המטרה היא זאת שקובעת במה אתה מתעסק, עצם השיוך בין שני הנושאים נראה לי בלתי קשור ממדרגה ראשונה, וזה מה שאני מנסה לטעון מהתחלה.
ממש לא.
מי שמתעסק בש"ס כדי ללמוד את הפסוקים, ומי שלומד ש"ס כדי להבין את רבא עצמו, ומי שלומד ש"ס כדי להבין את האחרונים,
כולם עסוקים באותו נושא.
אתה יכול לומר שהמטרות אחרות ולכן לא תמיד הם יאמרו את אותם יסודות, אבל אם במרבית המקרים הם מסובבים סביב אותם נושאים, אינך יכול לומר שהם עוסקים בדבר אחר.
ככלל, לא כל כך ברירא לי מה אתה רוצה לומר.
פתחת את האשכול בשאלה-
באשכול זה נדון על התרחבות העסק בציבור התורני בכלל, ובפרט בציבור הליטאי בענייני אגדה [יש המכנים את התחום בשם "מחשבה" - אני פחות מתחבר לשם החדש שלא מופיע במקורות, ומעדיף להשתמש בלשון חז"ל אגדה].
עד לפני שנים מספר העיסוק בתחום היה די נדיר, אולם בשנים האחרונות החלה לפרוח תורה שלימה שמסתובבת בבתי המדרש ובהיכלי הישיבות.
באשכול נדון:
- בגורמים להתפתחות זו - ובכללם אירועים או אישים מסויימים.
- האם לראות בך דבר חיובי או שלילי ח"ו, או כל מבט חדש על העניין שיש בו בכדי לעניין את הציבור.
- ננתח את הגישות השונות
כלומר, לטענתך לא דיברו על מה שנקרא היום מחשבה, עד השנים האחרונות.
מה שאמרתי הוא שדיברו על זה.
האם המטרה הייתה זה עצמו או להגיע למוסר, האם זה נקרא 'מוסר' או 'חכמה', או שילוב,
זה כלל לא מנפק"מ לעצם התשובה שעניתי.
ואז זה הופך לתביעה מוסרית...
[בנתיים נראה שבשביל לקבל תביעות מוסריות צריך לשוחח איתך...]
בנתיים עד כה, לא העליתי בפניך אף לא תביעה מוסרית אחת, ואיני מתכוון לעשות זאת...
בשביל להבין את התביעות המוסריות צריך ללמוד אור ישראל, כתבי הסבא מקלם, דעת חכמה ומוסר, אור יחזקאל, ואלי גם הרב דסלר.
מכל יסוד כזה הם מוציאים 'מה אנו צריכים ללמוד מזה לעבודת ד' שלנו', ומגיעים לתביעות מעשיות בעבודת ד'.
