שיח יצחק

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
202
תודות
518
נקודות
89
נראה שבימינו, כמעט בכל עיתון או אתר תורני, כל רב או אפילו מרצה מקבל תואר: הגאון, הרב הגאון, הרה"ג, הגאון הגדול, מרן, מרן רשכבה"ג, גדול הדור, צדיק יסוד עולם, עמוד התפילה וכדומה. פעם היה צריך הרבה בשביל לזכות בתואר "הגאון", והיום כמעט כל מי שדרש בשבת מקבל את זה. וכל מי שמשתייך למפלגה, מקבל תואר הגאון הגדול וכו'.

האם זו תופעה חיובית, ביטוי של כבוד לתורה וללומדיה?
או שמא מדובר באינפלציה שמוזילה את ערך המושגים ומקהה את התחושה של גדלות אמתית?
 
נראה שבימינו, כמעט בכל עיתון או אתר תורני, כל רב או אפילו מרצה מקבל תואר: הגאון, הרב הגאון, הרה"ג, הגאון הגדול, מרן, מרן רשכבה"ג, גדול הדור, צדיק יסוד עולם, עמוד התפילה וכדומה. פעם היה צריך הרבה בשביל לזכות בתואר "הגאון", והיום כמעט כל מי שדרש בשבת מקבל את זה. וכל מי שמשתייך למפלגה, מקבל תואר הגאון הגדול וכו'.

האם זו תופעה חיובית, ביטוי של כבוד לתורה וללומדיה?
או שמא מדובר באינפלציה שמוזילה את ערך המושגים ומקהה את התחושה של גדלות אמתית?
האם יש עיתון שנותן את התארים כדי להגדיל התורה ולומדיה, אין כאן אלא קטנות המוחין שכל אחד בטוח שישווק את רבו בתואר כזה או אחר, וחוסר הבנה כי כי מרוב תארים מומצאים וכו' אין לזה שום משמעות כלל.
וכבר היה מעשה בהגר"י סרנא זצ"ל שראה ברחוב רשום במודעה על אחד שהוא שר התורה והגיב כי 'מילא, שר הבריאות גם אינו חייב להיות רופא'.
 
נראה שבימינו, כמעט בכל עיתון או אתר תורני, כל רב או אפילו מרצה מקבל תואר: הגאון, הרב הגאון, הרה"ג, הגאון הגדול, מרן, מרן רשכבה"ג, גדול הדור, צדיק יסוד עולם, עמוד התפילה וכדומה. פעם היה צריך הרבה בשביל לזכות בתואר "הגאון", והיום כמעט כל מי שדרש בשבת מקבל את זה. וכל מי שמשתייך למפלגה, מקבל תואר הגאון הגדול וכו'.

האם זו תופעה חיובית, ביטוי של כבוד לתורה וללומדיה?
או שמא מדובר באינפלציה שמוזילה את ערך המושגים ומקהה את התחושה של גדלות אמתית?
אצטט כאן משהו שכתבתי במקום אחר:

כתבתי פעם באשכול כלשהו:
ועדיין אכפת לי על הזילות הנוראה בתוארים.
בן עזאי ובן זומא וכן שמואל לא זכו להקרא אפילו בתואר 'רב' והיום כל משיב בסדר שלישי נקרא רשכבה"ג.
ולתומי חשבתי שזו תופעה של דורנו, דור החיצוניות.
אבל לאחרונה נתקלתי בדברי הרמב"ם בפירוש המשניות עמ"ס בכורות (פרק ד' משנה ד') וז"ל:
ואל תטעה בכל עניינים האלו שכללתי במאמרי זה אלו השמות הידועים בארץ ישראל ובארץ המערב, שקורין קצת בני אדם "ראש ישיבה", ואחרים "אב בית דין", ועושין חילוק בין ראש ישיבה גאון יעקב ובין ראש ישיבת של גולה, וכותבין לבני אדם שלא ראו אותם בראש ישיבה או זולתן מן השמות, לפי שאלו הדברים "פטומי שמא בעלמא", והולכין אחר הכנויין והייחוסין. וכבר ראיתי בארץ ישראל אנשים נקראין "חברים", ובמקומות אחרים יש מי שנקרא "ראש ישיבה" ואפילו בר בי רב דחד יומא ליתיה. ואין אנו מדברים בשמות אלא בעניינים.
אז דבר ראשון אני מודה בטעותי, ואני מבקש סליחה מכל הדור על שזלזלתי בו.
ודבר שני, אשמח לשמוע אם מישהו יודע על מקור קדום עוד יותר לתופעה הזאת.

ואגב גררא אציין עוד משהו מעניין שראיתי ברמב"ם הזה.
בשנים האחרונות יש ביום העצמאות כנסי 'בר בי רב דחד יומא'.
ותמיד חשבתי שההשוואה בין רב אידי שחצי שנה היה הולך בדרכים כדי ללמוד יום אחד (כמובא בחגיגה דף ה:) לבין אנשים שלומדים רק יום אחד בשנה היא בלשון המעטה לא נכונה.
אבל מלשון הרמב"ם נראה שכבר בימיו זה כבר הפך לביטוי מקובל למישהו שלומד רק יום אחד.
 
נראה שבימינו, כמעט בכל עיתון או אתר תורני, כל רב או אפילו מרצה מקבל תואר: הגאון, הרב הגאון, הרה"ג, הגאון הגדול, מרן, מרן רשכבה"ג, גדול הדור, צדיק יסוד עולם, עמוד התפילה וכדומה. פעם היה צריך הרבה בשביל לזכות בתואר "הגאון", והיום כמעט כל מי שדרש בשבת מקבל את זה. וכל מי שמשתייך למפלגה, מקבל תואר הגאון הגדול וכו'.

האם זו תופעה חיובית, ביטוי של כבוד לתורה וללומדיה?
או שמא מדובר באינפלציה שמוזילה את ערך המושגים ומקהה את התחושה של גדלות אמתית?
לא נראה לי שמשהו מתייחס היום ברצינות לתארים.
זה רק להבדיל בין זכר לנקבה.
 
לדעתי זה דבר ראוי מאוד כי זה יוצר המון המון כבוד הערצה וחרדת קודש לת"ח ואע"פ שלא תמיד מי ש"אחראי" על התארים עושה זאת בצורה נכונה (וכמובן לא יגמרו בזה הדעות) סו"ס זה דבר שמרבה כבוד שמים אם כי זה נכון שצריך לשים לב לכבד גם את ה"אברך הפשוט" שיודע את כל התורה ודינו כת"ח שצריך לכבדו וכבר שמענו מגרד"ל שיש ת"ח שהם כגדולי הדור ממש אם כי עדין אינני חושב שזה סיבה להפסיק עם התארים וכו'
 
נראה שבימינו, כמעט בכל עיתון או אתר תורני, כל רב או אפילו מרצה מקבל תואר: הגאון, הרב הגאון, הרה"ג, הגאון הגדול, מרן, מרן רשכבה"ג, גדול הדור, צדיק יסוד עולם, עמוד התפילה וכדומה. פעם היה צריך הרבה בשביל לזכות בתואר "הגאון", והיום כמעט כל מי שדרש בשבת מקבל את זה. וכל מי שמשתייך למפלגה, מקבל תואר הגאון הגדול וכו'.

האם זו תופעה חיובית, ביטוי של כבוד לתורה וללומדיה?
או שמא מדובר באינפלציה שמוזילה את ערך המושגים ומקהה את התחושה של גדלות אמתית?
אחרי שכך המצב ...
אין זה חכם לכתוב הרב בלבד כדי לא להיכנס לזה
כי הרי סוכ"ס אחרי שזה המצב הרי זה הוי פגיעה בכוד התורה אם לא תכתוב הגאון האדיר
 
שמעתי פעם נדמה לי בשם ר' יואלי'ש מסאטמר:
שמי שקוראים לו הרה"ג כנראה אינו צדיק, מי שקוראים לו הרה"צ כנראה שאינו גאון ומי שנקרא הגה"צ כנראה אינו שניהם.
קצת צ"ע אם זה באת סאטמאר שקוראים לעצמם ראשי גולת אריאל וכדו'
 
לאחר פטירתו של ר' חיים פרידלנדר משגיח ישיבת פוניבז' ובעל ה'שפתי חיים' שלאחר הבנים שלו נכנסו אל הגראי"ל שטיינמן להתייעץ עימו על נוסח המצבה
והראו לו נוסח ששם היה כתוב 'הגאון הצדיק' אמר להם הרב שטיינמן "אבא שלכם היה בוודאי צדיק ללא שום ספק, אבל אתם יודעים מה זה לכתוב צדיק? תעשו לעצמכם טובה ותמחקו את המילה הזו"!
 
וידוע המעשה באיזו חתונה שקראו לאחד מהקהל לברך אחת מהברכות ״הגאון הגדול הצדיק הנשגב ת״ח מופלג וכו׳ הרב וכו׳ הכהן שליט״א״
אותו אחד ניגש בדחילו ורחימו לברך את הברכה, אך לפני כן לחש לאותו מקריא שהוא אינו כהן... ענה לו המקריא על אתר ״אבל גאון גדול צדיק נשגב וכו׳ זה אתה כן?״...
 
אם אחרי שבע דקות שלא אוכלים אומרים אני מת מרעב ועל כל מי שהכיפה שלו בצבע אחר אומרים ש"הצרות הכי גדולות של הציבור החרדי" מהם, ושמעולם לא היו גזרות נוראיות כאלו והצבא הוא יהרג ואל יעבור וכו' וכו' אז המשמעות יורדת בכל משפט. אז יחד אם זה יורד המשמעות של תארים בסדר זה לא כל כך נורא זה קורה בהכל.
 
אם אחרי שבע דקות שלא אוכלים אומרים אני מת מרעב ועל כל מי שהכיפה שלו בצבע אחר אומרים ש"הצרות הכי גדולות של הציבור החרדי" מהם, ושמעולם לא היו גזרות נוראיות כאלו והצבא הוא יהרג ואל יעבור וכו' וכו' אז המשמעות יורדת בכל משפט. אז יחד אם זה יורד המשמעות של תארים בסדר זה לא כל כך נורא זה קורה בהכל.
ההקצנה של הדיבור שוחקת את המשמעות.
 
אם אחרי שבע דקות שלא אוכלים אומרים אני מת מרעב ועל כל מי שהכיפה שלו בצבע אחר אומרים ש"הצרות הכי גדולות של הציבור החרדי" מהם, ושמעולם לא היו גזרות נוראיות כאלו והצבא הוא יהרג ואל יעבור וכו' וכו' אז המשמעות יורדת בכל משפט. אז יחד אם זה יורד המשמעות של תארים בסדר זה לא כל כך נורא זה קורה בהכל.
הייתי בחול המועד בדרשה של אחד מגדולי ראשי הישיבות כאן באמריקה. ובסוף דבריו הזכיר שמוכרח שעומד משיח לבוא והזכיר הפסוק "והיתה עת צרה אשר לא נהיתה מהיות גוי" והוא שאל מי חלם אי פעם שיהיה כזה גזרה שיגזרו לקחת בני ישיבה לצבא? על כן מוכרח שזה ממש ביאת המשיח. פניתי למי שהיה לידי ושאלתי אם הוא שמע אי פעם על הקנטוניסטים. בקיצור קצת מניפולציה.
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון