פסח, חודש ניסן כל המרבה לספר הרי זה משובח. (1 צופה)

[רבי]

יש להקשות מה הדין להיפך, בבן אדם שאכל חצי כזית מצה האם גם בכה"ג הרי זה משובח או שהוא לא יצא י"ח המצוה.

ולכאורה השאלה היא יותר כללית האם ניתן לקיים מצות עשה ע"י חצי שיעור.

 

[ארז בלבנון]

יש להקשות מה הדין להיפך, בבן אדם שאכל חצי כזית מצה האם גם בכה"ג הרי זה משובח או שהוא לא יצא י"ח המצוה.

ולכאורה השאלה היא יותר כללית האם ניתן לקיים מצות עשה ע"י חצי שיעור.

לחץ כדי לכווץ...

מי שלא אוכל מצה לא חייב לספר ביציאת מצרים?

 

[בוחער]

יש להקשות מה הדין להיפך, בבן אדם שאכל חצי כזית מצה האם גם בכה"ג הרי זה משובח או שהוא לא יצא י"ח המצוה.

ולכאורה השאלה היא יותר כללית האם ניתן לקיים מצות עשה ע"י חצי שיעור.

לחץ כדי לכווץ...

במנח"ח כתב שמי שיש לו חצי כזית שיאכל ויקיא ויאכל עוד פעם ומשמע שלא יוצא יד"ח בחצ"ש.

 

[אורי]

יש להקשות מה הדין להיפך, בבן אדם שאכל חצי כזית מצה האם גם בכה"ג הרי זה משובח או שהוא לא יצא י"ח המצוה.

ולכאורה השאלה היא יותר כללית האם ניתן לקיים מצות עשה ע"י חצי שיעור.

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי את השאלה והקשר לכותרת

 

[מה נהדר]

במנח"ח כתב שמי שיש לו חצי כזית שיאכל ויקיא ויאכל עוד פעם ומשמע שלא יוצא יד"ח בחצ"ש.

לחץ כדי לכווץ...

לכאו' השאלה היתה אם יש ענין
זה ודאי שלצאת יד"ח צריך כזית
ולעצם השאלה כמדומה שהפמ"ג כתב שאין בזה ענין לקיים מצוה בפחות מהשיעור
ויש לחלק טובא בין להוסיף על השיעור המחויב שמקיים בהכל מצוה כנודע מהנצי"ב לבין חצי שיעור שלא קיים כלל את המצוה

 

[עמוסיך]

ולכאורה השאלה היא יותר כללית האם ניתן לקיים מצות עשה ע"י חצי שיעור.

לחץ כדי לכווץ...

באמת צריך ביאור מה הקשר לסיפור יציא"מ?
ובאשר לשאלתו, אולי יש צד לומר שקיים בזה מצווה
מאותו הדין שלר"י "חצי שיעור אסור מן התורה" יומא עד. דכיון דחזי לאיצטרופי איסורא קא אכיל, אולי במקרה כזה ייחשב כאוכל מצה במקום שאין.

ובאמת מצאתי כן - בס"ד עצומה אחר עיון קצר. [וערכתי]
מצאתי חיד"א בברכ"י (או"ח תפב) שבתחילה כותב מהגאון ר"י ריישר "אם אין לו רק פחות מכזית מצה בליל פסח אין לו חיוב כלל לאוכלו, ולאו מצוה הוא כלל (הרב שבות יעקב ח"ב סוף סי' ח"י)". אך מעצמו אומר "ונראה לי דקצת מצוה איכא. - וזכר לדבר מדקי"ל (יומא עג:. רמב"ם הל' שביתת עשור פ"ב ה"ג) חצי שיעור אסור מן התורה, וה"ה דאיכא קצת מצוה בחצי שיעור. ולא יהא אלא לזכר המצוה צריך לאוכלו". עכ"ל.

 

[עמוסיך]

וב'שאגת אריה' (בשו"ת הישנות סימן ק) כתב לחייב לכאורה ברכה! אף בחצי שיעור
"...ה"נ באוכל פחות מכשיעור מן המצות בלא ברכה לאו שפיר עביד כיון דחזי לאצטרופי ואלו השלים לכשיעור האי משהו נחשב מן המצוה אף על גב דאינו משלימה בתוך כדי אכילת פרס וצריך לחזור לאכול כזית שלם בטבול שני, אפ"ה לא נכון מלאכול פמ"כ בלי ברכה, דהא וודאי חייב לברך בכל המצות כגון אכילת מצה קודם שיתחיל לאכול כלל ולא באמצע קודם שיגמור לשיעור כזית".

 

[אין עוד]

וב'שאגת אריה' (בשו"ת הישנות סימן ק) כתב לחייב לכאורה ברכה! אף בחצי שיעור
"...ה"נ באוכל פחות מכשיעור מן המצות בלא ברכה לאו שפיר עביד כיון דחזי לאצטרופי ואלו השלים לכשיעור האי משהו נחשב מן המצוה אף על גב דאינו משלימה בתוך כדי אכילת פרס וצריך לחזור לאכול כזית שלם בטבול שני, אפ"ה לא נכון מלאכול פמ"כ בלי ברכה, דהא וודאי חייב לברך בכל המצות כגון אכילת מצה קודם שיתחיל לאכול כלל ולא באמצע קודם שיגמור לשיעור כזית".

לחץ כדי לכווץ...

אין בידי עכשיו ספר 'שאגת אריה', אבל ידוע מה שכותב כמה פעמים, חקירה, אם 'חזי לאיצטרופי' הינו 'סיבה' או 'סימן',
ולפי"ז אם חזי לאיצטרופי הינו סימן, אז ודאי שא"א לברך על כך, ורק אם נאמר דהוי סיבה, אז יש לברך גם אחצי שיעור, שזה חלק מהמצוה.
וצריך לעיין ב

ב'שאגת אריה' (בשו"ת הישנות סימן ק)

לחץ כדי לכווץ...

אם זה כוונתו גם שם.

 

[אין עוד]

ובהמשך להנ"ל עוד דבר נפלא שידוע בשם שאגת אריה ומנח"ח.
האוכל חצי זית חמץ ברגע האחרון של שש"פ, באופן שלא חזי חאיצטרופי,
אי הוי 'סיבה' - עובר על האיסור של אכילת חמץ.
ואי הוי 'סימן' - אינו עובר.
ואשמח אם משהו יכול לציין מ"מ מדוייקים לעניין זה.

 

[הצעיר שבחבורה]

וב'שאגת אריה' (בשו"ת הישנות סימן ק) כתב לחייב לכאורה ברכה! אף בחצי שיעור
"...ה"נ באוכל פחות מכשיעור מן המצות בלא ברכה לאו שפיר עביד כיון דחזי לאצטרופי ואלו השלים לכשיעור האי משהו נחשב מן המצוה אף על גב דאינו משלימה בתוך כדי אכילת פרס וצריך לחזור לאכול כזית שלם בטבול שני, אפ"ה לא נכון מלאכול פמ"כ בלי ברכה, דהא וודאי חייב לברך בכל המצות כגון אכילת מצה קודם שיתחיל לאכול כלל ולא באמצע קודם שיגמור לשיעור כזית".

לחץ כדי לכווץ...

ראשית, ברא"ש מבואר שאי אפשר לברך על פחות מכזית, אף אם מקיים בה חובת המצוה, משום הלשון "אכילת"
ושנית, מקופיא נראה שהשאגת אריה בא לומר שאין לאכול בלא ברכה, ולא שיש לברך. והצריך משום כן לאכול כזית מרור בטיבול ראשון יעו"ש.

 

[עמוסיך]

ראשית, ברא"ש מבואר שאי אפשר לברך על פחות מכזית, אף אם מקיים בה חובת המצוה, משום הלשון "אכילת"
ושנית, מקופיא נראה שהשאגת אריה בא לומר שאין לאכול בלא ברכה, ולא שיש לברך. והצריך משום כן לאכול כזית מרור בטיבול ראשון יעו"ש.

לחץ כדי לכווץ...

לכן סייגתי וכתבתי

לחייב לכאורה ברכה!

לחץ כדי לכווץ...

אבל עדיין נראה שכן
אבל עכשיו הראו לי כי יש באמת עוד שיטות המחייבות ברכה על חצי שיעור כמו מהרי"ט, ומהרי"א בשו"ת - ובאמת

משום הלשון "אכילת"

לחץ כדי לכווץ...

הוא כותב לברך "על מצוות מצה" דהלא אין אכילה כאן - דאכילה דאורייתא היא בשיעור וכו'

 

[הצעיר שבחבורה]

יש להקשות מה הדין להיפך, בבן אדם שאכל חצי כזית מצה האם גם בכה"ג הרי זה משובח או שהוא לא יצא י"ח המצוה.

ולכאורה השאלה היא יותר כללית האם ניתן לקיים מצות עשה ע"י חצי שיעור.

לחץ כדי לכווץ...

כמדו' שלגבי דין עדל"ת מבואר שאין חצי שיעור במצה דוחה לאיסור חדש.

 

[הרב מרודוש]

לכאן' בבלע חצי כזית והקיאו וחזר ואכלו
גבי חלב מצאנו שחייב
אך במצה יל"ד דליכא עליה תוריתא דנהמא

 

[בוחער]

מה"ת שיצטרכו תוריתא דנהמא???

 

[אין עוד]

מה"ת שיצטרכו תוריתא דנהמא???

לחץ כדי לכווץ...

לחם עוני