• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

ישעיהו מנחלת דן

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
1,854
תודות
5,299
נקודות
355
א. כלל ישראל קיבל במסורת תלמיד מפי רב את דרך לימוד בתלמוד, ובזה מסורת חכמי ישראל העיקריים שתורתם נתקבלה להלכה במשך הדורות, לא הכירה לכאורה כלל בדרך לימודו המחודשת של הגר''ח, וכמו שהזכיר החזו''א על הראשונים, (וחכמי ספרד שבזמננו גם הזכירו זאת,) ולכן יש מקום להחזיר עטרה לישנה.
ב. דרך לימוד מחודשת זו צריכה עיון גדול מאוד מה ענינה, כי ההגיון הפשוט והשכל הישר של רוב תלמידי חכמים פוסקי הלכה אף בזמננו, לא מסוגל להבין את שיטה הזו, וגם בזמנו של הגר''ח פוסק ההלכה לא היה הוא אלא הגרשז''ר, ומהטעם הזה שהגר''ח אמר שעל כל פסק יהיה לו פירכא, ולכן אינו מברר טעם הפסק, ומאחר ותורה צריכה להיות אליבא דהלכתא, קשה עד בלתי אפשרי ללמוד בדרך זו בדורנו ולהוציא ההלכה מתוך הלימוד כנדרש.
ג. דרך לימוד זו מחמת סגנונה הקשה והמורכב, מהוה אבן מכשול וצור נגף בדורנו, לצעירים שלא ירדו לסוף דרכה, ללהג סברות כרס, ופלפולי סרק, ללא לימוד הסוגיה כראוי, וכדאי בזיון וקצף, ונמצא שם שמים מתחלל.
ד. המציאות שגם בזמננו, דרך לימוד זאת מקובלת בעיקר אצל בחורי ישיבות, אבל אצל אברכי הכוללים היא נמוגה והולכת, ולכן הדבר מתמיה שבעתיים.
ה. שימוש בדרך לימוד זאת, מרגיל את האדם במציאות בזמננו לנתק את ההגיון והרגש והאינטואציה הבריאה, ולרחף בהגדרות מופשטות, עד כדי איבוד תחושת צדק ומוסר אנושי, ודרך ארץ מינימלי, כמו פריעת חוב, וכדומה.

מכל הטעמים הללו נראה לענ''ד, שהעיקר למעשה יש לנהוג כדרך לימודו של רבינו החזו''א, ואילו רבינו הגר''ח לא זכינו להבין דרכו, ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות.

בברכת והאמת והשלום אהבו.

הערת מנהל: בעקבות ריבוי הפניות מחו"ר לשמור על הדיון ברמה גבוהה ושיח נקי, ננעל האשכול - לומד'ס במבחן ונפתח אשכול דנן שיעסוק בענין זה.
נבקש מכל המשתתפים, לדון לגופן של דברים, להגיב אך ורק בצורה עניינית ומכבדת, לפי כללי הפורום.
 
אני לא רוצה להגיב על נושא כזה מורכב בהינף יד, אבל פטור בלא כלום א"א, אשתף את הציבור בסוגיא שאני לומד כעת כהכנה לחג, וככל שאני מנסה להבינה בהגיון בריא (שעימה קניתי את משכני לאחרונה) אני נשאר תקוע. אולי כבוד @ישעיהו מנחלת דן יואיל בטובו לעזור.

הר"ן בתשובותיו (נז) כתב שחמץ קודם זמנו מתבטל ברוב, על אף שהוא לכאורה היתר בהיתר, ומוכיח ממה שמצינו שצמר רחלים בטל בצמר גמלים לענין שלא יהיה בו איסור כלאים לכשיתערב עם פשתן.
והקשו עליו האחרונים (רעק"א בשו"ת) מה הצושטעל, הרי לכאורה צמר פשוט שהוא נחשב איסור על אף שעדיין לא נתערב כי אם יתערב יהיה איסור. משא"כ חמץ כל זמן שלא הגיע פסח הרי זה היתר גמור.

ועפ"י ההיגיון לא מובן, אם הנושא הוא אסור בפועל או לא שניהם לא אסורים בפועל, ואם הנושא הוא שיכול להיות מצב שזה אסור, מאי שנא מה חסר הזמן או המצב המעורב. אני יודע שבעלי ה'היגיון' יגיבו מה הבעיה? זה אסור עכשיו אם יתערב וזה בכלל לא אסור. אבל לדעתי זה לא מספיק כלל וכלל, וגם לאידך גיסא מה הבין הר"ן שכן השווהו.
 
על דרך זה אביא עוד ממה שעסקתי.

הר"ן אומר שנפסל מאכילת כלב מותר באכילה ואין צריך ביעור רק אם נפסל קודם זמן איסורו, אבל נפסל לאחר זמן איסורו נשאר אסור גם אחר שנפסל. והשו"ע הרב מביאו להלכה.

ובהגיוני אני לא מסוגל להבין את זה, מה איכפ"ל מתי זה ניהיה אויס אוכל, הרי סוכ"ס התורה מה אסרה? אוכל שהוא חמץ. ואני עומד מתפלא איך לדעת @ישעיהו מנחלת דן אפשר להבין דברים כאלו עם הגיון בריא.

כמובן ששני אלו הם דוגמאות ממה שעסקתי ממש אתמול, ובכל סוגיא בתורה יש עשרות ומאות כאלו מראי מקומות בראשונים שהאמת תורה דרכה אשר אין דרך להבינם עפ"י היגיון בריא, אלא עם היגיון התורה וגדריה כמו שקיבלנו למשה מסיני, וכפי שלימדונו רבותינו ובכללם המאור הגדול הגר"ח, שסלל דרכו כנודע מגדולי האחרונים ובראשם הגרעק"א, ומה לך כי תלין אחר האריות.
 
נערך לאחרונה:
אני לא רוצה להגיב על נושא כזה מורכב בהינף יד, אבל פטור בלא כלום א"א, אשתף את הציבור בסוגיא שאני לומד כעת כהכנה לחג, וככל שאני מנסה להבינה בהגיון בריא (שעימה קניתי את משכני לאחרונה) אני נשאר תקוע. אולי כבוד @ישעיהו מנחלת דן יואיל בטובו לעזור.

הר"ן בתשובותיו (נז) כתב שחמץ קודם זמנו מתבטל ברוב, על אף שהוא לכאורה היתר בהיתר, ומוכיח ממה שמצינו שצמר רחלים בטל בצמר גמלים לענין שלא יהיה בו איסור כלאים לכשיתערב עם פשתן.
והקשו עליו האחרונים (רעק"א בשו"ת) מה הצושטעל, הרי לכאורה צמר פשוט שהוא נחשב איסור על אף שעדיין לא נתערב כי אם יתערב יהיה איסור. משא"כ חמץ כל זמן שלא הגיע פסח הרי זה היתר גמור.

ועפ"י ההיגיון לא מובן, אם הנושא הוא אסור בפועל או לא שניהם לא אסורים בפועל, ואם הנושא הוא שיכול להיות מצב שזה אסור, מאי שנא מה חסר הזמן או המצב המעורב. אני יודע שבעלי ה'היגיון' יגיבו מה הבעיה? זה אסור עכשיו אם יתערב וזה בכלל לא אסור. אבל לדעתי זה לא מספיק כלל וכלל, וגם לאידך גיסא מה הבין הר"ן שכן השווהו.
אינני מבין למה אתה תקוע
אדרבא בפשטות לכאורה אתה צודק וזה סברת הר''ן וניחא קושית האחרונים
האם יש הוכחות לקושיתם שאתה תקוע בגללם ?
 
דרך אגב, כל זמן שאתה לא אומר שהגרעק"א דיבר שטויות אתה גם לא יכול להוכיח מהר"ן שלמד בהיגיון, שהרי אם אתה עדיין לא מבין את טענת הגרעק"א, שככל הנראה לא דיבר שלא מן הענין, מאין תדע מה הר"ן עונה על זה.
 
ד. המציאות שגם בזמננו, דרך לימוד זאת מקובלת בעיקר אצל בחורי ישיבות, אבל אצל אברכי הכוללים היא נמוגה והולכת, ולכן הדבר מתמיה שבעתיים.
לדעתי קושיא זו מתרצת את חברותיה, בגיל הנעורים מחדדים את השכל ומתרגלים להגדיר כל דבר במקום הראוי לו, ולכן לאחר מכן כאשר באים בשנים וגדלים, הראש כבר בנוי לחשוב בצורה למדנית והיא מובלעת בדרכי המחשבה בלי השקעה מרובה.
ועל כן היא לא סותרת הכלה למעשה, אלא מחדדת התלמידים שידעו בגדילתם ללמוד בראש ובהגיון של התורה ובשימת לב לדקויות.
 
לדעתי קושיא זו מתרצת את חברותיה, בגיל הנעורים מחדדים את השכל ומתרגלים להגדיר כל דבר במקום הראוי לו, ולכן לאחר מכן כאשר באים בשנים וגדלים, הראש כבר בנוי לחשוב בצורה למדנית והיא מובלעת בדרכי המחשבה בלי השקעה מרובה.
ועל כן היא לא סותרת הכלה למעשה, אלא מחדדת התלמידים שידעו בגדילתם ללמוד בראש ובהגיון של התורה ובשימת לב לדקויות.
אם דבריך אלה נכונים במציאות הרי שהיה צריך להיות שהלימוד ימשיך להיות בהשואה ובהצמדות לספרי הגר''ח ותלמידיו תוך השלכתם על לימוד ההלכה למעשה מה שלגמרי לא קורה אצל כל הפוסקים וכל הכוללים ללא יוצא מן הכלל שלומדים הלכה בסוגיות ובראשונים ובטור ב''י שו''ע ונו''כ ולא בצורה הנ''ל
 
אם דבריך אלה נכונים במציאות הרי שהיה צריך להיות שהלימוד ימשיך להיות בהשואה ובהצמדות לספרי הגר''ח ותלמידיו תוך השלכתם על לימוד ההלכה למעשה מה שלגמרי לא קורה אצל כל הפוסקים וכל הכוללים ללא יוצא מן הכלל שלומדים הלכה בסוגיות ובראשונים ובטור ב''י שו''ע ונו''כ ולא בצורה הנ''ל
אני שומע, אבל אני חושב שבמציאות אפשר לראות את ההשפעה של החשיבה הזו בכל דרכי החיים, ובודאי שגם הגישה ללימוד ההלכה מובנה על זה, למרות שלא מבליטים את זה ומדגישים את זה, אך זה עומד מאחורי כל משפט שלומדים.
 
