יש אמת מסוימת בדבריך, אבל נקטתי בדברי את תלמידי החכמים המפורסמים מבינהם,במחילה, אבל יש עשרות או אולי מאות משפחות כאלו בבני ברק...
לקחת רק את שלושת המפורסמים, זה יותר מגוחך ממה שטענת קודם.
שמבחינתי הם משקפים את ההמשכיות וההתגלמות של החזו"א, והם ממשיכים בדרכו בכל הליכות חייהם.
אנשים שההשקפות שלהם הם המשך להשקפת החזו"א, סולם הערכים שלהם זהה למה שהוא הנחיל, והרציונל שלהם גם די זהה.
הנידון לא היה מבחינת עדות על מאורעות, אלא בגישה כיצד לפרשם, ולזה אין משמעות 'כמה פעמים הוא היה' וכמה הוא ראה, אלא בגישה.
ולכן אין טעם בדברים כמו
כי כאמור ודאי שיצאו אמירות כל שהם מפי החזו"א, ואין עשן בלי אש, אך השאלה מה היו הדברים, כלפי מה הם נאמרו, לגבי איזה זמן הם נאמרו וכו',ככלל, אלו הנקראים 'חוג חזו"א' לא התייחסו ברצינות כמעט לאף אמירה שהם לא שמעו ממנו אישית, כך שזו לא ממש ראיה.
ובזה בודאי שיש לחוג חזון איש זכות דיבור, ומסתמא ["ונראה"] שאף זכות בכורה.
וכמה גדולים דברי חכמים שאמרו "אין למידין הלכה מפי מעשה"
