• וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ
    ───   חג הסוכות   ───
    פורום אוצר התורה מאחל לחו״ר הפורום ולכל בית ישראל
    חג סוכות שמח! חג שמח
    שנזכה לשמחת החג, לסוכת שלום ולשנה של ברכה.
נ.ב. לא מדובר כאן על עיסוק בסתרי תורה גמורים שהוא נושא לאשכול שלם בפני עצמו [שעוד יפתח בעז"ה], הנידון הוא על אגדה כפי שביארו לנו אותה כו"כ ראשונים ואחרונים באופן המותאם לכאו"א לפי מעלתו, וכגון מהר"ל, רמח"ל, הגר"א ועוד.
לא כ"כ מדוייק,
שכידוע דברי האגדה הם הם סתרי תורה,
וזו הייתה דרכו של מו"ר הגר"מ זצ"ל, ואף בדרכו של הפחד יצחק,

אגדה וסתרי תורה, אינם ב' דברים שמתחברים ביחד,
אלא - אותו הדבר !!!
ואי"ז משנה אם תקרא לזה אגדה/ מחשבה/ קבלה !!!
 
מי שפיתח את השיטה והנגישה הוא ללא ספק [ופלא שלא שמים עליו מספיק דגש] הוא ר' יצחק הוטנר זצ"ל בעל הפחד יצחק, הוא היה רבו של ר' משה שפירא
???
מנין למר דברים הללו דלא הוו בעלמא דידן ??
שמא ידיעא ליה למר בעלמא דאתי דהוי כך...
 
המטרה היא זאת שקובעת במה אתה מתעסק, עצם השיוך בין שני הנושאים נראה לי בלתי קשור ממדרגה ראשונה, וזה מה שאני מנסה לטעון מהתחלה.
ממש לא.
מי שמתעסק בש"ס כדי ללמוד את הפסוקים, ומי שלומד ש"ס כדי להבין את רבא עצמו, ומי שלומד ש"ס כדי להבין את האחרונים,
כולם עסוקים באותו נושא.
אתה יכול לומר שהמטרות אחרות ולכן לא תמיד הם יאמרו את אותם יסודות, אבל אם במרבית המקרים הם מסובבים סביב אותם נושאים, אינך יכול לומר שהם עוסקים בדבר אחר.

ככלל, לא כל כך ברירא לי מה אתה רוצה לומר.
פתחת את האשכול בשאלה-
באשכול זה נדון על התרחבות העסק בציבור התורני בכלל, ובפרט בציבור הליטאי בענייני אגדה [יש המכנים את התחום בשם "מחשבה" - אני פחות מתחבר לשם החדש שלא מופיע במקורות, ומעדיף להשתמש בלשון חז"ל אגדה].
עד לפני שנים מספר העיסוק בתחום היה די נדיר, אולם בשנים האחרונות החלה לפרוח תורה שלימה שמסתובבת בבתי המדרש ובהיכלי הישיבות.

באשכול נדון:
  1. בגורמים להתפתחות זו - ובכללם אירועים או אישים מסויימים.
  2. האם לראות בך דבר חיובי או שלילי ח"ו, או כל מבט חדש על העניין שיש בו בכדי לעניין את הציבור.
  3. ננתח את הגישות השונות
כלומר, לטענתך לא דיברו על מה שנקרא היום מחשבה, עד השנים האחרונות.
מה שאמרתי הוא שדיברו על זה.
האם המטרה הייתה זה עצמו או להגיע למוסר, האם זה נקרא 'מוסר' או 'חכמה', או שילוב,
זה כלל לא מנפק"מ לעצם התשובה שעניתי.
ואז זה הופך לתביעה מוסרית...
[בנתיים נראה שבשביל לקבל תביעות מוסריות צריך לשוחח איתך...]
בנתיים עד כה, לא העליתי בפניך אף לא תביעה מוסרית אחת, ואיני מתכוון לעשות זאת...
בשביל להבין את התביעות המוסריות צריך ללמוד אור ישראל, כתבי הסבא מקלם, דעת חכמה ומוסר, אור יחזקאל, ואלי גם הרב דסלר.
מכל יסוד כזה הם מוציאים 'מה אנו צריכים ללמוד מזה לעבודת ד' שלנו', ומגיעים לתביעות מעשיות בעבודת ד'.
 
לא כ"כ מדוייק,
שכידוע דברי האגדה הם הם סתרי תורה,
וזו הייתה דרכו של מו"ר הגר"מ זצ"ל, ואף בדרכו של הפחד יצחק,

אגדה וסתרי תורה, אינם ב' דברים שמתחברים ביחד,
אלא - אותו הדבר !!!
ואי"ז משנה אם תקרא לזה אגדה/ מחשבה/ קבלה !!!
בודאי!
מעולם לא אמרתי אחרת.
אי"ז סותר כלל שיש הבדל מהותי בין לעסוק בהפשטת הדברים - שהיא מותאמת ליותר אנשים, לבין עיסוק במבנה הקבלי ובקודים הקבליים עצמם.
 
ככלל, לא כל כך ברירא לי מה אתה רוצה לומר.
שמתי לב.
כלומר, לטענתך לא דיברו על מה שנקרא היום מחשבה, עד השנים האחרונות.
מה שאמרתי הוא שדיברו על זה.
האם המטרה הייתה זה עצמו או להגיע למוסר, האם זה נקרא 'מוסר' או 'חכמה', או שילוב,
זה כלל לא מנפק"מ לעצם התשובה שעניתי.
מאחר והדיון מתקרב [מבחינתי לפחות] לכדי מיצוי אבאר את דברי באחרונה.
גם אם היה עיסוק במקורות בהם משתמשים בעלי האגדה מהות העיסוק הייתה שונה לחלוטין, סגנון העיסוק בדברי אגדה כפי שהוא נוכח כיום - שהוא הפשטה של מושגים קבליים והעמקה ברעיונות שעומדים מאחרי היהדות הוא חדש.
אכן, בעבר היו שעסקו באגדות חז"ל במידה כזאת או אחרת, אך התובנות אליהם הם הגיעו הם שונות ועוסקות ברובד אחר לגמרי, ולכן זה לא נקרא שדברו על זה.
בנתיים עד כה, לא העליתי בפניך אף לא תביעה מוסרית אחת, ואיני מתכוון לעשות זאת...
ברוך ה'.
בשביל להבין את התביעות המוסריות צריך ללמוד אור ישראל, כתבי הסבא מקלם, דעת חכמה ומוסר, אור יחזקאל, ואלי גם הרב דסלר.
מכל יסוד כזה הם מוציאים 'מה אנו צריכים ללמוד מזה לעבודת ד' שלנו', ומגיעים לתביעות מעשיות בעבודת ד'.
אמת ויציב. [לא סותר שיש גם דרכים נוספות.]
אך בשביל להבין את דרכי הנהגת ה' בעולם צריך להתעסק במקורות אחרים לגמרי.
 
בודאי!
מעולם לא אמרתי אחרת.
אי"ז סותר כלל שיש הבדל מהותי בין לעסוק בהפשטת הדברים - שהיא מותאמת ליותר אנשים, לבין עיסוק במבנה הקבלי ובקודים הקבליים עצמם.
שבזה לכאו' חלוקים הקבלה האשכנזית והספרדית זמ"ז.
 
שבזה לכאו' חלוקים הקבלה האשכנזית והספרדית זמ"ז.
לא.
הקבלה הספרדית התעסקה יותר הקודים כפי שהם, הקבלה האשכנזית [שלמעשה גם היא ספרדית - רמח"ל] עשקה במשמעות הופעת הדברים בעולם הזה - אך העיסוק שנפוץ כיום בקרב בני ישיבות ואברכים אינו כולל עיסוק במבנה הקבלי עצמו כמעט. [כמה אנשים אתה מכיר שלומדים אדיר במרום, קל"ח, וביאור הגר"א לספד"צ וכדו'.]
 
שמתי לב.

מאחר והדיון מתקרב [מבחינתי לפחות] לכדי מיצוי אבאר את דברי באחרונה.
גם אם היה עיסוק במקורות בהם משתמשים בעלי האגדה מהות העיסוק הייתה שונה לחלוטין, סגנון העיסוק בדברי אגדה כפי שהוא נוכח כיום - שהוא הפשטה של מושגים קבליים והעמקה ברעיונות שעומדים מאחרי היהדות הוא חדש.
אכן, בעבר היו שעסקו באגדות חז"ל במידה כזאת או אחרת, אך התובנות אליהם הם הגיעו הם שונות ועוסקות ברובד אחר לגמרי, ולכן זה לא נקרא שדברו על זה.

ברוך ה'.

אמת ויציב. [לא סותר שיש גם דרכים נוספות.]
אך בשביל להבין את דרכי הנהגת ה' בעולם צריך להתעסק במקורות אחרים לגמרי.
אני חושב שאינך מדבר מידיעה אמיתית, אי לכך גם אני חושב שהגענו למיצוי.
רק אסיים ואומר את דברי האחרון.

בעלי המוסר מר' ישראל סלנטר דרך כל תלמידיו עד לדור האחרון מבית מדרשו של הסבא מקלם, עסקו במה שקראת 'אגדה' ומה שנקרא היום 'מחשבה'.
הם למדו ולימדו את היסודות בדרכי הנהגת ד' בעולם.

אכן, במקום להשאיר זאת ללימוד היסודות ודרכי ההנהגה עצמם, הם הוסיפו נדבך והורידו את היסודות לתביעות אישיות.
אך גם בימינו, בחור שיעמיק היטב בתורת המוסר כפי שהנחילה מרן האור ישראל, הוא יקבל מושגים רבים בתורת המחשבה.

אי לכך, האמירה לפיה בדורות האחרונים החל עיסוק חדש בנושא, וכל הדיון האם זה הגיע מחוסר חיבור, או שבעלי המוסר התנגדו לזה, וטענו שזו לא תורה, וכו' וכו' זו טעות גמורה.
 
לא.
הקבלה הספרדית התעסקה יותר הקודים כפי שהם, הקבלה האשכנזית [שלמעשה גם היא ספרדית - רמח"ל] עשקה במשמעות הופעת הדברים בעולם הזה - אך העיסוק שנפוץ כיום בקרב בני ישיבות ואברכים אינו כולל עיסוק במבנה הקבלי עצמו כמעט. [כמה אנשים אתה מכיר שלומדים אדיר במרום, קל"ח, וביאור הגר"א לספד"צ וכדו'.]
לא כ"כ מדויק,
אני מכיר כמה וכמה אנשים שעי"ז שעסקו בצעירותם במחשבה, נמשכו בגיל מבוגר יותר ללמוד קבלה על הסדר.
 
בפוניבז' ובבני ברק באופן כללי לא היה כל כך מחשבה, [מלבד רי"א וינטרוב והרב דסלר והרב וולבה ר' סענדר ארלנגר ר' שלמה ברעוודה
קצת מגוחך לכתוב שכמעט אין מחשבה חוץ מרשימה של כמויות רבנים.
[אגב, זה חדש לי שהרב וולבה התעסק בקבלה, זכורני שראיתי פעם באגרותיו שאחד כתב לו על אחד מהווארטים שלו שזה מתאים ע"פ קבלה, והרב וולבה השיב לו שהוא שמח מאד שהוא כיוון לאמת, אך הוא לא ידע מזה, משהו כזה].
 
יש למהר"ל ספרים בהלכה?
[אמנם, בתוך הנר מצוה וגבורות ה' יש גם בהלכה, אך לא ידוע לי על ספרים שלמים שלו בהלכה].

וכבר ידוע שהרב שך מנע מהגרמ"ש למסור שיעורים בבני ברק.
ובכ"ז לר' ישראל אל'ה הוא הסכים.
 