אם דבריך אלה נכונים במציאות הרי שהיה צריך להיות שהלימוד ימשיך להיות בהשואה ובהצמדות לספרי הגר''ח ותלמידיו תוך השלכתם על לימוד ההלכה למעשה מה שלגמרי לא קורה אצל כל הפוסקים וכל הכוללים ללא יוצא מן הכלל שלומדים הלכה בסוגיות ובראשונים ובטור ב''י שו''ע ונו''כ ולא בצורה הנ''ל
ח"ו לומר שהגר"ח שלל מכל וכל "סברא" וקבע שאנשים הם רובוטים, ההתחלה והמנחה הוא ה"מה" וזה משליך גם על הסברא, וז"פ.
 
מסורת חכמי ישראל העיקריים שתורתם נתקבלה להלכה במשך הדורות, לא הכירה לכאורה כלל בדרך לימודו המחודשת של הגר''ח,
ושוב כתב בנוגע למאורן של ישראל הגרעק"א:
על זה אמר החזו''א שהראשונים לא דברו ככה 'דייקא הראשונים
מיט אנדערע ווערטער, עיזבו נא את דרך הלימוד המחודשת של הגרעק"א ועוד אחרונים ובואו ללמוד כדרך הלימוד המקורית של מרנא החזו"א,
תקן אותי אם טעיתי במשהו.
 
החזון איש כתב מכתב להגאון ר' אליעזר פלצינסקי זצוק"ל [מובא בספרו שְלום יהודה על מועד סוף סימן כ'] בו הוא מורה לו את דרך הלימוד.
מצורף בזה צילום מהספר הנ"ל והוא יסוד גדול ממרן זללה"ה:
1774010398998.png
 
החזון איש כתב מכתב להגאון ר' אליעזר פלצינסקי זצוק"ל [מובא בספרו שְלום יהודה על מועד סוף סימן כ'] בו הוא מורה לו את דרך הלימוד.
מצורף בזה צילום מהספר הנ"ל והוא יסוד גדול ממרן זללה"ה:
1774010398998.png
הרי שמרן כתב כאן בפירוש שהוא מתבטל לרבותינו הראשונים, ומן הסתם גם המהרש"ל ורעק"א נכנסים בהמילה ראשונים, ואנו הרואים בספרי מרן כמה טרח להבין דברי רעק"א והקצות והמג"א,
וידוע שלימודו של מרן היה עד כלות הכוחות ממש עד עילפון, וכשלמד דברי רבותינו האחרונים זה מן הסתם גם היה בכלות הכוחות.
 
נערך לאחרונה:
הרי שמרן כתב כאן בפירוש שהוא מתבטל לרבותינו הראשונים
דומני שלא קראת את דברי מרן זללה"ה
החזו"א כתב שהוא עצמו לומד כפי הבנתו גם כשהוא נגד הראשונים
ורק הוא עצמו עושה כן אך אחרים אין להם זיקה לזה וחובתם לבחור דברי הראשונים.
 
גם אצל החזו"א אנו מוצאים דברים שאינם מסתדרים עם הסברא הפשוטה "שלנו" כגון מה שכתוב בספר אמונה וביטחון שלקיחת שוחד הוא גזירת הכתוב בלי טעם.
דבר אחד בלבד חריג שכנראה נאמר כהוראת שעה נגד המשכילים והציונים שהטילו דופי בחכמים
אבל שאר תורותיו של מרן זללה''ה ידועים כמעולים דוקא בסברא הפשוטה והעמוקה שלמד אותנו
 
דומני שלא קראת את דברי מרן זללה"ה
החזו"א כתב שהוא עצמו לומד כפי הבנתו גם כשהוא נגד הראשונים
ורק הוא עצמו עושה כן אך אחרים אין להם זיקה לזה וחובתם לבחור דברי הראשונים.
אבל גם זה הוא בפירוש כותב שלהלכה הוא לא אומר נגדם כשרואים בדבריהם היפך דבריו
 
אבל גם זה הוא בפירוש כותב שלהלכה הוא לא אומר נגדם כשרואים בדבריהם היפך דבריו
הוא כותב שבמקום שאין הדברים מפורשים כן, ולרגיל בספריו ידוע שזה כולל כל זמן שלא כתוב ממש מפורש מפורש, אפילו אם מוכח לא כך מכל המהלך
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון