הישיבה: מה מתאים לדיון? סוגיות חינוכיות בישיבה. השקפה ומוסר בעולם הישיבות. טיפים וקשיים בלימוד. נושאים חברתיים בישיבה. מטרה: דיון תורני וחינוכי מועיל ורלוונטי לעולם הישיבות, תוך שמירה על כבוד הדדי.
  • דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
נכון

כן ללמוד למה ולא רק מה
האם רבינו הגר"ח אסר ללמוד "למה" דרכו הק' הייתה להתבטל להחכמה (עי' ליקו"מ תורה א') וקודם כל להבין טוב טוב מה כתוב כאן בלי להכניס סברות שלנו ורק אחרי שהגדרנו היטב מה כתוב ממילא תדע גם את הטעם.
 
האם רבינו הגר"ח אסר ללמוד "למה" דרכו הק' הייתה להתבטל להחכמה (עי' ליקו"מ תורה א') וקודם כל להבין טוב טוב מה כתוב כאן בלי להכניס סברות שלנו ורק אחרי שהגדרנו היטב מה כתוב ממילא תדע גם את הטעם.
הלואי והיית צודק
תלמידיו ותלמידי תלמידיו מוכיחים כנראה שלא כדבריך
 
לא זכיתי להבין, אך מכיון שהויכוח (מי יותר גדול הגר"ח או ישעיהו מנחלת דן) נגרר לקטנות (מתברר שקיימת קטנות יותר) אני פורש
עומד לו בחור או אברך צעיר (כך נראה לכל הפחות), ומנסה בכוח למצוא מה לא נכון בשיטות המקובלות,
הוא מוצא איזה רמב"ם, איזה ר' חיים ואיזה סברא, וכבר יוצא לו מערכה שלימה...
אין מה להוסיף
 
לא זכיתי להבין, אך מכיון שהויכוח (מי יותר גדול הגר"ח או ישעיהו מנחלת דן) נגרר לקטנות (מתברר שקיימת קטנות יותר) אני פורש

אין מה להוסיף
כבר השבתי ע''ז שהחזו''א כבר חלק
 
דוגמא נפלאה לעד כמה כותב הקונטרס שקרן ומטעה במזיד.

לגבי מה שרצה בחוצפה לדחות את דברי הגר"ח בעניין נעבאך אפיקורוס, עפ"י מה שכתוב במורה הנבוכים. נייתי ספר וניחזי.

הנה ל' הרמב"ם במורה"נ חלק א פרק לו כ' "ואם יעלה בדעתך שמאמין ההגשמה יש לו התנצלות בעבור שגדל עליה או לסכלותו וקוצר השגתו, כן ראוי שתאמין בעובדי עבודה זרה שהוא לא יעבוד אלא לסכלות או מפני שגדל על זה מנהג אבותיו בידיו. ואם תאמר שפשוטי הכתובים ישליכום בזה הספק, כן תדע שעובד עבודה זרה אמנם הביאוהו לעבודתה דמיונים וציורים חסרים, אין התנצלות אם כן למי שלא יקבל מן המאמתים המעיינים אם יהיה מקצר מן העיון."

הרי שכ' שאין לדון לזכות אונס על מאמין ההגשמה, ואף שפסוקים (!) הטעו אותו.

ולמרות שדיבר על מאמין ההגשמה בשורות לפני כן מדבר להדיא אף על הכופר במציאותו או החושב שאין הכל תלוי ברצון הבורא. שז"ל "ואיך יהיה ענין מי שנתלית כפירתו בעצמו יתברך והאמינו בחלוף מה שהוא, ר"ל שלא יאמין מציאותו או יאמינהו שנים או יאמינהו גשם או יאמינהו בעל הפעליות, או ייחס לו איזה חסרון שיהיה, כי זה בלא ספק יותר רע מעובד ע"ז על שהיא אמצעית או מטיבה או מריעה לפי מחשבתו. ודע שאתה כשתאמין הגשמה או ענין מעניני הגשם, שאתה מקנא ומכעיס וקודח אש וחמה, ושונא ואויב וצר, יותר קשה מעובדי ע"ז מאד. יעויי"ש."

ואדרבה מוכח מדברי הרמב"ם הנ"ל כהגר"ח. שהוכיח שכשם שע"ז אין בה אונס שהרי הביאו לכך דמיונות אינו סיבה, ועליו לקבל מהמקבלים, כך גם בהגשמה וכפירה.



ומוכח מכאן קוצר השגת הכותב וקריאתו השטחית.



