האם רבינו הגר"ח אסר ללמוד "למה" דרכו הק' הייתה להתבטל להחכמה (עי' ליקו"מ תורה א') וקודם כל להבין טוב טוב מה כתוב כאן בלי להכניס סברות שלנו ורק אחרי שהגדרנו היטב מה כתוב ממילא תדע גם את הטעם.
- מתחיל חוט ישעיהו מנחלת דן
- תאריך התחלה
- סטָטוּס
- הודעות
- 1,869
- תודות
- 5,372
- נקודות
- 355
הלואי והיית צודק
תלמידיו ותלמידי תלמידיו מוכיחים כנראה שלא כדבריך
מה אתה רואה מרבינו הגר"ח עצמו ?
- הודעות
- 1,869
- תודות
- 5,372
- נקודות
- 355
שכל ספרו ושמועותיו איך שאני מבין אותם מורים באצבע לא לשתף סברא והבנת הלב כלל רק הגדרה מה כתוב
לא זכיתי להבין, אך מכיון שהויכוח (מי יותר גדול הגר"ח או ישעיהו מנחלת דן) נגרר לקטנות (מתברר שקיימת קטנות יותר) אני פורש
אין מה להוסיף
- הודעות
- 1,869
- תודות
- 5,372
- נקודות
- 355
כבר השבתי ע''ז שהחזו''א כבר חלק
דוגמא נפלאה לעד כמה כותב הקונטרס שקרן ומטעה במזיד.
לגבי מה שרצה בחוצפה לדחות את דברי הגר"ח בעניין נעבאך אפיקורוס, עפ"י מה שכתוב במורה הנבוכים. נייתי ספר וניחזי.
הנה ל' הרמב"ם במורה"נ חלק א פרק לו כ' "ואם יעלה בדעתך שמאמין ההגשמה יש לו התנצלות בעבור שגדל עליה או לסכלותו וקוצר השגתו, כן ראוי שתאמין בעובדי עבודה זרה שהוא לא יעבוד אלא לסכלות או מפני שגדל על זה מנהג אבותיו בידיו. ואם תאמר שפשוטי הכתובים ישליכום בזה הספק, כן תדע שעובד עבודה זרה אמנם הביאוהו לעבודתה דמיונים וציורים חסרים, אין התנצלות אם כן למי שלא יקבל מן המאמתים המעיינים אם יהיה מקצר מן העיון."
הרי שכ' שאין לדון לזכות אונס על מאמין ההגשמה, ואף שפסוקים (!) הטעו אותו.
ולמרות שדיבר על מאמין ההגשמה בשורות לפני כן מדבר להדיא אף על הכופר במציאותו או החושב שאין הכל תלוי ברצון הבורא. שז"ל "ואיך יהיה ענין מי שנתלית כפירתו בעצמו יתברך והאמינו בחלוף מה שהוא, ר"ל שלא יאמין מציאותו או יאמינהו שנים או יאמינהו גשם או יאמינהו בעל הפעליות, או ייחס לו איזה חסרון שיהיה, כי זה בלא ספק יותר רע מעובד ע"ז על שהיא אמצעית או מטיבה או מריעה לפי מחשבתו. ודע שאתה כשתאמין הגשמה או ענין מעניני הגשם, שאתה מקנא ומכעיס וקודח אש וחמה, ושונא ואויב וצר, יותר קשה מעובדי ע"ז מאד. יעויי"ש."
ואדרבה מוכח מדברי הרמב"ם הנ"ל כהגר"ח. שהוכיח שכשם שע"ז אין בה אונס שהרי הביאו לכך דמיונות אינו סיבה, ועליו לקבל מהמקבלים, כך גם בהגשמה וכפירה.
ומוכח מכאן קוצר השגת הכותב וקריאתו השטחית.
וכלשון החזון איש (שכביכול בו הוא נתלה) באגרתו ח"ג לג "והעיקר כי לא מצאתי בדבריך דבר מענין ומטעים, רק לפעמים פרשת הדברים בפירוש זר, ולפעמים פירוד הדעות בסברא, אשר סיבת הדבר חסרון השקפה חודרת מכרעת, וחסרון ההרגל בזה ולרצוני לריב עמך הפעם, לא כחדתי ממך את אשר רשמו דבריך על לבבי--"
לגבי הפרובוקציה שניסה לעורר על הרמב"ם בהלכות תפילה, השאלה שהוא מציג, סותרת את שיטתו עצמו. מכך שהוא מוכיח שלא ייתכן שכלל ישראל טעו... וע"כ שיצאו יד"ח תפילה. ואנו נתמה, וכי כלל ישראל טעו בהכתרת הגר"ח למוביל דרך הלימוד, וכולם עזבו תורת ה' מלבד קבוצה סהרורית...
ולעצם ה"קושיה" מה הצורך בכוונה של עומד לפני המלך, ומה גדרה. הרי שהפשטן הלז היה צריך ללמוד מ"האדם בשבועה" כמה רמת הכוונה שצריך. קרי-ידיעה לבד. שהאדם יכוון שתפילתו היא לפני המלך.
בהמשך דחה משפטים בשם הגר"ח, שאיני יודע כמה הם מוסמכים. אבל הא פשיט"ל מהכרות עם ממשיכי דרך וואלז'ין ובריסק שמבינים הרבה יותר טוב מ... ודנים בגדרי הדברים, ולא מנסים לקרב הדברים לשכלם הפעוט אלא להיפך לנסות להתקרב לסברות התורה וחכמים. ולכן לא יכולים להפטיר תירוץ תמוה שההגיון שלקח ז' שנים החלוקה כמו הכיבוש כי היה צריך להוריש את יושבי כל המקומות.
ולגבי טענתו על שאלת הגר"ח מפריעת בע"ח מצוה
ז"ל החזו"א על סברות מעין אלו של תיקון העולם וכדו' בלי הבנה.
באמונה ובטחון פרק ג' אות י' (מומלץ לראות את כל הפרק והנושא)
"והנה העמיד רבנו (ה"ה השו"ע. להוציא מדעת הסבורים שאין שיקול להכרעת השו"ע יותר לדעת החזו"א...) דבריו בתחלת חושה"מ ללמד דעת בנ"א רק ע"פ חקי התורה, וכל שהוא נגד הדין הוא גזל אף שאין בני אדם מסכימים עליהם בבחינת הרגש, וכל מעשה שהוא בדין הוא קיום משפט אף שזה נגד דעות האנושיות, וכמש"כ הגרי"ס זצ"ל באגרתו שכל מה שאינו שלו בדין הוא גזל האמור בתורה"
נמאס לי באמצע, וכמדומה שדי בזה. הכותב של הקונטרס הוכיח את גודל "חכמתו" וקוצר השגתו.
וכמדומה שכחסיד של בן יהודה הרי שרוממות השפה ה"עוורית" בגרונו ובלשונו וכל ה' מוצאות הפה, ואם כן רק אידע אותו שחז"ל היו "מורדי אור" מסוג "אורות מאופל" ורק ציפו לאור הגנוז... ולכן שפתם הייתה בלשון עבר ולא לשון בן יהודה, ומחמת שיבושי השפה (המכוונים. ליודעי דבר והיסטורי') רצוי שיידע כי אין לשונו כלשונם ואין אפשרות ללמוד מהבנתו לשפתם.
וכאן יבא ישעיהו ויזעק שסתם משחירים פניו שהוא בעד חיבור לרשעים, יעיין נא מר בדברי עצמו בקונטרס לקראת מדינת התורה (רפואה שלמה! יש מיטה אחרונה פנויה באברבנאל...) על הצורך ליצור חיבורים עם חילונים וכו'
ישעיהו החביב, אתה עושה לנו את החיים מגוונים. וכבי' הגרב"צ אבא שאול "בורא נפשות רבות וחסרונן-להנות בהם נפש כל חי" שהנפשות חסרות הדעת נבראו להנות נפש כל חי...
לגבי מה שרצה בחוצפה לדחות את דברי הגר"ח בעניין נעבאך אפיקורוס, עפ"י מה שכתוב במורה הנבוכים. נייתי ספר וניחזי.
הנה ל' הרמב"ם במורה"נ חלק א פרק לו כ' "ואם יעלה בדעתך שמאמין ההגשמה יש לו התנצלות בעבור שגדל עליה או לסכלותו וקוצר השגתו, כן ראוי שתאמין בעובדי עבודה זרה שהוא לא יעבוד אלא לסכלות או מפני שגדל על זה מנהג אבותיו בידיו. ואם תאמר שפשוטי הכתובים ישליכום בזה הספק, כן תדע שעובד עבודה זרה אמנם הביאוהו לעבודתה דמיונים וציורים חסרים, אין התנצלות אם כן למי שלא יקבל מן המאמתים המעיינים אם יהיה מקצר מן העיון."
הרי שכ' שאין לדון לזכות אונס על מאמין ההגשמה, ואף שפסוקים (!) הטעו אותו.
ולמרות שדיבר על מאמין ההגשמה בשורות לפני כן מדבר להדיא אף על הכופר במציאותו או החושב שאין הכל תלוי ברצון הבורא. שז"ל "ואיך יהיה ענין מי שנתלית כפירתו בעצמו יתברך והאמינו בחלוף מה שהוא, ר"ל שלא יאמין מציאותו או יאמינהו שנים או יאמינהו גשם או יאמינהו בעל הפעליות, או ייחס לו איזה חסרון שיהיה, כי זה בלא ספק יותר רע מעובד ע"ז על שהיא אמצעית או מטיבה או מריעה לפי מחשבתו. ודע שאתה כשתאמין הגשמה או ענין מעניני הגשם, שאתה מקנא ומכעיס וקודח אש וחמה, ושונא ואויב וצר, יותר קשה מעובדי ע"ז מאד. יעויי"ש."
ואדרבה מוכח מדברי הרמב"ם הנ"ל כהגר"ח. שהוכיח שכשם שע"ז אין בה אונס שהרי הביאו לכך דמיונות אינו סיבה, ועליו לקבל מהמקבלים, כך גם בהגשמה וכפירה.
ומוכח מכאן קוצר השגת הכותב וקריאתו השטחית.
וכלשון החזון איש (שכביכול בו הוא נתלה) באגרתו ח"ג לג "והעיקר כי לא מצאתי בדבריך דבר מענין ומטעים, רק לפעמים פרשת הדברים בפירוש זר, ולפעמים פירוד הדעות בסברא, אשר סיבת הדבר חסרון השקפה חודרת מכרעת, וחסרון ההרגל בזה ולרצוני לריב עמך הפעם, לא כחדתי ממך את אשר רשמו דבריך על לבבי--"
לגבי הפרובוקציה שניסה לעורר על הרמב"ם בהלכות תפילה, השאלה שהוא מציג, סותרת את שיטתו עצמו. מכך שהוא מוכיח שלא ייתכן שכלל ישראל טעו... וע"כ שיצאו יד"ח תפילה. ואנו נתמה, וכי כלל ישראל טעו בהכתרת הגר"ח למוביל דרך הלימוד, וכולם עזבו תורת ה' מלבד קבוצה סהרורית...
ולעצם ה"קושיה" מה הצורך בכוונה של עומד לפני המלך, ומה גדרה. הרי שהפשטן הלז היה צריך ללמוד מ"האדם בשבועה" כמה רמת הכוונה שצריך. קרי-ידיעה לבד. שהאדם יכוון שתפילתו היא לפני המלך.
בהמשך דחה משפטים בשם הגר"ח, שאיני יודע כמה הם מוסמכים. אבל הא פשיט"ל מהכרות עם ממשיכי דרך וואלז'ין ובריסק שמבינים הרבה יותר טוב מ... ודנים בגדרי הדברים, ולא מנסים לקרב הדברים לשכלם הפעוט אלא להיפך לנסות להתקרב לסברות התורה וחכמים. ולכן לא יכולים להפטיר תירוץ תמוה שההגיון שלקח ז' שנים החלוקה כמו הכיבוש כי היה צריך להוריש את יושבי כל המקומות.
ולגבי טענתו על שאלת הגר"ח מפריעת בע"ח מצוה
ז"ל החזו"א על סברות מעין אלו של תיקון העולם וכדו' בלי הבנה.
באמונה ובטחון פרק ג' אות י' (מומלץ לראות את כל הפרק והנושא)
"והנה העמיד רבנו (ה"ה השו"ע. להוציא מדעת הסבורים שאין שיקול להכרעת השו"ע יותר לדעת החזו"א...) דבריו בתחלת חושה"מ ללמד דעת בנ"א רק ע"פ חקי התורה, וכל שהוא נגד הדין הוא גזל אף שאין בני אדם מסכימים עליהם בבחינת הרגש, וכל מעשה שהוא בדין הוא קיום משפט אף שזה נגד דעות האנושיות, וכמש"כ הגרי"ס זצ"ל באגרתו שכל מה שאינו שלו בדין הוא גזל האמור בתורה"
נמאס לי באמצע, וכמדומה שדי בזה. הכותב של הקונטרס הוכיח את גודל "חכמתו" וקוצר השגתו.
וכמדומה שכחסיד של בן יהודה הרי שרוממות השפה ה"עוורית" בגרונו ובלשונו וכל ה' מוצאות הפה, ואם כן רק אידע אותו שחז"ל היו "מורדי אור" מסוג "אורות מאופל" ורק ציפו לאור הגנוז... ולכן שפתם הייתה בלשון עבר ולא לשון בן יהודה, ומחמת שיבושי השפה (המכוונים. ליודעי דבר והיסטורי') רצוי שיידע כי אין לשונו כלשונם ואין אפשרות ללמוד מהבנתו לשפתם.
וכאן יבא ישעיהו ויזעק שסתם משחירים פניו שהוא בעד חיבור לרשעים, יעיין נא מר בדברי עצמו בקונטרס לקראת מדינת התורה (רפואה שלמה! יש מיטה אחרונה פנויה באברבנאל...) על הצורך ליצור חיבורים עם חילונים וכו'
ישעיהו החביב, אתה עושה לנו את החיים מגוונים. וכבי' הגרב"צ אבא שאול "בורא נפשות רבות וחסרונן-להנות בהם נפש כל חי" שהנפשות חסרות הדעת נבראו להנות נפש כל חי...
- הודעות
- 1,869
- תודות
- 5,372
- נקודות
- 355
מיותר להגיב
המגיב פשוט לא קורא מה שכתוב בקונטרס
ומחפש כל דרך להכפיש
על זה אמרו חז''ל כל הפוסל במומו פוסל
נערך לאחרונה על ידי מנחה:
הבה ונעשה הצבעה, מי מאיתנו חולה נפש...
המגיב פשוט לא קורא מה שהגיבו בהודעה
לא נכון, תבדוק בגמרא שוב.
- הודעות
- 1,869
- תודות
- 5,372
- נקודות
- 355
קדימה
קראתי
מה לעשות שבקונטרס כתבתי תשובה שמתרצת את קושיתך וכנראה לא טרחת לקראה
הרעיון ברור
גם הראב"ד חלק על הרמב"ם, והבעל המאור על הרי"ף, והרמב"ן על בעל המאור...
אז מה?
זה לא מתחיל להצדיק את הגישה הילדותית לתורתו של מרן הגר"ח.
החזו"א אכן חלק עליו, אבל בשבילינו - שניהם מאורי עולם.
ומלבד זאת, מעולם לא השתמש החזו"א במילים חריפות ל'תקיפת' הדרך הזו, אלא רק חלק עליה בנועם.
שהחזו"א חולק על הגר"ח ידוע לכולם, אז סה"כ מה שחידשת זה שאתה יותר התחברת לשיטת הלימוד של החזו"א, ואפי' יש לך כמה קושיות על הגר"ח לא נראה לי שזה מתיר לומר מה נקרא לימוד הגיוני ומה לא.
אולי לא על בעל הנחלת דן התלונה רק ככה הוא שמע מאלו שהוא הסתובב אצלם ומהם שאב את דרכו בלימוד,
האם אצל הצד השני אין "חכמים" המדברים סרה על החזו"א
אני זוכר בישיבה שעם כל דביקותו של הגרד"ל לתורתו של החזו"א הוא היה מזכיר את מרן הגרי"ז הלוי בחרדת קודש ומעיין ומפלפל בדבריו הק'
נערך לאחרונה:
- הודעות
- 1,869
- תודות
- 5,372
- נקודות
- 355
גדלתי שם אבל איני מרגיש חלק מהם עד כדי
ח''ו וח''ו
תשובה שלמה בהחלט שא''צ לגלגל כי הרוב נוטה לצידם ואין מה לגלגל כי קשה מאוד גם להם להסביר דרך הגר''ח המדויקת ופוק חזי כמה אנפין ופלוגתות מצויים כיום בברור דרך הגר''ח
- הודעות
- 1,869
- תודות
- 5,372
- נקודות
- 355
ובאמת יש הרבה מה ללמוד מצורת המחלוקת וסגנונות ההתקפות של רבותינו הראשונים שמנית אחד על חברו
בעיני ילדותי זה למחוק את סברת השכל הישר
זה הכי קל להתנער מכל מחלוקת קיצונית באמירות מפשרות כאלו
ובכן דע לך שהמחלוקת היא הדדית והגרי''ז טען על דברי החזו''א במורידין בזה''ז שהם דברים של רפורמים ומשכילים
זה שאתה לא שמעת זה לא אומר שלא היה הציטוט שהבאתי בתחילה מהגר''י ברטלר הוא מקביל לענ''ד לדברי לגבי חומש
- הודעות
- 1,869
- תודות
- 5,372
- נקודות
- 355
ומה אעשה שכהיום ריבוי השטויות שנאמרים ע''י בחורי ישיבות לא משאירים אפשרות לחשוב שצורת לימוד זו לפחות כפי שהתגלגלה להיום היא הגיונית באיזה שהיא צורה
- הודעות
- 1,869
- תודות
- 5,372
- נקודות
- 355
לא
יש וכמו שהבאתי בהודעה קודמת
גם אני
הגרד''ל לא היה תלמיד של החזו''א כפי שהעיד בעצמו שהיה נוכח אצלו פעמים בודדות
אלא שינק מתורתו מלא חפנים אבל במקביל ינק גם מתורת הגר''ח והגרי''ז
- הודעות
- 1,376
- תודות
- 4,672
- נקודות
- 208
משום כך תיקנו חכמים והוא המחייב!!
- הודעות
- 1,376
- תודות
- 4,672
- נקודות
- 208
זה אחרי שיש חיוב
אנחנו מדברים קודם שהיה חיוב
- סטָטוּס
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- David
- MMH
- א בן איש
- א. ל.
- אבן בוחן
- אבקש
- אברך מעמיק
- אברך משי
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אוֹצֶר המפתחות
- אור זרוע לצדיק
- אורות
- אוריאל
- אחד התלמידים
- אחד מארץ
- איישר חילי
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איש פשוט מאוד
- איש תורה
- איתי13
- אל'יהו
- אליהו חזן
- אליהו חי
- אליהו נחמן
- אם היו
- אמרי פי
- אמרי שפר
- אנשיל
- אספן עתיקות
- אריה חפץ
- ארצישראל
- בארניקע'ר
- בדרך חדשה
- בור סוד
- בחור שרוצה ללמוד
- בינה לעתים
- בית תפילה
- בליש
- במע
- בן אליהו
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן עלייה
- בן פטורא
- בן תורה
- בעל דבר
- בצלצלי שמע
- בר אביי
- גברא זוטרא
- גימפלוביץ
- גמח
- גפטון
- דבר חפץ
- דוד בן ישי
- דוד הכהן
- דוד המלך
- דוד רוטנברג
- דור ודור
- דורש
- האיש השרוי בשמחה
- החושב
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- הלך אחר חכמים
- הלכה בפרשה
- המו מעי
- המוכר
- הנעלם שבמשה
- העמל
- הפלפלן
- הצעיר שבחבורה
- הר זהב
- הרב
- הרב הירושלמי
- הרב חיים לוי
- הרב מרודוש
- הרב קותי
- הרהור כדיבור
- השר מקוצי
- התורני
- והב בסופה
- ונחנו מה
- ותן בליבנו
- זאת קומתך
- זיז שדי
- זלמן
- חד בתרי
- חויקר
- חוקר תורני
- חושים בן דן
- חידודא
- חיים
- חיים אליהו
- חם ליבי
- חקר הלכה
- חשבון נפש
- טהרת הלב
- י הירשזאהן
- יא. well
- יאר
- יהודה העורך
- יהודי פנימי
- יהונתן איבגי
- יואל אלחנן
- יואל שילה
- יוחאי שושני
- יונתןקבסה
- יוסף אומץ
- יוסף כהן
- יושב אהל
- יושב ודורש
- יישר כח
- יישר כח גדול
- ימינו תחבקיני
- יעקב 5
- יעקב שלמה גרין
- יצחק א
- יצחק ב.
- יצחקוב
- יש קונה עולמו
- ישי עוקשי
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- כה עשו חכמינו
- כלפי לייא
- כמעיין המתגבר
- ל.מ.
- ליטאי פשוט
- לענ"ד
- מאיר ס.
- מאירי
- מביט
- מבני עליה
- מה ידידות
- מהו דתימא
- מוליך ומביא
- מכון לשבטך
- מכנדבי
- ממגד שמים
- ממד
- ממזרח שמש
- מנחם1
- מנשה המושיע
- מרדכי זנגר
- מרכז
- משה ד.
- משה חדש
- משה נ
- משה פיק
- משתדל לעשות רצון ה'
- מתימן יבוא
- מתקרב
- ן' מיגאש
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהורא סתימאה
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נובהרדוקר
- נוח לבריות
- נחום
- נחפשה דרכינו
- נפקא מינא
- נתנאל לב
- עוזי ומגני
- עלה קטן שלי
- עמך
- ענף מעצי היער
- פ. מ. לב
- פארענצ'עס
- פותח שערים
- פז אופיר
- פלוגתאי
- פנחס נחום
- פנחס ע
- פרייליך
- צבי דוידוביץ
- צמא דעת
- צמאה נפשי
- צריך ביאור
- קב ונקי
- קבל האמת ממי שאמרו
- קהילת יעקב
- קהלת בניהו
- קול מגיד
- קול שופר
- קולמוס
- קוצר ברינה
- קטנטן
- קרית מלך
- ראם
- רב פאל
- שואף גבוה
- שוכן אהל
- שופרניק
- שים חלקינו בתורתך
- שימשי
- שלומי
- שלמה ו.
- שמואל בן
- שמעו
- שקדתי
- תורה תמימה
- תם מה הוא אומר
- תשב"ר
- תתאה גבר