- הודעות
- 44
- תודות
- 120
- נקודות
- 40
לא הסברת כלום. תסביר בבקשה מה הלפיכך.
כתבת שהוא יקר בגלל שיש רק מעט דם, אבל לא דובר מאומה על זה בברייתא לפני כן לכן לא ברור האיך אתה לומד
באמת לא הבנתי מה אתה רוצה. יש לך איזה קושיא עלי?
נערך לאחרונה:
לא הסברת כלום. תסביר בבקשה מה הלפיכך.
באמת לא הבנתי מה אתה רוצה. יש לך איזה קושיא עלי?
לדעתי הלפיכך הולך על כל הברייתא ולא רק על העולה אחת לע' שנה שזה אומר על הגופו דומה לים ובריתו לדג דהיינו שקשה לזהות אותו בים ולעלות לבד הוא נדיר (וציידי חלזון המוזכרים במקום אחר הם מומחים מיוחדים כנראה כמו שבארתי שהוא קטן וחמקמק) ובדמו צובעים תכלת שהיה ידוע כנראה מהו דם חלזון שאינו הרבהלא הסברת כלום. תסביר בבקשה מה הלפיכך.
כתבת שהוא יקר בגלל שיש רק מעט דם, אבל לא דובר מאומה על זה בברייתא לפני כן לכן לא ברור האיך אתה לומד
בודאי איך קיימו כל ישראל את המצוה הנדירה כל כך במשך אלפי שנים ממתן תורה עד ימי הגאונים (זמן חיבור במדבר רבה) שנגנז התכלת
מבואר ברמב"ם שאין עשה נפרד על זה וכיצד יתכן שמקיים ומבטל עשה באותו עשה עצמו?
אני מקווה שברור לכבודו שלא הייתה כוונתי שאין על זה חיוב מעיקרא, אלא מי שהולך עם לבן לבדו קיים את המצווה גם אם לא בשלימות ואין כאן נידון של ספק דאו'.
הבל.
בתורה כתוב "ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת", מה זה אם לא מצוה?!
והרמב"ם עצמו כתב שם בהלכה ג "נמצאו במצוה זו שתי צוויות, שיעשה על הכנף ענף יוצא ממנה, ושיכרוך על הענף חוט תכלת".
וזה הסיבה שאינם מעכבין זה את זה, שהרי הם שני ציוויים.
ומש"כ הרמב"ם בה"ה פירוש הדברים הוא שאינה אלא מצות עשה אחת, לגבי מנין המצוות, דאין כאן אלא עשייה אחת, דלא כמו בתפלין של יד ושל ראש, אשר הם שתי עשיות נפרדות. עי' רמב"ן שורש יא.
וע"ע בסוגיא במנחות לח ע"א, רש"י ותוס' שם.
וחלילה לומר שמצות הציצית היא רשות, כמובן שאפשר לא ללבוש בגד בעל ארבע כנפות, אך הלובש בגד זה, חייב בהטלת חוטי הציצית.
עם חילזון התכלת מה הבעיהבודאי איך קיימו כל ישראל את המצוה הנדירה כל כך במשך אלפי שנים ממתן תורה עד ימי הגאונים (זמן חיבור במדבר רבה) שנגנז התכלת
אבל זה לא הסיבה באק''ק אלא בגלל הטירחא המרובה שצריכים אלפי חלזונות לכל בגד קטןלדעתי הלפיכך הולך על כל הברייתא ולא רק על העולה אחת לע' שנה שזה אומר על הגופו דומה לים ובריתו לדג דהיינו שקשה לזהות אותו בים ולעלות לבד הוא נדיר
????
ודאי שלא תקרא את הקונטרס המצורף כל דברי כאן הם רק למתעקשים להדחקהרב @ישעיהו מנחלת דן אני מתנצל שלא קראתי הכל כי אני לא עומד בקצב, אבל כל הטענה שהתכלת כשר מתבססת על ההנחה שיש דין שיהיה מבעל חי, ואין חילזון מסויים שצריך לקחת ממנו, הנחה שעליה 95% מעולם התורה יחלקו. תקן אותי אם אני טועה (וזה לא מבוסס על ההנחה הזו).
קראתי את הקונטרס שלי ? יש שם ראיות רבות שהארגמון הוא היה החלזון של התכלתזה שהצליחו להפיק מזה תכלת, זה לא אומר שהוא הנכון
אנחנו לא מדברים על הצבע
אנחנו מדברים על הבעל חי, מיהו.
לא עברתי אבל זה לא נ''מ בשבילי אולי גם שלו כשראני מזכיר לך שגם מהאק"ק ניסו עשרות שנים ולא הצליחו
עברת על ההוכחות של הרב הרצוג? הם נשמעות די משכנעות
לא הוכח שלא היה להם אפשרות טבעית להוציא גם כחול ומה משנה הצורה העיקר התוצאהלא מובן. ודאי מעלה ומוריד, כיון שזה צובע רק סגול בדרך טבעית זה לא תכלת אלא ארגמן, כמש''כ בתרגום השבעים ושאר תרגומים
איפה הוכח?
הבעיה שמהבע"ח הימי שהוא מביא א"א לצבוע, (לפי הידוע אין סיכוי שיהיה אפשר לצבוע מכל חומר מאתו בע"ח).
המדע כיום לא מכיר עדיין איך הוציאו בעבר כחול מזה כמו הרבה דברים שהוא עדיין לא מכיר ויכיר בעז''ה בהמשך
טעות הקלא אילן העתיק שימש בצבעים שונים ע''י שילוב צבעונים כמבואר בספרי זוטאמחילה, תלי תניא בדלא תניא, האינדיגו צובע רק כחול, לא סגול, וגם קשה מאוד לצבוע ירוק עם אינדיגו לבד, זה ידועה תמיד כצבע כחול.
מה לעשות הפשט שלך עם קלא אילן לא נכון, אין מה לעשות
החלזון הזה גם חזק ועומד אין שום טעם שיצטרכו לעיכובא עומד לימים רבים בדיוק כבתחילהזה לא הסיבה, זה הדרך לבחון. הסיבה מסתמא שהחילזון יותר חזק ועומד לימים רבים
קראתיו כולו ולא מעלה ולא מוריד להלכה כי מוכיח שהנכרים היו רגילים בסגול וכנראה היהודים הורגלו בכחול סגול שג''כ כשרלא נכון, יש מאות מיני ארגמון שאפשר לצבוע ממנו כחול
הבאתי לך למעלה קונטרס חותם של אמת שמתאר הכל באריכות
מעולהלא ברור מה אתה רוצה, כל דג בעולם נדיר אם לא צדים אותו, אבל האק''ק לא נדיר כלל וזה פירכא גמורה על האק''ק כמש''כ הגרי''א הרצוג
זה לא עובדה כלל כי לא יודעים בדיוק מה הם הבדיקות.
גם לא ברור מאה אחוז מהו קלא אילן. אם תכלת הוא סגול אז קלא אילן זה אינדיגו עם תולעת שני, והבדיקות עובדות עד להפליא.
כולם ממשפחת הארגמונים כמוש''כ אז כולם אותו דבר למעשהלא הבנתי. הבדיקות היו בזמן שהיה תכלת אמיתי
יש כמה חלזונות שאפשר לצבוע כחול בקלות(כיום), לדעתך זה פסול כי לא מתאים הסימנים?
והיכן הוא החלזון הקדוש הלז ? נגנז בימי הגאונים בדרך נס שלא ידענו ממנה בגמ' וע''פ האר''י נגנז מחורבן ביהמ''ק והאמוראים השתמשו בו מן השמים
לענ''ד גם בגלל זהאבל זה לא הסיבה באק''ק אלא בגלל הטירחא המרובה שצריכים אלפי חלזונות לכל בגד קטן
????
אז ה"לפיכך" קאי על דבר שלא מוזכר כלל בברייתא אלא ש"ידועה"?!!
הגרי''א לא היה יוצא יד''ח באתרוג שאינו דומה ללב ???בקיצור הרב הרצוג ידע מה הוא מדבר, שכתב שהאק''ק לא מתאים כלל עם הלפיכך
לגנוז בלשון חז"ל יכול להיות שגנז חלק ממנו ולאו דווקא כולו לדוגמא באותו ספרי ממש קטע לפני כתוב "כי שפע ימים יינקו זו ימה של יפו שגנוז לצדיקים לעתיד לבוא מנין אתה אומר שכל ספינות שאובדות בים הגדול וצרורות של כסף ושל זהב ואבנים טובות ומרגליות וכל כלי חמדה שהים הגדול מקיאם לימה של יפו, שגנוז לצדיקים לעתיד לבוא ת"ל כי שפע ימים יינקו" וכי בגלל שמצאו שלל של ספינות לחופי יפו נהפוך לכופרים או נאמר שאין זה יפו?ובאמת, כאשר נבוא להתבונן בדברי הספרי הנה לכאו' הם סותרים את עצמם מיניה וביה דמחד רבי יוסי טוען שהקב"ה גנז את התכלת לצדיקים לעת"ל, ומאידך שם כתוב במפורש שהיתה תכלת, שהרי אותו אדם אמר לר' יוסי שהוא מתפרנס ממכירת תכלת, והיינו שהיא עדיין קיימת בעולם. ובהכרח שאין הדברים כפשוטם [ובאמת בחז"ל אנו מוצאים שבעה מקורות שמבואר שגם בתקופת התנאים והאמוראים עדיין היתה התכלת קיימת, וכנראה היתה יותר נדירה]. ועכ"פ אם היתה פעולה אקטיבית של גניזה ודאי שלא היה דרך שכן יהיה תכלת.
השאלה אם זה בגלל הצבע או בגלל צביעת יורההחלזון הזה גם חזק ועומד אין שום טעם שיצטרכו לעיכובא עומד לימים רבים בדיוק כבתחילה
כמדו' שכתב שם בתשובה הפוך שכבר היה מי שחשב שמצא את התכלת ולבסוף התברר ככלום.
ואני שמעתי דמטו בשם הגרי"ש בלי אחריות, ששאל - זה יעלה יותר יקר?! וסרב. [היינו שאינו יכול לכוף להוציא ממון ישראל בספקא].
אין הוכחה מדברי הגריש"א לעניין זה, שהרי לדעתו בכל דיני התורה אמרינן "נתקדשה הטעות".הבאתי כדוגמה את עניין נוסח ולמשומדים שהרב הילמן הוכיח את הנוסח ע"פ רמב"ם והרב אלישיב אמר לו "אנו בדורינו, לא משנים".
אני קראתי הרבה, לא ראיתי ראיה אחת (נכונה)קראת את הקונטרס שלי ? יש שם ראיות רבות שהארגמון הוא היה החלזון של התכלת
כי כיון שלא הוכח שהיה להם אפשרות זו אין שום ראיה כלל שזה התכלתלא הוכח שלא היה להם אפשרות טבעית להוציא גם כחול ומה משנה הצורה העיקר התוצאה
כן שמעתי מכמה אנשים שדיברו עם תומך החמס מוחמד מותניסיה יש''ו שהוא רמאי ושקרן ועירב אינדיגו ככל הנראה להשביח מקחו, תשאל את ינקלביץ
עם נביאים לא אוכל להתווכחהמדע כיום לא מכיר עדיין איך הוציאו בעבר כחול מזה כמו הרבה דברים שהוא עדיין לא מכיר ויכיר בעז''ה בהמשך
אתה לא יודע מה אתה מדבר, לא תוכל להתווכח עם המציאות. מה מצאת בספרי זוטא?טעות הקלא אילן העתיק שימש בצבעים שונים ע''י שילוב צבעונים כמבואר בספרי זוטא
מה לעשות מחז''ל מבואר אחרת. אם לא נועם לך שזה הסיבה תגיד סיבה אחרת, אולי תכלת הוא סגול, אבל זה ברור שהוא לא אינדיגוהחלזון הזה גם חזק ועומד אין שום טעם שיצטרכו לעיכובא עומד לימים רבים בדיוק כבתחילה
ודאי מעלה ומוריד, כיון שאין זכר שצבעו עם זה כחול למה נחשוב שזה התכלת?קראתיו כולו ולא מעלה ולא מוריד להלכה כי מוכיח שהנכרים היו רגילים בסגול וכנראה היהודים הורגלו בכחול סגול שג''כ כשר
זה תמיד היה נדיר מאוד ולאורך הגלות נשתכח או נגנז, מה הבעיה. בפרט שלא היו משתמשים כבר לבגדי כהונה ולא ברור כמה אנשים היו להם כלל בגד של ד' כנפות אזוהיכן הוא החלזון הקדוש הלז ? נגנז בימי הגאונים בדרך נס שלא ידענו ממנה בגמ' וע''פ האר''י נגנז מחורבן ביהמ''ק והאמוראים השתמשו בו מן השמים
לא הבנת כלום.
מצו"ב רשימה שכתבתי בימי חרפי, מלוקטות מפי ספרים וסופרים (הטענות האחרונות מקורן ברחשי ליבם של בני ישראל):
לא אגיב על טענות אלו באשכול זה (למעט מקורות), המעוניינים ישאלוני בפרטי.מצו"ב רשימה שכתבתי בימי חרפי, מלוקטות מפי ספרים וסופרים (הטענות האחרונות מקורן ברחשי ליבם של בני ישראל):
א. טענות על עצם חידוש התכלת:
[א] התכלת נגנז.
[ב] (האריז"ל אומר ש)אין בנו כח לחדש את התכלת.
[ג] התכלת נכחד.
[ד] אין לנו מסורת, צריך מסורת כדי לחדש מצוות.
[ה] יש מסורת שאין זה התכלת (מסורת הפכית).
[ו] לא סומכים על ארכיאולוגיה
[ז] אם החוקרים והגויים אומרים שזה התכלת, אז הם ודאי משקרים.
ב. טענות הלכתיות [אם אפשר לחדש]:
[ח] יש חלזון מסוים כשר ואיננו יודעים מהו, וזה לעיכובא.
[ט] אפשר לקנות את התכלת רק משבט זבולון שאיננו כיום.
[י] ביטול "מין כנף" - שהציצית יהיו מצבע הטלית.
[יא] אין זה ספק דאורייתא לחומרא, כיון שאינו יוצא מידי הספק.
[יב] אין הכרעה בסוגיית מניין החוטים, המטיל יותר חוטים עובר בבל תוסיף, המטיל פחות חוטים עובר בבל תגרע.
[יג] אין הכרעה אם חייבים להשתמש בסממנים בעת עיבוד הצבע, או שאסור להשתמש בהם.
[יד] איננו יודעים מהו גוון התכלת המדויק הנדרש.
[טו] צריך שהצביעה תהיה עומדת ביופיה שלא תשתנה לעולם.
[טז] אם זה לא התכלת, הלובשה הינו בגדר "תולה קלא אילן בבגדו ואומר תכלת הוא".
ג. טענות נגד זיהוי חילזון המורקס:
[יז] אין גופו דומה לים.
[יח] אין ברייתו דומה לדג.
[יט] אינו עולה אחת לשבעים שנה.
[כ] אינו עולה מן הים להר אחת לשבעים שנה.
[כא] אין דמיו יקרים.
[כב] ה"דם" אינו חלק ממחזור הדם, אלא מבלוטה בגוף החילזון.
[כג] אינו ניצוד ברשתות.
[כד] אינו מין טהור.
[כה] דמו אינו שחור כדיו.
[כו] הוא אינו מצוי בנחלת זבולון.
[כז] הוא אינו מצוי בים המלח.
[כח] הוא אינו מצוי בים כינרת.
[כט] כשעושים את הבדיקות המבוארות בגמרא למורקס ולקלא אילן, יוצאת אותה תוצאה.
[ל] צביעת התכלת היתה בעיר לוז (לא בארץ ישראל).
[לא] הצבע שיוצא הוא סגול, ורק אח"כ הופך לכחול.
[לב] במורקס השתמשו לצבוע ארגמן, ולא תכלת.
[לג] לחילזון התכלת לא היה נרתיק (קונכיה).
[לד] בכתבי הרומאים לא מוזכר שהיהודים השתמשו בו לצביעת תכלת.
[לה] איך אפשר להוציא כ"כ הרבה תכלת, ממורקס אחד קטן שעולה פעם בשבעים שנה, וודאי שהחילזון הוא גדול מאוד.
[לו] אין בחילזון אחד שיעור כגרוגרת להתחייב עליו משום דישה לר' יהודה
ד. טענות השקפתיות:
[לז] הרבנים לא לובשים.
[לח] מי שלובש תכלת יעלה להר הבית.
[לט] חדש אסור מן התורה.
[מ] יוהרא.
[מא] לא תתגודדו.
[מב] כל פעם מוצאים חלזון חדש, עוד כמה שנים ימצאו חילזון אחר ויגידו שרק הוא התכלת.
[מג] אבי אינו לובש, או אומר לא ללבוש.
[מד] זה מפריע בשידוכים.
[מה] מה יאמרו ומה יגידו.
למה דווקא מבעל חי?