לא עברתי בעיון על כל האשכול. (אם כי הבאתי לעיל את מכתבו של הגר"י הוטנר - שניתן לומר כי הוא נשוא האשכול. אני חושב שמכתבו המיוחד שופך אור על הסוגיא, ויעויי"ש).
ואציין בזה אשר עמדי.
הנה זה ודאי, שישנו היום ריבוי עצום של חכמה וגילוי אוצרות חדשים של פנימיות התורה - שלא זכו לו דורות קדמונים.
זה ברור בלי ספק. וניתן לראות את זה לאורך כל הדורות, מגילוי אורו של האר"י הק', ובהמשך גילוי תורת הבעש"ט, וכן הלאה וכן הלאה. אוצרות של חכמה שבקעו והאירו בדורות אחרונים. ויש ע"ז בספה"ק אריכות בלי סוף. (וזה נכון הן לגבי חכמת הנסתר, והן לגבי חכמת הנגלה - שכל בר בי רב משתומם לנוכח ריבויה העצום של חכמת התורה בעומק ובעיון ברבדים נוספים, מאורו של הגר"ח זי"ע דרך אורם של תלמידיו ותלמידי תלמידיו, עד עצם היום הזה, איך שבכל דור מתגלים פנים חדשות בחכמת ובעסק התורה).
ויש כאן שני פנים.
שמצ"ע יש כאן כאמור הארה גדולה של תורה, של גילוי מעיינות חדשים אשר לא זכו להם דורות קדמונים. ומצ"ש, יש ירידת הדורות והתמעטות שיעור הקומה של עוסקי התורה ככל שעוברים הדורות.
אכן, ב' הפנים הללו הם שני צדדים של אותו המטבע. ואציין בזה מה שזכיתי לשמוע בעני"ז ממו"ר הגר"י דייויד שליט"א במאמר כ' כסלו לפני כמה וכמה שנים, ותו"ד הי' (איני זוכר את הלשון המדוייקת) כי בודאי בלי שום ספק שמאור שבה מחזירה למוטב קיים בכל חלקי תורה. ואמנם בדורות שעברו שהיו בעלי-לב, זכו והתחברו לכך דרך שור שנגח את הפרה. אך משנתמעטו הלבבות, בא אורה של תורת החסידות, ואורה של שיטת המוסר שהאיר ר"י סלנטער, ובהמשך האור שגילה רה"י זצ"ל וכן הלאה..
יש בזה מהלך עמוק, ואפשר להאריך בו טובא.
אך התמיהה מדורות קודמים שלא התעסקו בחלקים אלו של תורה - אינה במקומה. כי כן, דווקא היחלשות וירידת הדורות, היא זו שמתאימה את העסק בחלקים הללו, לדור זה של עקבתא דמשיחא.
 
[אגב, זה חדש לי שהרב וולבה התעסק בקבלה, זכורני שראיתי פעם באגרותיו שאחד כתב לו על אחד מהווארטים שלו שזה מתאים ע"פ קבלה, והרב וולבה השיב לו שהוא שמח מאד שהוא כיוון לאמת, אך הוא לא ידע מזה, משהו כזה].
נו נו.. לא כל יהודי שלומד קבלה, טורח לפרסם את זה...
על כן קרא שמה: "חכמת הנסתר".
 
יש למהר"ל ספרים בהלכה?
[אמנם, בתוך הנר מצוה וגבורות ה' יש גם בהלכה, אך לא ידוע לי על ספרים שלמים שלו בהלכה].
זה המון. וחוץ מזה בספרו על הגש"פ יש המון פסקים.
ובכ"ז לר' ישראל אל'ה הוא הסכים.
קצת מגוחך לכתוב שכמעט אין מחשבה חוץ מרשימה של כמויות רבנים.
וכבר כתבתי שהם [והגרי"א בתוכם] לא היו מחשבה, אלא הרבה יותר קבלה.
 
מי שפיתח את השיטה והנגישה הוא ללא ספק [ופלא שלא שמים עליו מספיק דגש] הוא ר' יצחק הוטנר זצ"ל בעל הפחד יצחק, הוא היה רבו של ר' משה שפירא וחמיו של ר' יונתן דיויד מפחד יצחק, ואפשר לתת לו את הג'וב של "מפתח השיטה".
תלמידו המשפיע ביותר היה ללא ספק ר' משה שפירא, רבה דרבה דר' נתן רוטמן, ר' יחזקאל הרטמן ועוד, מי שהיום נותן מחשבה בתוך הישיבות הם ר"נ רוטמן ור' חיים יצחק קפלן [תלמיד ר' יונתן דיויד], גם לר' דוד כהן יש מה לומר במחשבה, ולעוד כמה משגיחים וראשי ישיבות
שכחתי את ר' אביגדור מילר תלמידו של הפחד יצחק, שגם השפיע רבות בעיקר בחו"ל.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