נשים ותפארתן בראי התורה וחז"ל (2 צופים)

[נדיב לב]

בפורמינו קיים אשכול שמרכז התבטאויות חריפות שנאמרו על "העזר כנגדו". אבל באשכול דנן נפנה את הפוקוס לשבח והערכה ל'עיקרו של בית'.

אז במטותא חברים, שתפו כאן כל מקור או רעיון שמראה את הערך, התכונות, התבונה והתרומה של נשים - בין אם מדובר בתנ"ך במימרות חז"ל, ספרות תורנית או אפילו סיפורים מהגדולים - בשבח והערכה לנשות ישראל.

 

[נדיב לב]

אגב, פסוקי התנ"ך (מלבד שיר השירים) מלאים בהשוואה בין הברית שכרת הקב"ה עם כנסת ישראל לברית הנישואין של גבר ואישה, ולא בכדי.

יסוד הברית בזוגיות - "ודבק באשתו" האחדות והאמון | אוצר הגות מוסר ומחשבה יהודית

נקודה עמוקה שהתחדשה לי (ולנו"ב) בפרשת בראשית - פרשת הבריאה. הפסוק אומר: "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד". לכאורה זה איננו תיאור מציאות של אדם הראשון, לאדם וחווה לא היה אבא ואמא. בהכרח המסקנה הנלמדת מכאן, שזו הנחייה לכלל הדורות. והתורה...

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[נדיב לב]

"בנות ישראל קדושות וטהורות הן" (ספרא כי תצא)

"ויבן ה' אלוקים, אמר רב חסדא מלמד שנתן הקב"ה בינה יתרה באישה יותר מבאיש" (נדה, דף מ"ה עמוד ב')

"נשים רחמניות הן" (מגילה, דף י"ד עמוד ב')

"דרש רב עוירא, בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים" (סוטה, דף י"א עמוד ב').

"גדולה הבטחה שהבטיחן הקב"ה לנשים יותר מן האנשים, שנאמר 'נשים שאננות קומנה שמענה קולי בנות בוטחות האזנה'" (ברכות, דף י"ז עמוד א')

"יפה כוח נשים מכוח אנשים, אנשים אומרים ניתנה ראש ונשובה מצרימה, ונשים אומרות תנה לנו אחוזה בתוך אחי אבינו" (במד"ר כ"א. ילקו"ש פנחס כז).

"כל אדם שאין לו אישה שרוי בלא שמחה, בלא ברכה, בלא טובה. במערבא אמרו בלא תורה ובלא חומה" (יבמות, דף סב עמוד ב')

"שלי ושלכם שלה היא" (נדרים, דף נ עמוד א')

"אמר רבי יוסי מימי לא קריתי לאשתי אשתי וכו' אלא לאשתי ביתי". רש"י: שהיא עיקר הבית (גיטין, דף נ"ב עמוד א'. שבת קי"ח עמוד ב')

"אין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו" (בבא מציעא דף נ"ט עמוד א')

"כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה שהיה אברהם טפל לשרה בנביאות" (שמות רבה א').

"כשם שעמדו להם לישראל ששים ריבוא נביאים, כך עמדו להם ששים ריבוא נביאות" (מדרש שיר השירים רבה כ"ב. ועיי"ע מגילה יד.).

"בשעה שחטאו ישראל בחטא העגל, לא היתה אשה אחת שחטאה" (מדרש בראשית רבה כ"א).

"כה תאמר לבית יעקב אלו הנשים, אמרו לו הקב"ה למה אמר להם ראשי דברים שהם מסוגלות לשמוע" (מדרש שמות רבה כ"ח)

"למה צוה לנשים תחלה מפני שהן מזדרזות במצוות" ( מדרש שמות רבה שם)

"דרש רבי עקיבא: בזכות נשים צדקניות יצאו ישראל ממצרים ובזכותן עתידים להיגאל" (ילקוט שמעוני, תהלים פרק ס"ח).

"האשה סוד התבונה" (הרמב"ן באגרת הקדש פרק ב).

"נשים זריזות ומשתדלות בעניני ילדיהן ומחיות אותם" (אברבנאל שמות פרק א פסוק א-כב)

 

[חכם הרזים]

במאי קזכיין באקרויי לבית המדרש.

 

[נדיב לב]

במאי קזכיין באקרויי לבית המדרש.

לחץ כדי לכווץ...

ברכות יז.
אם כי אספתי ציטוטים שמתמקדים יותר בתכונות הנשים.

 

[דוד בן ישי]

פרשת השבוע (ויק"פ)
ברש"י ד"ה במראות הצובאות:
וגו' שעל ידיהם העמידו הנשים צבאות רבות במצרים,
וכו' כשהיו בעליהם יגעים בעבודת פרך,
היו הולכות ומוליכות להם מאכל ומשתה ומאכילות אותם.

 

[איש פשוט מאוד]

מגדלות את הבנים, ועוזרות ומסייעות לבעליהן (יבמות סג ע"א)

 

[בור סוד]

"ויבן ה' אלוקים, אמר רב חסדא מלמד שנתן הקב"ה בינה יתרה באישה יותר מבאיש" (נדה, דף מ"ה עמוד ב')

לחץ כדי לכווץ...

פירוש הדברים לא בהכרח שיש לה במציאות בינה יתירה מאיש, אלא שהבינה מתפתחת באשה לפני האיש שלכן בת י"ב ויום אחד נדריה קיימים. וכן מוכח מהריטב"א שם שכתב "בינה יתירה פירוש שממהרת להבין דאי לא הא אמרינן נשים דעתן קלות". אבל במדרש רבה (בראשית פרק יח) משמע שבמציאות יש לה בינה יתירה ממה שאמרו שם "דרכה של אשה להיות יושבת בתוך ביתה ודרכו של איש להיות יוצא לשוק ולמד בינה מבני אדם". והפירוש מכיון שאיש לומד מאנשים ואשה יושבת בבית, לכן הוצרכה לבינה יתירה. וכן מוכח מהמדרש רבה שם "באישה בינה וערמומיות יותר מבאיש".

 

[מכנדבי]

פירוש הדברים לא בהכרח שיש לה במציאות בינה יתירה מאיש, אלא שהבינה מתפתחת באשה לפני האיש שלכן בת י"ב ויום אחד נדריה קיימים. וכן מוכח מהריטב"א שם שכתב "בינה יתירה פירוש שממהרת להבין דאי לא הא אמרינן נשים דעתן קלות". אבל במדרש רבה (בראשית פרק יח) משמע שבמציאות יש לה בינה יתירה ממה שאמרו שם "דרכה של אשה להיות יושבת בתוך ביתה ודרכו של איש להיות יוצא לשוק ולמד בינה מבני אדם". והפירוש מכיון שאיש לומד מאנשים ואשה יושבת בבית, לכן הוצרכה לבינה יתירה. וכן מוכח מהמדרש רבה שם "באישה בינה וערמומיות יותר מבאיש".

לחץ כדי לכווץ...

אני שמעתי לפרש באופן זה:
'בינה' עניינה הסקת מסקנות מתוך הנתונים הקיימים, וכמאמרם "ונבון זה המבין דבר מתוך דבר" (חגיגה יד.).
ואילו 'דעת' עניינה ניתוח כל הידיעות והנתונים, והסקת מסקנה אחת העולה מכולן, שכן דעת היא בחי' חיבור כנודע.
ואכן האשה מוכשרת יותר בעניין ההבנה מתוך דבר*, ואילו הגבר כוחו בהסקת המסקנות.

---

* ובדרך הלצה ביארו מעי"ז ענין "בינה יתירה ניתנה לנשים", שהרי מי שיש לו בינה מבין דבר מתוך דבר, ואילו הנשים מבינות דבר מתוך כלום...

 

[אין עוד]

"שלי ושלכם שלה היא" (נדרים, דף נ עמוד א')

לחץ כדי לכווץ...

רבי עקיבא אמרה, כמובא בגמרא.
ויש עוד מהגדולים שבזמנינו, שאמרו זאת ג"כ.

 

[נדיב לב]

פירוש הדברים לא בהכרח שיש לה במציאות בינה יתירה מאיש, אלא שהבינה מתפתחת באשה לפני האיש שלכן בת י"ב ויום אחד נדריה קיימים. וכן מוכח מהריטב"א שם שכתב "בינה יתירה פירוש שממהרת להבין דאי לא הא אמרינן נשים דעתן קלות". אבל במדרש רבה (בראשית פרק יח) משמע שבמציאות יש לה בינה יתירה ממה שאמרו שם "דרכה של אשה להיות יושבת בתוך ביתה ודרכו של איש להיות יוצא לשוק ולמד בינה מבני אדם". והפירוש מכיון שאיש לומד מאנשים ואשה יושבת בבית, לכן הוצרכה לבינה יתירה. וכן מוכח מהמדרש רבה שם "באישה בינה וערמומיות יותר מבאיש".

לחץ כדי לכווץ...

נפלא מאוד!
בזמנינו שהתחלפו היוצרות, ודרכו של האיש להיות "יושב אוהלים" ודרכה של האישה להיות "יושבת ראש" בעבודתה, יש לעיין אם גם נתחלפו הבינות... :)

אני שמעתי לפרש באופן זה:
'בינה' עניינה הסקת מסקנות מתוך הנתונים הקיימים, וכמאמרם "ונבון זה המבין דבר מתוך דבר" (חגיגה יד.).
ואילו 'דעת' עניינה ניתוח כל הידיעות והנתונים, והסקת מסקנה אחת העולה מכולן, שכן דעת היא בחי' חיבור כנודע.
ואכן האשה מוכשרת יותר בעניין ההבנה מתוך דבר*, ואילו הגבר כוחו בהסקת המסקנות.

---

* ובדרך הלצה ביארו מעי"ז ענין "בינה יתירה ניתנה לנשים", שהרי מי שיש לו בינה מבין דבר מתוך דבר, ואילו הנשים מבינות דבר מתוך כלום...

לחץ כדי לכווץ...

נפלא מאוד! אמנם מדברי הריטב"א הנ"ל מדוקדק שנקט אחרת.

למעשה בסתירה הזו, מצד אחד "נשים דעתן קלה", ומאידך אמרו: "בינה יתירה נתנה לנשים". ולולא דברי הריטב"א הנ"ל, אפשר להציע ישוב נאה, כשנדקדק בלשונם. חז"ל לא אומרים נשים דעתן פחותה, אלא, דעתן קלה.
אישה מטבעה פחות עומדת על דבריה, היא נוטה לקבל פחות להתעקש, כי דעתה קלה, קל לה להחליף דעה לכאן או לשם. אבל זה לא מלמד על רמת המשכל של האישה, וממילא אין סתירה לכך שאישה ניחנה בבינה יתירה.
ולמרות זאת, חז"ל שדרשו את זה לגנאי, כי ראו בהחלפת דעות בסיטונאות סימן לא טוב. שני צדדים למטבע.

 

[נדיב לב]

רבי עקיבא אמרה, כמובא בגמרא.

לחץ כדי לכווץ...

כמובן.

ויש עוד מהגדולים שבזמנינו, שאמרו זאת ג"כ.

לחץ כדי לכווץ...

אדרבה, כתוב שמות שידועים לך כי זה תכלית האשכול.

 

[נדיב לב]

אבל במדרש רבה (בראשית פרק יח) משמע שבמציאות יש לה בינה יתירה ממה שאמרו שם "דרכה של אשה להיות יושבת בתוך ביתה ודרכו של איש להיות יוצא לשוק ולמד בינה מבני אדם". והפירוש מכיון שאיש לומד מאנשים ואשה יושבת בבית, לכן הוצרכה לבינה יתירה.

לחץ כדי לכווץ...

ועל דרך זה אפשר לבאר בגמ' נדה לא: "ואמר ר' יצחק דבי רבי אמי בא זכר בעולם בא ככרו בידו זכר זה כר דכתיב ויכרה להם כירה גדולה נקבה אין עמה כלום נקבה נקייה באה עד דאמרה מזוני לא יהבי לה דכתיב נקבה שכרך עלי ואתנה".
וכתב שם רש"י על אתר וז"ל: "עד דאמרה מזוני - שיודעת להתפלל".

כשם שהעניקו לאשה בינה יתירה לחפות על חסרונה (שיושבת בביתה וכו'), כך נתנו לה את כח התפילה, לחפות על חסרון מזונותיה.

 

[שבחת]

"דרש רב עוירא, בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים" (סוטה, דף י"א עמוד ב')

לחץ כדי לכווץ...

תוספות מסכת פסחים דף קח עמוד ב
שעל ידם נגאלו וכן במגילה ע"י אסתר ובחנוכה ע"י יהודית

 

[אברך מעמיק]

"ויבן ה' אלוקים, אמר רב חסדא מלמד שנתן הקב"ה בינה יתרה באישה יותר מבאיש" (נדה, דף מ"ה עמוד ב')

לחץ כדי לכווץ...

פירוש הדברים לא בהכרח שיש לה במציאות בינה יתירה מאיש, אלא שהבינה מתפתחת באשה לפני האיש שלכן בת י"ב ויום אחד נדריה קיימים. וכן מוכח מהריטב"א שם שכתב "בינה יתירה פירוש שממהרת להבין דאי לא הא אמרינן נשים דעתן קלות". אבל במדרש רבה (בראשית פרק יח) משמע שבמציאות יש לה בינה יתירה ממה שאמרו שם "דרכה של אשה להיות יושבת בתוך ביתה ודרכו של איש להיות יוצא לשוק ולמד בינה מבני אדם". והפירוש מכיון שאיש לומד מאנשים ואשה יושבת בבית, לכן הוצרכה לבינה יתירה. וכן מוכח מהמדרש רבה שם "באישה בינה וערמומיות יותר מבאיש".

לחץ כדי לכווץ...

אני שמעתי לפרש באופן זה:
'בינה' עניינה הסקת מסקנות מתוך הנתונים הקיימים, וכמאמרם "ונבון זה המבין דבר מתוך דבר" (חגיגה יד.).
ואילו 'דעת' עניינה ניתוח כל הידיעות והנתונים, והסקת מסקנה אחת העולה מכולן, שכן דעת היא בחי' חיבור כנודע.
ואכן האשה מוכשרת יותר בעניין ההבנה מתוך דבר*, ואילו הגבר כוחו בהסקת המסקנות.

לחץ כדי לכווץ...

כמדומני שדברי חז"ל אשה מכרת באורחים יותר מן האיש (ברכות י:) הוא אחד הביטויים לכך שניתנה באשה 'בינה יתירה'.
ומשמע כי המדובר הוא על מעלה מיוחדת באישה יותר מבאיש, והביאור כמובן כדברי הרב @מכנדבי.

 

[נדיב לב]

כמדומני שדברי חז"ל אשה מכרת באורחים יותר מן האיש (ברכות י:) הוא אחד הביטויים לכך שניתנה באשה 'בינה יתירה'.

לחץ כדי לכווץ...

לולא שהתכלית באשכול דנן לעלות על נס את "העזר כנגדו", היה אפשר לומר בנקל שזה ביטוי מובהק למידת "הרחרחנות". אבל כאמור אכמ"ל.

 

[יאיר החושב]

כמדומני שדברי חז"ל אשה מכרת באורחים יותר מן האיש (ברכות י:) הוא אחד הביטויים לכך שניתנה באשה 'בינה יתירה'.
ומשמע כי המדובר הוא על מעלה מיוחדת באישה יותר מבאיש, והביאור כמובן כדברי הרב @מכנדבי.

לחץ כדי לכווץ...

כבר קדם אותי בעל הנדיב לב אבל אני חייב לציין כמותו שעיון חטוף בגמ' הנ"ל העמיד לי את הענין שלא רואים פה שום מעלה לאישה אלא פשוט האישה אחראית על סידור הבית וכיוצ"ב ולכן יותר שמה לב לקורה עם האורח (ששם זה אלישע) ותו לא מידי
ואדרבה מצינו בגמ' בב"מ דף פ"ז ע"א לגבי הנהגות האישה בבית עם האורחים בזה"ל "כתיב קמח וכתיב סלת א"ר יצחק מכאן שהאשה צרה עיניה באורחים יותר מן האיש"

 

[אברך מעמיק]

למעשה בסתירה הזו, מצד אחד "נשים דעתן קלה", ומאידך אמרו: "בינה יתירה נתנה לנשים". ולולא דברי הריטב"א הנ"ל, אפשר להציע ישוב נאה, כשנדקדק בלשונם. חז"ל לא אומרים נשים דעתן פחותה, אלא, דעתן קלה.
אישה מטבעה פחות עומדת על דבריה, היא נוטה לקבל פחות להתעקש, כי דעתה קלה, קל לה להחליף דעה לכאן או לשם. אבל זה לא מלמד על רמת המשכל של האישה, וממילא אין סתירה לכך שאישה ניחנה בבינה יתירה.
ולמרות זאת, חז"ל שדרשו את זה לגנאי, כי ראו בהחלפת דעות בסיטונאות סימן לא טוב. שני צדדים למטבע.

לחץ כדי לכווץ...

אגב יש לשון נוספת בחז"ל בה מבואר כי הנשים ש'אין דעתן מיושבת עליהן' (מנחות קי.) [לא בטוח שיש נפק"מ, ואכמ"ל].

 

[אברך מעמיק]

כבר קדם אותי בעל הנדיב לב אבל אני חייב לציין כמותו שעיון חטוף בגמ' הנ"ל העמיד לי את הענין שלא רואים פה שום מעלה לאישה אלא פשוט האישה אחראית על סידור הבית וכיוצ"ב ולכן יותר שמה לב לקורה עם האורח (ששם זה אלישע) ותו לא מידי
ואדרבה מצינו בגמ' בב"מ דף פ"ז ע"א לגבי הנהגות האישה בבית עם האורחים בזה"ל "כתיב קמח וכתיב סלת א"ר יצחק מכאן שהאשה צרה עיניה באורחים יותר מן האיש"

לחץ כדי לכווץ...

בעיקרון חשבתי על זה בעת כתיבת התגובה, וגם ידעתי מדברי חז"ל שאמרו שעיניה צרות באורחים, אבל עדיין כמדומני שבעומק הדברים יש בזה שייכות.
והענין הוא כך, שדרכו של המתבונן הוא להתמקד בדברים הקרובים אליו, ודרכו של החכם להקיף הרבה ולתפוס ראיה כוללת.
ובדיוק משורש זה נובעת ההתבוננות של האשה, שהיות "כל כבודה בת מלך פנימה" היא מתמקדת במקומה, ועל כן היא מתבוננת ושמה לב לפרטים הקטנים, וזה גופא מעלת ההתבוננות שבה, הכניסה לתוך נקודה מסוימת וללמוד אותה עד פרטיה הקטנים, ולהוציא דבר מתוך דבר.
וממילא מה שעיניה צרות באורחים זה אולי תופעת לוואי, כי היא מרגישה יותר שהם תופסים את מקומה, שהיא עיקרו של בית, אבל שורש הענין נובע ממקום טוב.

 

[אברך מעמיק]

"כה תאמר לבית יעקב אלו הנשים, אמרו לו הקב"ה למה אמר להם ראשי דברים שהם מסוגלות לשמוע" (מדרש שמות רבה כ"ח)

לחץ כדי לכווץ...

אני הבנתי את דברי חז"ל האלו לגריעותא, שיגיד להם רק ראשי דברים כי רק לזה הם מסוגלות.
וכלשון חז"ל שם בהמשך - "וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" אלו האנשים א"ל אמור להם דקדוקי דברים שהם יכולין לשמוע.