וכלשון החזון איש (שכביכול בו הוא נתלה) באגרתו ח"ג לג "והעיקר כי לא מצאתי בדבריך דבר מענין ומטעים, רק לפעמים פרשת הדברים בפירוש זר, ולפעמים פירוד הדעות בסברא, אשר סיבת הדבר חסרון השקפה חודרת מכרעת, וחסרון ההרגל בזה ולרצוני לריב עמך הפעם, לא כחדתי ממך את אשר רשמו דבריך על לבבי--"



לגבי הפרובוקציה שניסה לעורר על הרמב"ם בהלכות תפילה, השאלה שהוא מציג, סותרת את שיטתו עצמו. מכך שהוא מוכיח שלא ייתכן שכלל ישראל טעו... וע"כ שיצאו יד"ח תפילה. ואנו נתמה, וכי כלל ישראל טעו בהכתרת הגר"ח למוביל דרך הלימוד, וכולם עזבו תורת ה' מלבד קבוצה סהרורית...

ולעצם ה"קושיה" מה הצורך בכוונה של עומד לפני המלך, ומה גדרה. הרי שהפשטן הלז היה צריך ללמוד מ"האדם בשבועה" כמה רמת הכוונה שצריך. קרי-ידיעה לבד. שהאדם יכוון שתפילתו היא לפני המלך.

בהמשך דחה משפטים בשם הגר"ח, שאיני יודע כמה הם מוסמכים. אבל הא פשיט"ל מהכרות עם ממשיכי דרך וואלז'ין ובריסק שמבינים הרבה יותר טוב מ... ודנים בגדרי הדברים, ולא מנסים לקרב הדברים לשכלם הפעוט אלא להיפך לנסות להתקרב לסברות התורה וחכמים. ולכן לא יכולים להפטיר תירוץ תמוה שההגיון שלקח ז' שנים החלוקה כמו הכיבוש כי היה צריך להוריש את יושבי כל המקומות.

ולגבי טענתו על שאלת הגר"ח מפריעת בע"ח מצוה

ז"ל החזו"א על סברות מעין אלו של תיקון העולם וכדו' בלי הבנה.

באמונה ובטחון פרק ג' אות י' (מומלץ לראות את כל הפרק והנושא)

"והנה העמיד רבנו (ה"ה השו"ע. להוציא מדעת הסבורים שאין שיקול להכרעת השו"ע יותר לדעת החזו"א...) דבריו בתחלת חושה"מ ללמד דעת בנ"א רק ע"פ חקי התורה, וכל שהוא נגד הדין הוא גזל אף שאין בני אדם מסכימים עליהם בבחינת הרגש, וכל מעשה שהוא בדין הוא קיום משפט אף שזה נגד דעות האנושיות, וכמש"כ הגרי"ס זצ"ל באגרתו שכל מה שאינו שלו בדין הוא גזל האמור בתורה"



נמאס לי באמצע, וכמדומה שדי בזה. הכותב של הקונטרס הוכיח את גודל "חכמתו" וקוצר השגתו.

וכמדומה שכחסיד של בן יהודה הרי שרוממות השפה ה"עוורית" בגרונו ובלשונו וכל ה' מוצאות הפה, ואם כן רק אידע אותו שחז"ל היו "מורדי אור" מסוג "אורות מאופל" ורק ציפו לאור הגנוז... ולכן שפתם הייתה בלשון עבר ולא לשון בן יהודה, ומחמת שיבושי השפה (המכוונים. ליודעי דבר והיסטורי') רצוי שיידע כי אין לשונו כלשונם ואין אפשרות ללמוד מהבנתו לשפתם.

וכאן יבא ישעיהו ויזעק שסתם משחירים פניו שהוא בעד חיבור לרשעים, יעיין נא מר בדברי עצמו בקונטרס לקראת מדינת התורה (רפואה שלמה! יש מיטה אחרונה פנויה באברבנאל...) על הצורך ליצור חיבורים עם חילונים וכו'

ישעיהו החביב, אתה עושה לנו את החיים מגוונים. וכבי' הגרב"צ אבא שאול "בורא נפשות רבות וחסרונן-להנות בהם נפש כל חי" שהנפשות חסרות הדעת נבראו להנות נפש כל חי...
 
דוגמא נפלאה לעד כמה כותב הקונטרס שקרן ומטעה במזיד.

לגבי מה שרצה בחוצפה לדחות את דברי הגר"ח בעניין נעבאך אפיקורוס, עפ"י מה שכתוב במורה הנבוכים. נייתי ספר וניחזי.

