בקצרה, הרבינו בחיי לא בא להכריע לדינא דיוצא בסם.
הוא מדבר כלפי הדם שיוצא, וע"ז הוא כותב שאינו מוכרח שייצא דם, שהרי רוצע בסם יצא.
וע"ז אני משיב שראייתו עדיין במקומה עומדת, מכיון שאיצטריך למעוטי רוצע בסם שלא יצא, הרי שפיר מוכח שאינו מוכרח שייצא דם. ואפשר שלזה נתכוין, אף שאין זה פשטות לשונו.