ולכאורה אכתי תיקשי לן, וכי מה מוסיף לן זה שהם לא כבני אדם?!
ממנו ניתן לבאר את עניין הגלגול,
ועדיין צריך לבאר הרי מצינו קרבן מן המנחה שאינו כבהמה.
אולי י"ל שהרי ידוע לן שאין מתכפר האדם אלא בחלב ודם [כיום התחליף הגשמי הוא מיעוט חלבנו ודמנו בתעניתים כנודע] כיוון שהקרבן מסמל הקרבה של הדמים עצמם, כאילו האדם מסר את עצמו. ולכן זה אינו שייך אלא בקרבנות דומיא דאדם - ולא בדגים.
האמת בכתר ראש כתב שתפילה עם כוונה דוחה לקרבן שיש בו נשמה ותפילה בלי כוונה דוחה למנחה שאין בא נשמה ולפי מה שכתב כבודו יש בזה תוספת ביאור שתפילה עם כוונה אינה רק עם נשמה אלא היא במהות תפילה אחרת כלומר שהיא כחלב ודם משא"כ תפילה בלי כוונה, וזה נפלא למתבונן
מה שאני מכיר שהם אכן לא חטאו ולכן לא הושמדו במבול, בשונה ממצריים - שם הייתה טומאה חזקה, וממילא הדגה אשר ביאור מתה
ייש"כ אך יל"ע כי גם עופות אינם יוצאין מבטן אמן אלא מביצים.
ומעבר לכך, הרי דגים טהורים מבואר בבכורות חילוק בינם לדגים טמאים ויש מהם (בעניות איני זוכר כרגע איזה) שיוצא דוקא לא ביצים.
אך עכ"פ נולדים ע"י דגירת האם, משא"כ דגים.
דווקא בטמאים יש הרבה אני יודע - כל הדגים ממשפחת הדולפיניים הם יונקים
ג"ז מבואר שם בבכורות (נראה לי יא א למעלה)
שמה [ח.] מדובר בבנות ים - כזכור לי
אבל אם אנו יודעים שדולפין יונק, וכתוב שם משהו כמו שכל הדגים לא, וכתוב הדולפינין והערוך מסביר שזה דולפינים אז למה להחליט שהסירני המובאת הייתה "בת ים" באופן המיתולוגי? (ייתכן שיש ראשונים שכך פי' יש קונטרס שלם על זה באוצהח מא' שעסק בכל מיני עניינים נראה לי בשם קלצקין כגון עכבר שחציו אדמה וכו')
זה לא הערוך זה שמחדש שהדולפינין פרין ורבין היא הסירני?
יש להעיר שהאדם והבהמות נבראו מן האדמה וכן העופות נבראו מן הרקק (כמדומה לחד מ"ד) משא"כ הדגים שברייתם מן המים, ואולי לכן אינם עולים קרבן במקום גופו של האדם.