הנה ל' הרמב"ם במורה"נ חלק א פרק לו כ' "ואם יעלה בדעתך שמאמין ההגשמה יש לו התנצלות בעבור שגדל עליה או לסכלותו וקוצר השגתו, כן ראוי שתאמין בעובדי עבודה זרה שהוא לא יעבוד אלא לסכלות או מפני שגדל על זה מנהג אבותיו בידיו. ואם תאמר שפשוטי הכתובים ישליכום בזה הספק, כן תדע שעובד עבודה זרה אמנם הביאוהו לעבודתה דמיונים וציורים חסרים, אין התנצלות אם כן למי שלא יקבל מן המאמתים המעיינים אם יהיה מקצר מן העיון."

הרי שכ' שאין לדון לזכות אונס על מאמין ההגשמה, ואף שפסוקים (!) הטעו אותו.

ולמרות שדיבר על מאמין ההגשמה בשורות לפני כן מדבר להדיא אף על הכופר במציאותו או החושב שאין הכל תלוי ברצון הבורא. שז"ל "ואיך יהיה ענין מי שנתלית כפירתו בעצמו יתברך והאמינו בחלוף מה שהוא, ר"ל שלא יאמין מציאותו או יאמינהו שנים או יאמינהו גשם או יאמינהו בעל הפעליות, או ייחס לו איזה חסרון שיהיה, כי זה בלא ספק יותר רע מעובד ע"ז על שהיא אמצעית או מטיבה או מריעה לפי מחשבתו. ודע שאתה כשתאמין הגשמה או ענין מעניני הגשם, שאתה מקנא ומכעיס וקודח אש וחמה, ושונא ואויב וצר, יותר קשה מעובדי ע"ז מאד. יעויי"ש."

ואדרבה מוכח מדברי הרמב"ם הנ"ל כהגר"ח. שהוכיח שכשם שע"ז אין בה אונס שהרי הביאו לכך דמיונות אינו סיבה, ועליו לקבל מהמקבלים, כך גם בהגשמה וכפירה.



ומוכח מכאן קוצר השגת הכותב וקריאתו השטחית.



וכלשון החזון איש (שכביכול בו הוא נתלה) באגרתו ח"ג לג "והעיקר כי לא מצאתי בדבריך דבר מענין ומטעים, רק לפעמים פרשת הדברים בפירוש זר, ולפעמים פירוד הדעות בסברא, אשר סיבת הדבר חסרון השקפה חודרת מכרעת, וחסרון ההרגל בזה ולרצוני לריב עמך הפעם, לא כחדתי ממך את אשר רשמו דבריך על לבבי--"



לגבי הפרובוקציה שניסה לעורר על הרמב"ם בהלכות תפילה, השאלה שהוא מציג, סותרת את שיטתו עצמו. מכך שהוא מוכיח שלא ייתכן שכלל ישראל טעו... וע"כ שיצאו יד"ח תפילה. ואנו נתמה, וכי כלל ישראל טעו בהכתרת הגר"ח למוביל דרך הלימוד, וכולם עזבו תורת ה' מלבד קבוצה סהרורית...

ולעצם ה"קושיה" מה הצורך בכוונה של עומד לפני המלך, ומה גדרה. הרי שהפשטן הלז היה צריך ללמוד מ"האדם בשבועה" כמה רמת הכוונה שצריך. קרי-ידיעה לבד. שהאדם יכוון שתפילתו היא לפני המלך.

בהמשך דחה משפטים בשם הגר"ח, שאיני יודע כמה הם מוסמכים. אבל הא פשיט"ל מהכרות עם ממשיכי דרך וואלז'ין ובריסק שמבינים הרבה יותר טוב מ... ודנים בגדרי הדברים, ולא מנסים לקרב הדברים לשכלם הפעוט אלא להיפך לנסות להתקרב לסברות התורה וחכמים. ולכן לא יכולים להפטיר תירוץ תמוה שההגיון שלקח ז' שנים החלוקה כמו הכיבוש כי היה צריך להוריש את יושבי כל המקומות.

ולגבי טענתו על שאלת הגר"ח מפריעת בע"ח מצוה

ז"ל החזו"א על סברות מעין אלו של תיקון העולם וכדו' בלי הבנה.

באמונה ובטחון פרק ג' אות י' (מומלץ לראות את כל הפרק והנושא)

"והנה העמיד רבנו (ה"ה השו"ע. להוציא מדעת הסבורים שאין שיקול להכרעת השו"ע יותר לדעת החזו"א...) דבריו בתחלת חושה"מ ללמד דעת בנ"א רק ע"פ חקי התורה, וכל שהוא נגד הדין הוא גזל אף שאין בני אדם מסכימים עליהם בבחינת הרגש, וכל מעשה שהוא בדין הוא קיום משפט אף שזה נגד דעות האנושיות, וכמש"כ הגרי"ס זצ"ל באגרתו שכל מה שאינו שלו בדין הוא גזל האמור בתורה"



נמאס לי באמצע, וכמדומה שדי בזה. הכותב של הקונטרס הוכיח את גודל "חכמתו" וקוצר השגתו.

