כיון שזה היה לפני עידן ה ctrl+F, וכדי לחפש מימרא זניחה ב"ריש פ"ק דקידושין" היה אפשר לבזבז שעה שלמה.
- מתחיל חוט הצעיר באלפי ישראל
- תאריך התחלה
מה הקשר? גם העימוד של הרב עדיין אבן ישראל היה 'טכני'
מה זה הש"ס המנוקד? ומה ה'בעייה' בו?
רק אעיר: עולם התורה ככלל דווקא מתרפק על העימוד הזה דווקא בגלל שהעימוד ארכאי כ"כ.
אנו בעידן שההווה גורס בקדחתנות את כל הסמלים שמחברים אותנו לעבר. אפשר לדון הרבה מה הסמליות של צורת הדף מבטאת אבל היא ודאי מבטאת גם את האותנטיות של הגמ' ואת החוויה של ההמשכיות של התורה.
מענין שע"ז לא יצאו נגד...
אבל משום זה אין צורך להמשיך עם דבר כזה לא נוח [ואגב לדעתי מה שעל הרי"ף שתקו [ע' בהודעתי לעיל], הוא משום שברי"ף באמת אין שום דרך נורמלית לקרוא], מה יקרה אם יהיה עימוד יותר נורמלי ומאיר עינים?
לענ"ד לפני הדיון אם מותר או אסור וכו' - זה נכס יקר שיש לנו, עוסקי התורה וחבל לאבד אותו.
בחוויה שלי - ולענ"ד של חלקים רבים בציבור - צורת הדף איננה משוייכת כלל לקטגוריה של 'שיטות עיצוב' אלא היא היא הגמרא שלנו.
[באופן כללי יש משהו שמקומם אותי בדיונים מהסוג הזה שבמחי מקלדת מתיימרים לדחות ולבטל עניינים שהמציאות שלהם מבוססת על מסורת ישנה, על תרבות מורכבת וכו' וכו' - ומשהפריח פותח הדיון את קושייתו העצומה כל תשובה שתינתן שתנסה להסביר את המשמעות העמוקה של זה או את המורכבות התרבותית שקדמה לאותו עניין - תחויר לעומת הקושיא 'הברורה' שהועמדה. (ההלצה מספרת על מאזינה שהקשתה על ה' מ. נויגרשל וה' אמנון יצחק בתכנית שהגישו ברדיו למה נאסרה פלטה חשמלית בשבת מאחר שהתורה אסרה הבערת אש והפלטה איננה אש, משנלאה נויגרשל מהסברים מלומדים על חשמל וכו' שנדחו שוב ושוב בטענה 'אבל זה לא אש' ציווח בה אמנון יצחק 'אם זה לא אש תשבי על זה'...)
באשכול זה משהו בפתיחתו צורם עוד יותר:
לענ"ד צריך יומרה רבה לקחת את 'צורת הדף' ולדחוף אותה בתוך מבנה חשיבה כהה של 'נוחות קריאה' או 'סיבה סודית' כשהכל מנוסח בהלצה מגחיכה 'ואם רש"י יזוז'.
הרי כולנו יודעים שהמציאות מעניקה לצורת הדף ערך וחשיבות שהם מעבר לנוחות קריאה, שצורה זו קיבלה מעמד היסטורי ותרבותי שהמשמעויות של זה הם הרבה מעבר למשמעות שיש לעיצוב שהספרים של מאיה קינן קיבלו. אלא שבשביל להבין לעומק את המשמעויות הללו צריך רגישות מיוחדת ויכולת הבעה חזקה רק בשביל לבטאות את המשמעות שקיימת במציאות לזה. ואף הכותב הכי מוכשר לא יוכל כי אם להציע הסבר חלקי, להרחיב את הפרספקטיבה במעט.
- הודעות
- 365
- תודות
- 1,458
- נקודות
- 155
כת"ר ככה"נ לא הבין דבריי. בסה"כ רצוני לדעת מה הטעם והסיבה ל'צורת הדף'. כפי שכבר הזכיר מורינו הרב @נדיב לב שליט"א על הרב שטיינזלץ וגמרתו, ועד כמה יצאו ע"כ גאוני התורה בחריפות כ"כ. לא רואה כל סיבה נראית באופק מדוע חייב - עד כדי החרמת הגמ' שלו - אם זה מדובר סה"כ ב"תרבות ישנה" וכו'. ואולי באמת קיבלנו צורתו בצורה שלא תפגע - למשל - בכבודם של רש"י והתוס', ולהניחם במקום הראוי להם. וע"כ גם שאלתי "מה יקרה אם הרש"י יזוז"? ואולי זאת היתה הטכניקה של הדפוס לעימוד הרבה טקסטים ומתוך הרגל זה נשאר.
ואכן, מכיר אני את אלה אשר כל שינוי קטן במסורת הישנה והעתיקה מרעיד את הנשמה הטהורה. ואפילו בדברים שלענ"ד שוליים הם, שלכאו' מה שינוי יש אם זה יהי' פה ופה. והעיקר ללמוד. והמשלתו לה' אמנון יצחק לדעתי מגוחכת. אין בזה שום עבירה, כ"א לכה"פ מנהג ותו לא. ואגב, הוא אשר בציבור החרדי כמויות הנערים הזקוקים למשקפיים גבוהה, הוא (גם) בגלל שא"א לשנות מאום מאיזו מסורת שאפילו את מקורה אינני יודע. ולכך ד"א נפתח אשכול זה.
- הודעות
- 50
- תודות
- 132
- נקודות
- 30
בלבוש הדבר שונה כיון שלא קיבלו צורת לבוש ברורה ולכן ככל שעברו הדורות ישתנו הדברים
- הודעות
- 35
- תודות
- 97
- נקודות
- 28
איני יודע להעיד על המערכת כולה בעיקר על ההגו''צ וסתם כך זה בדיוק היה הענין באותם האנשים שלא מוכרים בהכרח ויוציאם מהכלל דבר שאגב גם שוטנשטין עשו
- הודעות
- 522
- תודות
- 1,794
- נקודות
- 144
בעיקר ההתנגדות משום היחס הלא מכובד שהיה בש"ס זה כלפי התנאים והאמוראים
מה הענין שלך להחליף ??
מוצא אני את עצמי נבוך באשכול הזה, מה שכל כך פשוט לכמעט כולם כאן - איני מצליח כלל לעמוד על טיבו
עד ימות הדפוס בערך בשנת ת"י [1450] הרי העתיקו את הגמ' בכתב יד, עם שגיאות פה ושם, ובודאי לא עם שום עימוד קבוע, אלא כתבו איך שיצא - וכך למדו כל הראשונים עד שהדפוס התקבע.
כרך הגמ' הראשונה הודפס בשנת תמ"ג, והש"ס הראשון בשנת תפ"ג שבו התקבעו העמודים המוכרים לנו - בכלל נדפס ע"י מדפיס גוי, וצורת הדף המוכרת לנו היא בכלל יצירה של דפוס האלמנה בשנת תר"פ
כך שעל איזה ערך יהודי אתם מדברים????
מה לערך יהודי ולשאלה האם מילה ברש"י תהיה בשורות הרחבות או שתגלוש לשורות הצרות?
כמובן שזה מועיל לזכרון, וקל יותר למצוא משפט כשיודעים היכן לחפש - ולכן לא כדאי לשנות, אבל ערך יהודי? מהיכי תיתי?
וכי אם בדפוס וילנא השתמשו בגופן המכונה היום וילנא - יש בו איזה ערך יהודי?
וכי אם ידפיסו את רש"י בגופן הדסה - תהיה איזו פגיעה ביהדות?
ואם יחליטו להדפיס על דפים בצבע קרם ולא לבן - ראויה האדמה להזדעזע?
תכל'ס לא הבנתי כלום מה הסיפור העקרוני כאן [אא"כ מישהו חושש שאם משנים בזה יבואו בסוף לאכילת טריפות]
זה פשוט כי 'טכנית' אף אחד לא שינה, ופתאום כששטיינזלץ שינה יצאו עליו כולם, על מה ולמה?
תר"מ-תרמ"ו.
- הודעות
- 7
- תודות
- 21
- נקודות
- 2
כמו כל דבר שצריך שיהיה סדר וע"פ צורת הדף כת' הרבה אחרונים את הערותיהם וודאי שהיום כבר אי אפשר לשנות את הצורה אע"פ שזה יכול מאוד להועיל כי האחרונים שולחים לגמ' איך שהם מסודרים ע"פ הצורה כהיום
כמובן, בלבול שלי עם 'שנות השמונים' שהן שנות תר"מ ולא תר"פ
ברור
אבל אין בזה שום קדושה ולא עיקרי היהדות
ואם זזות כמה מילים מסוף השורה לתחילת השורה הבאה - לא קרה שום אסון, פרט לכלפי מי שהתאמן במבחן סיכה
חברים מקוונים לאחרונה
- AVRAHAM
- David
- MMH
- א. ל.
- אבן בוחן
- אברהם12
- אברייך
- אבריימי
- אברך 11
- אברך קלאסי
- אברם דב
- אדם
- אהבת ישראל
- אהרון. כהן. חיים. סופר. מומחה.
- אהרן הירש
- אוֹצֶר המפתחות
- אודם הפנינה
- אוירא דארץ ישראל
- אוצר הדורות
- אור זרוע לצדיק
- אורח
- אחד מארץ
- אחד מהפורום
- אחד מן החבורה
- איד
- איישר חילי
- איכא אנא
- אילן קריף
- אילת השחר
- איש
- איש אמת
- איש חסיד היה
- איש יהודי
- איתי ל.
- איתי13
- אך טוב וחסד
- אל'יהו
- אלחנן מ
- אלי אילני
- אליהו נחמן
- אלעזר
- אם היו
- אמתע חסיד
- אנחנו
- אנשיל
- אסוף אסיפם
- אסיא דמגן
- אספן עתיקות
- אפי
- אפרים זינגר
- אפרתי
- ארנפלד
- ארצישראל
- בדליג
- בינה לעתים
- בית לחם יהודה
- בליש
- בלתי אפשרי
- במה אברך
- במחשבה תחילה
- במע
- בן אליהו
- בן יהושע
- בן יוסף
- בן עזאי
- בן פטורא
- בניהו
- בעל דבר
- בפקודיך אשיחה
- בצילו חימדתי
- בצלאל שוסטר
- בצלצלי שמע
- בר אביי
- ברזילאי
- בתראה
- גברא זוטרא
- גימפלוביץ
- גליון הליכות
- גמח
- גפטון
- גרינפלד
- דבר ה'
- דברי התלמיד
- דובי פלדמן
- דוד בן ישי
- דוד המלך
- דוד יואל לשס
- דודו
- דומיה
- דורש
- דיסקיט
- דרכי נעם
- האיש השרוי בשמחה
- הבא ללמד
- הבור רי"ק
- הבנש"ק
- הגות הלב
- הגיגי קודש
- החושב
- החפץ חיים
- היא אוצרו
- היגיון התורה
- הכהן
- הלכה בפרשה
- המוכר
- המירער בוחער
- הנעלם שבמשה
- הסלבודקער
- העמל
- הצב''י
- הצעיר שבחבורה
- הרב הירושלמי
- הרב מרודוש
- השר מקוצי
- התורה היא חיינו
- והב בסופה
- ווינשטיין
- וידעת היום
- ונחנו מה
- זאת קומתך
- זוזיא
- זיז שדי
- חד בתרי
- חויישב
- חוצניק
- חוקר תורני
- חיי גן עדן
- חיים ארוכים
- חיים של אושר
- חיל
- חכמתא
- חם ליבי
- חן וחסד
- חנני
- חנניה המבקש
- חפץ לזכות אחרים
- חקירה ישיבתית
- טשלמר
- י הירשזאהן
- יאיר החושב
- יאשע בער
- יהודה מ.
- יהודי וזהו
- יהודי ח
- יהודי מא"י
- יהודי פנימי
- יהודלה
- יהושע בביאן
- יואל שילה
- יוסף אומץ
- יורנו בדרך
- יושב אהל
- יושב בישיבה
- יושב ודורש
- יעקב 5
- יצחק א
- יצחק אלי
- יצחק ב.
- יצחק פ
- יצחקוב
- יצחקוש
- יקטן
- ירא אלקים
- ירושלמי
- יש קונה עולמו
- יש תקוה
- ישי הכהן
- ישעיהו מנחלת דן
- ישראל אדלר
- ישראל גליק
- ישראל מאיר מליק
- ישראל משה
- כבושה בגולה
- כורסייא יקירא
- כימיקער
- כיפי
- כמעיין המתגבר
- כרי
- כתלמיד הדן בפני רבו
- ל.מ.
- לחושבי שמו
- לי נראה
- ליבי בתורתך
- ליטאי כבד
- ליייזר
- למדן משורר
- למה זה תשאל לשמי?
- לענ"ד
- מאיר אברהם
- מאיר אורבך
- מאן דכר שמיה
- מביט
- מביט ומשיב
- מבני עליה
- מבקש האמת
- מבקש תורת ה'
- מה ידידות
- מוישי יעקבזון
- מוישי שטיין
- מחזה אברהם
- מילין יקירין
- מים עמוקים
- מכאן ולהבא
- מכנדבי
- ממגד שמים
- ממוני גבך
- ממוצע
- ממזרח שמש
- מנההרניק
- מנורה בדרום
- מעט מזעיר
- מרדכי זנגר
- משה ד.
- משה נ
- משה פיק
- משה שפירא
- משה6
- משתוקק לקרבתך
- מתימן יבוא
- ן' מיגאש
- נ"ש
- נאמן
- נאמן האוצר
- נדיב לב
- נהנה מקושיא טובה
- נהר מעדן
- נוח לבריות
- נוסקה
- נחמן ל.
- נפלאיתי
- נפש שוקקה
- נפשי חמדה
- נקודה טובה
- נתאי הארבלי
- נתן
- נתן12
- נתנאל לב
- סנה בוער
- עוז לו בך
- עוזי ומגני
- עומד בשער
- עושה פלא
- עלינו לשבח לאדון הכל
- עלם חמודות
- עמך
- עץ החיים
- פותח שערים
- פנחס נחום
- פנחס ע
- פנחס שמחה
- פרטי
- פשוט כפשוטו
- צבי זאב
- צבי ליף
- צדק ומשפט
- צדקת הצדיק
- צריך ביאור
- קהילת יעקב
- קונחם
- קטנטן
- קלונימוס הכהן
- קרית מלך
- קרנש
- ר נחשון
- ר פלוני
- ר' חיים
- ראובן גוטליב
- ראם
- רבינא
- רעיון ומושג
- רפאל ממודיעין
- רק רגע
- ש. לויס
- ש.ב.ה.
- שבחת
- שיל"ת
- שירת העשבים
- שלומי
- שלמה ו.
- שלמה.י
- שמואל51
- שמחנו
- ת. ינוקא
- תוכן ענינים
- תולדות
- תומר לוי
- תורת חסד
- תורת פיך
- תיקו
- תלמיד אחד
- תשב"ר
- תשבץ
- תתאה גבר
נושאים דומים
סוכות, שמח"ת ושמ"ע
למה אין בסוכה פטור של לא ניח"ל מדין תשבו כעין תדורו?
סוכות, שמח"ת ושמ"ע
קושיא: למה התורה צריכה להבטיח שכר דווקא בסוכה?