וכמדומה שכחסיד של בן יהודה הרי שרוממות השפה ה"עוורית" בגרונו ובלשונו וכל ה' מוצאות הפה, ואם כן רק אידע אותו שחז"ל היו "מורדי אור" מסוג "אורות מאופל" ורק ציפו לאור הגנוז... ולכן שפתם הייתה בלשון עבר ולא לשון בן יהודה, ומחמת שיבושי השפה (המכוונים. ליודעי דבר והיסטורי') רצוי שיידע כי אין לשונו כלשונם ואין אפשרות ללמוד מהבנתו לשפתם.

וכאן יבא ישעיהו ויזעק שסתם משחירים פניו שהוא בעד חיבור לרשעים, יעיין נא מר בדברי עצמו בקונטרס לקראת מדינת התורה (רפואה שלמה! יש מיטה אחרונה פנויה באברבנאל...) על הצורך ליצור חיבורים עם חילונים וכו'

ישעיהו החביב, אתה עושה לנו את החיים מגוונים. וכבי' הגרב"צ אבא שאול "בורא נפשות רבות וחסרונן-להנות בהם נפש כל חי" שהנפשות חסרות הדעת נבראו להנות נפש כל חי...
מיותר להגיב
המגיב פשוט לא קורא מה שכתוב בקונטרס
ומחפש כל דרך להכפיש
על זה אמרו חז''ל כל הפוסל במומו פוסל
 
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
הבה ונעשה הצבעה, מי מאיתנו חולה נפש...
המגיב פשוט לא קורא מה שכתוב בקונטרס
המגיב פשוט לא קורא מה שהגיבו בהודעה
על זה אמרו חז''ל כל הפוסל במומו פוסל
לא נכון, תבדוק בגמרא שוב.
 
הבה ונעשה הצבעה, מי מאיתנו חולה נפש...
קדימה
המגיב פשוט לא קורא מה שהגיבו בהודעה
קראתי
מה לעשות שבקונטרס כתבתי תשובה שמתרצת את קושיתך וכנראה לא טרחת לקראה
לא נכון, תבדוק בגמרא שוב.
הרעיון ברור
 
כבר השבתי ע''ז שהחזו''א כבר חלק
גם הראב"ד חלק על הרמב"ם, והבעל המאור על הרי"ף, והרמב"ן על בעל המאור...
אז מה?
זה לא מתחיל להצדיק את הגישה הילדותית לתורתו של מרן הגר"ח.

החזו"א אכן חלק עליו, אבל בשבילינו - שניהם מאורי עולם.
ומלבד זאת, מעולם לא השתמש החזו"א במילים חריפות ל'תקיפת' הדרך הזו, אלא רק חלק עליה בנועם.
 
כבר השבתי ע''ז שהחזו''א כבר חלק
שהחזו"א חולק על הגר"ח ידוע לכולם, אז סה"כ מה שחידשת זה שאתה יותר התחברת לשיטת הלימוד של החזו"א, ואפי' יש לך כמה קושיות על הגר"ח לא נראה לי שזה מתיר לומר מה נקרא לימוד הגיוני ומה לא.
 
שהחזו"א חולק על הגר"ח ידוע לכולם, אז סה"כ מה שחידשת זה שאתה יותר התחברת לשיטת הלימוד של החזו"א, ואפי' יש לך כמה קושיות על הגר"ח לא נראה לי שזה מתיר לומר מה נקרא לימוד הגיוני ומה לא.
אולי לא על בעל הנחלת דן התלונה רק ככה הוא שמע מאלו שהוא הסתובב אצלם ומהם שאב את דרכו בלימוד,
האם אצל הצד השני אין "חכמים" המדברים סרה על החזו"א

אני זוכר בישיבה שעם כל דביקותו של הגרד"ל לתורתו של החזו"א הוא היה מזכיר את מרן הגרי"ז הלוי בחרדת קודש ומעיין ומפלפל בדבריו הק'
 
נערך לאחרונה:
כותב המאמר לא הסגיר את השתייכותו ל...
גדלתי שם אבל איני מרגיש חלק מהם עד כדי
אנשים שתורת החזו"א אצלם היא לא (רק) תורה אלא גם מפלגה לצערנו...
ח''ו וח''ו
וכיון שהוא לא הסתיר זאת אני מרשה לעצמי לכתוב זאת כאן ולכן קשה לי מאוד להתרשם באובייקטיביות או איך שלא אומרים את זה מדברים נגועים אבל קשה לי טובא מ"ט לא מתגלגלים מעל הפורמים התורניים מאמרים הפוכים מבית בריסק ושאלה זו אינה רק חצי תשובה אלא תשובה שלמה ודו"ק
תשובה שלמה בהחלט שא''צ לגלגל כי הרוב נוטה לצידם ואין מה לגלגל כי קשה מאוד גם להם להסביר דרך הגר''ח המדויקת ופוק חזי כמה אנפין ופלוגתות מצויים כיום בברור דרך הגר''ח
 
גם הראב"ד חלק על הרמב"ם, והבעל המאור על הרי"ף, והרמב"ן על בעל המאור...
אז מה?
ובאמת יש הרבה מה ללמוד מצורת המחלוקת וסגנונות ההתקפות של רבותינו הראשונים שמנית אחד על חברו
זה לא מתחיל להצדיק את הגישה הילדותית לתורתו של מרן הגר"ח.
בעיני ילדותי זה למחוק את סברת השכל הישר
החזו"א אכן חלק עליו, אבל בשבילינו - שניהם מאורי עולם.
זה הכי קל להתנער מכל מחלוקת קיצונית באמירות מפשרות כאלו
ובכן דע לך שהמחלוקת היא הדדית והגרי''ז טען על דברי החזו''א במורידין בזה''ז שהם דברים של רפורמים ומשכילים
ומלבד זאת, מעולם לא השתמש החזו"א במילים חריפות ל'תקיפת' הדרך הזו, אלא רק חלק עליה בנועם.
זה שאתה לא שמעת זה לא אומר שלא היה הציטוט שהבאתי בתחילה מהגר''י ברטלר הוא מקביל לענ''ד לדברי לגבי חומש
 
שהחזו"א חולק על הגר"ח ידוע לכולם, אז סה"כ מה שחידשת זה שאתה יותר התחברת לשיטת הלימוד של החזו"א, ואפי' יש לך כמה קושיות על הגר"ח לא נראה לי שזה מתיר לומר מה נקרא לימוד הגיוני ומה לא.
ומה אעשה שכהיום ריבוי השטויות שנאמרים ע''י בחורי ישיבות לא משאירים אפשרות לחשוב שצורת לימוד זו לפחות כפי שהתגלגלה להיום היא הגיונית באיזה שהיא צורה
 
אולי לא על בעל הנחלת דן התלונה רק ככה הוא שמע מאלו שהוא הסתובב אצלם ומהם שאב את דרכו בלימוד,
לא
האם אצל הצד השני אין "חכמים" המדברים סרה על החזו"א
יש וכמו שהבאתי בהודעה קודמת
אני זוכר בישיבה שעם כל דביקותו של הגרד"ל לתורתו של החזו"א הוא היה מזכיר את מרן הגרי"ז הלוי בחרדת קודש ומעיין ומפלפל בדבריו הק'
גם אני
הגרד''ל לא היה תלמיד של החזו''א כפי שהעיד בעצמו שהיה נוכח אצלו פעמים בודדות
אלא שינק מתורתו מלא חפנים אבל במקביל ינק גם מתורת הגר''ח והגרי''ז
 
תלמוד בבלי מסכת פסחים דף פח עמוד א-ב
דתנן: מי שחציו עבד וחציו בן חורין - עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד, דברי בית הלל,
בית שמאי אומרים: תקנתם את רבו, ואת עצמו לא תקנתם,
לישא שפחה אינו יכול, שכבר חציו בן חורין. לישא בת חורין - אינו יכול, שעדיין חציו עבד.
יבטל - והלא לא נברא העולם אלא לפריה ורביה, שנאמר לא תהו בראה לשבת יצרה!
אלא: מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין, וכותב שטר על חצי דמיו.
וחזרו בית הילל להורות כבית שמאי.
משום כך תיקנו חכמים והוא המחייב!!
 
נראה לי לדייק מדברי השו"ע שמי שאינו פורע חוב עובר על איסור גזל
אורח חיים הלכות פסח סימן ת"נ א'
ישראל שלוה ככר מחבירו קודם הפסח צריך לפורעו אחר הפסח ויש בו משום גזל אם אינו פורעו.
זה אחרי שיש חיוב
אנחנו מדברים קודם שהיה חיוב
 
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון